הזהות המקצועית – הנחיית קבוצות
הזהות המקצועית – היבטים אתיים
מטרות:
- עיבוד הערפל סביב קונפליקטים ופתרונם
- ברור תפיסת תפקיד המנחה ומקומו בקבוצה
- הקניית כלים לגיבוש אינטגריטי מיקצועי מודע
מערך הפעילות:
- משחק תפקידים – פתרון קונפליקטים.
הקבוצה תוזמן לאלתר קונפליקטים ונערוך הדגמה של התמודדות המנחה עם המהלך.
- הסבר – אשמה מול אחריות כאמצעי לצמיחה ולמיקוד היכולת להכיל מורכבות
- יצירה – אני, הקבוצה והקשר בינינו.
- דיון בעקבות היצירות – תפיסות שונות של מקום המנחה בקבוצה בדגש על השלב ותפיסת התפקיד של המנחה
- שיחה – אינטגריטי, אתיקה וקוד אתי
אתיקה ואחריות מקצועית , במסגרת לימודי הנחיית קבוצות
אתיקה = תורת המוסר.
ענף הפילוסופיה העוסק במידות הטובות של האדם ובערכי המוסר המתאימים לו.
האתיקה תמיד מבוססת על שאיפה להגיע לדרגה של עצמאות מקסימלית משלטון הדחף, לניהול מודע ומושכל של החיים ולהשגת מטרות שהאדם בחר לעצמו. הווה אומר, בחירה מודעת של הטוב על פני הרע. מטרתה של האתיקה היתה, מאז ומתמיד, לטפל במשאת נפשם של בני האדם לחיים טובים, אלא, שהגדרת הטוב משתנה בהתאם לערכים ולתפיסות החברתיות הקיימים בתקופות השונות. לכן, יעדיה של האתיקה מבוססים על רכישת כח שכלי שיאפשר התמודדות מוצלחת עם הדחפים הרגעיים והתשוקות (אינטרסים) ע”י העדפת הטוב הכללי על פני הרע וע”י פיתוח מודעות עצמית לדרגה כזו שבה ההחלטה להיות מוסרי-אתי תהיה מתוך הכרה פנימית ולא תכפה ע”י כח חיצוני.
אתיקה מקצועית מכוונת להתנהגות המקצועית והמוסרית של נותני השרות, בעלי המקצוע כלפי הלקוחות, התפקיד, העמיתים, המעסיק, וכלפי המקצוע עצמו. האתיקה המיקצועית שואפת להעמיד לרשות בעל המיקצוע כלי עבודה המציע שורת עקרונות ההולמים את המיקצוע, שלפיהם הוא יוכל לקבל או לדחות הכרעות לגבי פעילויות מיקצועיות שונות בסיטואציה נתונה. בעולם הפלורליסטי של ימינו קשה לזהות הסכמה על תפיסת הערכים המנחים את בעל המיקצוע, נותן השרות, בנוגע להתנהגות הנאותה מבחינה מוסרית-אתית. הגישה החילונית ההומניסטית טוענת למחויבות לערכים הומניים, שמירה על כבוד האדם וחירותו וצדק חברתי ביחסי אדם-חברה ובין נותן למקבל השרות.
מערכת יחסים בין נותן השרות לבין מקבל השרות נהנית מקרדיט הנובע מהכרה בסמכותו המקצועית של נותן השרות, מתוך הכרה ציבורית בעובדה שהיא מבוססת על ידע ומיומנויות הנרכשים במוסדות להשכלה גבוהה ובניסיון וידע מצטבר רב שנים.
מקצועות שרותי אנוש, בתוקף היותם סמכות יקצועית, כרוכים בדילמות אתיות והידע והמיומנות המקצועית כרוכים בהתמודדות עם עקרונות אתיים. הקוד האתי הנו מכשיר שמעמידה החברה ככלי מוסכם לתת מענה מקסימלי לצורך של מקבל השרות להיטיב עם חייו.
שאלות אתיות וההכרעות לגביהן נוגעות בכל אחד מאיתנו ברמה האישית ומשפיעות ומעצבות נורמות חברתיות ואמון ציבורי במיומנותם של בעלי מקצוע. ההבדל בין סוגיה מעשית נקודתית לסוגיה אתית טמון בהצטרפות אינטרסים לא ענייניים, המשפיעים על ההכרעות המיקצועיות ובאים לביטוי בתועלת או בנזק הישיר או המיצטבר שעלול להיגרם ללקוחות כתוצאה מהפעילות המיקצועית.
אטקט בצרפתית – ‘אתיקה קטנה’ הנגזרת מהקוד האתי המקצועי במסגרת חברה נתונה. זהו אוסף הכללים הכתובים והלא כתובים הקובעים את ההופעה הנאותה בציבור מבחינת הלבוש ההולם, ההרגלים וההתנהגויות המייצגים את הסטטוס החברתי ואת הריטואלים הקשורים בתחום העיסוק המיקצועי. האטיקט מהווה מכשיר להסדרת היחסים בעולם המיקצועי. למעשה, הוא מגדיר את ה’טעם הטוב’ ע”י סך כל הכללים, הנימוסים, הגישה, והציפיות מהעובד המיקצועי בבואו במגע עם האדם הפונה לשרותיו.
התקשרות מקצועית – במסגרת לימודי הנחיית קבוצות
ההתקשרות המיקצועית מושתתת על האמון ההדדי והאמפתיה בין הלקוח לבין איש המיקצוע. רק באווירה של יחסי אמון יכול מחפש העזרה להיחשף ולהעז לבטא את תקוותיו ומישאלותיו. על בעל המיקצוע לטפח את האמון וע”י כך לבנות את הקשר באופן בו תופס אותו הלקוח כמקדם.
הלקוח מפקיד בידי בעל המיקצוע את האוטונומיה שלו ומצפה לכבוד לפרטיותו ולסיכון שהוא נוטל על עצמו, מתוך אמונה והנחה שזה לא ינצל מידע זה לרעתו (ידע הוא כח…). האתיקה עוזרת לבעל המיקצוע להגדיר את ‘גבולות הגזרה’ באופן בו לא יופר האמון שנותן בו מקבל השרות, ובכך מגינה על שני הצדדים – על הלקוח ועל נותן השרות.
אחריות מיקצועית
להיות אחראי במושגים אתיים משמעו לקחת אחריות על פועלנו ועל נגזרותיו, משמעויותיו והשפעותיו מבחינה פרקטית ומוסרית בשני מימדים:
אחריות שבטרם מעשה – אחריות הכרוכה בתפקיד מראש ומעצם הגדרתו, בין שהאדם ממונה או התנדב למלא אותו.
אחריות שלאחר מעשה – אחריות הבאה לביטוי במעמד בו נידרש אדם לשאת בתוצאות הישירות ו/או העקיפות של פועלו או אי פועלו.
מכאן, שעצם העובדה כי בעל המקצוע מהווה סמכות מקצועית עבור הלקוח הרי הוא מחויב לעצב לעצמו תודעת תפקיד ההולמת את האחריות המקצועית במסגרת האתית, האזרחית, והפלילית שלקח על עצמו במסגרת יחסי הגומלין המקצועיים (המוגדרים ע”י אופי ומהות העיסקה).
עקרונות אתיים בהובלת קבוצות – קוים מנחים
בחן את זהותך האישית, ואת הדרך בה היא מושפעת ומשפיעה על עבודתך המקצועית. תן דעתך על הצרכים שלך והביטוי ההתנהגותי שלהם. בחן את האופן בו הם משפיעים על הקבוצה.
- הבהר לעצמך ונסח בבירור את מערך ההגדרות של מטרות הקבוצה ומאפייני המשתתפים שיתקבלו אליה.
- נסה לפתח קריטריונים למיון שיאפשרו לך להבחין בין מועמדים המתאימים להשתתף בקבוצה לבין כאלה שאינם מתאימים.
- וודא שחברי הקבוצה יחזיקו מעמד מבחינה רגשית.
- נסה להבהיר לחברי הקבוצה מה מצופה ומה נידרש מהם ועל אופיו של התהליך – חשיפה, כבוד הדדי וכ”ו..
- חשוף בפני המשתתפים את דרכי העבודה בקבוצה.
- ברר עם עצמך והבהר לקבוצה לגבי הכשרתך, ניסיונך ומיקצועיותך.
- הבהר את האוריינטציה של הקבוצה – חינוכי, לימודי, טיפולי…
- הקפד על זכותו של חבר קבוצה לפרטיות – הוא יחליט במה הוא משתף ובמה לא, עמוד לצד חבר הנתון ללחץ חברתי לחשיפה מכל סוג שהוא..
- מודעות – פתח רציונל מנוסח לשימוש בתרגילים או התערבויות אחרות
- גבש קשר אישי בין התיאוריה לבין הפרקטיקה אחרי אינטגרציה בין תיאוריות והתנסויות = השקפות עולם
- תהיה מודע לסכנה ולדילמה – מילוי צרכים אישיים אל מול צרכי הקבוצה – בשביל מי אני פה?
- יש לציין את הסכנות הפסיכולוגיות הטמונות בהשתתפות בקבוצה – לפני ובמהלך התהליך. תן לגיטימציה למנגנוני ההגנה.
- הדגש את אלמנט הסודיות, אם יש נחיצות בכזה.
- הכר בשונות הערכית ובהשתייכות התרבותית בינך לבין המשתתפים ובינם לבין עצמם. אל תכפה את שלך.
- תהיה עירני לגבי השפעתו של התהליך על המשתתף. במידה ואתה מזהה צורך, הפנה אותו לגורמים המתאימים.
- עודד את המשתתפים לבחון את משמעותו של התהליך כל הזמן – האם הם משיגים משהו ממטרותיהם, וכיצד ניתן לשפר זאת, מה דרוש ולמה?
- אל תצפה שבאופן אוטומטי תהיה העברת הלמידה אל חיי היומיום. תמוך בניגזרות של העברה לחיי היומיום ועבד את התוצאות עמם.
- נסה לעקוב אחר תוצאות התהליך אחרי סיומו.
- פתח מתודה להערכת יעילות התהליך.
