סולם הבריאות
12 באוגוסט 2013
סל הטיפולים
13 באוגוסט 2013

המנוע לשינוי

המנוע לשינוי

המנוע לשינוי הינו אחד מחמשת המאפיינים המרכזיים של תבנית הרפואה המשולבת בשיטת לוסקי. המנוע לשינוי הוא הקוטביות המופיעה בכל תופעה בטבע, כמו, בכל אינטליגנציה. המאבק הבלתי פוסק בין הרצון לתת ובין הרצון לקבל הוא המנוע לשינוי פנימי, לתנועה בתוך סולם הבריאות ומעבר מרובד לרובד (לוסקי 2005).

היכולת לפעול בתוך הניגודים, היא כה חיונית, על פי הגישה הקבלית של ספר יצירה, עד שנדמה שהיכולת הזו לבדה היא כלי עיקרי לריפוי. כאשר היכולת הזו חסרה, היא, גם, המקור העיקרי לחסימות ולחוסר איזון. כל אבחון מתחיל בהתבוננות, של המטפל, על היכולת של המטופל, לפעול מתוך הניגודים, לחיות עימם בשלום ולהפכם למנוע לשינוי, לעליה ולירידה בסולם הבריאות. ספר יצירה חוזר 24 פעמים[1] על המילים "זכר ונקבה". ללמדנו שבכל תכונה אנושית, בכל איבר בגוף, בכל תופעה בטבע, הכל נברא זכר ונקבה – שונות שמטרתה ליצור אחדות – חלקים נפרדים שמטרתם ליצור שלם.

צריך לדון במושג "זכר ונקבה" בהקשר לתדר האנרגטי שבהם. זכר ונקבה הן צורות ואנרגיה דו קוטבית הקיימת בכל תופעה בטבע. זכר ונקבה הם הרצון לקבל והרצון לתת (ספירות ואותיות), שני הרצונות הללו נוצרו מהרצון החופשי (כוח החיים) (לוסקי 2005). על פי ספר יצירה, קיימים שלושה יסודות: יסוד האוויר (הרצון החופשי), שיצר את המים (הרצון לתת), שיצרו את האש (הרצון לקבל). המים בסופו של כל תהליך יוצרים את האדמה כיסוד רביעי. האדמה (הגלוי לעין) כמו המציאות היא ביטוי של מה שמתחולל בשלושת היסודות (הנסתר מהעין) שבראו הכל. בספר התמורות המיוחס לקונפוציוס (700 לפנה"ס) מוזכרת, פעם ראשונה, תורת הין והיאנג הסינית (פרלה 2000). ין ויאנג מסמלים שתי איכויות אשר בו זמנית הן גם דבר והיפוכו, וגם משלימות זו את זה. כל תופעה ברפואה הסינית מוגדרת על פי מידת הין או היאנג שבה. ובכל מקרה היא מכילה את שתי האיכויות בבחינת ניגודים משלימים. בעזרת שני הכוחות האלה ניתן להסביר כיצד התפתח היקום ואת עקרונות הסדר השוררים בו על פי הטאואיזם. היאנג הוא הצד הפעיל (אותיות), הזכרי. הין הוא הצד הסביל (הספירות) , הנקבי. שני הכוחות הללו אינם יכולים להתקיים בנפרד, וכל זמן שהם מאצילים זה על זו ופועלים באופן הדדי, מתקיים תהליך התהוות. כאשר ההדדיות הזו מפסיקה להיות מאוזנת, הסדר הטוב נפגע (כמו בעת מחלה) ועלול להגיע עד לכיליון (מוות) אם כוח אחד גובר על השני או נעלם (פרלה 2000).

את תופעת הניגודים היוצרים אחדות, ניתן לראות במגן דוד המורכב משני משולשים הנמצאים אחד על גבי השני. שני משולשים אלו מייצגים את הכוח הדואלי הנובע מהאחדות: יין ויאנג, זכר ונקבה, אנושי והאלוהי. כאשר המשולש העליון נחשב זכרי והמשולש התחתון נחשב לנקבי. הניגודיות והקוטביות הקיימות בין הרמות ובין המשולשים, קיימות בכל דבר בטבע, בחשמל (פלוס ומינוס), בתא האנושי (אלקטרון חיובי ופרוטון שלילי), זכר ונקבה, יום- לילה, שפל- גאות, קוטביות מגנטית. בספר יצירה הוזכרו הניגודים לראשונה (זכר ונקבה ברא אותם) ומאוחר יותר, בספר בראשית א' הוזכרו הניגודים בדמות אור וחושך, שמיים וארץ. מטרת הקוטביות היא להביא את האדם להפקת אנרגיה מתוך עצמו, מנוע לשינוי פנימי. נוכחות הניגודים היא שיוצרת את ההרמוניה הדרושה לשינוי פנימי. היא שמאפשרת את גילוי האחדות הנסתרת בתוך השונות.

על פי ספר יצירה כל דבר מתחבר לדומה לו, הפוך. ניגודים היוצרים את השלם. אם אין שאלה גם אין תשובה. אם אין תרופה גם אין מחלה. אם אין זכר גם אין נקבה. "כללו של דבר מקצת אלו מצטרפין עם אלו ואלו תמורות אלו, אלו כנגד אלו ואלו כנגד אלו ואם אין אלו אין אלו וכולם אדוקין בתלי גלגל ולב: (ספר יצירה, פרק שישי מ"ו). הצ'י – אנרגיית החיים על פי הסינים או הרצון החופשי על פי הגישה הקבלית של ספר יצירה – נולד עם עיקרון הקוטביות, המתאר את הקשר הראשוני בין ין (רצון לקבל) ליאנג (רצון לתת), בין שמים וארץ, בין אנרגיה לחומר (ספירות ואותיות). הצ'י (הרצון החופשי) מכיל אותם ומחבר ביניהם ויחד הם יוצרים את היכולת להתהוות ולצמוח אל השלם על כל חלקיו.  ראיה זו של הדברים מסבירה את העולם כולו על כל התופעות שבו כמתרחשות כולן כתוצאה מן הקשר המנוגד אך המשלים בין הרצון לקבל לבין הרצון לתת, שתי איכויות של הרצון החופשי, שהוא כוח החיים.

מהותו של הקשר יין/יאנג מוסברת גם במשמעותו המילולית בקליגרפיה הסינית  –  יין "הצד המוצל של ההר" מוסתר מעיני השמש. הצד המוצל נחשב לפסיבי, חשוך, רטוב, מוסתר, פנימי, מתכווץ, הפעילות בו איטית.  יאנג , הצד המואר של ההר, גלוי לעיני השמש.  בצד המואר מאירה השמש, אקטיבי, חם, יבש,  גלוי, חיצוני, מתפשט, הפעילות מהירה ואנרגטית.  אך מיקומה של השמש לעולם אינו קבוע. גם העננים שמטילים את צילם על פני הארץ מצויים בתנועה. המצוי בצל כעת, עשוי היה להיות באור שמש מלא לפני דקות אחדות, ומה שמואר באור היום כעת – יהיה שרוי בחשיכה עם רדת הלילה. המוצל הוא יין והמואר הוא יאנג בהתייחס לאיכות הרגעית של אור וצל, ולמחזור השינוי המתמיד בו, כל אחד מהם הופך באורח בלתי נמנע למשנהו. אור השמש על הגבעה הוא משחק המציג איכות חולפת ונתונה לשינוי. בכל רגע ובכל תופעה אשר אנו חווים ניתן להבחין באיכות הזמנית והמתחלפת של יין ויאנג. על-פי מודל זה, חם יותר הינו רצון לתת (נמצא בחלק העליון של סולם הבריאות), לעומת קר יותר שהינו רצון לקבל (נמצא בחלק התחתון של סולם הבריאות). כך גם מואר יותר, לעומת חשוך יותר, גבוה יותר, לעומת נמוך יותר, וכדומה. על פי אותו מודל מוסברות תופעות השינוי המחזורי בטבע – חילופי העונות, חילופי היום והלילה, החיים והמוות וכל התופעות כולן. וכך, כל הדברים כולם נשלטים או מושפעים ממצב הקשר האנרגטי בין השמים לבין הארץ – עולם הדומם, עולם הצומח, עולם החי, וכמובן האנושות כולה – רצון לקבל ורצון לתת (ספירות ואותיות), שני הכוחות הראשוניים הקיימים בכל הדברים הם החלוקה הבסיסית ביותר של כל תופעה. ניתן לתאר מה קורה לבריאותו של אדם כאשר נפסקת, אצלו, התנועה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה בתוך סולם הבריאות. התנועה בתוך הסולם באמצעות השינוי הפנימי, היא בריאות הוליסטית – אבן יסוד לרפואה המשולבת.

הסינים מתארים כל חומר, וגם בני האדם, כבועת צ´י ההולכת ונדחסת פנימה עד שהיא הופכת לגוף עצמו – לחומר, שהוא למעשה טרנספורמציה של הצ'י.  על פי הקבלה של ספר יצירה, מקורה של הטרנספורמציה בסוג הקשר בין הרצון לקבל לבין הרצון לתת (ספירות ואותיות), שתי איכויות של הרצון החופשי" (לוסקי 2005).  כל אחת מהאיכויות זקוקה לאיכות המנוגדת לה ע"מ לקבל משמעות ולהתקיים. קיומה של האחת הכרחי לקיומה של השנייה. לכל דבר ביקום יש כוח המנוגד לו בערכו אשר יחד הם משלימים זה את זה. חומר ואנטי חומר, חיידקים טובים וחיידקים רעים. בדומה לקוטבי המגנט ובשאיפה לאיזון,  יימשכו הרצון לקבל והרצון לתת זה אל זה. כל התופעות מגלמות בחובן את שתי האיכויות בדרגות שונות. כל תופעה מוגדרת על פי מידת הרצון לקבל והרצון לתת שבה. כל רצון לקבל ורצון לתת יחסיים זה לזה. כל רצון לקבל ורצון לתת ניתנים לחלוקה פנימית נוספת. דבר איננו רצון לקבל מוחלט או רצון לתת מוחלט. חשוך, בעל מאפייני רצון לקבל רבים יותר אך בעל מאפייני רצון לתת ביחס לחשוך ממנו. רצון לקבל ורצון לתת תמיד משתנים זה לזה. יחסי הכוחות בין הרצון לקבל והרצון לתת פועלים הדדית ללא הרף ויוצרים זרימה ושינוי. השינוי המובהק ביותר קורה בעת שהרצון לקבל מגיע לשיאו ומשתנה לרצון לתת או כשהרצון לתת משתנה בתורו לרצון לקבל.

הרצון לקבל והרצון לתת הם מנגנון חיים, הם כוח החיים על פי ספר יצירה (לוסקי 2005), ואילו על פי הפילוסופיה הסינית הם אנרגיית הצ'י. על פי היפנים הם מסמלים את הקי, ועל פי ההינדים הם מסמלים את הפראנה. זו הקוטביות המופיעה בכל תופעה בטבע, בכל אינטליגנציה ובכל רובד, זה המאבק הבלתי פוסק בין הרצון לתת ובין הרצון לקבל (ספירות ואותיות), והוא המנוע לשינוי פנימי, לתנועה ולמעבר מרובד לרובד.

חוסר איזון (לכאורה) בין הרצון לקבל ובין הרצון לתת הוא שגורם לכאבים, תקלות ולמחלות. החיים אינם מאפשרים חוסר איזון מתמשך ולכן ברגע שנולד חוסר איזון, אפילו במחשבתו של אדם, החיים פועלים כדי לתקן ולאזן. הכאב המופיע כתוצאה מחוסר איזון, הוא אזעקה והתרעה של כוח החיים, כדי שאדם יוכל להתבונן בעצמו ולתקן את חוסר האיזון שנוצר בין הרצון לקבל והרצון לתת. למעשה, הכאב או המחלה הם פעולות איזון  (זמני) שמופיעות כנגד חוסר האיזון שנוצר.

האור צמצם מעצמו, פינה מקום כדי לתת לאדם ביטוי אישי וחופש בחירה. כאשר האור פינה מקום, נוצר חלל ריק, מרחב חסר משמעות וחסר תכלית כדי שיתמלא ברצונם של בני אדם.

החלל הריק הוא כלי שרוצה להתמלא באור, כל אימת שהכלי מתרוקן מהאור נוצר בכלי רצון לקבל מחדש, אור שחסר. כאשר הכלי מתרחב נוצר חוסר גדול יותר והרצון לקבל גדל, כאשר הכלי הופך לצינור להעברה של אור לאחרים, כלומר מקבל על מנת לתת, הוא נמצא תמיד במצב חוסר ולכן גם במצב של רצון לקבל. כגודל הרצון לקבל, כן גודלה של שמחת החיים והאושר שאדם מפיק לעצמו (אשל"ג, תשמ"ח)[2].

הרצון הוא הכוח המניע את מימדי היקום, הפיסי והרוחני, גוף ונפש. עולם הדומם, הצומח, החי והמדבר נמדדים על פי מידת כוח הרצון שמפעמת בהם, באמונה וביכולת שלהם לממש אותו. הרצון, כוח החיים נמצא בכל מקום ובכל זמן, הרצון אינו מוגבל בדרך כלשהי. הוא מופיע בדרך לא מודעת. רק לאחר הופעת הרצון, מופיעה המחשבה המודעת מה לעשות ברצון. המחשבה המוגבלת מעצם טבעה מגבילה את הרצון בתכלית ובתוצאה רצויה. הגבלת הרצון על ידי המחשבה המודעת מתבצעת מסיבות רבות הקשורות לתפיסת העולם ולאמונה של אדם ביכולתו לקלוט ולהכיל את כמות השפע המוצעת, או באמונה של כמה "מגיע לי" (רצון לקבל), האם הרוויח את השפע או שהוא עוד צריך להתייגע. במקרים רבים הרצון נוכח ואין אדם יודע מה לעשות עם הרצון, הוא גם אינו יודע מה הוא רוצה. כדי שהרצון יזרום ויתגלה בחיים וגם יתורגם לתוצאה, צריכה להופיע מחשבה שמגבילה את הרצון לצורך מוגדר, לתכלית ברורה.

הגדרה של יעד (הגדרת יעד צריכה להיות במשתנים של מרחב וזמן – כמה ומתי), היא הגדרה של מרחב שיש לו סוף, מוות. הגדרת הרצון כמו להניח גדר לרצון. רק עם הופעת המגבלה והגדרת המרחב, משתחרר כוח הרצון וממלא את המרחב שהוגדר. רק לאחר שהוגדר הכלום (האין), מופיעים החיים (היש). רק לאחר שנוצרה מגבלה משתחרר כוח החיים הבלתי מוגבל. אינסופיות הרצון מאפשרת העברה של כוח הרצון מאדם לאדם או מחומר לחומר דבר שאינו גורע מהנותן. כוח הרצון פועל כמו האור המופץ מנר, כאשר מועבר אור מנר אחד לנר אחר, יהיו שני אורות ולא יגרע אור מהנר הנותן מאורו (אשל"ג, תשמ"ח) .

הקוטביות המופיעה בכל תופעה בטבע, בכל אינטליגנציה ובכל רובד, המאבק הבלתי פוסק בין הספירות לאותיות, בין הרצון לתת ובין הרצון לקבל, הוא כוח החיים והמנוע למעבר מרובד לרובד, בתוך סולם הבריאות, לצורך שינוי פנימי.

[1] בפעם ה- 25 בהקשר לרצון לתת נאמר זהר ונקבה. "המליך אות מ"ם במים וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם ארץ בעולם וקור בשנה ובטן בנפש זהר ונקבה" (ספר יצירה פרק שלישי מ"ח)

[2] הרב אשל"ג הוא בעל הסולם. הסולם הוא פירוש לספר הזוהר שכתב רבי שמעון בר יוחאי.

לוסקי
לוסקי
ד"ר דני לוסקי PhD - יוצר ומפתח שיטת לוסקי. מפתח מבחני איטליגנציה i32. ראש מכללת לוסקי. יו"ר הלשכה למקצועות בריאות משלימים, מנטור של מנהלי עסקים בכירים במשק. מטפל בשיטת לוסקי - רפואה משולבת - טיפול במחלות וכאב, טיפול זוגי, טיפול משפחתי, טיפול בחרדות, טיפול בדיכאון, טיפול בהפרעות אכילה. ד"ר לוסקי כתב 17 ספרים בנושאי חינוך, זוגיות, בריאות וסודות ההצלחה. 054-4497799
לחץ לכניסה
יש לך שאלה? לחץ כאן >
יש לך שאלה? אני זמין כעת בווטסאפ