דיכאון, אבחון וטיפול בדיכאון

דיכאון אבחון וטיפול בדיכאון

דיכאון – טיפול בדיכאון בשיטת לוסקי
רשמה: יולי ביילין
מנחה: ד”ר דני לוסקי 

מבוא
דיכאון הוא סימפטום של חוסר רצון מובהק, חוסר רצון ויכולת של האדם לקבל לעצמו, חוסר רצון להיות ולחיות. הרצון הוא אנרגיית החיים, הכוח שמניע כל דבר וכל אדם. ללא הרצון אין מניע ואין מנוע לשום דבר. אדם שנמצא במצב של דיכאון, כמו איבד את המניע ואת האנרגיה לתפקד בחיי היום יום ובכלל. חוסר רצון מסוג כזה יכול לנבוע מהרבה סיבות שונות ברבדים השונים של האדם, לדוגמא, מדפוסי חשיבה שליליים כגון, “לא מגיע לי להיות פה, לא מגיע לי לחיות” או “אין בשביל מה, גם ככה מתים בסוף”.
ברגע שמופיע הדיכאון, הוא מבקש מאיתנו בצורתו ושפתו לעצור הכל, להיכנס למיטה ולעשות חושבים על מנת לתקן, לאזן ולהחזיר את שמחת החיים לחיים.
במאמר זה אציג סקירה מקיפה של מהו דיכאון, התסמינים והאבחנות השונות, כיצד מטפלים בדיכאון בתפיסה הקונבנציונאלית, מהם התהליכים הפיזיים המתרחשים בגוף והפתולוגיה במהלך דיכאון.
לאחר מכן אציג את נושא הדיכאון בראיה של שיטת לוסקי, אציג מקרה טיפולי של דיכאון קליני, אבחון ודרכי הטיפול (התוכנית הטיפולית) בשיטת לוסקי במקרה זה.

דיכאון – הגדרה
דיכאון (בלעז דֶפרסיה) הוא מצב נפשי מתמשך של ירידה במצב הרוח והשתקעות בתוך עצבות וייאוש עמוקים וממושכים, אשר מגיע לנקודה שמשבשת את התפקוד החברתי של היחיד, או את התפקוד היומיומי של החיים.
הדיכאון הוא הפרעה נפשית הידועה מימי קדם. בימי התנ”ך האמינו שהגורם לו הוא רוח רעה התוקפת את האדם מבחוץ. דמות תנ”כית מפורסמת שכנראה לקתה בו היא שאול המלך, שבכדי להקל עליו ניגנו לפניו בנבל [1]. הרופאים הראשונים העניקו לה את השם “מרה שחורה”, כיוון שהאמינו שהמרה השחורה שמתגברת אצל אדם דכאוני, היא הסיבה לדיכאון.
אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בני אדם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (סבורים שהזולת לא אוהב אותם ולא חפץ בקרבתם). מתוך אי הבנת מצוקת הסובלים מדיכאון עלול הצופה מהצד לחשוב כי הם “עצלנים” ופשוט “צריכים לקחת עצמם בידיים”. עבור האדם המדוכא ביקורת זו היא עוד מקור לאכזבה ולמחשבות ביקורתיות כלפי עצמו. דיכאון קליני, שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר. על פי המקובל, דרושים לפחות שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח לצורך הגדרת דיכאון. (ויקיפדיה, 2008)

מהו דיכאון?
המונח “דיכאון” עלול להטעות בגלל השימוש היומיומי במילה דיכאון לתיאור תחושת דכדוך זמנית שיש לאנשים רבים לעיתים קרובות ואינה מבטאת בהכרח בעיה קלינית. תחושות זמניות של עצבות ודכדוך מהוות חלק נורמאלי וטבעי מחיינו, בעיקר כאשר הן קשורות באופן ישיר לאירועים לא נעימים או תחושות פנימיות שליליות. בדיכאון קליני, לעומת זאת, תחושות אלו חורגות מכל פרופורציה של סיבה או גורם חיצוני. בחיי כולנו מתרחשים אירועים שעלולים להביא לעצבות, אבל אנשים שאינם דיכאוניים מסוגלים להתמודד עם אירועים אלו ולהמשיך לתפקד.
ניתן להציג את המונח “דיכאון” כעצבות, דכדוך, או מלנכוליה. אולם, עצבות אינה בהכרח הרגש הדומיננטי אצל האדם הדיכאוני. ניתן לחוות דיכאון גם כתחושת רדימות או ריקנות, או לעתים כחוסר תחושה כלל. האדם הדיכאוני עלול לאבד את יכולתו ליהנות מכל הסובב אותו.
מקובל לראות דיכאון כמחלה שבמהלכה חווה האדם שינוי מהותי במצב רוחו ובדרך בה הוא רואה את עצמו ואת העולם סביבו. דיכאון היא הפרעה ייחודית שנעה בטווח שבין הפרעה קלה וקצרה לבין הפרעה ממושכת וחמורה, שעלולה אפילו לסכן חיים.
הפרעות דיכאוניות מופיעות בצורות שונות, כשם שמחלות אחרות כגון מחלות לב יכולות להופיע במגוון צורות. שלושת המופעים השכיחים הם – דיכאון מז’ורי, דיסתימיה והפרעה דו-קוטבית.
למעשה מדובר במשפחה של הפרעות המכונות “הפרעות במצב הרוח” או “הפרעות אפקטיביות”.
עוצמת הדיכאון עשויה להשתנות, החל מאפיזודה דיכאונית מתונה, ועד לבינונית וחמורה. הסימפטומים שיתוארו במאמר זה מאפיינים את כל סוגי הדיכאון אולם עוצמת הסימפטומים והמידה בה הם פוגעים בתפקוד התקין משתנה. (ק. קפלן, פרופ’ א. קפלן, 2008)

במה שונה דיכאון מעצבות רגילה?
כאמור, כל אחד מאיתנו חש עצוב מפעם לפעם. רובנו חשים כך כתוצאה מחוויות כמו מחלה קשה, פיטורין, מוות במשפחה או גירושין, אך גם כתוצאה מחוויות פחות קשות ומשמעותיות. תחושות אלו שוככות עם חלוף הזמן. דיכאון מופיע כאשר תחושות של עצבות עמוקה וייאוש נמשכים זמן ממושך ומפריעים לשגרת היומיום ולפעולות כמו עבודה או אפילו אכילה ושינה. אנשים מדוכאים חשים חסרי אונים וחסרי תקווה, ומאשימים את עצמם בתחושות אלו. חלקם שוקעים במחשבות על מוות או התאבדות. אנשים בדיכאון הופכים לעתים המומים ומותשים ומפסיקים לעסוק בפעילויות יומיומיות כלשהן. הם עלולים אף לנטוש את משפחותיהם וחבריהם. (ק. קפלן, פרופ’ א. קפלן, 2008)

כיצד ניתן לדעת שהדיכאון חמור דיו ודורש עזרה?
ראשית, מדוע להתלבט? אם ישנן תחושות שליליות שפוגעות באיכות החיים כדאי לפנות לייעוץ מקצוע ולו לפגישה אחת שתרגיע את החששות. זו לא בושה לקבל תמיכה וייעוץ מקצועיים. יש לקבל עזרה מקצועית כאשר הסימפטומים של הדיכאון מופיעים ללא סיבה מקדימה ברורה, כאשר התגובות הרגשיות באות בעוצמה שאינה מוסברת על ידי אירועי החיים ובעיקר כאשר הסימפטומים מפריעים לתפקוד היומיומי. עזרה מיידית הכרחית כאשר האדם חווה מחשבות אובדניות. (ק. קפלן, פרופ’ א. קפלן, 2008)

תסמינים
כיוון שאין לדיכאון סימנים פיזיולוגיים ברורים (אי אפשר לוודא קיום דיכאון באמצעות בדיקה גופנית) אבחון הדיכאון נקבע על ידי הופעת חלק או רוב התסמינים הבאים, לאורך תקופת זמן של יותר משבועיים:
במישור הפיזיולוגי – גופני
· הפרעות אכילה: חוסר תיאבון או תיאבון מועט.
· הפרעות שינה: נדודי שינה, התעוררות מוקדמת, ולחלופין ריבוי בשינה וקשיי התעוררות בבוקר.
· שינוי במשקל הגוף – עלייה או ירידה.
· תחושת עייפות וחולשה.
במישור הרגשי
· מיעוט בפעילות ובאנרגטיות
· עצבות, ייאוש, רוגז, התפרצויות בכי, התפרצויות זעם, מועקה
· חילופי מצב רוח קיצוניים שלא היו אופייניים בעבר
· הסתגרות חברתית וניתוק קשרים
· אדישות ואיבוד עניין בפעילויות שנחשבו מהנות (תחביבים, ספורט)
· ירידה בחשק לקיים יחסי מין
· ביקורת ושנאה עצמית
· תחושת חוסר אונים וחוסר תקווה.
· תחושת ריקנות.
במישור הקוגניטיבי – שכלי
· תפיסת עולם קודרת ופסימית
· ירידה בריכוז, ירידה בזיכרון, הססנות בקבלת החלטות
· מחשבות אובדניות
· שיפוט לקוי של המציאות, במיוחד של העצמי, דימוי עצמי נמוך
· ייחוס כישלונות לחובת העצמי וראייה עגומה של העתיד והעולם.
(ויקיפדיה, 2008)

אבחנות שונות לדיכאון
דיכאון מז’ורי (מכונה לעיתים גם דיכאון חריף/חמור/אקוטי/קליני)
דיכאון מז’ורי מתאפיין במצבור של סימפטומים שפוגעים ביכולת העבודה, הריכוז השינה והאכילה של הפרט. האדם שסובל מדיכאון מפסיק גם ליהנות מפעולות שבעבר הסבו לו הנאה, סובל ממחשבות אשם וירידה בהערכה ובביטחון העצמי. הופעת הדיכאון מכונה “אפיזודה דיכאונית” וזו עלולה להופיע פעם אחת, פעמיים או מספר פעמים במשך החיים. הטיפול המקובל הוא תרופתי, פסיכותראפי, ובמקרים חמורים במיוחד – טיפול חשמלי (ECT).
דיכאון היא מחלה כוללת שמערבת את הגוף, הנפש והמחשבות. היא משפיעה על הדרך בה הפרט אוכל וישן, מרגיש כלפי עצמו ותופס את האחרים. זו אינה עצבות זמנית או מצב חולף. אנשים הסובלים מדיכאון אינם מסוגלים “לאסוף את עצמם” ולהשתקם. ללא טיפול הולם עלולים הסימפטומים להימשך שבועות, חודשים ואף שנים. טיפול מתאים יכול לעזור ליותר מ-80% מהדיכאוניים. כדאי לזכור שלא כל אדם דיכאוני או מאני חווה את כל הסימפטומים וחומרתם משתנה מאדם לאדם.
סימפטומים של דיכאון
לפי ספר האבחנות של ארגון הבריאות העולמי ICD, אפיזודה דיכאונית מלווה במצב רוח ירוד ובהפחתת פעילות, אנרגיה והנאה שהיו קודם תקינים. אליהם מצטרפים סימפטומים נוספים כמו ירידה בריכוז ובקשב, ירידה בהערכה ובביטחון העצמי, חשיבה שלילית ופסימית, הפרעות בתיאבון ובשינה וכדומה (לא כולם מופיעים).
לפי ספר האבחנות האמריקאי DSM IV, מקובל לבחון האם קיימים לפחות חמישה סימפטומים מהרשימה שלהלן במשך שבועיים רצופים שלא הופיעו קודם לכן. לפחות אחד מהסימפטומים צריך להיות סעיף 1 או 2 וכן כדי לאבחן דיכאון הסימפטומים צריכים לגרום סבל או פגיעה בתפקוד החברתי, התעסוקתי, או בתפקוד חשוב אחר.
1.  מצב רוח מדוכא רוב היום, כמעט כל יום (אצל מתבגרים וילדים יכול לבוא בביטוי במצב רוח רגזני).
2. הפחתה משמעותית בעניין והנאה בכל או כמעט בכל הפעילויות השגרתיות, רוב היום כמעט כל יום.
3. הפחתה משמעותית במשקל ללא עשיית דיאטה או הפחתה או הגברה של תיאבון המתרחשת כמעט כל יום.
4. פגיעה בשינה – הפחתה או הגברה משמעותית של זמן השינה המתרחשת כמעט כל יום.
5. אי שקט מוטורי או פסיביות וכבדות מוטורית.
6. לאות או אובדן אנרגיה.
7. תחושות חוסר ערך או אשמה.
8. פגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז והקשב או הססנות מוגברת בקבלת החלטות.
9. מחשבות חוזרות ונשנות על מוות (או פחד ממוות) או מחשבות אובדניות (עם או בלי תוכנית פעולה), או ניסיונות אובדניים.
דיסתימיה
(מכונה לעיתים דיכאון חרדתי מתמיד, דיכאון נוירוטי, הפרעת אישיות דיכאונית)
דיסתימיה היא סוג חמור פחות של דיכאון, הכולל סימפטומים כרוניים וארוכי טווח שמחד גיסא אינם פוגעים בתפקוד בצורה כה חמורה כמו במקרה של דיכאון מג’ורי, אך מאידך גיסא מונעים מהפרט לתפקד במלוא המרץ או להרגיש טוב עם עצמו. המחלה יכולה להימשך אף שנים רבות ולאפיין למעשה את האישיות ואורח החיים של הפרט. הסובלים מדיסתימיה עלולים לחוות גם אפיזודות של דיכאון חריף, אך הם אינם בהכרח מודעים לכך שהם סובלים מדיכאון.

סימפטומים של דיסתימיה
הקריטריונים דומים למדי לדיכאון מג’ורי אבל מתונים יותר וממושכים על פני זמן. הסימפטומים אינם חמורים דיים כדי שיעמדו בקריטריונים של הפרעה דיכאונית. פעמים רבות ההפרעה מתחילה בגיל ההתבגרות ונמשכת שנים אחדות או אף במשך כל החיים. כאשר ההפרעה מופיעה בגיל מאוחר היא בד”כ קשורה לאפיזודה דיכאונית או לאבל או אירועי חיים שליליים אחרים. הסימפטומים כוללים מצב רוח מדוכדך (או רגזני אצל ילדים ומתבגרים) במשך רוב היום, במשך שנתיים לפחות (שנה אצל ילדים), וכן מאפיינים כגון ירידה בתיאבון, או אכילת יתר, אי שינה או שינה מוגזמת, אנרגיה נמוכה ועייפות, ביטחון עצמי נמוך, קושי להתרכז ולקבל החלטות, תחושות של חוסר אונים ועוד. הקריטריון החשוב ביותר שמבחין דיסתימיה מדיכאון מג’ורי הוא העובדה שבמהלך השנתיים הראשונות, אין עדויות לאפיזודה של דיכאון מז’ורי, התקפה מאנית או היפומאנית, כך שאבחנת דיכאון מג’ורי אינה תקיפה.
דיכאון דו-קוטבי (הפרעה מאנית- דפרסיבית)
סוג נוסף של הפרעה דיכאונית היא הפרעה מאנית דפרסיבית, שמכונה גם דיכאון דו-קוטבי. הפרעה זו כוללת מחזורים של דיכאון ושל התרוממות רוח מאנית. מצבי הרוח יכולים להשתנות בדרמטיות ובמהירות, אבל לרוב מדובר בשינוי הדרגתי. בתקופה הדיכאונית, ניתן לחוות חלק מהסימפטומים של הפרעה דיכאונית, או את כולם, ובתקופה המאנית ניתן לחוות חלק מהסימפטומים המאפיינים מאניה, או את כולם. המאניה משפיעה ברוב המקרים על כושר החשיבה, השיפוט וההתנהגות החברתית. היא באה לביטוי בחדווה נטולת דאגות ובהתרגשות בלתי נשלטת. השפעה זו גורמת לבעיות ולמבוכה רבה. למשל, קבלת החלטות עסקיות ופיננסיות שגויות עלולה להתרחש במהלך התקופה המאנית. התרוממות הרוח מלווה במרץ רב הגורם פעילות יתר, אובדן עכבות, תחושת גדלות ואופטימיות ועוד.
בעיקרון תתכן מאניה שאינה מלווה באפיזודה דיכאונית ואז תנתן אבחנה של מאניה ולא של הפרעה דו קוטבית. היפומניה זוהי דרגה מתונה יותר של מאניה כאשר בצד השני של סולם החומרה ישנה מאניה עם סימפטומים פסיכוטיים בה קיים אובדן בוחן המציאות העלול אף לסכן את הפרט בצורה חמורה.
ציקלותימיה הינה מצב של אי יציבות מתמדת במצב הרוח שכולל מספר רב של תקופות דיכאון או התרוממות רוח בדרגה מתונה. מדובר בתופעה שאינה חמורה מספיק כדי למלא אחר הקריטריונים של הפרעה דו קוטבית אך גורמת לקשיים רבים בתפקוד ובאיכות החיים התקינה.
הסימפטומים של מאניה כוללים תופעות כגון עירנות ועוררות מוגזמות, אינסומניה (אי שינה) חמורה, תחושת התעלות וגדלות, דיבור בלתי פוסק, מחשבות מבולבלות שרודפות זו אחר זו (לחץ דיבור), חשק מיני מוגבר, עלייה משמעותית באנרגיה, שיפוט לקוי והתנהגות חברתית בלתי הולמת.
דיכאון בקרב מתבגרים
שיעור ההתאבדויות בקרב מתבגרים עלה ביותר מ-200% בעשור האחרון. מחקרים אחרונים בארה”ב הראו כי למעלה מ-20% מהמתבגרים בקרב האוכלוסייה הכללית, סובלים מבעיות רגשיות כלשהן וכשליש מהמתבגרים סובלים מדיכאון בשלב כלשהו של התבגרותם.
דיכאון מז’ורי, כולל הפרעה רגשית דו-קוטבית, מופיעים בדרך כלל לראשונה במהלך גיל ההתבגרות וזיהוי מוקדם של אותם תנאים שהביאו להתפרצות המחלה, ישפיעו באופן מהותי על המצב הרגשי של המתבגר.
מחקר אמריקאי הראה שהתאבדות בקרב מתבגרים היא גורם האחראי למותם של בני נוער בין גילאי 15-19 יותר מסרטן ומחלות לב. למרות עובדה זו, פעמים רבות קיים כשל באבחון דיכאון בקרב קבוצת גיל זו, והדבר מביא לבעיות חמורות בלימודים, בעבודה וביחסים בין אישיים, בעיות שפעמים רבות נמשכות גם בחיים הבוגרים.
מדוע קל “לפספס” את הדיכאון בקרב מתבגרים?  גיל ההתבגרות הוא גיל בו קורים באופן טבעי משברים, חוסר איזון רגשי, ראייה עגומה של המציאות, רגישות יתר ונטייה לדרמטיזציה. זו תקופה של מרידות ובדיקת גבולות. האתגר של הפסיכולוג הוא לזהות את הסימפטומים הדיכאוניים שעשויים להתחבא תחת מעטה של סערת רגשות התפתחותית רגילה. האבחון צריך להסתמך לא רק על ראיון קליני פורמאלי, אלא על מידע שניתן לקבל מההורים, המורים והיועצים בבית הספר. יש לקחת בחשבון את אישיותו של המטופל בטרם המשבר וכל מצב של מתח גלוי או סמוי או טראומה שיתכן וגרמו למצב הקליני. הברית הטיפולית חשובה ביותר, מכיוון שהמתבגר עצמו לא תמיד מוכן לחלוק את תחושותיו עם מבוגר זר, אלא אם כן נוצרו ביניהם יחסי אמון. יש לשמור על עקרון החיסיון, אך לא במידה כזו שההורים יוצאו לחלוטין מהטיפול. האבחון יכול לכלול יותר מראיון אחד ולכן אין טעם להאיץ את התהליך. יש לחקור באופן ישיר כל כוונה אובדנית ואין לחשוש שהדבר “יכניס לו רעיונות לראש”. מתבגר שאינו בסיכון לא ישקול התאבדות ומחיר ההימנעות מבירור הנושא בצורה ישירה עלול להיות יקר.
מהם הסימפטומים האופייניים לדיכאון בגיל ההתבגרות? הדיכאון בגיל ההתבגרות מלווה בסימפטומים דומים לדיכאון של מבוגרים, אולם דרושה מידה מסוימת של תחכום בתרגום הסימפטומים של המתבגר למונחים של מבוגר. עצבות קשה יכולה להיות מבוטאת באמצעות לבישת בגדים שחורים, כתיבת שירים שעוסקים במוות או התעסקות מוגזמת במוזיקה בעלת תכנים אנרכיסטיים. הפרעות שינה יכולות להתבטא בצפייה מוגזמת בטלוויזיה לאורך כל הלילה, קושי לקום בבוקר לבית הספר, או שינה במהלך היום. חוסר מוטיבציה או אנרגיה נמוכה מתבטאת בהחמצת שיעורים. ירידה דרמטית בציונים יכולה להעיד על חוסר ריכוז וחשיבה איטית. שעמום יכול להעיד על תחושת דיכאון. חוסר תיאבון עלול להתפתח לבולמיה או אנורקסיה. דיכאון בגיל ההתבגרות יכול להיות משויך בתחילה להפרעת התנהגות, תגובה לטראומה משפחתית כלשהי או כהתמרדות, ויכול לכלול גם התמכרות לאלכוהול או סמים. במקרים החמורים יותר, ידרשו מגוון של בדיקות וטיפולים על מנת להפריד בין הדיכאון הקליני מהפרעות התפתחותיות אחרות.
כיצד ניתן לזהות סיכון אובדני? בקרב מתבגרים, העיסוק בנושאים הקשורים במוות והתהייה כיצד מותם שלהם ישפיע על בני המשפחה ועל חברים קרובים, אינם בגדר תופעה נדירה. למרבה המזל, מחשבות אלו בדרך כלל אינן מגיעות לידי מימוש. ניסיונות אובדניים מתקשרים בדרך כלל למשבר ייחודי ועמוק בחיי המתבגר שיכול לכלול גם דיכאון. חשוב להבהיר כי אותו משבר יכול להיראות שולי ופעוט בעיני המבוגרים, אך מהותי מאוד עבור המתבגר. פרידה מחבר/ה, ירידה בציונים או תוכחה שלילית ממבוגר משמעותי (בעיקר הורה או מורה) יכולים להוות זרז לניסיון אובדני. ניסיונות אובדניים שכיחים יותר בקרב בני נוער שכבר חוו מצבי מתח חריפים בחייהם. אלו יכולים להיות גירושין של ההורים, מריבות קשות במשפחה, התעללות פיזית או מינית והתמכרות לאלכוהול או לסמים. התאבדות של חבר קרוב או של קרוב משפחה יכולה גם היא להוות זרז למי שנמצא ממילא בקבוצת הסיכון. מתבגר שעובר שינויים אישיותיים ברורים, כולל נסיגה חברתית או שמחלק את רכושו ואת הדברים היקרים לו, יכול לסמן בכך כי הוא עומד לשים קץ לחייו. הניסיונות האובדניים רבים יותר מההתאבדויות שבאמת מצליחות, והדרכים בהן נעשים הניסיונות יכולים להיות תמימים למדי. ישנה נטייה להתייחס אל הניסיונות המינוריים כאל דרכים לקבל תשומת לב, או לא להתייחס אליהם כלל. זו שגיאה, מכיוון שמתבגר שניסה להתאבד ולא חש בעקבות כך הקלה כלשהי או מוצא מהמצב הבלתי אפשרי בו הוא נמצא, עלול לנסות להתאבד בשנית. כל ניסיון התאבדותי מהווה קריאה לעזרה ויש להתייחס אליו ברצינות רבה.
דיכאון בקרב ילדים
רק בשני העשורים האחרונים החלה התייחסות רצינית לדיכאון בקרב ילדים. עד אז היה מקובל לחשוב שילדים אינם יכולים לקבל אבחנה של דיכאון. הילד המדוכא יכול להעמיד פני חולה, לסרב ללכת לבית ספר, להיצמד להורה או לחשוש ממותו של ההורה. ילדים מבוגרים יותר יכולים להסתבך בצרות בבית ספר, להפוך רגזנים ולחוש שאף אחד לא מבין אותם. מכיוון שהתנהגות נורמאלית משתנה משלב לשלב בילדות, קשה לדעת האם הילד עובר משבר זמני, או שהוא סובל מדיכאון. לעתים, ההורים דואגים מהשינוי בהתנהגות הילד, או שהמורה מציין שהילד אינו כפי שהיה. במקרה כזה יומלץ בד”כ לפנות לבדיקה אצל פסיכולוג או פסיכיאטר שמתמחה בילדים. נושא הדיכאון בילדים לא נחקר דיו ורק בשנים האחרונות יוצאים פרסומים שדנים בנושא בצורה רצינית. במידה והילד משדר מצוקה לא כדאי להסס. ההורים יכולים לפנות, אף ללא השתתפות או עירוב הילד בתהליך, לאיש מקצוע ולקבל ייעוץ.
דיכאון בקרב נשים
נשים סובלות מדיכאון בשיעור כפול מזה של גברים. נראה שגורמים הורמונאליים תורמים לשיעור הגבוה של דיכאון בקרב נשים, בעיקר גורמים כמו שינויים במחזור החודשי, הריון, הפלות ודיכאון לאחר לידה. נשים רבות מתמודדות בנוסף עם לחצים של שילוב בין עבודה לטיפול במשפחה, חד הוריות וטיפול הן בילדים והן בהורים מבוגרים. מחקר שפורסם לאחרונה הראה כי נשים שסובלות מתסמונת קדם וסתית חשו הקלה בסימפטומים הרגשיים והפיזיים כאשר הורמוני המין שלהן דוכאו. כאשר ההורמונים חזרו לרמתם הרגילה, אותן נשים פיתחו שוב את הסימפטומים. נשים שלא סבלו מתסמונת קדם וסתית, לא הגיבו למניפולציה זו. מכאן שיש קשר בין פעילות הורמונלית למצבי לחץ ודיכאון. נשים רבות סובלות מרגישות יתר לאחר לידת תינוק. השינויים ההורמונאליים והפיזיים, והאחריות החדשה של טיפול בתינוק, עלולים להוביל לדיכאון לאחר לידה. עצבות מתונה שכיחה מאוד לאחר הלידה, אולם כאשר הסימפטומים מתגברים ונמשכים יותר מכמה ימים, רצוי לקבל עזרה. דיכאון לאחר לידה עלול להיות מסוכן הן לאם והן לתינוק.
דיכאון בקרב גברים
למרות ששיעור הדיכאונות בקרב גברים נמוך מנשים הרי שעדיין מדובר בתופעה נפוצה ביותר. כמו כן יתכן שגברים מודים פחות בדיכאון ורופאים מאבחנים זאת פחות. שיעור ההתאבדויות בקרב גברים הוא פי ארבעה מאשר בקרב נשים, למרות שיותר נשים מנסות להתאבד. מעל גיל 70 שיעור ההתאבדויות בקרב גברים עולה, ומגיע לשיא אחרי גיל 85. דיכאון יכול להשפיע על הבריאות הפיזית של גברים באופן שונה מאשר בקרב נשים. מחקר חדש מראה כי למרות שדיכאון נקשר לסיכון גבוה למחלות לב גם אצל נשים וגם אצל גברים, יותר גברים מתים כתוצאה מכך. דיכאון בקרב גברים מסתתר פעמים רבות מאחורי מעטה של אלכוהול וסמים, או מאחורי ההרגל המקובל של שעות עבודה מרובות. דיכאון בקרב גברים מתבטא פעמים רבות לאו דווקא בתחושות של חוסר אונים ותקווה, אלא ברוגז ועצבנות, ולכן קשה יותר לאבחון. אפילו אם הגבר מודע לדיכאונו, פחות סביר שיפנה לקבלת עזרה, מאשר אישה במצב דומה. תמיכה ועידוד מצד המשפחה יכולים לעשות את ההבדל.
דיכאון בגיל המבוגר
ישנה דעה שגויה לפיה תחושת דיכאון בגיל מבוגר היא נורמאלית. ההיפך הוא הנכון, מרבית הקשישים חשים סיפוק בחייהם. לעתים כשהדיכאון מתפתח הוא נתפס כחלק נורמאלי מההזדקנות. דיכאון בגיל מבוגר, ללא אבחון וטיפול, גורם לסבל מיותר לאדם ולמשפחתו. כשאותו אדם פונה לרופא, הוא בדרך כלל יתלונן על סימפטומים פיזיים, ופחות יטה להתלונן על תחושות של עצבות, חוסר אונים ואובדן עניין בהנאות החיים, או אבל מתמשך. משום שקיימת נטייה לפספס סימפטומים של דיכאון בקרב קשישים, לומדים אנשי המקצוע לאבחן ולטפל בדיכאון זה. הם לומדים כי חלק מהסימפטומים הם תופעות לוואי של תרופות שהקשיש נוטל עקב מחלה פיזית, או שהם נגרמים כתוצאה ממחלה כלשהי. אם אכן מאובחן דיכאון, טיפול תרופתי ופסיכולוגי יכול להפוך את האדם למאושר ומסופק יותר. מחקר שפורסם לאחרונה הראה כי פסיכותרפיה קצרה (טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר שעוזר לאדם בחיי היומיום שלו או עוזר לו להיפטר מחשיבה שלילית) היא יעילה ומפחיתה את הסימפטומים של דיכאון באנשים מבוגרים. פסיכותרפיה יעילה גם עבור אילו שאינם יכולים לקבל טיפול תרופתי. אבחון וטיפול יעילים בדיכאון בגיל מבוגר יכולים להפוך את אותן שנים למהנות ומספקות עבור הקשיש, משפחתו וסביבתו.
תהליך התאבלות המלווה בדיכאון וההבדל בינו לבין דיכאון קליני
תחושות דיכאון הינן תגובה נורמאלית למותו של אדם אהוב (התאבלות) ויכולות להיות מלוות בירידה בתיאבון, ירידה במשקל, נדודי שינה ועוד. למרות שהסימפטומים דומים למצב של דיכאון קליני הרי שמדובר בתגובה טבעית. הבעיה דורשת טיפול כאשר אין שינוי במצב הדיכאון לאורך זמן רב, כאשר קיימת התעסקות רבה במוות המשולבת עם תחושות של אפסיות, אשמה, ירידת ערך עצמי, חוסר תפקוד מתמשך ועוד. במקרים מסוימים עלולות לעלות מחשבות או ניסיונות אובדניים. משכה של התאבלות “נורמאלית” משתנה מחברה לחברה. בחברה היהודית מקובל לחשוב על תקופה של שנה ממות אדם אהוב כזמן סביר, אם כי הבקשה לעזרה מקצועית בהחלט צריכה לעיתים לבוא קודם לכן. תמיכה חברתית היא בסיס חשוב למניעת הפיכתו של תהליך אבל לדיכאון קליני.
מהו דיכאון פנימי (אנדוגני)?
דיכאון נחשב לפנימי כאשר הוא מופיע ללא אירוע חיצוני שלילי או סיטואציה מלחיצה שקדמו לו. טיפול תרופתי נדרש ברוב המקרים של דיכאון פנימי. ישנם אנשי מקצוע שאינם מתייחסים לדיכאון זה כאל קטגוריה בפני עצמה אלא סבורים שבכל דיכאון יש מרכיב של דיכאון פנימי.
מהו דיכאון “לא טיפוסי”?
זו אינה קטגוריה רשמית, אולם יש המתייחסים לדיכאון זה כאל סוג נפרד. אדם הסובל מדיכאון זה, חווה עלייה בתיאבון וישן יותר מהרגיל. הוא מסוגל לחוות הנאה, אם כי לא ישקיע מאמץ בחיפוש אחר גורמים מהנים. הדיכאון מסוג זה שונה מהדיכאון “הטיפוסי”, שמלווה בדרך כלל בירידה בתיאבון, בקשיי שינה ובחוסר יכולת ליהנות מדבר.
הפרעה הסתגלותית עם מצב רוח דיכאוני:
דיכאון זה הוא תוצאה של אירוע שלילי שקרה לאדם, למשל פיטורין. דיכאון זה מתפוגג בדרך כלל ככל שחולף הזמן מהאירוע והאדם מתגבר על המשבר שחווה. אבחנה זו ניתנת כאשר מדובר בתגובה לגורם מלחיץ נפשית-חברתית שהופיע בטווח של שלושה חודשים מהופעת הגורם המלחיץ, אינו נמשך יותר משישה חודשים ואינה מלווה בהפרעות אחרות.
(ק. קפלן, פרופ’ א. קפלן, 2008)

סיבות אפשריות לדיכאון
הסיבה לדיכאון נעוצה במשולש שבין נטייה תורשתית, רקע של אובדנים מוקדמים וטראומות ילדות, ואירועי חיים לוחצים בהווה. ברוב הקבוצות האתניות, שכיחות הדיכאון גדולה כפליים בקרב נשים מאשר בקרב גברים. נראה שבקרב יהודים השכיחות בגברים גבוהה יותר, עד כדי שוויון עם הנשים. מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של דיכאון בקרב בני משפחה של חולי דיכאון. אחוז התאימות בקרב תאומים זהים הוא כ-50 אחוזים, ואחוז התאימות בקרב תאומים לא זהים הוא בין 10 ל-25 אחוזים. עד כה אותרו מספר גנים הקשורים בדיכאון, אך אף אחד מאלו אינו יכול להסביר התפתחות של דיכאון ללא תנאים נוספים.
התפתחות דיכאון קשורה לא פעם בסיבות פסיכוסוציאליות כמו אירועי דחק או התעללות בילדות, אירועים טראומטיים חריפים או אובדן של אדם קרוב. מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין נטייה גנטית לבין אירועי דחק, כלומר: הסיכון להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית. אנשים הסובלים מהפרעת קשב, או מהפרעות אישיות כמו הפרעת אישיות גבולית, הפרעה טורדנית כפייתית או תסמונת בתר חבלתית סובלים מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר. מספר תיאוריות פסיכואנליטיות להסבר הדיכאון הוצעו על ידי פרויד, אברהמס, קליין ואחרים.
בנוסף לגורמים בעלי אוריינטציה פסיכולוגית, דיכאון יכול להיגרם גם כתוצאה מסיבות פיזיולוגיות. ביניהן נמנה מחסור בוויטמינים (כגון B6 ו-B12), וחוסר איזון הורמונלי (בבלוטת יותרת הכליה\בלוטת התריס). (ויקיפדיה, 2008)

מכניזם ביולוגי – מה קורה בגוף
שני הנוירוטרנסמיטרים הרלוונטיים ביותר להתפתחות דיכאון הם סרוטונין ונוראדרנלין (נוראפינפרין). שני חומרים אלה הם גם המוקד לפעילותן של רוב התרופות נוגדות הדיכאון השימושיות כיום. ויסות הורמונלי נקשר אף הוא להתפתחות דיכאון, בפרט הורמונים הקשורים בציר היפותלמוס-היפופיזה (בלוטת יותרת המוח)-יותרת הכליה, וכן שינויים ברמות הורמון בלוטת התריס.
התשתית הביולוגית לדיכאון אינה ברורה די הצורך, ומחקר ענף נערך בנושא. התזה המקובלת ביותר על החוקרים (אם כי יש חוקרים החולקים עליה) טוענת לקשר בין חסרון במוליכים העצביים נוראדרנלין ובמיוחד סרוטונין במרווחים הסינפתיים שבין תאי המוח. חסרון של מוליכים עצביים אלו גורם גם לשינוי פיזי, בניוון הדנדריטים שאמורים לקלוט את המוליכים העצביים.
התרופות נוגדות-הדיכאון פועלות בכמה כיוונים במטרה לשמור על רמה סבירה של מוליכים עצביים אלו במרווח הסנפטי. יש שמנסות לפגוע בתהליך הספיגה והשאיבה מחדש (reuptake) של המוליכים העצביים בחזרה אל האקסון. יש כאלו החוסמות קולטנים המונעים הפרשה של המוליכים העצביים. החדישות ביותר פועלות כבר בין שבועיים לשלושה לאחר נטילת התרופה בניגוד לישנות כמו משפחת הפרוזק, שתחילת פעולתן בין שבוע עד שבועיים לאחר הנטילה, והן מגיעות לשיא ההשפעה שבועיים עד שלושה אחר-כך. (ויקיפדיה, 2008)

טיפול בדיכאון בגישה הקונבנציונאלית
ישנן שיטות שונות לטיפול בדיכאון. העיקריות שבהן הן הטיפול הפסיכולוגי והטיפול התרופתי. אנשים רבים משתמשים בשתי השיטות גם יחד, וכך רואים תוצאות טובות יותר. בנוסף לשתי שיטות טיפול נפוצות אלה, הולך וגובר היום השימוש גם בטכניקות אלטרנטיביות לטיפול בדיכאון.
טיפול פסיכולוגי
· בשיטה הפסיכודינמית הטיפול מבוסס על שיחות עם פסיכולוג על מנת למצוא את הסיבות האישיות לדיכאון ושורשיו, לפתור קונפליקטים בין המודע ללא מודע, ולמצוא שסתומים לכעסים שלא מצאו את ביטוים, העלולים לעמוד ביסוד הדיכאון. טיפול זה אינו נחשב למוצלח במיוחד באנשים דיכאוניים.
· בשיטה הקוגניטיבית, שנחשבת כיום ליעילה יותר, עד לרמה של טיפול תרופתי, מנסים ללמד את המטופל לחשוב באופן חיובי, לתקוף ישירות את המחשבות הדיכאוניות, לערער עליהן, לנסות ולראות את המציאות באור שונה שלא מעציב ומדכא את האדם. נמצא שאצל המדוכא קיימים דפוסי חשיבה מעוותים, ייחוס כישלונות לחובת העצמי וראייה עגומה של העתיד והעולם. זהו טיפול קצר מועד ובעל הצלחות מוכחות.
טיפול תרופתי
פרוזק, אחת מהתרופות הפופולאריות לטיפול בדיכאון כאשר הטיפול הפסיכולוגי לא עוזר, ולעתים במקביל לו, יש אפשרות לפנות לפסיכיאטר לקבלת תרופות המקלות על הדיכאון באמצעים כימיים. התרופות בהכללה מתחלקות לארבעה משפחות: נוגדי דיכאון טריציקליים, מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים (SSRI), מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAO), ופסיכוסטימולנטים (סמים מעוררים).
התרופות הנפוצות ביותר הן ממשפחת SSRI, הכוללת את התרופות פלואוקסטין (פרוזק, אפקטין), פרוקסטין (סרוקסט), סרטראלין (לוסטראל), זולופט, ציטלופרם (ציפרמיל), רסיטל, פבוקסיל, אסציטלופרם (ציפרלקס), פקסיל, פאקסט ועוד. תרופות אלה מעלות את רמת הסרוטונין במרווח הבין-סינפטי, על ידי חסימה של ספיגתו מחדש בתאים. בדרך כלל חולפים כשבועיים עד חודש עד שהשפעת התרופות מסוג זה ניכרת. מציאת התרופה המתאימה ביותר לכל אדם ספציפי במינון המתאים לו ביותר היא משימה מורכבת, שאורכת בדרך כלל שבועות עד חודשים. במקרים רבים של אנשים שסבלו מדיכאון, נמצא כי התרופות משפרות את תסמיני הדיכאון ומקלות על התפקוד היומיומי. תופעות הלוואי של התרופות מסוג SSRI הן עצבנות, הפרעות-שינה, הפרעה בתפקוד המיני (אצל גברים), הפרעות במערכת העיכול, כאבי-ראש ועוד.
מנהל המזון והתרופות האמריקאי בדק את הקשר בין צריכת תרופות SSRI לבין הוצאה לפועל של מחשבות אובדניות, ובשל כך הוטלו מגבלות ואזהרות על השימוש בהן בחולים מתחת לגיל 18. בנוסף לכך, נמצא כי תרופות ממשפחת SSRI גורמות בטווח הארוך דווקא לירידה של רמת הסרוטונין במרווח הבין-סינפטי, מה שמתבטא בהרעה של תסמיני הדיכאון ובאגרסיביות.
כאשר הטיפול בתרופות מסוג SSRI אינו מועיל, בדרך כלל מנסים שימוש בתרופות ישנות יותר מסוג SNRI כמו אפקסור, סימבלטה, איקסל, אדרונקס, ריפקס, המעכבות קליטה ופירוק של נוראדרנלין או של סרוטונין שלא נוצלו בסינפסות.
במקרים נדירים יותר יעשה שימוש בתרופות מסוג מעכבי MAO כמו פנלזין, איזוקרבוקסאזיד, טרנילציפרומין ופרגילין החוסמות את החמצון של המונואמינים (שחלק מהנוירוטרנסמיטרים, ובהם סרוטונין, נמנים עליהם), ובכך מעלות את רמתם במרווח הבין-סינפטי. לתרופות אלה תופעות לוואי קשות יותר, כיוון שהן משפיעות לא רק על רמת הסרוטונין, אלא על כל המונו-אמינים – כלומר גם על נוירוטרנסמיטרים נוספים. בגלל שבקבוצה זו ישנן הגבלות דיאטתיות חמורות, תרופות מקבוצה זו ניתנות בעיקר כאשר מצבו של המטופל לא משתפר בעקבות נטילת נוגדי דיכאון אחרים.
במקרים קיצוניים של דיכאון קליני עמוק שלא חולף בהשפעת תרופות, נמצא כי טיפול בנזעי חשמל משפר את מצבו של הסובל מדיכאון. הטיפול בנזע חשמלי מביא לשיפור במצב הרוח, כנראה משום שהוא מעודד הפרשת המוליך העצבי סרוטונין. זהו טיפול שמשתמשים בו בהיעדר דרכי טיפול יעילות אחרות, או כאשר יש סכנה מיידית לחיי המטופל כתוצאה מאובדניות. הוא נעשה בהרדמה. תופעת לוואי של טיפול חוזר ונשנה בנזע חשמלי היא פגיעה זמנית בזכרונות מהתקופה שקודמת לטיפול.
טיפולים חדשניים בגישה הקונבנציונאלית
ישנם שלושה סוגי טיפולים נוספים למצבים קשים של דיכאון:
· גירוי מגנטי פנים-גולגולתי (TMS)
טיפול באמצעות אלקטרומגנטים רבי עוצמה שמקורבים לראש, וגורמים לשינוי חשמלי בקליפת המוח. טיפול זה משיג אפקט דומה בטיפול בנזעי חשמל, אך בשונה ממנו אינו מצריך הרדמה.
· גירוי עצב הואגוס (VNS)
בטיפול זה מושתל קוצב בחזה המלופף סביב עצב הואגוס וגורם לו לגירוי. טיפול זה משמש גם כנגד מחלת אפילפסיה.
· גירוי מוחי עמוק (DBS)
בטיפול זה מושתל קוצב יחד עם אלקטרודות באזורים ממוקדים במוח. מיועד רק למצבים קשים ביותר מכיוון שמדובר בניתוח חודרני לא פשוט. מטפלים באמצעותו גם במחלת פרקינסון.

דיכאון על פי שיטת לוסקי
על פי ההגדרה הקונבנציונאלית, דיכאון הינו מחלה. להבדיל, על פי שיטת לוסקי כל תקלה שמופיעה בגוף או בנפש באה לאזן את חוסר האיזון שכבר קיים בגוף ובנפש, כלומר ה”מחלה” באה לתקן את חוסר האיזון שנוצר ומביאה איתה את הרווח המבוקש. לדוגמא: יוסי עובד 10 שעות ביום ולא נשאר לו זמן לעצמו או משפחתו, יוסי לוקה בשפעת. הוא מוצא את עצמו במיטה, נח, מקבל אהבה ותשומת לב מהקרובים והיקרים לו ומבלה איתם זמן איכות שלא היה לו קודם. מכאן, ניתן לראות שהשפעת באה על מנת לאזן את לוח הזמנים הלחוץ והדרשני של אותו האדם ולאפשר לו להתאזן עם עצמו וגופו במנוחה. על פי ראיה זו, גם דיכאון הוא אינו מחלה בפני עצמו אלא תוצאה של מספר סיבות שקרו בעבר ושבא לאזן משהו אחר שהשתבש. הדיכאון (כמה קשה שיהיה) מביא איתו את הצורך לעצירה והתבוננות מעמיקה בדפוסי החיים שנוצרו ואת האפשרות לתקן ולאזן את הדפוסים שהביאו את האדם למצבו הנוכחי.

סיבות וגורמים אפשריים לדיכאון בארבעה רבדים:  מדרון המחלות.
(נכון ולא נכון הם מושגים סובייקטיביים הנקבעים על פי ההגדרה של הפרט)

רובד רוחני
חוסר יעוד, חוסר חיבור עם האני הפנימי,
חוסר הגדרה של העצמי, חוסר רצון וכוח חיים,
חוסר איזון בין הרצון לקבל והרצון לתת
רובד שכלי
חוסר יכולת לתזמן פעולות, חוסר בטחון,
חוסר שלום פנימי בין הרבדים השונים – ויכוח פנימי,
חוסר אמונה (באנשים, בחיים, באל, בעצמי),
חוסר מיקוד, חוסר החלטיות
רובד רגשי
לחץ נפשי, מתח, חוסר שמחה,
חוסר ביטוי ברובד הרגשי – חסימה רגשית עמוקה,
דילמה רגשית בלתי פטורה, תחושה של חוסר בחירה בחיים,
חוסר באהבה עצמית, אשמה, בושה
רובד גופני
הרגלי תזונה לא נכונים, הרגלי חיים לא נכונים, הרגלי שינה, חוסר מנוחה, עייפות, אנורקסיה, אלימות, טראומות מהעבר, הפחדה, דיכוי,
בעיות במערכת העיכול, הפרעות במערכת העצבים,
חוסר איזון בפעילות ההורמונאלית

טיפול בדיכאון על פי שיטת לוסקי
טיפול בשיטת לוסקי שואף לאזן את בריאות המטופל ולא לנהל את המחלה עצמה, לכן הטיפול בשיטת לוסקי יראה קודם כל את המטופל ולא את המחלה (הדיכאון) שהיא הסימפטום (התוצאה) של הרגלי החיים שלו, דפוסי החשיבה שלו וערכים על פיהם הוא חיי.
העולם על פי לוסקי מתנהל בצורה של סיבה ותוצאה. אותה הסיבה אצל אנשים שונים תביא לתוצאה שונה ואותה התוצאה יכולה להיגרם מסיבות שונות, מכאן, שכל אדם המאובחן וסובל מהפרעת דיכאון, נושא בתוכו את הסיבות האישיות שהביאו אותו לחוסר איזון זה. לכן, גם הטיפול יהיה אישי לכל מטופל בהתייחס לתוצאות האבחון והאינטליגנציות החלשות והמוצפות של כל אחד.
יחד עם כך, הרובד הפיזי שהוא הסימפטום (תסמיני הדיכאון המפורטים בסעיפים קודמים) הוא החלק הדומה או הזהה אצל כל הסובלים מדיכאון. לכן, כחלק ראשוני של המסע הטיפולי, אמליץ על סדרת טכניקות טיפוליות ופעולות אנושיות פשוטות אשר יקלו על התסמינים של כל הסובלים מהדבר ויאפשרו התמודדות קלה יותר והמשך טיפול מעמיק יותר.

טיפול באמצעות תרופות לוסקי
הרשימה הבאה מכילה פעולות פשוטות העוזרות להתמודדות עם דיכאון. קרא הכל ונסה לבחור לפחות פריט או שניים שמתאימים לך עכשיו. הפעולות הפשוטות מכוונות לשכלול ואימון האינטליגנציות (פתיחת ערוץ כלשהו בעץ החיים משפר את הזרימה בעץ כולו) ושיפור ההתמודדות עם דיכאון:
1. כתיבה – כתוב ביומן את כל הדברים (הקטנים והגדולים) שמעלים חיוך על פניך. כתוב את כל הדברים שאתה אוהב בחיים ונהנה מהם (אינטליגנציה של ח’ – דיבור).
2. שמיעה – האזן למוסיקה שאתה אוהב, האזן לשירים בעלי משמעות חיובית ומעודדת עבורך (אינטליגנציה של ו’ – שמיעה).
3. ריח – תדליק בחדר קטורת עם ריח שאתה אוהב, צא לטבע ותריח פרחים
(אינטליגנציה של ז’ – ריח).
4. למידה – קרא ולמד אודות הדיכאון, הבן את תסמיני המחלה ודרכי ההתמודדות איתה. רכוש ידע מעמיק אודות המצב שאתה נתון בו (אינטליגנציה של 9 – חיסון).
5. קריאה – גש לספרייה או קנה ספר שמזמן היית רוצה לקרוא וקרא אותו, קרא ספר אודות מישהו שהתגבר על מצב דומה או ביוגרפיות על אנשים שסבלו מדיכאון והצליחו בחיים למרות זאת (אינטליגנציה של 1 – וודאות באור).
6. שינה – גם כשאתם עסוקים אל תשכחו לפנות זמן לשינה (אינטליגנציה של ק’ – שינה/תא).
7. שיתוף – שתף חבר במחשבות שלך, כתוב ביומן את הדברים שאתה מרגיש, על תחזיק את כל הרגשות בבטן (אינטליגנציה של ח’ – דיבור).
8. להיות עם חברים – תשתדל להיות יותר בסביבת חברים ואנשים שאתה אוהב, דבר איתם בטלפון, בקש מהם לבוא לבקר אותך וצא איתם לטיול (אינטליגנציה של ע’ – שחוק/מוח).
9. תזונה – אל תשכח לאכול ולגוון בסוגי המזון. אכול מגוון ירקות ופירות, דגנים מלאים (אורז, קינואה, בורגול, כוסמת, גריסים), גבינות ודגים (אינטליגנציה של 3 – אהבה).
10. ניקיון – עשה מקלחת ארוכה, פנק את עצמך באמבטיית קצף, נקה את החדר שלך, החלף מצעים (אינטליגנציה של ת’ – חן).
11. צחוק – צפה בסרט מצחיק, קרא ספר בדיחות וראה סרטונים מצחיקים באינטרנט. השתדל להימצא בסיטואציות שגורמות לך לצחוק (אינטליגנציה של ע’ – שחוק/מוח).
12. משחקים – שחק במשחקים שאתה אוהב, משחקי מחשב, משחקי חברה, קלפים, דומינו וכד’ (אינטליגנציה של ע’ – שחוק/מוח).
13. טיולים ופעילות גופנית – צא להליכה בחוף ים, בטבע, לך יחף על דשא או על חול
(אינטליגנציה של ל’ – תשמיש).
14. ריקוד – שים מוסיקה שאתה אוהב ורקוד עם עצמך בבית, או הזמן חבר
(אינטליגנציה של ל’ – תשמיש).
15. מתנה – צא החוצה וקנה לעצמך מתנה, זה יכול להיות משהו קטן שיגרום לך לחייך (אינטליגנציה של ש’ – רצון לקבל ו-3 – אהבה).
16. חיבור לאדמה – קנה עציץ ושתול בו פרחים, התעסק עם אדמה, לך יחף על אדמה, גע בה והתחבר אליה (אינטליגנציה של ל’ – תשמיש).
17. עשייה – בחר משימה אחת לפחות ביום ובצע אותה (לטאטא את הבית, ללכת למכולת, ללכת לדואר וכד’) (אינטליגנציה של י’ – מעשה).
18. טיפול בחיות – אם אתה אוהב חיות, אמץ חיה שאתה אוהב וטפל בה
(אינטליגנציה של ל’ – תשמיש).
19. התנדבות – התנדב למשך שעה לפחות בשבוע בפעילות שהיית רוצה לתרום לה
(אינטליגנציה של מ’ – רצון לתת).
20. פשטות – חלק את המשימות הגדולות למשימות קטנות, עסוק כל פעם רק בדבר אחד קטן, על תנסה להתמודד או לחשוב על הכל בבת אחת (אינטליגנציה של ג’ – עושר).
21. אופטימיות – השתדל לחשוב על דברים שעושים לך נעים, היזכר בסיטואציות בהן צחקת ונהנית, דמיין סיטואציות עתידיות בהן אתה שמח (אינטליגנציה של 1 – וודאות באור).

טיפול בפרחי באך
להלן פרחי באך המומלצים להתמודדות עם תסמיני הדיכאון ולהקלתם:
1. ELM – תמצית המתאימה לתקופות של עייפות, דכדוך, דיכאון, מלנכוליה, עצב. מאזנת ומחזירה כוחות לעשייה (י’ – מעשה).
2. Gentian – תמצית המתאימה למצבים בהם הכל נראה שחור ואין תקווה. התמצית מאפשרת לראות גם את החצי הכוס המלאה, מעודדת ומעניקה תקווה ואופטימיות (1 – אור).
3. Mustard – תמצית למצבים של דיכאון כבד, עצב עמוק, חוסר תקווה, מרה שחורה, מצב רגשי שנוחת על האדם בלי שום סיבה ידועה, חורף, ענן שחור שנוחת בצורה כבדה אך חולף. התמצית מרגיעה ומייצבת ומחזירה שמחה פנימית (ג’ – עושר).
4. Sweet Chestnut – תמצית למצבים של ייאוש עמוק עד כדי לפני התאבדות. התמצית מעניקה תקווה ואמונה ומאפשרת לראות את האור שבקצה המנהרה (1 – אור).

טיפול בתנועה – פעילות גופנית
להתעמלות יש השפעה עצומה על שיפור מצב הרוח והיכולת לשלוט במתח. כל סוגי הפעילות הגופנית מומלצות מאוד לכל הסובלים מדיכאון, מצב רוח ירוד, ייאוש ועצב. הפעילות הגופנית מגבירה את זרימת הדם והפסקת חמצן ורכיבים נוספים למוח, מגבירה את הזרימה האנרגטית בגוף כולו וגורמת לגוף להפריש הורמונים המעלים מצב רוח ומדכאים כאב (נפשי וגופני).
סוגי פעילות גופנית מומלצת: הליכה/צעידה, רכיבה על אופניים, שחייה, ריקוד, רולרבליידס, יוגה וכו’. מומלץ לעסוק בפעילות גופנית לפחות פעמיים-שלוש בשבוע למשך של כשעה.

טיפול בתזונה ותוספי מזון
1. צמח ההיפרקום – אחד הצמחים המוכרים והנחקרים ביותר בטיפול בדיכאון הוא ההיפרקום (HYPERICUM) זהו צמח הבחירה במקרה של דיכאון, בעיקר לדיכאון חזק. הצמח עובד על מערכת העצבים המרכזית, במנגנון הדומה לפרוזק ובאירופה משתמשים בו בבתי חולים. הצמח מונע ספיגה חוזרת של דופאמין ונוראדרנלין, מעכב MAO מתון. הצמח עובד על הסינפסה בה יש ספיגה חוזרת של הנוירוטרנסמיטורים, הוא מונע חזרה שלהם ומקטין את רמות הקורטיזון וע”י כך מקטין רמת סטרס. תופעת לוואי יחידה של הצמח היא פוטוסנסיטיביות והיא נראתה בעיקר על פרות. צמח זה, כמו רוב הצמחים נוגדי דיכאון, אסור לשימוש יחד עם תרופות כמו רטלין ותרופות נוגדות דיכאון.
2. ויטמיני B – מחסור בויטמיני B יכול לתרום לדכאון (מחסור בויטמין B1 גורם לחמצת מטאבולית ולכימיית מח שונה, מחסור בויטמין B3 גורם לירידה משמעותית בחילוף החומרים של אנרגיה במח, ויטמין B6 נחות ליצירת מונואמינים כמו סרוטונין, דופאמין, אדרנלין ונוראדרנלין). חומצה פולית – מחסור בחומצה פולית גורם לירידה ביצירת BH4 שנחוץ ליצירת מעבירים כימיים בין-עצביים. חומצה פולית עם ויטמין B12 קשורים לחילוף החומרים של מתיונין, המהווה גורם אנטידכאוני משמעותי.
3. ויטמין C – מחסור בויטמין C יכול לגרום ל דיכאון והיסטריה. (טבע הריפוי, 2008)
4. אומגה 3 – ישנם מחקרים המראים את היעילות של אומגה3 לטיפול עם הפרעות דיכאון.
ראה מחקר אמריקאי בנושא זה בקישור הבא:

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12888186?dopt=Abstract

תיאור מקרה טיפולי
מורן (שם בדוי), בחורה בת 21, מגיעה לטיפול בבקשה לעזרה ובטענה כי אפסו כוחותיה. מורן סובלת מדיכאון כבר מספר שנים ומטופלת במקביל אצל פסיכיאטר. היא מקבלת מספר תרופות נגד דיכאון וחרדה במשך של כשנה. מורן מרגישה חסרת מוטיבציה, חסרת כוח ורצון לתפקד בחיי היום יום, טוענת שבנוסף לחוסר הרצון היא חשה חוסר מוחלט של כוחות בגוף וכי זה מצריך ממנה מאמצים של ממש על מנת לבצע פעולות פשוטות כמו לשטוף פנים או ללכת למכולת. מורן מציינת כי היא אוהבת לעזור ולתת לאחרים אך אינה נוהגת לעשות כך עם עצמה. היא מוסיפה כי הייתה רוצה ללמוד לפרגן לעצמה ולא לריב בתוך תוכה כל הזמן.

תהליך האבחון
מפת תוצאות מבחן ערכי חיים.

ניתן לראות שישנם פערים בין האינטליגנציות השונות. ישנן אינטליגנציות גבוהות ולידן כאלה נמוכות מאוד (בהתייחס לגבוהות).
הדבר הבולט ביותר הוא הפער בין האינטליגנציות ברובד הרוחני: הפער בין הרצון לקבל (2.3) והרצון לתת(3.3). כמו כן, אינטליגנציה ר’ (שלום פנימי) היא הנמוכה ביותר (1.9) וזו גוררת אחריה אינטליגנציות נוספות שמושפעות ממנה, כגון: ס’ (בטן), ז’ (ריח) ו-9 (חיסון).
לאחר ביצוע של סדרת אבחונים: מבחני אינטליגנציה, כף יד, תשאול, מפת עץ חיים, קלפי יצירה ואותיות השם. להלן ממוצע האינטליגנציות החזקות והחלשות של המאובחנת.

רובד רוחני
רובד שכלי
רובד רגשי
רובד גופני
אינטליגנציות בעודף
(עד כדי מוצפות)
מ’ – רצון לתת
ת’ – חן
3 – אהבה,
8 – ריפוי
ח’ – דיבור
ק’ – שינה/תא,
אינטליגנציות בחוסר
א’ – רצון חופשי
ש’ – רצון לקבל
ר’ – שלום
1 – אור
9 – חיסון
10 – גילוי
ה’ – ראיה
ז’ – ריח,
ס’ – רוגז/בטן
ע’ – שחוק/מוח

תוכנית טיפולית – טיפול בשיטת לוסקי

האסטרטגיה הטיפולית שנבחרה היא: תיקון ושכלול. (תחזוקה) על פי האבחון של מורן לא הופיעו חריגות חמורות באינטליגנציות מלבד אינטליגנציה ר’ – שלום פנימי. יש לתקן אינטליגנציה זו ואת חוסר האיזון שבין הרצון לקבל והרצון לתת. איזון זה יביא איזון באופן טבעי ברוב האינטליגנציות הנותרות. בנוסף, יש לשכלל את שאר האינטליגנציות הפחות חזקות על מנת למנוע חזרתו של המצב.
תוכנית הטיפולים כוללת שילוב של טכניקות טיפוליות על פי הרפואה המשולבת בשיטת לוסקי עם תרופות לוסקי.

מטרות הטיפול:
1. לאפשר התמודדות טובה יותר עם תסמיני הדיכאון בזמן התרחשותם ו/או החמרתם.
2. למנוע את החמרתם של תסמיני הדיכאון.
3. להגביר מודעות עצמית לחלקים הקיימים באישיותה של מורן על מנת ליצור שלום פנימי.
4. לשכלל את היכולת לזהות חסרים.
5. להגדיר ולזהות את הרצון לקבל והרצון לתת ולאזן ביניהם.

טיפול באמצעות תרופות לוסקי:
1. “אני לפעמים מזניחה את עצמי, אני רוצה ללמוד איך להשקיע בעצמי” ש/2
תרופות לוסקי:
· פעם ביום, כל יום, למשך שבוע לפחות, לעשות פעולה ייזומה שאת נהנית ממנה וזה רק בשבילך. לדוגמא: מקלחת ארוכה ומפנקת, להכין ארוחה, לשמוע דיסק עם מוסיקה שאת אוהבת, ללכת לטייל בים, לקנות לעצמך מתנה, לאכול גלידה וכד’.
לשים כוונה מודעת של רצון לקבל.

2. אני לא אוהבת שאני רבה עם עצמי כל הזמן” ר/2
תרופות לוסקי:
· לרשום רשימת תכונות של “אוהבת” ו”לא אוהבת”. במשך שבוע, פעם ביום להקריא את התכונות ולומר: “אני מכילה ומקבלת באהבה את ה…. שבי”.
לשים כוונה מודעת של רצון לקבל.

3. “אני לא יודעת מה אני רוצה בחיים ולאן ללכת” נ/2
תרופות לוסקי:
· שבוע 1 – למשך שבוע לפחות, לרשום בערב את רשימת הדברים שיש לעשות מחר. להשתדל ללכת לפי הרשימה ולבצע את כל המשימות.
· שבוע 2 – לרשום את הדברים שאת רוצה לעשות ולהשלים בחודש הקרוב.
· שבוע 3 – לרשום את הדברים שאת רוצה לעשות ולהשלים השנה, יעדים לשנה זו.
· שבוע 4 – לרשום רשימת יעדים ל-9 השנים הקרובות, לרשום רק יעדים שגורמים לשמחה וסיפוק אישי. לרשום את היעדים בצורה של סיפור – “יום מחיי בעוד 9 שנים מהיום”.
לשים כוונה מודעת של רצון לקבל.

4. “הייתי רוצה שתהיה לי שמחת חיים, שאוכל לראות את הטוב” 2/1, ג/2
תרופות לוסקי:
· דבר ראשון על הבוקר ודבר אחרון לפני השינה לשנן 10 פעמים את המנטרה –
“למרות שלא תמיד אני יכולה לראות זאת, בעולם יש רק אור והכל לטובה, תמיד יש סיבה טובה וגם היום זה לטובה”.
· למשך שבועיים לפחות, בסופו של יום, לעבור על כל היום ולרשום את כל הדברים הקטנים והגדולים שקרו והיו נעימים במשך היום. לרשום את הדברים שהעלו חיוך, שהביאו שמחה בלב ושנהנית מהם. בסוף כל רשימה לרשום ‘תודה’.
· לעשות רשימת כל הדברים הקטנים שיש בחיי (כגון: חברים, חפצים קטנים, תחביבים, חלומות, וכד’) ושמביאים לי שמחה. להכניס לרשימה את הדברים שיש בהם מן האיכות ולא מן הכמות. למשך שבוע, לפני השינה, לעבור על הרשימה ולומר תפילת תודה – “תודה על השמחה שיש לי בחיי. תודה על הטוב והשפע, תודה על העושר שממלא אותי”.
לשים כוונה מודעת של רצון לקבל.

5. “אני לא יודעת להגיד לא לאנשים, אני תמיד שם בשביל לטפל בכולם” 2/4, מ/4+
תרופות לוסקי:
· למשך שבוע, פעם ביום לזהות משהו שהיית בדרך כלל אומרת לו ‘כן’ לא מתוך רצון אמיתי (בקשה של מישהו, את מול עצמך, פעולה אוטומטית שאת עושה ולא רוצה באמת, הרגל כלשהו וכד’) ולומר ‘לא’.
·  לעשות רשימת הדברים שאת עושה ביום יום, לחלק אותם לשתי עמודות. דברים שאת עושה מתוך הרצון האישי שלך ודברים שאת עושה כי לא נעים לך לומר לא. למצוא ולרשום אפשרות נוספת ליד כל רשומה בעמודה של ‘לא נעים’. מה ניתן לעשות או לענות במקום ושזה עדיין לא יפגע באף אחד אך תהיי ברצון האישי שלך.
· לפני שאת מתחילה לאכול, שבי מול האוכל וספרי עד 50, לאחר מכן תתחילי לאכול. (כוח התנגדות).
לשים כוונה מודעת של רצון לקבל.

טיפול באמצעות טכניקות טיפוליות של הרפואה המשולבת בשיטת לוסקי:
רובד רוחני
1. טיפול במדיטציה
מדיטציית התבוננות לצורך התבוננות והגדרת הרצון החופשי, מי אני ומה אני רוצה בחיים (אינט’ א’).
2. תהליך מי את ומה את רוצה
תהליך אשר בודק מול המטופל את האמונות שלו לגבי עצמו, מי הוא חושב שהוא ומה התפקידים שהוא מגלם בחייו. בנוסף, התהליך בודק ומשקף למטופל מהם הרצונות שלו בתחומים השונים בחיים. תהליך זה עוזר לגיבוש הזהות האישית והגדרת יעדים –
תהליך שעובד על אינטליגנציות א’ ו- נ’ (בחלק של הגדרת יעדים).
רובד שכלי
1. טיפול בפסיכותרפיה
טיפול בפסיכותרפיה בשיטת לוסקי מתבצע באמצעות שיחות שמטרתן להרחיב את המודעות של המטופל לתהליכים המתרחשים בנפשו (ובארבעת הרבדים המרכיבים את אישיותו). עצם המודעות של המטופל לדפוסי החשיבה שלו, מאפשרים לו לבחון דפוסים אלו מחדש ולשנותם בהתאם לצורך החדש שנוצר. במקרה של עצב ודיכאון, ישנו מקום לבחון את מערכת העמדות והאמונות של המטופל לגבי עצמו, חייו, תפיסת עולמו והאנשים הסובבים אותו (מהמעגל הקרוב ביותר ואילך). בנוסף, יש להתייחס לדילמות בהן מצוי המטופל בחייו, והסיבה להיווצרותן. אופן ההתנהלות של מערכות יחסים בינו לבין משפחתו הקרובה, בן / בת זוגתו, חבריו ועמיתיו. רצונותיו בחיים, חלומותיו שלא הוגשמו ועוד (ת’ – חן).
2. טיפול בדמיון מודרך
דמיון מודרך המראה סיטואציה של פריצת דרך והצלחה. לראות את המתרחש בעוד שנה, בעוד 3 שנים ובעוד 9 שנים. לראות את האור שמגיע. (1 – אור, נ’ – הלוך/דרך).
רובד רגשי

1. טיפול בשילוב אומנויות
שילוב אומנויות הוא כלי טיפולי אשר שייך לרובד הרגשי ולכן פועל באופן אפקטיבי מאוד כטיפול בחוסר איזון רגשי. האומנויות השונות מאפשרות ביטוי רגשי עמוק שמוביל לתחושת שחרור ופורקן רגשי. מומלץ לעסוק לפחות בסוג אומנות אחד אשר מאפשר לרגש להתבטא ו”לדבר” בשפתו שלו ובאופן חופשי.
2. טיפול בפסיכודרמה
תהליך פסיכודרמה – שכל ורגש – דו שיח בין השכל והרגש המתנהל בצורה של תהליך פסיכודרמטי. בתהליך זה הרגש והשכל מקבלים כל אחד קול נפרד על מנת לנהל שיח ביניהם ולחשוף את הצד השולט והנשלט, הצד המדכא והמדוכא. השיח נועד להשכין שלום בין שני הצדדים ולחשוף כעס, כאב או כל מצוקה קיימת באחד מהם (במידה ויש). השלום שנוצר בין שני החלקים הוא השלום הפנימי המיוחל שמאפשר יצירת שלום חיצוני עם הסביבה. לעיתים, חרדה היא זעקה של הרגש שמבקש תשומת לב וביטוי. (לחיזוק אינט’ ר’)
רובד גופני
בנוסף לטכניקות הטיפוליות הנקובות מעלה בפרק הקודם (הטיפול ראשוני), התווספו הטכניקות הבאות:
1. טיפול בדיקור
יבוצע דיקור בנקודות של האינטליגנציות החלשות (הנקודות יחולקו לשני טיפולים):
א
רצון חופשי
היכולת להבחין שהעולם הוא מחרב ריק אשר מתמלא ברצון החופשי
CV17
ש
רצון לקבל
היכולת להגדיר את מידת כוח הרצון לקבל לעצמך ואת כיוונו
20GV
ר
שלום
היכולת להכיל אותך ואחרים בכדי ליצור שלם ושלמות
19TW
1
אור
היכולת להיות בוודאות באור, שהכל בא מצד האור, הכל אור
10LU
9
חיסון
היכולת ללמוד איך ללמוד ולמצוא את ידע הדרוש בזמן הנחוץ
1TW
10
גילוי
היכולת לקבל את המציאות ולטפל בסיבה לצורך שינוי התוצאה
1SI
ה
ראיה
יכולת ראיה חזותית, דמיונית, מרחבית, רב מימדית, על חושית
18BL
ז
ריח
יכולת להריח אמת ושקר ויכולת פעולה מתוך אמת אישית
20BL
ס
רוגז/בטן
יכולת אימון, תרגול והפנמה, יכולת פעולה מתוך אמונה
7HT
ע
שחוק/מוח
יכולת משחק, הגיון, מיון, עיבוד, ניתוח, שאלה ומודעות
3HT

2. טיפול בפרחי באך
המטופלת תקבל לפחות שני בקבוקים (כל בקבוק למשך של כ-3 שבועות) של פרחי באך המורכבים מהתמציות הבאות:
בקבוק 1:
o CHICORY – לאיזון הרצון לקבל והרצון לתת ולגילוי הרצון החופשי – ש’, מ’, א’
o CENTAURY – לאיזון אינטליגנציית חופש, לאימון היכולת לומר לא ולהציב גבולות – 4
o OLIVE – תמצית המעניקה כוחות נפשיים וגופניים כדי לשחק את ה”משחק” – ע’
o MUSTARD – תמצית המעניקה אופטימיות ועוזרת לראות את האור – 1
בקבוק 2:
o RED CHESTNUT
o WILD OAT – תמצית העוזרת למצוא את הדרך בחיים, מחזקת מיקוד במטרות ויעדים – נ’
o HORNBEAM
o

ביבליוגרפיה
1. לוסקי, ד. (2005) 32 האינטליגנציות. מהדורה שנייה. תל אביב, הוצאת מכללת לוסקי.
2. אתר ויקיפדיה, נדלה בתאריך 04.05.08 –

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F

3. אתר פסיכולוגיה, נדלה בתאריך 23.03.08 –  http://www.psychologia.co.il/depres1.htm
4. אתר טבע הריפוי – נדלה בתאריך 08.05.08 – http://www.naturemed.co.il/in_si/health_15.htm