החינוך הדמוקרטי

החינוך הדמוקרטי היא תנועה כלל-עולמית המפעילה מוסדות חינוך על פי מגילת זכויות האדם.
במטרה ליצור אחדות בין התרבות הדמוקרטית ובין מערכת החינוך שבתוכה. בתי הספר הדמוקרטיים בארץ ובעולם שונים זה מזה בדרכי פעולתם, אך כולם רואים את השמירה על כבוד האדם וזכויותיו כמטרה עיקרית של בית הספר.
לא “מדברים עלזה” אלא מקיימים את זה בפועל. ההנחה היא שכל אחד מחברי קהילת בית הספר (תלמידים, הורים ומורים) הוא אדם בעל זכויות, שיש להגן עליהן.
בין השאר, מיושמים ערכי אמנת האו”ם לזכויות הילד: הזכות לחירות, לכבוד, לצדק, לפרטיות, לשונות, לחופש ביטוי, לחופש אמונה, לחופש המידע, היצירה והעיסוק.
בתי הספר הדמוקרטיים הם אחד המפעלים החלוציים המשמעותיים של שנות ה-2000, הלוחמים למען זכויות הילדים ורווחתם
מייסד השיטה בארץ הוא יעקב הכט, שהקים את ביה”ס הדמוקרטי הראשון במקום מגוריו – חדרה,
ולאחר מכן קמו בתי ספר נוספים בכל הארץ.
יעקב הכט הרחיב את השיטה והקים את המכון לחינוך דמוקרטי ועומד כיום בראשו.
המכון הוא הבסיס למחקר ופיתוח, לשילוב תוכניות בארץ ובחו”ל ואקדמיה לחינוך דמוקרטי וסביבתי.

למידה

החינוך הדמוקרטי מאמין כי כל לומד שונה מחברו. לכל לומד יש תחומים אחרים בהם הוא חזק ויכול להצליח (אזורי חוזק) ותחומים המרתקים ומסקרנים אותו (אזורי צמיחה). מטרת בית הספר היא ללוות את הלומד בחיפושיו אחר אזורי החוזק והצמיחה שלו. למידה היא חוויה מרתקת ומלאת שמחה והנאה, אך כדי שלמידה כזו תתקיים היא צריכה לבוא מתוך בחירה ומשיכה אישית של הלומד. בבית הספר הדמוקרטי הלומד אחראי ומחויב לתחומים ולדרכים בהם בחר ללמוד ולהתמחות. תפקידו של המבוגר – החונך – הוא לסייע ללומד וללוות אותו בתהליך הלמידה.
סיוע לתלמידים בזיהוי והגשמת מטרותיהם: זאת הבעת האמון של בית הספר בתלמידיו. המבוגרים לא מחליטים עבור הילדים מה צריך לעניין אותם ומה הם צריכים לדעת. בית הספר מעודד סקרנות, מציע לתלמיד מגוון תחומי לימוד ומאפשר לו לבחור את מקצועות הלימוד ואופן הלימוד לפי נטיותיו ויכולתו. כל בחירה מתקבלת כלגיטימית.

קהילה
החינוך הדמוקרטי מקיים קהילה שוויונית המורכבת מילדים ובוגרים (לומדים, חברי צוות והורים) השותפים לקבלת ההחלטות הנוגעות לקהילה ולביצוען. בקהילה זו כל קול שווה למשנהו בפרלמנט (הגוף המחוקק) ואין יחסי היררכיה בין מבוגרים לילדים. החיים בקהילה הדמוקרטית בבית הספר מכינים את הילדים לחייהם הבוגרים כאזרחים במדינה דמוקרטית. למידה פלורליסטית וקבלת האחר: בית הספר הדמוקרטי דוגל לא רק בשילוב עניים עם עשירים, אלא גם בשילוב ילדים בגילאים שונים (הלימודים הם רב גיליים), בעלי יכולות שונות, ממוצא ולאום שונים, מהשקפות פוליטיות ודתיות שונות וכדומה. החינוך הדמוקרטי רואה במפגש והכרות עם השונה יתרון חינוכי חשוב. מראש, מניח בית הספר הדמוקרטי שכל תלמיד הוא שונה (כי יש לו שאיפות ומטרות שונות, מלבד כל השאר), מכבד את השונות שלו ומלמד את כל “השונים” לחיות יחד כקהילה משותפת. כך יכול בית הספר הדמוקרטי לקלוט תלמידים בעלי ליקויי למידה שונים, שאינם משתלבים במערכת הרגילה, המעבירה את חלקם אף לחינוך המיוחד. בבית הספר הדמוקרטי מקבלים תלמידים אלו לגיטימציה בנוסף לעידוד להתקדם בתחומים האהובים עליהם וללמוד בשיטות הנוחות להם. אין סלקציה בקבלה לבית הספר.
יישום ערכי היסוד מתבטא בכל פעולות בית הספר ולא בחלק מייצג. הוא מתקיים בדרך של יצירת דיאלוג בין החברים השונים בקהילה. דיאלוג הוא תהליך של הקשבה לדברי האחר, הגוררת דיון בדברים על מנת לתקנם ולשנותם, לטובת כלל הקהילה או פרטים בה. זאת להבדיל מהחלטות חד צדדיות או מפגשים הכוללים נאומים בלבד, שלא סביר שיביאו לשינוי או שיפור כלשהו

“התלבטתי רבות איך לקרוא לתהליך הלמידה שמתרחש בבית הספר הדמוקרטי.
בחרתי בשם “למידה פלורליסטית”, מכיוון שהוא מכוון ללב הרעיון של החינוך הדמוקרטי. מדובר על למידה המכירה בשונות של הלומד: למידה שנקודת המוצא שלה היא הזכות השווה של כל אדם לבטא את ייחודיותו.”
יעקב הכט מתוך סיפרו “חינוך דמוקרטי – סיפור עם התחלה”

שיטת לוסקי
שיטת לוסקי היא פסיכותרפיה הוליסטית להבנה ואיזון גוף נפש ע”י תהליכים חינוכיים וטיפוליים לפי 32 האינטליגנציות בשילוב אומנויות.
השיטה פותחה ע”י דני לוסקי מנהל המכללה על בסיס ספר היצירה, “בשלושים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה…”
השיטה היא פסיכותרפיה הוליסטית הרואה את האדם כמכלול 32 אינטליגנציות
ולכל אדם יש את המינון השונה במצרף הכולל הייחודי רק לו, המעצב את אופיו, אישיותו, עמדותיו והבנתו את היקום, השאיפה היא להרמוניה בכל הרבדים כאשר מקור הריפוי נימצא באדם עצמו ובמשאבים הטבעיים סביבו.

אנו לומדים בפסיכותרפיה הוליסטית בשיטת לוסקי כי ריפוי הוא תהליך חינוכי נרכש, כל אינטליגנציה ניתנת לתיקון, שכלול, אימון ותחזוקה.
ע”י עבודה עם האינטליגנציות ניתן לשפר ולשכלל את איכות החיים בכל הרבדים ואו פתיחת חסימות והחזרת האיזון למטופל.
שיטת לוסקי היא דרך להתבוננות, על הגוף כמראה לנפש – והאדם כמראה לסביבתו לאחר הזיהוי – חיבור לתרפיה המתאימה ליצירת רפואה משולבת שלמה, כלומר שיטת לוסקי היא שיטת אבחון ע”פ עקרון המשוב הבט סביבך ותקבל תשובות מהסובבים אותך (אנשים, חיות, צמחים, מזג אויר)
כל מה שקורה סביבך הוא המראה שלך.
שיטת לוסקי מטפלת בחוסר האיזון בשיטות שונות – כגון מדיטציות, דמיון מודרך, מגע, שיחה, הילינג,תזונה, או מתן “תרופת לוסקי” שהן פעולות אנושיות בסיסיות כמו חיבוק, צחוק סיפור ועוד, שמטרתן לאמן יכולת אינטליגנציה מסוימת אצל המטופל.
לפי פרופיל האינטליגנציה של האדם ניתן להתאים כל שיטת טיפול או תרופה לחוסר שאותו זיהינו באחד הרבדים אצל המטופל, ולשלבו בהרמוניה עם שיטת לוסקי.
שיטת לוסקי למעשה מכילה את כל השיטות, היא התבנית שאליה יוצקים כל אינפורמציה המתחברת עם 32 האינטליגנציות ומהווה בסיס בלתי מוגבל לכלים רוחניים ופיזיים.
“הייה מה שאתה בוחר להיות”
החופש שיש לך לבחור ולהחליט מה נכון ומה לא נכון עבורך הוא בבסיס שיטת לוסקי.
דני לוסקי (מתוך אתר המכללה)
דוגמאות לרעיונות מקבילים בשיטת לוסקי והחינוך הדמוקרטי
בשתי השיטות עומדים שני אנשי חזון, מורים ומחנכים שהמכנה המשותף שלהם הוא האדם ונפשו, שניהם שאבו את רעיונותיהם לשינוי חינוכי על בסיס חוויות ילדות אישיות שעיצבו את דרכם לחולל את השינוי בשביל כולנו.
החינוך הדמוקרטי רואה בחינוך תהליך למידה התפתחותי המלווה אנשים לאורך כל חייהם.
שיטת לוסקי היא תהליכים חינוכיים להבנת גוף נפש המשפיעים על האדם במהלך כל חייו.
החינוך הדמוקרטי שואף לחברה בה כל פרט מגשים את עצמו.
שיטת לוסקי פותחת דלתות אל סודות החיים לכל אדם בכל מקום ובכל זמן
החינוך הדמוקרטי רואה בזכות להכרה של כל פרט כאדם ייחודי, ובזכותו לתת ביטוי לייחודיותו, את הבסיס לקיום מפגש לימודי וחינוכי אשר במרכזו כבוד, סובלנות ואהבה.
שיטת לוסקי – לכל אדם פרופיל אינטליגנציות ייחודי משלו, המעצב את אישיותו, את תפיסותיו והבנתו את העולם לצורך מניעת תקלות, פיתרון בעיות והשגת יעדים, והמסגרת תתאים את עצמה לייחודיות שכל ילד מביא עימו.
החינוך הדמוקרטי רואה בזכות להכרה של כל פרט כאדם ייחודי ובזכותו לתת ביטוי לייחודיותו כבסיס לקיום הכרה בייחודיותו של האחר.
שיטת לוסקי טוענת הייה מה שאתה בוחר להיות, אתה בוחר מה טוב ומה רע עבורך ודרך ההתבוננות ובאמצעות המשוב תוכל לחקור ולהבין את עצמך ואת האחר.
החינוך הדמוקרטי יצירת חדשנות חינוכית חברתית מנקודת מבט דמוקרטית.
ייזום והובלה של חדשנות חינוכית חברתית ליצירת תרבות דמוקרטית שוויונית המכירה בייחודיות ובאוטונומיה של הפרט,ביצוע מחקר, פיתוח הפצה ויישום של רעיונות החינוך הדמוקרטי בישראל ובעולם.
שיטת לוסקי – מטרתה הנעלה של מכללת לוסקי היא ליצור שפע – להשפיע.
לפתוח דלתות אל סודות החיים על פי ספר יצירה לכל אדם, בכל מקום, בכל הזמנים.
ההרמוניה אותה אנו מבקשים ליצור עם היקום תתקיים באופן טבעי
כאשר כל אדם יחיה בהרמוניה עם עצמו באיזון גוף ונפש.

חלק מהמטרות בחינוך דמוקרטי
ליצור מודלים פורצי דרך שמבטאים את רעיונות החינוך הדמוקרטי בשדה החינוך והחברה לאורך החיים.
הכשרת אנשים לפעילויות שינוי ויזמות
הובלת תהליכי שינוי ארגוניים ע”י תהליכי דמוקרטיזציה

חלק מהמטרות בשיטת לוסקי
ליצור שפע ולהשפיע בכל מערכות החיים ובכל הרבדים
הכשרת עתודה של אנשים מטפלים מנחים, מאמנים ומורים, בכל המוסדות להכשרה על בסיס 32 האינטליגנציות בשילוב אומנויות.
הפצת “שפת לוסקי” שהיא שפה להתבוננות ותבנית להכלה ושילוב התרפיות השונות בעולם הרפואה ליצירת רפואה משולבת.

השוואה במספר נושאים בין החינוך הפורמאלי לבין שיטת לוסקי ובחינוך הדמוקרטי
חנוך דמוקרטי ובלוסקי – רואה בקידום המודעות לחיים בתרבותנו את המטרה העיקרית בשדה החינוך.
חינוך פורמאלי – לימוד הישגי ללא מוכנות ומודעות לחיים
חינוך דמוקרטי ולוסקי – חינוך לכבוד האדם – זכויות האדם – יצירת מסגרת חינוכית שכל מרכיביה משדרים מסר של כבוד אדם, כפי שהוא מוגדר במגילת זכויות האדם, המסגרות בהם נימצא הילד צריכות להיות מעבדות להקניית הערכים הדמוקרטיים השוויוניים והכנת הילד לחיים
חינוך פורמאלי – אין במערכת הפורמאלית חופש בחירה, האפשרויות העומדות בפני הילד הם ה”לא” ולא ה”כן”
מצב בו האדם גדל למסגרת של “זה המצב”, ולא יישאל שאלות לצמיחה וגדילה
חינוך דמוקרטי ובלוסקי – לסייע לתלמיד ליצור ולרכוש כלים שיעזרו לו בניסיונותיו להגשים את מטרותיו ועצמאותו, שיכלול את יכולת הלמידה והמימוש העצמי.
חינוך פורמאלי – מסלולים קבועים של מסגרות שהתלמיד ניכנס בהם ולא המסגרת נבנית בהתאם לתלמיד ולמידת כישוריו כישרונותיו והתעניינותו, במקום זה רבים התלמידים “ההולכים לאיבוד”
חינוך דמוקרטי ולוסקי שואף ליישום עקרונותיו בחיי החברה בכל רבדיה,הכשרת בוגרים בעלי ביטחון ביכולותיהם ובעלי מחויבות וניסיון עשיר של מעורבות בקהילה
חינוך פורמאלי – מסתיים ב”שימחה” אחרי י”ב כיתות. מעטים התלמידים המוכנים לתרום למען הקהילה בסיום לימודיהם ובהמשך.
בני הצעיר סיים משכבר י”ב כיתות, למד בבי”ס קיבוצי עם מודעות חברתית גבוהה, דחה את גיוסו לצבא ויצא לשנת שירות כתרומה לקהילה בפנימית בן שמן כמדריך חונך לכיתה י”א.

השונה בין שיטת לוסקי לבין החינוך הדמוקרטי
החינוך הדמוקרטי – כשמו כן הוא, שיטת חינוך.
שיטת לוסקי – שיטת חינוך עם כלים לריפוי בכל ארבעת הרבדים – פיזי, ריגשי, שכלי ורוחני.
החינוך הדמוקרטי – יישום רעיון החינוך הדמוקרטי מאפשר:
תהליך שינוי תפיסתי וארגוני היוצר דיאלוג בין חברי קהילת בית הספר על הערכים הדמוקרטיים. התהליך מוביל לקראת שינוי המסגרות הארגוניות והפדגוגיות בהתאם לצורכי בית הספר ולקיום חיים דמוקרטיים במסגרתו.
שילוב של כלים רוחניים פיזיים ואחרים לשילוב של הפרט המשפחה החברה בתהליך עם כלים לריפוי תיקון ושיכלול לא קיים כדרך חיים.
שיטת לוסקי – מבוססת על ספר היצירה הקבלי המשויך לאברהם אבינו, השיטה מבוססת על חומרים הקשורים לשורשינו כעם. כלומר, שיטה זו הינה שיטת מכלול או בסיס להתבוננות כללית על החיים. בשיטה זו אפשר ליצור, לתקן, לרפא, לשכלל ועוד בכל צורה ובכל תחומי החיים,כמו הנחיית קבוצות או בטיפול פרטני, במערכות החינוך השונות – בכל הגילאים, בזוגיות ומשפחה, בפן העסקי והחברתי. ולהעביר הלאה.

סיכום
בשיטת לוסקי אנו למדים שהכל היה הווה ויהיה ומה שנישאר זה רק הגילוי. ובכן מאד נהניתי מהגילוי בחשיפת הידע על שיטת החינוך הדמוקרטית שלא הכרתיה לפני כן
ככל שאני מעמיקה בחקירה מגלה כמה שיטת לוסקי מכילה בתוכה את הזרע של כל השיטות ועד כמה זכות גדולה נפלה בידי ללמד את השיטה בלי השיטה.
אוסיף קטע מתוך כתבה של מורה על תלמידיה במקצוע האלגברה “שכנראה הקשיבה לשיעורים של אופיר”.

האמנות שבאי-עשייה
The art of Doing Nothing

מאת: חנה גרינברג
תרגום והערות: איתן גרינברג
היכן את עובדת?”
“בבית ספר סדברי וואלי”
“מה את עושה שם?”
“שום דבר”

לא לעשות דבר בסדברי דורש מידה רבה של אנרגיה ומשמעת עצמית, ושנים רבות של ניסיון. כל שנה אני משתפרת בזה, ואני משועשעת לראות כיצד אני ואחרים נאבקים עם הקונפליקט הפנימי המתעורר בנו בעל כורחנו. הקונפליקט הוא בין הרצון לעשות למען אנשים, לחלק עמם את הידע שלך ולהעביר אליהם את ניסיון החיים שצברת בדי עמל, לבין ההבנה, שעל הילדים לבצע את הלמידה שלהם בעצמם, מתוך הנעה עצמית ובקצב שלהם.מידת השימוש שהם עושים בנו, מוכתבת על ידי רצונותיהם הם, ולא על ידי רצונותינו.
עלינו להיות זמינים, לכשנשאל, ולא בזמן שאנו החלטנו כי הוא הזמן המתאים

“אני נשמה באתי לעולם ללמוד וללמד להפיץ את האור ולחוות אהבה”
דני לוסקי

ביבליוגרפיה:
חינוך דמוקרטי – סיפור עם התחלה, מאת יעקב הכט
לוסקי, ד. (2005) שיטת לוסקי
אתרים:
יש חינוך אחר – ביה”ס והגן הדמוקרטי בקעת אונו
המכון לחינוך דמוקרטי – חדרה
ביה”ס הדמוקרטי חדרה