כתיבה כתרופה לזוגיות טובה
26 בדצמבר 2014
מובילים או מובלים
27 בדצמבר 2014

ארגז צרות או תיבת אוצרות

“ארגז צרות” או תיבת אוצרות / מלכה שומרוני

שמי מלכה שומרוני, בת 48, נשואה, אמא לשני ילדים בוגרים ומדהימים! עוסקת בחינוך והוראה כבר 27 שנים, מאמנת אישית ומנחת סדנאות לריפוי, התפתחות וצמיחה.

נולדתי לזוג הורים צעירים ואוהבים, גדלתי בבית חם, עוטף ואוהב. ילדה רגילה, רזה ושמחה, עד גיל 6 “מרכז עולמם” של הורי. ליום הולדתי ה6 קיבלתי מתנה את אחי יחידי, כבר לא “מרכז העולם” . בגיל 9 משאלת הלב שלי הייתה להצטרף לחוד התעמלות קרקע של אגודת “הפועל”, כדי להתקבל נאלצתי לעבור בדיקות והתשובות הראו שבעצם אני מתהלכת עם סכרת נעורים. שברון לב להורי , “חרב עליהם עולמם” ואני בכלל לא הבנתי על מה המהומה. מיד אושפזתי עם 700 מ”ג סוכר בדם, מחוברת לעירוי, זריקות אינסולין, בדיקות, דיאטת פחמימות וסוכרים, שיחות של ההורים עם אנשי מקצוע ומה לא ? שוב הייתי ” מרכז העולם” אבל הרגשתי רגשות אשם, שהרסתי את ההורמוניה.

מהר מאוד נכנסתי לרוטינה של ביקורות בבית החולים, בדיקות ביתיות, הזרקות ותשומת לב מיוחדת למה אני אוכלת, התמודדות לא פשוטה לילדה קטנה.

סוכרת נעורים וגיל ההתבגרות לפני 39 שנים היה מתכון להשמנה, בגיל 15 התחלתי להשמין, זה פגע בבטחון העצמי שלי, הציף דאגות ופחדים, לא אהבתי את עצמי, הרגשתי פגומה. לימודי ההוראה חיבורי אותי ליעוד שלי ולאהבה שלי לבני אדם, קטנים וגדולים, הצלחתי בזה מאוד, הנה משהו שאני טובה בו.

המחשבה המפחידה מי ירצה להתחתן איתי התפוגגה לה כשנישאתי בגיל 23 לבחיר ליבי, מספר חודשים לאחר מכן גיליתי שאני בהריון, הריון בסיכון גבוה שכלל שמירה. במהלך ההריון התפוצצו נימים בעיניים, טיפולי לייזר וניתוחים לא הצליחו להציל את עין שמאל שלי, סיבוך ראשון של סכרת נעורים – עיוורון (בעין אחת), ילדתי את ביתי הבכורה שהכניסה לחיי המון אור ושמחה ואיתה תובנה כואבת שלא אוכל להביא עוד ילדים חשש לעין השנייה.

שנים לאחר מכן חלה התדרדרות דרסטית במצב הכליות והרופאים העמידו בפני שתי אפשרויות : דיאליזה או השתלה. למזלי אמא שלי, הגיבורה שלי, לא התלבטה יותר מידי ותוך שבועיים שתינו היינו בחדר הניתוח, היא הנותנת ואני המקבלת, היא יולדת אותי בפעם השנייה.

גם אני כמו כולם חווה מעברים ושינויים וצועדת במסדרונות חיי, כל רגע כל דקה, לעיתים בדרך מעודנת ונעימה ולעיתים בדרך חדה ומטלטלת, אז … לפני 15 שנים עברתי במסדרון חשוך, מפחיד ומכאיב, אותו מסדרון הוא גם המרגש, המלמד והמעצים ביותר בחיי, קיבלתי הזדמנות להיוולד מחדש!

אחרי ההשתלה כבר התחלתי לשאול שאלות : ” למה דווקא אני?”, “למה זה מגיע לי ?”, “מה עשיתי רע?” וכו’… תחושת הכובד הייתה קשה, הרגשתי שאני נושאת “ארגז צרות” מעייף גוף ונפש.

שוב עמדו בפניי שתי אפשרויות:

  1. להיות קורבן של המצב הבריאותי ולתת לו לנהל ולהוביל את חיי.
  2. להסכים לקבל את המתנה שהחיים העניקו לי, לקום על שתי רגליי, לבחור בעצמי ובחיים ולהוביל את מצבי הבריאותי, באחריות , במסירות ובמחויבות לעצמי ולאנשים שאני אוהבם ואוהבים אותי.

הבנתי שלבד לא ואכל לעבור את כל המכשולים שצברתי במהלך השנים, עברתי תהליך ארוך של מודעות, התפתחות ולמידה, וויתרתי על דפוסים ישנים, שיחררתי את כל מי ומה שלא שרת אותי ומפריע לי , נפרדתי מחלק גדול מהפחדים שתקעו אותי במקום “הנוח” וה”בטוח” , העזתי ובעיקר התחברתי באהבה לשלם שאני.

לאורך הדרך יכולתי לראות ולהרגיש שכל המעברים והשינויים שחוויתי במהלך שנותיי הם אלה שהביאו אותי להיות מי שאני היום, אם ” תיבת האוצרות” שלי , למדתי על בשרי שהכל אפשרי !

ביום שהסכמתי לראות ולהרגיש שיצאתי מהקושי אל החיים , החלטתי להעביר את המסר לכל מי שמבקש שינוי ואהבה בחייו בכל תחום, למי שחוו קושי וכאב ועדיין נמצאים בו, חיים אותו.

שנים של תהליכי מודעות והתפתחות, “מסעות” , קורסי אימון וניסיון חיים מאפשרים לי ללוות אנשים שמבקשים שינוי בעזרת כלים פשוטים, מגוונים ויום יומיים.

ממני אליכם באהבה :

  • לחיות את החיים זו בחירה!
  • הדרך לחיות את החיים זו בחירה!
  • כל מעבר ושינוי מגיע לחיינו לשם למידה, צמיחה והתפתחות, אם אנחנו מסכימים…
  • כל שינוי אפשרי!
  • המקדימים “להתעורר” שומרים על הגוף והנפש.
  • איך נחייה בידינו, אנחנו מייצרים את מציאות חיינו!
  • הסכימו לקבל עזרה.


 טיפול זוגי?

לוגו של וואטסאפ כאן יוסי לוי, אשמח לענות כאן על כל שאלה >>>