אוכל מאהבה
22 במרץ 2015
מתן בסתר כתרופה
22 במרץ 2015

הזיווג המופלא של יצחק לרבקה

הזיווג המופלא של יצחק לרבקה/ עופר אושפיז

לא אחת מתלבטים מהו המתכון והמתאים ביותר לזיווג מוצלח- שבני הזוג דומים ומתאימים זה לזה, שלשניהם רקע ואופי-אנושי זהה, שכך החיבור ביניהם יהיה יותר מוצלח ומעולה ויתקיים ברוגע ושלווה, או שעדיף שבני הזוג יהיו שונים ולא דומים, וכך כאשר מזווגים וממזגים את שניהם ליחידה אחת, כל אחד משלים את השני ואז ההרמוניה וההצלחה מוצלחים ומעולים יותר? איזה סוג זיווג יחזיק מעמד ויתקיים בצורה יותר טובה ונעימה לאורך ימים ושנים טובות? הבה ונתבונן בזיווג של אבותינו הקדושים – אברהם ושרה ויצחק ורבקה וננסה לעמוד על ההבדלים והשוני שבין שניהם:  אברהם ושרה פחות או יותר דומים וזהים בכל עניניהם: במשפחתם וייחוסם – הם קרובי משפחה, יש ביניהם קירבת דם, אברהם דוד של שרה, היא בתו של הרן אחי אברהם. בגילם – הפרש השנים ביניהם הוא רק עשר שנים. במוצאם – שניהם נולדו וגדלו באותו מקום בחוץ לארץ, באור כשדים. באמונה – שניהם נולדו בבתים של גויים שאינם מאמינים בא-ל אחד, ושניהם עברו תהליך של התקרבות, להאמין באמונה בא-ל אחד. במעשיהם – שניהם היו מכניסי אורחים ושניהם עסקו בהפצת האמונה בא-ל אחד, “אברהם מגייר האנשים ושרה מגיירת הנשים”.

אבל בין יצחק לרבקה היה ריחוק גדול: במשפחתם וייחוסם – יצחק נולד לאברהם ושרה, בא-ל  אחד ועובדי ה’ בקיום התורה והמצוות – ואילו רבקה נולדה לבתואל הרשע והרמאי הרחוק מאמונה וקיום המצוות. בגילם- ביניהם פער שנים גדול מאוד, של שלושים ושבע שנים. במוצאם – יצחק נולד בארץ-הקודש, בה חי וממנה לא יצא כל ימי חייו, ואילו רבקה נולדה באור כשדים בחוץ-לארץ בארץ העמים הטמאה. בדרגתם הרוחנית – כשרבקה הכירה את יצחק הוא כבר היה בדרגה רוחנית , נימול וכרת ברית בבשרו, ואף התעלה במעשה העקידה לדרגה הנשגבת ביותר של קורבן לה’! [בשונה מאברהם שכשנשא את שרה עדיין לא נימול, ועדיין לא הגיע לדרגה באמונה בה’, שהיתה מגיל ארבעים שנה, כמבואר ברמב”ם], ואילו רבקה חיה בחוץ לארץ “כשושנה בין החוחים”. ואכן כבר מהמפגש הראשוני שלהם, כשרבקה ראתה לראשונה את יצחק, הרגישה במעלותיו העצומות והיא נפלה מהגמל והשתחוותה כלפיו, מעשה המסמל יראת-כבוד, וביטול עצמה “לדרגת אפס”.

הזיווג המופלא של יצחק לרבקה.
 למרות האמור בהבדלי הדרגות בין יצחק לרבקה, אנו מוצאים בתורה דברים נפלאים דווקא בשבח זיווג זה:
1) הביטוי “אהבה” בין איש ואשה מפורש בתורה דווקא בין יצחק לרבקה (ולא בין אברהם לשרה), ככתוב “ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה” (בראשית כד,סז). וכן מסופר בתורה (בראשית, כו,ח) על הקשר המיוחד ביניהם “יצחק מצחק את רבקה אשתו”.
2) לאחר פטירת שרה אמנו אברהם שב והתחתן עם אשה נוספת “קטורה” ונולדו לו ממנה עוד ששה ילדים, ואף בחיי שרה היתה לו פילגש, הגר, שילדה לו בן, ואילו יצחק לא התחתן עם אשה נוספת לאחר פטירת רבקה ולא היתה לו פילגש.
3) סיפור הזיווג בין יצחק לרבקה מסופר בתורה באריכות גדולה מאוד, והוא כתוב פעמיים, |
“סמל” לנישואי כלל ישראל.  בחסידות מוסבר שהזיווג בין יצחק ורבקה הוא סמל לנישואים של כלל ישראל, ואף לכל עבודת היהודי בעולם. ובלשון הרבי: “נישואי יצחק ורבקה הם ענין כללי העולה על כולנה, שזהו כללות הענין של חיבור מעלה ומטה, כללות ענין תורה ומצוות וחיבור הנשמה והגוף” – ביאור הדברים:  יצחק אבינו מסמל את דרגת הנשמה האלוקית, ורבקה אמנו מסמלת את דרגת הגוף הגשמי של היהודי, והקשר בין יצחק לרבקה משקף בעצם את כל עבודת היהודי בעולם, לא לנתק את החיבור בין הגשמי לרוחני אלא ליצור חיבור ואיחוד ביניהם.

סוד ההצלחה לזיווג מוצלח
במשך הדורות התפקידים של הגבר והאישה התבלבלו, וקיבלו צורות מעוותות ומשונות של יחסים. הצורות הללו בדרך כלל מנוגדות לטבע השורשי שלנו. אחד מתפקידי האישה כלפי בעלה, הוא ביטול עצמי “מצב האפס”. ולא מטעמי חולשה כלפי בעלה, אלא בדיוק להפך, מטעם היותה חזקה הרבה יותר מהגבר. כמו אמא שמתבטלת כלפי רצון הילד שלה, לא מטעם שהיא חלשה מימנו אלא מתוך דאגה לצרכים שלו ושמחה לתת לו, ומיתוך כך שהוא יותר חשוב ממנה. אותו הדבר הוא כלפי הבעל/בן זוג, שבביטול שלה היא מאפשרת לו לתת לה מרצונו החופשי, ולא מתוך רצונה הכפייתי. לכן הדוגמא שרבקה נופלת מהגמל והשתחוותה כלפיו, הוא כל כך סמלי ומשמעותי, בחיי שניהם.

בביוגרפיה:

 הרב יוסף קרסיק.

 הרבי מלובביץ.

 תנ”ך פרשת חיי שרה