בריאות על פי הרמב”ם
בריאות על פי הרמב”ם – יסודות שמירת בריאות הנפש על פי הרמב”ם-רבי משה בן מימון
מגישה: אתי צמרת
רקע היסטורי
הרמב”ם נולד בקורדובה שבדרום ספרד בשנת 1135 . מעט אחרי גיל שלוש עשרה נאלץ לברוח מהעיר כאשר זו נכבשה ע”י כת מוסלמית קיצונית, במסעותיו עבר לאורך צפון אפריקה, ואף הגיע לארץ ישראל, בסופו של דבר התיישב בפרברי קהיר, ושם נעשו רוב מחקריו ועבודותיו המדעיות.
למדנותו של הרמב”ם הייתה לאגדה, אין כמעט שום נושא בלימודי קודש או חול שהרמב”ם לא תרם לו ממחשבתו המקורית.
על סמך ידע מושלם בתורה, ובתורה שבעל פה כתב את 14 הכרכים של משנה התורה ועל ההלכה היהודית המהווה את אחד המחקרים הגדולים ביותר שנעשו אי פעם בנושא. הרמב”ם מזהה עקרונות פילוסופים או מדעים שעליהם מבוססים כל החוקים, המנהגים והאיסורים ביהדות.
כל החוקים נועדו לסייע להתפתחות הרוחנית, ובונים תהליך שמגיע לשיאו באהבה רציונאלית של האלוהים. בקיאותו של הרמב”ם הייתה גם בספרות הפילוסופית, כתיו מעדים על כך שהייתה לו השכלה רחבה בפיסיקה, באסטרונומיה, במתמטיקה ובלוגיקה של זמנו. הרמב”ם עסק ברפואה ושמו יצא למרחקים, עבודותיו כללו חלק פעיל במחלוקות הדתיות והפוליטיקה של אותה עת, בנוסף הרמב”ם היה סופר מורה רופא חצר המלוכה מנהל מרפאה ציבורית ומנהיג רוחני של הקהילה היהודית בקהיר. הוא היה תיאורטיקן ואיש מעשה בעת ובעונה, הרמב”ם נפטר בשנת 1204.
הנהגת הבריאות עפ”י הרמב”ם
על פי תפיסת הרמב”ם הוא עוטה ועוטר את כל הדרכים וההנהגות הגשמיות במעטה של קדושת הנפש ומטרת הקודש. כל הפעולות הגופניות אינן רק פונקציות גופניות אלא מכוונות ע”י התבוננות (לוסקי 7 התבוננות) והעלאת הנפש על הגוף וצרכיו. שום כוח גופני רצוני של האדם אינו פועל לבדו באופן טבעי, אלא המטרה היא שכול כוח וכוח גופני שיש לאדם, יהיה נשלט ומבוקר ע”י נפש האדם השכלית והאלוהית. למרות שהאדם בנוי בגוף פיסי ומרכיב נפשי הרמב”ם מאחד אותם ואומר “נפש האדם אחת היא” אותה אישיות של האדם שאוכלת ושותה, ההוגה והשמחה, המתעמלת והישנה, המתפללת ונלחמת, רק שלאותה נפש חלקים ופעולות שונות הבאים לידי ביטוי באופנים שונים.
על פי תפיסתו אסור לאדם להיכנע לכוחות הגופניים ולתת להם להפעיל אותו. אלא האדם צריך לנתבם ולהפעילם ולמרכזם אל התכלית הנוצרת ממנו כאדם. אף על פי שמעשה המצוות הינו רפואת הנפש ולא רפואת הגוף הקשר בניהם הינו כל כך חזק עד שרפואת הנפש וקיום המצוות משפעים גם על בריאות הגוף.
מלאכת הרפואה של הרמב”ם דוגלת בעיון והתבוננות (שיטת לוסקי אינטליגנציה 7 התבוננות ) ייחודה של רפואה זו שאסור שהיא תהיה מקובעת בתבניות או/ו בנורמות ושיטות חשיבה קבועות על מנת לתת מענה לכל חולי ולכן על לו לאדם לקפוא על השמרים. יש ללכת לפי קווים מנחים אך זה לא מספיק צריך לבחון מאדם לאדם שכן חולי מסוים תופס אדם מסוים באופן שונה מהשני.(שיטת לוסקי שפות מרובות) .
עיקרי תורת הנפש של הרמב”ם
כנאמר למעלה הרמב”ם סבור שנפש האדם היא אחת, בעלת רצון ותכלית לאהבה ויראת ה'(שיטת לוסקי אינטליגנציה א רצון חופשי)
לדעת הרמב”ם הנפש הינה גם כוח גופני למרות שאינה נראית לעין ולפי זה יש לכוחותיה קץ וסוף ומה שנשאר מהאדם לאחר מותו הינו צורת האדם השלם שהצליחה להכיר ולעבוד את ה’ יתברך.
הרמב”ם הסתמך על ההקדמות המוכחות לדבריו שהביא אריסטו.
שכל כוח הנמצא מתפשט בגוף ויש לו סוף כשם שלגוף יש סוף.
הרמב”ם מפריד בין שני חלקי הנפש.
החלק הראשון: הינו אותו מרכיב הקשור לגוף , למרות שאינו מרכיב גופני, הם מושפעים מתהליכי הגוף ולכן סבר שלנפש זו יש קץ וסוף.
החלק השני: הינו מרכיב רוחני גבוהה יותר בנפש האדם שקשור למעשה עם צורת האדם, וזה מה שנשאר ממנו לאחר מותו ומרכיב זה קשור בהכרח עם הכרת האל של האדם ולכן היא לא מושפעת לא מהבראות ולא מהחולי , והיא קרויה בדברי הרמב”ם נפש אלוהית.
נפש זו עומדת בצמידות לגופו למרות שמהותה רוחנית, ולמרות שהיא לא מוגבלת בכוחותיה ואל לו לאדם לחשוב שהיא אין סופית ומכאן הזיקה העמוקה בין כוחות הגוף לכוחות הנפש.
לכל כוח גופני יש יסוד רוחני המעמידו , יש למנות חמישה כוחות בנפש האדם, הזן, המרגיש, המדמה, המתעורר, וההוגה.
הזן: חלק זה אחראי על כלל הפעולות ההתפתחותית של האדם הוא נקרא הזן מכוון שרוב קיומו הינו המזון הקשור לכלל הפונקציות הקשורות למערכת העיכול (שיטת לוסקי אינטליגנציה נ הלוך דרך)
דחיית המותרות מהגוף, הגדילה וההתפתחות.
המרגיש: בחלק זה כולל הרמב”ם את חמשת החושים הגלויים, הראיה (לוסקי ה ראיה) שמיעה (לוסקי ו שמיעה) טעם( לוסקי ט טעם) הריח ( לוסקי ז ריח)המישוש (לוסקי ל תשמיש)
המדמה: בחלק זה הכוח שזוכר בו האדם דברים שראה, מפרידים ומרכבים בין אם היו במציאות ובין אם לא היו ועל פי זה אפשר שתהיה בהשגת כוח זה טעות, אסור לאדם ללכת אחר כוח זה כי מכוח זה מסתעפות טעויות רבות ועיוותים רבים בהכרה השכלית ובהכרת האמת. כלומר לא ללכת אחר אותן אשליות ולמרות זאת כוח זה תפקידו לסייע לבריאותו הגופנית ולייצובו ואפילו לשלמותו שכן לא ימצא אדם ללא כוח זה.(לוסקי אמונות עמדות )
המתעורר: החלק המתעורר הוא הכוח שבו ישתוקק האדם לאיזה שהוא דבר או ימאסהו. ובחלק זה כולל הרמב”ם את מידות האדם ותכונות אופי כגון: הפחד ואומץ לב, האכזריות והרחמנות, האהבה ושנאה, הכלים בהם בא לידי ביטוי חלק זה הינם למעשה איברי הגוף כגון כוח העין לראיה כוח הלב לפחד או/ו להעיז.
ההוגה: החלק השכלי היא היכולת שבה האדם למד ומכיר את האמת המדעית ואת האמת המוחלטת וודאות האור (לוסקי 1 הכול בא מהאור).
מבחינת הרמב”ם בריאות הנפש הינה תיקון המידות, וטיפול הנפש התבטא בעיקר בתיקון המידות ( בשיטת לוסקי שינוי ערכי חיים) אולם יש עדויות בפרקי משה ברפואה שהרמב”ם טיפל בתרופות אנטי דיכאוניים באמצעות טיפול תרופתי.
הרמב”ם כותב “המרפא את הנפש” ,ורוצה לטהר את המידות צריך שידע את הנפש בכל היקפה וחלקיה ומה גורם למחלתה ומה המבריאה.( שיטת לוסקי לאתר תקלות על עץ החיים).
המרכיבים השונים בנפש נקראים כוחות או פעולות, המרכיב הרוחני גם הוא נקרא כוח והכוונה בכך שזוהי יכולת , ההבחנה הבסיסית שחלקם כוחות גופניים וחלקם רוחניים. יחד עם זאת יש זיקה בין הגופני לרוחני, ודוגמא לכך יעקב אבינו נקעה רגלו בהשפעת המאבק הרוחני עם המלאך.
מרכיבים רוחניים בנפש האדם
להכניס טבלה
הגורם והמניע המרכזי הינו הרצון,(לוסקי א רצון חופשי) רצון האדם הוא הכוח המניע, המכוון והממרכז את פעולות הנפש לכיוון אחד והוא זה שנותן לה את הכיוון והמגמה התכליתית. רצון זה צריך להיות מכוון להכרת האמת, והכרת האמת הינה הכרת האל. ניתן לראות בפעולות הנפש השונות תוצאה של הרצון והיא מהותו האמיתית של האדם, רצון זה צריך להיות מכוון לשם שמים,(לוסקי מ רצון לתת) כך שכלל פעילות הנפש יממשו את הרצון הזה, לדוגמא: אדם בוגר הרוצה להינשא ולהקים בית, למרכיבי הרצון יש תת רצונות רבים העוזרים לו לממש את רצונו העיקרי וכל זה על מנת לקבל עול מלכות שמים ולקיים תורה ומצוות, במצב כזה נשמרת אחידות הרצון.
הרמב”ם מחלק את הנפש לחמישה חלקים אך אינו מצביע על דבר מסוים בנפש שיגרום לה לבחירה מסוימת או לכוונה מסוימת (שיטת לוסקי הרצון החופשי אין כלום יש הכול אדם מכיל את הרצון החופשי על פי בחירתו ויוצר את עולמו).
כאשר הרמב”ם מתחיל להתייחס לרצונות, מגמות וכוונות הוא עובר להתייחס אל מכלול האדם השלם, על פי כתיוו של הרמב”ם נראה שהרצון הוא זה שמניע את חלקי הנפש והבחירה ומכוון את חלקיה השונים לתכלית הרצויה.
תיקון המידות ע”י הליכה בדרך האמצעית
לדעת הרמב”ם התורה והמצוות הינם רפואת הנפש אך על האדם להשתמש ביכולות נוספות על מנת לאפשר לו להכשיר את עצמו לקיים מצוות בדרגתם העליונה, וכן להשגת המטרה שהיא תיקון הנפש על האדם לעמול, להכשיר את עצמו ולהשתמש במרכיבים נוספים כדי לתקן דעותיו ומידותיו.
מרכיבים אלה בחלקם בריאותיים וזאת על מנת לאפשר לו לעסוק בקיום המצוות שהיא התכלית העליונה, ולא להיות מוטרד מבעיות גופניות(שיטת לוסקי תחזוק אינטליגנציות) כמו כן להשתמש במרכיבי אימון נפשי (תרופות לוסקי) על מנת למצע מידותיו.
תורת הנפש שפיתח הרמב”ם הינה ייחודית בשיטתו שכן היא עוסקת במציאות האישית הכוללת של נפש האדם כפי שהיא באה לידי ביטוי במידותיו ובמעשיו בפועל ומושתתת על עקרונות התורה והמצווה. להגיע לדרך האמצע (איזון) ולאמן את האדם למצע ולתקן את מידותיו. הרמב”ם מקבל באופן מוחלט כחז”ל את המידות הטובות כגון: אומץ לב , נדיבות, ענווה וכול’ ושולל את המידות הרעות שהבולטות שבהן הינן הגאווה, תאווה מרובה, וכעס ( לוסקי להניח לאגו) ודרך התיקון של מידות אלה יגיע האדם לשלמות התורנית ועבודת ה’.
למרות שתיקון המידות הרעות מושגת באמצעות מצוות התורה האדם נדרש גם לתקן דרך התערבות ומודעות חיצונית שעל האדם להפעיל מעבר להתייחסות למצווה כזאת או אחרת בפועל.
הדבר בא לידי ביטוי בדברי הנביא ” האמת והשלום אהבו” (לוסקי ר שלום פנימי)ומסביר הרמב”ם שהאמת אלה הן המצוות המעשיות הן מצוות עשה והן מצוות אל תעשה ואילו השלום הינו תיקון המידות שמושג באמצעות מצוות התורה שכן כולם רפואת הנפשות.
ישנם שני מרכיבים במצוות התורה:
1 רפואת הנפשות ותיקון המידות ככלל.
2 תיקון הנפש וחולאיה שהאדם מודע לו ומשיג אותו ע”י עמל והשתדלות.
באמצעות תיקון המידות משיג האדם בטחון ושמחה במעשיו ,ולמעשה אותו בטחון ושמחה שהאדם משיג תלויים בדרכו בריאותו הנפשית מתחזקת. (מצפן לוסקי כאשר אתה בשמחה אתה בדרך הנכונה)
ציתות “דעו כי האמת והצדק הם תכשיטי הנפש, ונותנים גבורה ובטח ונצח לגוף ולא מצאתי רפואה לרכות הלב, כהרכבת האמת והצדק, ולא הבטיחני אחוזת מרעים ועשתרות קרניים ושלח ושריון ככובע האמת ומגן הצדק”
תיקון המידות ותיקון הנפש שמושג ע”י הדת על מנת לעלות את סף הרגישות האנושית שלו כאדם ולעצב את אופיו ומידותיו ברמת שליטה גבוהה יותר הוא מציע שחולאי הנפש יפנו לחכמים ולאו דווקא לרופאים שכן רופא מכיר את גוף האדם ותפקודו וחכם מבחנתו הוא רופא הנפשות שכן הוא עובד על המידות ומזהיר אותם ממה שהיו מדמין אותו ערב כלומר מהמחשבה שיוצרת מציאות.
התרפיה הנפשית עפ”י שיטת הרמב”ם
כן תיקון המידות
בהן מיצוע המידות לא
מידות ממוצעות במידה ולא פעל לתיקון המידה הנדרשת או המידות
האם התיקון קשה במובן זה שהינו הפוך מהמקובל ע”י רוב בני האם?
ריבוי מעשים הופכים למידה אותה יש לתקן כן
מעשים הופכים מועטים ביחס למידה שיש לתקן לא
הרמב”ם מדגיש את הצורך לעבוד על האיזון של כל תכונה, לתפיסתו המעשים הטובים הם המעשים המאזנים והממוצעים בין שני הקצוות, מאזנים אותם דרך תכונות נפשיות והרגלים (שיטת לוסקי אימון 32I )
הרמב”ם כל לאדם ללכת בכל דרכיו ודעותיו בדרך האמצע, למעט שתי מידות בהם מורה את האדם לשול אותם ממנו באופן מוחלט מידות אלה הינם הכעס והגאווה.
הרמב”ם מציע לאדם שירפא את עצמו ואת השקפותיו הרעות ע”י הנהגתם בקצה השני הנגדי ולעשות היפוך לאותה אמונה (לוסקי אימון אישי) וריבוי חזרה על המעשים הטובים , שכן לאחר המעשים נמשכים הלבבות , עוד סובר הרמב”ם שריבוי המעשים החיוביים תכשיר את הנפש וישתנו מידותיה לטובה ודוגמא לכך: עדיף לתת צדקה לעשרה אנשים בסך 10 ₪ יחזק בנפשו את מידת הנדיבות יותר מאדם שנתן 100 ₪ לאדם אחד (לוסקי כל מה שלמדת תעביר לכמה שיותר אנשים ).
הטיפול הנפשי לאגד את הנפש והגוף כאחד
נדרשת בחינה האם התופעה גופנית או נפשית?
תופעה משולבת תופעה נפשית
תופעה גופנית
פעילות נדרשת לתיקון הגוף ולתיקון הנפש כאחד תיקון הנפש תיקון הגוף
ככל שאני קוראת אני מבינה יותר ויותר שהכוונה שלו לשנות חשיבה וגישה לחיים ודומה מאוד למנטרה שמתחילה ללא משמעות וככל שאומרים אותה מאמינים בה זה הופך לחלק ממך וקבוע בנפשו ודרכו של האדם.
המצבים הנפשיים שחווה האדם הם אלה שנותנים את המשוב במצבו הנפשי, כלומר האופן שבו האדם מקבל את המצב הנפשי שבו הוא שרוי כעת משפיע על אותו מצב נפשי ונותן לראות שקיים משוב שללי או/ו חיובי בין המצב הנפשי לבין אופן קבלתו ע”י האדם.
(לוסקי משוב כדרך להכיר את עצמך)המשוב השלילי ממתן ומרסן את האפקט של החוויה ואילו המשוב החיובי מעצים ללא צורך ומשפיע על חוויות כאלה בעתיד. התייחסות נכונה לחוויה יכולה להפחית את עוצמתה, בין אם זו חוויה חיובית ושלילית כאחת כי גם חוויה חיובית יכולה להיות בעייתית שכן לא כל אדם מסוגל להחיל אותם (לוסקי לאדם קשה יותר לקבל את הטוב מאשר את הפחות טוב).
שמירת בריאות הנפש ע”י שמחה, ביטחון וחיזוק הכוח החיוני .
“ולא ישכח לעולם לחזק הכוח הטבעי במזון והכוח הנפשי בריח טוב הבשמים החמים, כמו המור והענבר בחולאים הקרים, כמו הוורדים, והנילופר וההדס והוויאוליש בחולים החמים. וכן לחזק הכוח החיוני בכלי הניגון, ולספר לחולים סיפורים משמחים ירחיבו נפשו, ולחדש חידושים יצחק עליהם, הוא וכל חבורתו, ויבחרו לשמשו ולעמוד לפניו. מי שישמח בו. כל זה מחייב בכל חולי.
אינטליגנציות מקבילות בן הרמב”ם לשיטת לוסקי
הרמב”ם לוסקי
עיון והתבוננות 7- התבוננות יכולת לדעת דרך המשוב
