החוק השולט בטבע הנפש

החוק השולט בטבע הנפש
קונפליקטים של בני אדם נוצרים מחוסר איזון בין הרצון לתת ובין הרצון לקבל ברובד השכלי. נקודת האיזון נמצאת ביכולת לקבל את ההווה.
פרויד האמין שכל הקונפליקטים האנושיים הם פנימיים ונגרמים על ידי ניגודים בין האגו, הסופר אגו והאיד – הבלתי מודע. אדלר גורס שכל הבעיות והקונפליקטים הם בין אישיים, ואילו המאבקים הפנימיים מורים על הפרעה ביחסי אנוש והסתגלות חברתית. פרויד מדבר על הסיבה – המניע שנמצא בילדות ובעבר ואילו אדלר מדבר על המטרה – התועלת (הרווח) שנמצאת בעתיד. פרויד מדבר על כוחות פנימיים המניעים את האדם ואילו אדלר מדבר על כוחות חיצוניים חברתיים השולטים בנפש האדם. בטרם גורס כי הרפלקסים של אדם יוצרים תגובה אוטומטית ואדם פועל על סמך הרגלים שיוצרים מציאות. ווטסון אבי הביהביוריזם טוען כי אדם הוא תוצר של הסביבה והחינוך שקיבל. יונג אבי הפסיכולוגיה האנליטית גורס כי האדם הוא תוצר של ניסיון אישי ושאיפות אבות וכי הסתגלות היחיד לעולמו הפנימי היא הבסיס לפיתוח הרמוני עם עצמו וסביבתו. יונג טען כי האדם בנוי מרבדים של לא מודע: לא מודע אישי, לא מודע קדם אישי ולא מודע קולקטיבי. החלום על פי יונג הוא המיתוס של היחיד והמיתוס הוא החלום של השבט. בודהה שחי לפני אלפיים חמש מאות שנה טען כי האדם יהיה תמיד למוד סבל אלא אם כן יגיע לנירוונה שמשמעותה שחרור מתאוות ומרצונות אשר כובלים את האדם אל עצמו. ספר יצירה גורס כי כל הקונפליקטים של אדם נוצרים מחוסר איזון בין שלושת היסודות שבראו הכל – הרצון החופשי, הרצון לתת, והרצון לקבל. נקודת האיזון נמצאת ביכולת להיות ברצון חופשי ולקבל את המציאות. האמת המוחלטת על פי ספר יצירה מכילה הכל. כל מה שעשרים ושתים אותיות יכולות לתאר וכל מה שעשרה מספרים יכולים לבטא. שלושים ושתים האינטליגנציות היא האמת כולה. האמת מכילה את הניגודים הפנימיים ואת המאבק המתרחש בתוך כל אדם כפי שדיבר עליו פרויד וכן את המאבק הבלתי פוסק בין האמונות של האדם ובין ההשפעות החברתיות שבאים לידי ביטוי במעשים שאדם בוחר לעשות כפי שטען אדלר, האמת כוללת גם את תפיסותיהם של ווטסון, יונג, בודהה, אריסטו, אפלטון וסוקרטס, לאו טסו וקונפוציוס ואת תורת היחסות הכללית של איינשטיין, את עיקרון אי הוודאות של הפיסיקאי ורנר הייזנברג ואת תחזיותיו של סטיבן הוקינג. כוח הרצון הוא כוח החיים והוא שולט בטבע הנפש. גודלו של כוח הרצון אצל אדם משקף את גודלו של העונג. גודלו של חוסר רצון משקף את גודל הנגע שאדם מזמן לעצמו.

כוח הרצון הוא הכוח המניע העומד מאחורי כל הכוחות המניעים את האדם. חוסר איזון זמן ממושך בין הרצון לקבל ובין הרצון לתת גורם לתקלות ולמחלות. שינוי חץ הזמן יגרום לחוסר איזון. שינוי חץ הזמן – כאשר במקום לקבל כדי לתת, אדם נותן כדי לקבל, במקרה זה התוצאה תהייה תסכול מתמשך וקונפליקט. בכל המקרים החזרה למצב מאוזן מתבצעת דרך מודעות או דרך מחלה. איזון דרך מודעות משמעו הבנת הסיבה והרווח הנובעים ממחלה. טיפול בסיבה ומציאת חלופה לרווח יבטלו את הופעת המחלה. איזון דרך מחלה מתרחש כאשר אדם אינו מודע לתהליכים וליכולתו לפתור קונפליקטים בדרך מודעת ולכן תופיע מחלה. תפקיד המחלה לעקוף מכשולים שקשורים בהערכה עצמית נמוכה ומכשולים של חסך רגשי מעכבי צמיחה כדי “להרוויח” את הצמיחה והאיזון דרך מחלה.
הניגודים הנוצרים בין הרצון לקבל ובין הרצון לתת. הניגודים הם מנגנון קבוע שיוצר קונפליקט אצל כל אדם בכל מקום בכל זמן. הניגודים הם מנגנון שמאפשר גירוי, מיניות, עניין, סקרנות ורצון חופשי שמחייב איזון בין המגמות הסותרות.
חוסר איזון מתקיים כאשר נוצר חוסר אמיתי או חוסר מדומה. חוסר נובע מגישה, השקפת עולם, אמונות – השפעות שבעה מורים.
כאשר אדם אומר “קשה לי”, “אני לא יכול”, “אני מרגיש רע” הוא מבטא עמדה שגיבש בהסתמך על הניסיון האישי שלו או בהסתמך על ניסיונם של אחרים ואשר כתוצאה מכך גיבש עמדה לגבי היכולות שלו עצמו בעתיד. העמדה שגיבש אדם לגבי מה נכון ולא נכון מה טוב ורע, מה אפשרי ומה בלתי אפשרי עבורו באה לידי ביטוי במציאות חייו.
טיפול בחוסר איזון אפשרי באמצעות שינוי ערכים, אמונות, עמדה והשקפת עולם ושלום פנימי מתוך הבנה של הכוחות הפועלים ומשפיעים על החיים.