הכל לטובה וגם צלקת כדרך לחתונה
29 במרץ 2015
הכל לטובה
29 במרץ 2015

החזון המשותף בזוגיות כמפתח ליציאת מצרים

החזון המשותף בזוגיות כמפתח ליציאת מצרים/ עופר אושפיז

בני ישראל שקועים בעבודת פרך למעלה ממאתיים שנה. ברור להם שאלה החיים. פתאום מגיעים משה ואהרון ומספרים על חזון נפלא, של שחרור מהעבדות לאדם לשעבוד לה’, כמאמר ר’ יהודה הלוי: “עבדי הזמן עבדי עבדים הם. עבד ה’ הוא לבדו חפשי”.
את התהליך שבנ”י עוברים מעבדות לגאולה, ניתן לדמות לתהליך שעובר על בני זוג ,”משעבוד אישי”, מהרווקות, “לעבדות” זוגיות,

זוג שמתחתן, מוצא עצמו במרוץ החיים. עומס המטלות יוצר שחיקה בנישואין. מבעד לעומס ולקשיי החיים, החלק הרוחני שבאדם מנסה לבקוע את חומת ה”פרעה” שבתוכנו, המשעבד אותנו למרוץ, ואינו נותן לנו פנאי, לחיבור זוגי שלם.
הזוג עסוק בחומר ובלבנים. הנוגשים, אצים רצים, לא נותנים מנוח. כבנ”י, שנפוצו בארץ מצרים, אף אנו נפוצים ב”ארץ מיצרי החיים”, מקוששים ונאחזים בקש, כדי לבנות חומריות. 
המרוץ הזה מנוגד לרצון הנשמה שבתוכנו. 
מאז שהגיע משה, נעשה רע יותר. מאז שהנשמה לא נותנת מנוח, נעשה רע. למרות שיש לנו קריירה ומשפחה שואלת הנשמה: “למה הרעות … ולמה זה שלחתני”. לשם מה? הנשמה שבתוכנו לא מוותרת. מעלה שאלות כדי שנבנה את עצמנו. אם מתעלמים ממנה, נעשה לנו רע. “ומאז באתי אל פרעה …הרע לעם

הזה ….
המטרה להעיר את הזוג מתרדמתו הנפשית. לעיתים מגיעים “מכות מצרים”, כדי לצאת מארץ פרעה, הקב”ה מציב בדרך חיינו משברים כדי לחבר בינינו.

העבודה הזוגית אינטנסיבית וקשה. שקועים בהרגלים שליליים. כמעט מתייאשים: “נישואין לא בשבילי”. “אני לא מסוגל”, “מי צריך את כל הקשיים האלה “…
זוג שבכול זאת יוצר שינוי, מגלה שהוא גם לא מבין את השפה. “הן אני ערל שפתיים ואיך ישמע אלי פרעה”. השפה מייצגת מחשבות והשקפת עולם. כל אחד מבני הזוג, מוכרח ללמוד את השפה המיוחדת לכל אחד מהם: הגברית והנשית.
“ואני אקשה את לב פרעה”. בדרך לשינוי ויציאה מהמְצרים, יש התנגדות פנימית, אדם לא משתנה, כי הבין את הצורך בשינוי. צריך זמן לתהליך. עדיין ה”פרעה” שבתוכנו, זקוק לאישור, סימנים שאנחנו במסלול הנכון: מחמאה, תודה, קירבה…
בנישואין העבודה מתמדת. מטרת הנישואין, יצירת שינויים בכל אחד מבני הזוג, כדי שכל אחד יגיע לאיזון עצמי דרך בן הזוג. הניגודים שיוצרים משברים מזמינים עבודת חיבור זוגי, שהוא חיבור לה’.  פתרון אמיתי, דורש מבני הזוג חשיפה רגשית כואבת, הודאה בקשיים וחשש מפגיעה. (לכן מתחמקים מהתמודדות ומחפשים פתרון נוח וזמני). 
זוג שרוצה לצאת מ”תחת סבלות מצרים” בנישואין, מוכרח לעבוד על חיבור זוגי מתוך הקשיים.
השלב הראשון : יצירת חזון משותף. 
החזון לבנ”י הוא ברית אבות,ההבטחה לכניסה לארץ ישראל,(ישר-אל),

המפתח ליציאת מצרים וכניסה לארץ המובטחת, (למקום האמיתי שלנו),

חזון משותף היא הנקודה הגבוהה יותר ממני או ממך, היא אינה שייכת לאף אחד מבני הזוג היא השדה המשותף שלהם “שדה אשר ברכו ה’ “, היסוד והמקום עליו בונים בני הזוג את הקשר שלהם אחד עם השנייה ועם ה’.

כמו האור בקצה המנהרה אליה שנינו צועדים יד ביד.

לוגו של וואטסאפ כאן יוסי לוי, אשמח לענות כאן על כל שאלה >>>