זוגיות – הרמוניה של שונות
9 בינואר 2015
ארבעה כוחות קוסמיים – זוגיות קסומה
9 בינואר 2015

דיכאון וכוח החופש לחיים מאושרים

דיכאון וכוח החופש לחיים מאושרים /  יקיר גבאי

לפני כשנה הייתי בתקופה שהייתה נוראית עבורי. קראתי לה ‘תקופת ההתעוררות’.
לפני תקופה זו עמדתי בדיוק לסיים את שירות הקבע שלי שנמשך כשנתיים. התכוננתי להשתחרר. מיציתי את התפקיד, את המדים, את המסגרת ורציתי לצאת לחופשי. נרשמתי ללימודי פרסום ושיווק, הודעתי לכולם שאני משתחרר ולא ממשיך את שירות הקבע. הייתי על גג העולם, הייתה לי תחושה של חופש, ושל תשוקה מהולה בפחד. שני הרגשות היו מאוד חזקים.
מצד אחד פחדתי להשתחרר, כי הייתי במסגרת הכי טובה שיכלתי לדמיין,  משכורת מאוד גבוהה ותנאים מעולים. בהתחלה לא ידעתי במה לעסוק או באיזה תחום עלי להתמקד, כי יש כל כך הרבה תחומים שהייתי רוצה לעסוק בהם. באותו הזמן הרגשתי שאני צריך לרצות את הסביבה, את ההורים והחברים ופחדתי להיכשל. מצד שני, הייתה לי תחושה מאוד טובה שאני הולך להצליח, היה בראשי רעיון לעסק עצמאי בתחום הפרסום והשיווק והרגשתי שמצאתי את הייעוד בחיי. נרשמתי ללימודים וחיכיתי בהשתוקקות. כחודש לפני השחרור, שכבר עיכלתי את העובדה שאני משתחרר, פנו אליי כמה מפקדים והציעו לי הצעה מאוד מיוחדת. הם הציעו לי תפקיד שחברי האחרים יכלו רק לחלום עליו, בנוסף, מה שהיה טוב בהצעה הוא שאוכל לשלב את לימודי הפרסום יחד עם התפקיד החדש. זה היה נראה לי חלומי והסכמתי להצעה המפתה. זה היה תפקיד מטה שדרש ניסיון וותק רב, תפקיד שמיועד לקצינים בדרגה מסוימת ולא לאנשים בגילי ובמעמדי. אני, שהייתי מאוד צעיר יחסית לאוכלוסיה שהייתה שם הייתי צריך לבצע את התפקיד בקפדנות רבה. כדי להוכיח שבחרו באדם הנכון, לא רציתי לאכזב אף אחד. לאחר חודש בלבד בתפקיד הרגשתי תחושה לא טובה. היה סביבי הרבה לחץ, הייתי צריך ללמוד המון חומר בזמן קצר, היו לי המון מטלות, מצגות להתכונן אליהם, ניירת ומסמכים שונים, מבחני סיווג ועוד. לא רק שכל אלו השפיעו עליי בשיא הקריירה שלי, בשיא ההתפתחות שלי בכיוון שחשבתי שהוא נכון לי, התפתחה אצלי לפתע דלקת בכתף, כאבים עזים שמנעו ממני לתפקד. חודשיים לאחר שהתמקמתי בתפקיד החדש, התחלתי את לימודי הפרסום.
החומר הלימודי היה מעניין מאוד, נהניתי מכל רגע, אך משהו בתוכי לא נתן לי מנוחה. כבר אז הבנתי שאני חייב לצאת לחופשה, להתרענן, לאגור כוחות, לפני שיהיה מאוחר מידי. אך אז לא ידעתי שהגוף או הנפש יכולים לדבר איתי, לאותת לי שמשהו אינו כשורה. או להראות לי שאני צריך לשנות מסלול מחדש. הדלקת לפתע החמירה, ועברה לעצם הבריח. עברתי את כל הבדיקות, כל הצילומים וכל הרופאים ברפואה הקונבנציונאלית והמשלימה. ורק לאחר 8 חודשים, שביצעתי בדיקת MRI, גילו באמת שיש לי דלקת בעצם הבריח, אותי הגילוי לא הפתיע, מה שהפתיע אותי זה שעדיין לאף אחד לא הייתה תשובה, התשובה לאיך אני יכול להירפא מהמצב הזה. בינתיים בזמן הזה, הכאבים החמירו, ואני סבלתי מאוד.
כמובן שלא יכולתי לקחת חופש, כי לא היה מי שיחליף אותי בתפקיד בגלל הסיווג וההכשרה הארוכה. עברה חצי שנה מאז, והמצב הרפואי רק החמיר. תפקודי ומצבי האישי החלו להידרדר. התחלתי לזלזל בלימודים, בעבודה, בבריאות וכל מה שרציתי היה להיות בריא וחזק כפי שהייתי מקודם. אך זה היה רחוק מהכיוון שאליו הלכתי. נוסף על כל המצב, הייתי בודד, עברתי למרכז והתנתקתי מכל חבריי הישנים. היו לי מעט חברים שיכלתי לדבר איתם על הכאבים שלי, על מה שאני עובר, אך אף אחד לא באמת הקשיב. לבסוף, נשארתי לבד להתמודד עם הבעיות שלי, הריי מבחוץ הכול היה מושלם, ולא האמינו לי שבאמת קשה לי. כי בעצם קיבלתי את כל מה שרציתי ואף יותר מכך. בנקודה הזאת, הבנתי בעצם את השקר הגדול שיצרתי לעצמי, והוא שאני רק חשבתי שבחרתי את כל הבחירות הללו, שבחרתי את הלימודים, את התפקיד, את המציאות. אך האמת היא שהייתי רחוק מזה שנות אור.  

בתקופת ‘ההתעוררות’ הזו הייתי סך הכל שנה וחצי, שנה וחצי שהיו עבורי כמו סיוט מתמשך, נכנסתי לדיכאון, לא יכולתי לדבר עם אף אדם, פרשתי מהלימודים, בזבזתי את רוב הכסף שהרווחתי על דברים שכלל לא הייתי צריך, כדי לכפר על ההרגשה הנוראית שאני חווה. לא הצלחתי לקום מהמיטה, הייתי הולך באופן קבוע לרופאים כדי לקחת חופש, לקחתי את כל התרופות שהרופאים נתנו לי, החל מתרופות נגד דיכאון, נגד דלקות ועוד רעלים דומים. הכאבים שחוויתי היו חזקים וקשים.
הרופאים לעומת זאת חשבו שאני בדיכאון, וסיממו אותי בעזרת כל הרעלים הללו, כי לא הייתה להם תשובה אחרת לתת לי. ניסתי רפואה משלימה, הלכתי לפרופסורים, אפילו הלכתי לאחת שקוראת בגלגל העין שלקחה לי אלפיים שקל על טיפול שבכלל לא עזר לי.  לאף אחד לא היה פתרון עבורי. גם לא לי.
נכנסתי למעגל של הרס פנימי, של תחושת קרבנות, של ייאוש, הייתי לחוץ באופן תמידי, חסר שקט, תזזיתי, עד שקיבלתי התמוטטות עצבים.
רק אז הגיע הרגע שכבר לא יכולתי יותר לחיות בשקר הזה שהמצאתי לעצמי. זאת הייתה נפילה חופשית אל מקום שלא היה מוכר לי. מעולם לא הייתי במצב כל כך קשה.

מהו השקר הגדול? מאז גיל 17 בערך, כל מה שעניין אותי באמת, היה לקרוא, להתפתח, לנתח, להבין, לסכם ולהעביר את כל הידע שצברתי בנושאי התפתחות אישית לאנשים שבאמת זקוקים לו, כמוני למשל. בזמני הפנוי הייתי קורא ספרים ומסכם את התובנות, ספר אחרי ספר, מילה, משפט שלבסוף הפכו לסיפורים שלמים. בהתחלה זה היה כדי לסכם את התוכן שקראתי לעצמי, כדי שאוכל לקרוא אותו שוב ולהבין בצורה טובה יותר. אך בדיעבד, לא עשיתי את זה רק עבורי, אלא בעיקר עבור כל האנשים שנמצאו סביבי, רציתי שכל מי שאני מכיר יקרא את הספרים האלו, כדי שיוכלו להתוודע לעולם חדש של אין סוף אפשרויות. הספרים והידע הרב שצברתי, גרמו לי להיות שונה מאוד מהסביבה שבה הייתי. הייתי כל כך שונה מהסביבה שלי, שכלל לא היה לי על מה לדבר איתם. פיתחתי שפה שונה. בזמן שחבריי היו עסוקים בשיחות על כדורגל, על בחורות ועל דברים שכלל לא עניינו אותי, אני הייתי בעולם אחר, בעולם שיצרתי לעצמי מתוך הספרים והסיפורים השונים. עולם שלם של מציאות שיכולה להיות אחרת עבורי. רציתי שינוי, אך לא נקטתי שום פעולה. לא ידעתי כיצד משנים את כל החברים שלי, את המשפחה שלי, או את מקום מגוריי. הרגשתי לבד, בודד וחסר שייכות לסביבה.

המציאות שחייתי בה באותה תקופה גרמה לי רק להיות יותר מתוסכל ויותר ממורמר, הפער בן הרצוי למצוי היה גדול מאוד, וזה גרם לי לסבל רב. מה שהחזיק אותי באותה התקופה, הייתה האמונה, שאני באמת יכול ליצור את המציאות שאני כל כך רוצה.

הבנתי לבסוף, שלא באמת ביצעתי שום בחירה שבאה מחופש פנימי אמיתי, מחופש להיות ולעשות את הדברים שאני באמת רוצה, שאני באמת יכול לעזור לאנשים, ושאני יכול להיות האדם שאני רוצה להיות. הבנתי בבירור שהייתי עיוור, מונע על פי מוסכמויות לא כתובות של החברה שחייתי בה.

באותה תקופה נשבעתי לעצמי, שמעתה והלאה, כל בחירה שאעשה תהיה בחירה חופשית, מתוך החופש הפנימי שלי, מתוך האמת שלי, מתוך האמונות שלי. מתוך כוח החופש– מתוך היכולת שלי לבחור להיות או לא להיות בכל זמן נתון. במבט לאחור, אני שמח מאוד שעברתי את התקופה הזו, אני מרגיש כאילו שכיוונו אותי מלמעלה על מנת שאגיע בדיוק למצב שאני נמצא בו כיום. כדי שאוכל באמת לעזור לאנשים להתפתח, כי חוויתי את זה בעצמי.
וכדי שאוכל כל פעם מחדש לבחור איך לחיות את חיי מעתה והלאה, על סמך המהות הפנימית שלי ועל המתנה הייחודית שבאתי לתת לעולם.