דרך המשוב – תיאוריה מטפיסית להבנת הפיסיקה

דרך המשוב אפשר להבין את הקיום האנושי, דרך המשוב היא תפיסה מטאפיסית דרכה אתה יכול למצוא תשובות לשאלות בעולם הפיסיקה. היקום או העולם הפיסי הוא בן הזוג של החיים, החיים והיקום הם כמו בני זוג שאחד נברא בצלמו של השני, הם מראה אחד של השני, הם המשוב אחד של השני, כאשר המשוב מתרחש – היקום והחיים הופכים להיות אותו הדבר, הפיסי והמטאפיסי אחד הם.
לכל מחשבה יש ביטוי פיסי וכל דבר בפיסי יש ביטוי במחשבה, אבל המחשבה תמיד קודמת למעשה.
ההתבוננות בטבע, ביקום ובבני אדם היא משוב להבנה של מי שאנחנו, כי המשוב שקיבלנו זה אנחנו, זו המראה שלנו, זה מה שהאדם יצר בעצמו, זה ההד החוזר מהצעקה שלו, הוא יצר את צלמו שלו ואת המשוב של עצמו. העולם והיקום כולו הם אנרגיה בעלת מודעות משלה המשתנה ופועלת על פי הכוונות, הרצונות או ההסכמות של בני אדם. היקום הוא המשוב של החיים, היקום הוא הצל של החיים, כמו שהאדם בצלמו של אלוהים, כאשר אדם מעיז לחשוב מחשבות חדשות, מתכוון אליהם ויוצר הסכמה אז היקום משתנה בהתאם לכך. ואז הביטוי הפיסי יהיה תמיד חדש כמו המחשבות החדשות של בני אדם.
המדענים שעוסקים בפיסיקה, כימיה וקוסמולוגיה מחפשים את הנוסחה האחת שתסביר את הקיום האנושי וזה אינו קורה כי בני אדם תמיד ישתנו ולכן גם ההסבר הפיסי ישתנה עם השינוי המתחולל בבני אדם.
כדי לפשט את זה אומר כך, מחשבה היא אפשרות שיוצרת מציאות, כדי להבין את המציאות צריך לחקור את הסיבה שגרמה לשינוי המציאות ולא את התוצאה. הסיבה היא הגורם שאותו יש להבין, והסיבה של כל התרחשות בפיסי נובעת מהמטאפיסי. החומר משתנה מעצם ההתבוננות של האדם עליו ולכן אין טעם לחקור את החומר, יש לחקור את המתבונן. מדענים אומרים על התיאוריות שהם חוקרים כך:
“תיאוריה מדעית אינה אלא דגם מתמטי שאנו יוצרים כדי לתאר את תצפיותינו, היא קיימת רק בשכלנו. לכן אין משמעות לשאלה מה ממשי יותר, זמן ממשי או זמן מדומה? השאלה הפשוטה היא איזהו התיאור המועיל יותר”
ועוד הם אומרים “תיאוריה היא רק תיאוריה ובפועל אין שום דרך להוכיח שהיא עובדת בגלל מורכבות החישובים, לא ניתן לבדוק את תקפותה, אלא לאחר הרבה שנים של התבוננות ותהייה.” הפיסיקה והקוסמולוגיה מגששים באפלה כי הם חוקרים את התוצאה ולא את הסיבה שגרמה לתוצאה. הסוד הגדול להבנה של היקום ולניבוי תופעות טבע הוא דרך הבנת המחשבות, הכוונות והסכמות של בני אדם כי הם אלו שיוצרים שינוי בחומר. כדי לנבא תוצאה צריך לחקור את הסיבה. כדי להבין את הפיסיקה צריך לחקור את המטאפיסיקה – הכוח המחולל את השינוי.
האם יכול להיות שמזג האוויר ישתנה בהתאם למחשבות, רצונות או הסכמות של בני אדם?
שאלה נהדרת, כן אפשר לראות את זה כך, האמת היא שאין דרך אחרת להסביר את התופעות הפיסיות, אנסה להבהיר עבורך את הנקודה.
כאשר יש סערה של מזג אויר, מה יהיה מצב הרוח של האנשים בסערה?
אני חושב שבמצב סערה אנשים יהיו מכונסים בתוך עצמם, אולי לחוצים ועצובים קצת ואולי גם סוערים?
כן, גם סוערים, אבל רק אחרי שבאה הסערה האנשים יהיו במצב סוער ולא לפני הסערה.
זה פשטני מדי, הסיבה והתוצאה לא תמיד סמוכות אחת לשנייה, האור של כוכב שאתה רואה, נשלח לפני מליון שנות אור ורק היום האור נראה כאן, יתכן שהכוכב נעלם מזמן או נכחד. כאשר עננים נפגשים הם מתפרקים ויצרים ברק ורעם באותו זמן ממש, אבל אתה תראה קודם את הברק ורק אחר כך תשמע את הרעם, בגלל שמהירות האור גדולה ממהירות הקול. מכאן תבין שהסיבה והתוצאה לפעמים רחוקות אחת מהשנייה. העצבות ומזג האוויר הסוער מופיעים ביחד, הסיבה והתוצאה מופיעים ביחד בכיוון חץ הזמן, כלומר קודם תופיע הסיבה ואחר כך התוצאה, אבל אתה אינך מבחין בכך. אם נחזור לרגע לשאלה מי יוצר את מי, האם מזג האוויר יצר את מצב הרוח, או מצב הרוח יצר את מזג האוויר אתה תבין שרק אם תקבל את התפיסה האומרת שהאדם הוא שמשנה את המודעות של החומר, ורק אם תקבל את העובדה שמחשבה תמיד קודמת למעשה, יהיה הסבר פשוט שמתאר וגם מנבא את התופעה. ההסבר נשמע מוזר בגלל ההשלכות העצומות שיש לתפיסה הזו, אבל רק ההסבר הזה אפשרי.
המדע לא מצא שום דרך לנבא ולהבין את התופעה שקרויה מזג האוויר וגם לא תופעות פשוטות יותר או סבוכות יותר.
לחקר מזג האוויר המדע מעמיד את מיטב החוקרים ואת הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, המדע מקצה משאבים אנושיים ותקציביים עצומים, כולל שיתוף לוויינים ונקודות תצפית בכל מקום בעולם, ועדיין אין אפשרות לנבא את התנהגות מזג האוויר.
אין שום תיאוריה בכימיה, פיסיקה או במדע הקוסמולוגיה אשר יכולה להסביר או לנבא איך היקום עובד. המדענים אומרים שבכל מקרה כל חוקי הפיסיקה והתיאוריות השונות כפופים לעקרון אי הוודאות. עיקרון אי הוודאות גורס שאין דרך לנבא אירוע אלא את ההתנהגות האי וודאית שלו.
האם יום אחד נוכל לנבא מתי תהייה סופת טורנדו והיכן היא תתרחש דרך המשוב?
לכל תוצאה יש סיבה, הסיבה היא האדם, כי האדם אדון הארץ. הארץ היא צל, הד, מראה, או משוב של האדם. השינויים המתחוללים בחומר הם תוצאה של מחשבות, כוונות והסכמות של בני אדם, אם נפתח כלים למדידה של מחשבות, כוונות והסכמות של בני אדם, בעתיד נוכל לקבל ניבוי מדויק של התרחשויות בפיסי, כלומר נוכל לדעת מראש מה התוצאה של המחשבות והכוונות שלנו ומכאן גם נוכל לשנות את התוצאה על פי בחירה חופשית.
זה יהיה עולם אחר מהעולם שאנחנו מכירים היום, נכון?
נכון זה יהיה עולם שהטכנולוגיה שלו היא כוח המחשבה, מה שנחשוב יהיה במציאות, נוכל להיות מה שאנחנו רוצים להיות.

כותב המאמר: ד”ר דני לוסקי, יוצר ומפתח שיטת לוסקי.