הסוד לבריאות ואריכות ימים
ארבע דלתות

השוואה בין גישתו של ד”ר ויקטור פרנקל לבין גישתו של ד”ר דני לוסקי

השוואה בין גישתו של ד”ר ויקטור פרנקל לבין גישתו של ד”ר דני לוסקי

מגישה: תמי אלעזרי. מחזור 32, שנה א’

ד”ר ויקטור פרנקל (1905-1997)

תקציר קורות חייו:

ויקטור פרנקל היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי וינאי מייסד את תורת הלוגותרפיה, שיטה הנחשבת לאסכולה הוינאית השלישית בפסיכותרפיה אחרי הפסיכואנליזה של פרויד ואחרי הפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אדלר.

כבר בהיותו צעיר היה מערב באופן פעיל בארגון העובדים המקומי הצעיר הסוציאליסטי וכבר ידע שהוא רוצה להיות רופא. בשנת 1930 קיבל את הדוקטורט ברפואה והחל לעבוד במרפאה הפסיכיאטרית באוניברסיטה של וינה. עד 1938 פרח בתפקידו ובין שאר התפקידים ניהל קליניקה עצמאית בנוירולוגיה ופסיכיאטריה והחל לכתוב את כתב היד שלו “הרופא והנפש” שבו הניח את יסודות הפסיכותרפיה ההומניסטית, כאשר פרנקל מדגיש את חשיבות הערכים הפנימיים והאישים של האדם לבריאותו הנפשית- רוחנית והחיפוש אחר משמעות כמטרה מרכזית בקיומו ( דוד גוטמן, 2010)

כאשר ב-1938, היטל פלש לאוסטריה. חייו קיבלו תפנית כאשר לקחו אותו ואת משפחתו למחנה הריכוז בצ’כיה. הדבר שהיה קרוב מאוד לליבו הוא  כתב ידו, מפעל חייו, ולכן  תפר את כתב היד לחולצתו. אף שיכל פרנקל לעזוב את וינה ולהגר לארה”ב לאחר שקיבל אישור ויזה הוא בחר להישאר עם הוריו, סיפר כי לאחר היסוסים רבים מה שחיזק אותו לקבל את החלטת הרת גורל זו היה שבר של עשרת הדיברות שאביו מצא מבית כנסת שנשרף בבוקר בו קיבל את אשרת הכניסה שבו היה חרוט הסמל כיבוד הורים.

אביו מת מרעב, אמו ואחיו נהרגו באושוויץ ואשתו מתה אף היא, רק אחותו הצליחה לברוח ולהגר לאוסטרליה. הוא הועבר לאושוויץ. שם נאלץ לסיר את בגדיו ובכך מפעל חייו שהיה כה חשוב לו הלך לאבדון כאשר התגלה ע”י הנאצים.

פרנקל מספר, כדאי לשרוד ולשמור על שפיותו האישית בתנאים הקשים, היה משחזר בראשו חלקים מכתב היד ומדמיין כי נותן הרצאה לקהל על ” החוויות הפסיכותרפיות במחנה הריכוז”. רצונו לסיים את עבודתו, ותקוותו כי הוא התאחד עם אשתו ומשפחתו ביום מן הימים מנעו ממנו לאבד תקווה במה שנראה כמצב של חוסר תקווה ( האדם מחפש משמעות, ע”מ 127). מה שהחזיק אותו במחנה הריכוז ועזר לו להתגבר על מחלת הטיפוס היה הרצון העז לשחזר ולפרסם את כתב היד שלו שאבד.

סבלו במחנה הריכוז העצים את תפיסתו המוקדמת, כי כל אחד זקוק ליעד מרכזי בחיים, מציאת משמעות לחייו כדי להתגבר על טראומות ומצבים קשים.

ב- 1945 המחנה של פרנקל שוחרר והוא חזר לוינה. לימים שחזר את כתב ידו ופרסם אותו, בנוסף פרסם ספרים נוספים בניהם ” האדם מחפש משמעות”, השאיפה למשמעות ועוד רבים.

פרנקל זכה לתשומת לב בינלאומית רבה מאוד על פועלו.

הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל

הלוגותרפיה( לוגוס= פשר משמעות) – טיפול נפשי- רוחני, באמצעות גילוי משמעות החיים שזהו הכוח המניע הראשוני של האדם.  עיקרה  של הלוגותרפיה מחויבות לערכים הומניים ושמירה על רובד האדם ועצמאותו. גישה זו מרוכזת יותר בעתיד,כלומר במשימות ומשמעות של החולה לעתידו.  אסכולה זו שצמחה מתוך חווייתו במחנה הריכוז ושייכת לגישה האקזיסטנציאליסטית  רואה את הדחף העמוק ביותר של האדם כשאיפה למשמעות והבנה של חייו והעולם שבו הוא נמצא, שזהו הכוח המניע. הבנה זו היא הכוח שיכול לעזור לאדם להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל שיהיו.

הלוגותרפיה פועלת לאיתור כוחותיו של האדם וחיזוקם באמצעות הדגשת העוצמות שהוא פיתח במהלך חייו – והתאמתם למצבו כיום. היא עוסקת בטיפוח יכולות חבויות, בהתאם לאפשרויות העומדות לרשותנו כאן ועכשיו, ע”י הרחבת האלטרנטיבות הקיימות ודרך שינוי ההתייחסויות כלפי היש והקיים. הלוגותרפיה עוזרת לנו באמצעות כלים מעשיים, שניתן להפעילם בחיי היום-יום והמבוססים על ניסיון החיים האישי של כל אדם, לראות את עצמנו באור חדש, על מגבלותינו ואפשרויותינו, ולהפנות את תשומת ליבנו למאגר המשאבים הסגוליים שבתוכנו, שעליהם נוכל לסמוך במצבי החיים השונים העומדים בפנינו (ביניהם החמצה, סבל וכאב, אי-צדק ומוות(.

האדם, עפ”י ויקטור פרנקל, איננו קורבן של תורשה או סביבה, אלא אדון לחייו. יש לו רוח חופשית לנסות ולממש את בחירותיו. הבירור הזה עוסק בשאלות של “מה אני יכול עדיין לעשות” ולאן אני יכול להביא את עצמי.

פרנקל חולל מהפכה בחשיבה הרפואית בכך, שהוא הוסיף לראיית האדם, שהייתה נהוגה אז כמורכב מגוף ונפש, מימד נוסף – את המימד הרוחני, המאפשר לראות את האדם השלם  בראיה הוליסטית. למימד הרוחני של האדם קשורות תכונות כמו, ערכים, דמיון, הומור, יצירתיות, מודעות עצמית, אחריות, מחויבות למשימות ותפקידים, היכולת לסלוח, אמפתיה (היכולת לחוש מישהו אחר(,  אהבה, מעבר לסיפוק המיידי, היכולת להתעלות עצמית, כוח ההתרסה של הרוח האנושית וכמובן, השאיפה למשמעות הייחודית לאדם.

עפ”י פרנקל 3 ממדים לאדם המימד הרוחני, מימד נפשי פסיכולוגי ומימד גופני פיזי.פרנקל ראה קשר הדוק בין מצבו הנפשי של האדם לבין מצבו הפיזיולוגי והחסינות הגופנית. הוא ראה באמונה את המשמעות העמוקה ביותר שהאדם יכול להגיע אליה או בלשונו ” על- משמעות” כלומר משמעות מוחלטת ( האל הלא מודע, 88).

בריאות הנפש עפ”י פרנקל מבוססת על מידת מה של מתיחות, המתיחות היא בין האדם שכבר פעל ובין מה שעליו לפעול, או בין הוויתו לבין מה ראוי להיות והיא הכרחית לתקינות נפשית. טען כי מי שמניח שהדבר הראשון שיש לאדם להגיע אליו הוא שיווי משקל, מצב של “העדר מתיחות” טועה טעות, כלומר עפ”י פרנקל האדם צריך דינאמיקה רוחנית בשדה מתיחות קטבי, כאשר מצד אחד הוא הפשר שיש להגשימו והקוטב השני הוא האדם שעליו תפקיד הגשמת הפשר.מתיחות זו היא תנאי קודם והכרחי לבריאות הנפש.

עפ”י שיטה זו היחס לאדם הוא כאל ישות אחדותית וייחודית שמודעת על עצמה ויש לה סגולות מיוחדות שאין לזולת. לאדם אישיות רוחנית אינדיווידואלית ואינטגרטיבית. עפ”י פרנקל ההוויה האנושית איננה ניתנת להתבוננות כשם שהעין לא רואה את עצמה כך האדם אינו יכול להיות מודע לעצמיות. רוח האדם הוא רוח לא מודעת ( האל הלא מודע, 27).

תפיסת החופש של פרנקל -תפיסתו אינה סובייקטיבית. לאדם יש חופש מוחלט לבחור את ערכיו ולהסתכל דרכם על העולם (לעיתים יש לו גם חופש לפעול). החופש הזה הוא לא אשליה. כאשר חווית החופש הזאת לא קיימת אפשר לומר שהאדם סובל מנוירוזה.

תפיסת האהבה של פרנקל- ראה באהבה פן של תופעה אנושית ייחודית והיא, היכולת של האדם להתעלות מעבר לעצמו ולהתכוונן למשהו מחוצה לו. האהבה היא הדרך היחידה לתפוס את הזולת בפנים פנימיותו. שום אדם לא ירד לעומק מהותו של אדם אחר, אלא אם כן הוא אוהב אותו. מעשה האהבה הרוחני מניח לו לראות את הקווים והתגים המהותיים שבאדם האהוב, ויתרה מזו: רואה את הסגולות הגנוזות בו שעדין לא הגיעו לידי הגשמה,אך מין הראוי שיתגשמו. ולא עוד אלה שבאהבתו זו מאפשר האדם האהוב לאדם האוהב להביא סגולות גנוזות אלה יליד הגשמה. הוא מעמיד אותו על מה שיכול להיות ועל מה שראוי הוא להיות. וע”י כך מתגשמות יכולות גנוזות אלה.

מושגים בלוגותרפיה

הריק הקיומי– עפ”י פרנקל הוא כאשר האדם המודרני איבד את התכלית, סובל מתחושת עקרות וחוסר משמעות והסימפטום הראשי שלה זה שעמום. כאשר בה לידי ביטוי ע”י בבעיות הנפשיות.

רצון חופשי- מוגדר כמרחב עיצוב חייו של האדם עצמו בתוך הגבלות של האפשרויות שניתנו. חופש זה נובע מהמימד הרוחני של האדם שנתפס מעל ומעבר לממדים של גוף נפש. האדם מסוגל לעצב את חייו באופן פעיל- החופש הוא תפקיד חשוב בפסיכותרפיה בכך שהוא מספק מקום לפעולה אוטונומית אפילו לנוכח בעיה גופנית או מחלה נפשית.

שאיפה לפשר– השאיפה למצוא טעם מוחשי בקיום אישי.

נואו- דינאמיקה- מתיחות בין חיפוש אחר פשר וערכים עלולים לעורר מתחיות פנימית ולא לשרות שיווי משקל פנימי, אולם זה תנאי הכרחי לבריאות הנפש.

רצון למשמעות– כאשר אדם אינו יכול לממש את הרצון למשמעות שלו הוא חווה תחושה של ריקנות חוסר משמעות תהומית ותסכול שמוביל לתוקפנות ועוד. כל אדם ואדם יש לו תפקיד ייעודי וייחודי בחיים, והאדם חייב למלא משימה מוחשית ועצם מהותו של האדם זה לקחת אחריות על חייו.

מהות הקיום– הלוגותרפיה מבקשת להקנות לאדם את מלוא תודעת האחריות. על החולה להחליט אם יגדיר את משימת חייו בקבלת אחריות כלפי החברה או כלפי מצפונו שלו.

משמעות לחיים- משמעות היא מציאות אובייקטיבית בניגוד לאשליה הנובעת מתוך מנגנון תפישתי של המתבונן. לחיים מעצם היותם יש משמעות פנימית, החיים הם כמו חידה שצופן בעצמו משמעויות רבות והאדם מאותגר לתת תשובות באמצעות מעשיו. כדי להוציא את המיטב ביותר האפשרי לעצמו ולעולם יש צורך במימוש המשמעות של הרגע בכל אחד ובכל מצב ויש להשיג את הפתיחות והגמישות שתאפשרנה להם לעצב את חייהם באופן משמעותי. משמעות החיים מסווג ל- 3 תחומים

ערכים יצירתיים: האדם מוצא משמעות בכמה שהוא נותן לעולם, כמו עבודה

ערכים חווייתיים- האדם מוצא משמעות בכמה שהוא נוטל מהעולם, כמו אהבה, רגש.

ערכים התיחסותיים – האדם מוצא משמעות באופן התייחסות שלו אל מצבו בעולם, הקנית משמעות לסבל.

טכניקות הטיפול הם:

 הכוונה פרדוקסלית–  עידוד החולה לעשות או לייחל להתרחשותם של אותם הדברים בדיוק שמפניהם הוא מפחד – סימפטום מעודד פוביה והיא מעוררת את הסימפטום  והטיפול גורם/ מוליד להיפוך התכווננות הפחד הפתולוגי והפחד מתחלף במשאלה פרדוקסלית וכך נשמטת הקרקע לחרדת הציפייה. כלומר עימות של האדם עם המצב שהוא מפחד מפניו. חולה מצווה לעשות בכוונה מה שהוא חושש לעשות והיכולת להתנתק מעצמו ולצחוק על עצמו. יש תמיד להשוות אופי הומוריסטי ככל האפשר להתכוונות הפרדוקסאלית כי כך האדם רואה את הדברים בפרספקטיבה וכך להינתק מעצמו ולהשיג את מלוא השליטה האפשרית בעצמו. . התכוונות פרדוקסלית- מאפשרת התרחקות עצמית ושוברת תבניות בלתי רצוניות, כלי להתמודדות בפני פחדים לא רציונלים פוביות, כפייתיות .

שיטה נוספת היא הדיאלוג, הדו שיח,  היא שיטת שיחה שבהם נשאלים שאלות ספציפיות שנועדו לעלות לתודעה את האפשרות למצוא את החופש להגשים את רצונותיו. עמדות וציפיות מסוימות עלולים להיות מכשול בדרך להגשמת משמעות ויכולים להרחיק את האדם מכך ולכן יש ליצור שינוי של עמדות. יש לציין כי על המטפל יש להימנע מהטלת ערכיו או את המשמעות התפיסתית שלו על המטופל וזאת כדי לפתח אצל המטופל השקפה חדשה שיכולה להיות בסיס טוב יותר לחיים ממשיים.  זהו כלי שימושי חשוב, למשל, המסייע לגילוי עצמי, למציאת הכוחות הפנימיים ושימוש בהם, והמכוון את האדם למציאת משמעות בחיים.

הסחה-שיטה נוספת,  לכוון את  המחשבה לאפיקים אחרים כלי הישרדות בפני סבל מיותר ומפני הרהורי יתר בבעיה.

הלוגותרפיה חותרת להקנות לאדם תודעת אחריות כדי שיגדיר לעצמו את משימת חייו. משמעות האמיתית של החיים אינה טמונה באדם עצמו אלא בעולם שסביבו. מטרת התרפיה היא לסייע למטופלים להסיט את מוקד מבטם מעצמם ואחת הדרכים היא להניע את האדם לתת מעצמו לזולת. התפקיד של הלוגותרפיה זה להגדיל ולהרחיב את שדה ראיתו של החולה עד שיכיר ויראה את מלוא הספקטרום של פשר וערכים.

ד”ר דני לוסקי- שיטת לוסקי.

שיטת לוסקי היא שיטה חינוכית טיפולית ודרך חיים,בריאות דרך הטבע. דרך חיים.

שיטת לוסקי זוהי שיטה המבוססת על ספר יצירה ולמעשה פיתוח חדשני ומעשי של ספר יצירה. זוהי תבנית להכלה, קישור, חיבור, ושילוב כל צורות הביטוי האנושיות דרך 32 אינטליגנציות, בארבעה רבדים- רוחני, שכלי, רגשי ופיזי.

שיטת לוסקי שפותחה ע”י ד”ר דני לוסקי מבוססת אף על מחקר וניסיון רב שנים ומבוססת על גישות הוליסטיות מזרחיות ועל חוכמת הקבלה של ספר יצירה המיוחס לאברהם אבינו.

עפ”י שיטת לוסקי כל דבר כמו בריאות, כסף, הצלחה, ייעוד, נרכשים באמצעות תהליך חינוכי ואימון ערכי חיים. כאשר ערכי החיים משתנים המציאות משתנה.

הרצון לתת והרצון לקבל הם מנגנון חיים, הם כוח החיים עפ”י ספר יצירה, זוהי קוטביות המופיעה בכל תופעה בטבע בכל אינטליגנציה ובכל רובד, זה המאבק הבלתי פוסק בין הרצון לתת ובין הרצון לקבל והוא המנוע לשינוי פנימי, לתנועה ולמעבר מרובד לרובד.  חוסר איזון בין רצון לתת לרצון לקבל הוא שגורם לכאבים, מחלות ותקלות. החיים אינם מאפשרים חוסר איזון והחיים פועלים כדי לתקן ולאזן. ולמעשה הכאב או המחלה הם פעולות איזון זמני שמופיעות כנגד האיזון שנוצר.

כל 32 האינטליגנציות מחולקות בארבעת הרבדים. ברובד הרוחני שאומר דע את עצמך דרך המשוב המתקבל מהאנשים סביבך ומההתנסויות שלך ישנם 3 אינטליגנציות (א, מ,ש), ברובד השכלי שאומר מחשבה היא אפשרות שמעצבת אמונה שיוצרת מציאות ישנם 7 מורים(ב,ג,ד,כ,פ,ר,ת),ברובד הרגשי שאומר שמחה היא המצפן אל ההצלחות ואל הייעוד שלך ישנם 10 הספרות (מ 1 עד 10) וברובד הפיזי שאומר העולם הוא אנרגיה הפועלת ומשתנה עפ”י הרצונות והכוונות של בני האדם ישנם 12 חושים ( ה,ו,ז,ח,ט,י,ל,נ,ס,ע,צ,ק)

מטרת הטיפול: א. שיפור היכולת להתמודד עם מחלה ב. שיפור היכולת למניעת חזרתה של המחלה. ג. אימון דרכי חשיבה חיוביים לשיפור היכולת לריפוי עצמי. ד. פיתוח המודעות הנפשית והגופנית.

האור מצמצם מעצמו, מפנה מקום כדי לתת לאדם ביטוי אישי וחופש בחירה. כאשר האור פינה מקום, נוצר חלל ריק , מרחב חסר משמעות וחסר תכלית כדי שיתמלא ברצונם של בני האדם (הרפואה המשולבת, 2010).

עפ”י שיטה זו לכל אדם יש 32 אינטליגנציות בפרופיל ייחודי, הפרופיל הייחודי של כל אדם עושה את האדם אחד יחיד ומיוחד ומעמיד אותו במרכז היקום ובמרכז ההוויה.  באמצעות הוא מבין את החיים ובאמצעותם הוא יוצר לעצמו מציאות. כאשר את האינטליגנציות ניתן לאמן כמו שריר עפ”י הרצון החופשי.  הרצון הוא כוח המניע את מימדי היקום, הפיסי, והרוחני, גוף ונפש. רק לאחר הופעת הרצון מופיעה המחשבה, המודעת מה לעשות ברצון.

כל תהליך אנושי הוא מסע דרך 32 אינטליגנציות בארבע שלבים:

שלב א- היכולת לזהות חוסר ברובד הרגשי

שלב ב’ – היכולת להגדיר את הרצון לכיוונו ברובד הרוחני

שלב ג’- היכולת לשנות גישה ברובד השכלי

שלב ד’- היכולת לקבוע מטרות ולבצען ברובד הפיזי

כל בעיה תקלה או תופעה יופיעו בו זמנית בארבעה הרבדים. האבחון מאתר את האינטליגנציות אשר חולשתן אחראית לשורש הבעיה, תקלה, תופעה. האבחון מתבצע באמצעות במחני אינטליגנציות 32I הכוללים- מבחן ערכי חיים, אבחון דרך משפטי מפתח, התבוננות במעגלי החיים והרגלי החיים, מבחן דרך המשוב, פירוש חלומות, מבחן אותיות השם, מבחני השלכה, קלפי יצירה, מבחן מוטורי ותפקודי, חוכמת הגוף, כירולוגיה, אבחון דרך הלשון, מעגל מטפלים.

תרופות לוסקי הן פעולות אנושיות פשוטות כמו הליכה מקלחת וכו’ כאשר הן מאפשרות תרגול, אימון, תחזוקה, שכלול או תיקון של כל אחת מ 32 האינטליגנציות. כל פעולה אנושית מכוונת היא תרופה שניתן לשייכה לאחת מארבעה הרבדים, כאשר חשוב לטפל בכל אחד מהרבדים. לדוגמה ברובד הרוחני- מדיטציה, חזון, ברובד השכלי- דמיון מודרך, שיחה, כתיבה. ברובד הרגשי- ציור, פיסול, ריקוד, שירה , פסיכודרמה. ברובד הפיזי- דיקור, תנועה, צמחי מרפא, עיסוי, תזונה.

הרצון של המטופל לתקן, למצוא ייעוד ותכלית לחיים, וכן האמונה ביכולתו לרפא את עצמו ולהתחיל מבראשית, הם עקרון בסיסי להעצמת כוח החיים, והם התרופה ל”נס” הטיפול המיוחל.

השוואה בין הגישות

בבחינת שתי התאוריות ניתן לראות דמיון בדרך שבה הגישה רואה את החיים ואת האדם בכללותם.

גישת לוסקי

גישת הלוגותרפיה

הערות

עפ”י שיטה זו לכל אדם יש 32 אינטליגנציות בפרופיל ייחודי, הפרופיל הייחודי של כל אדם עושה את האדם אחד יחיד ומיוחד ומעמיד אותו במרכז היקום ובמרכז ההוויה

היחס לאדם הוא כאל ישות אחדותית וייחודית שמודעת על עצמה ויש לה סגולות מיוחדות שאין לזולת.

ראיית האדם כייחודי

הרצון לתת והרצון לקבל הם מנגנון חיים, הם כוח החיים זוהי קוטביות המופיעה בכל תופעה בטבע בכל אינטליגנציה ובכל רובד, זה המאבק הבלתי פוסק בין הרצון לתת ובין הרצון לקבל והוא המנוע לשינוי פנימי, לתנועה ולמעבר מרובד לרובד. ולמעשה הכאב או המחלה הם פעולות איזון זמני שמופיעות כנגד חוסר האיזון שנוצר.

בריאות הנפש  מבוססת על מידת מה של מתיחות, המתיחות היא בין האדם שכבר פעל ובין מה שעליו לפעול, או בין הוויתו לבין מה ראוי להיות והיא הכרחית לתקינות נפשית. טען כי מי שמניח שהדבר הראשון שיש לאדם להגיע אליו הוא שיווי משקל, מצב של “העדר מתיחות” טועה טעות מתיחות זו היא תנאי קודם והכרחי לבריאות הנפש

שתי הגישות רואות בחוסר איזון את האפשרות להגיע לאיזון ושינוי פנימי. בשתי הגישות קיים מאבק בין שני כוחות מנוגדים.

כל בעיה תקלה או תופעה יופיעו בו זמנית בארבעה הרבדים

פרנקל ראה קשר הדוק בין מצבו הנפשי של האדם לבין מצבו הפיזיולוגי והחסינות הגופנית

קשר בין גוף נפש כאשר יש בעיה היא מופיעה ברבדים השונים.

אך ניתן לראות גם שוני בשתי הגישות

גישת לוסקי

גישת הלוגותרפיה

הערות

קיים ארבעה רבדים- רוחני, שכלי, רגשי ופיזי

3 ממדים לאדם המימד הרוחני, מימד נפשי פסיכולוגי ומימד גופני פיזי

הטיפול נעשה בכל ארבעת הרבדים כאשר בכל רובד ישנם “תרופות” פעולות אנושיות. למשל דיבור, שירה, ציור, תזונה, מדיטציה.

עיקר הטיפול נעשה ברובד השכלי ע”י שיחה, הסחה של המחשבות.

 את חלק מהאינטליגנציות ניתן לראות בגשתו של ד”ר פרנקל- הלוגותרפיה

אינטליגנציה

גישת הלוגותרפיה

הערה

האות ו’ – משמעות- לשמוע מתוך משמעת וליצור משמעות לחיים

הלוגותרפיה טיפול נפשי- רוחני, באמצעות גילוי משמעות החיים שזהו הכוח המניע הראשוני של האדם הדחף העמוק ביותר של האדם כשאיפה למשמעות והבנה של חייו והעולם שבו הוא נמצא, שזהו הכוח המניע

האות א’- רצון חופשי- לחיות חיים בהם הכל אפשרי עפ”י הרצון החופשי

לאדם יש חופש מוחלט לבחור את ערכיו ולהסתכל דרכם על העולם. החופש הזה הוא לא אשליה. כאשר חווית החופש הזאת לא קיימת אפשר לומר שהאדם סובל מנוירוזה. האדם אדון לחייו. יש לו רוח חופשית לנסות ולממש את בחירותיו

חוסר איזון ברובד הרוחני-  הביטוי לכך אין ייעוד, אין תכלית דבר היוצר תחושות של בדידות, קורבנות, מחלות נפש.

הריק הקיומי– עפ”י פרנקל הוא כאשר האדם המודרני איבד את התכלית, סובל מתחושת עקרות וחוסר משמעות והסימפטום הראשי שלה זה שעמום. כאשר בה לידי ביטוי ע”י בבעיות הנפשיות.

ישנה אינטליגנציה ת’- חן- היכולת להעלות את ההתרחשויות למודעות עצמית ולגלות אותך- מודעות עצמית, היכולת להיות מודע לגוף, מחשבות, תחושות, רצונות. מנוגד מגישתו של ד”ר ויקטור פרנקל שאומר כי ההוויה האנושית איננה ניתנת להתבוננות כשם שהעין לא רואה את עצמה כך האדם אינו יכול להיות מודע לעצמיותו. רוח האדם הוא רוח לא מודעת. ( האל הלא מודע).

לסיכום

בסקירת שתי הגישות ניתן לראות את הדומה והשונה בין השניים. גישתו של ד”ר פרנקל הלוגותרפיה שמבוסס על ניסיון חיים עיקרה היא החיפוש אחר משמעות החיים, גישה צרה שרואה רק חלק מתוך מכלול האדם וחייו ולא מתייחסת לתחומים רבים. לעומת זאת גישתו של ד”ר דני לוסקי המבוסס על ספר יצירה רחבה ומקיפה את כל תחומי חייו של האדם בכל הרבדים. כמו כן הטיפול בגישת לוסקי הוא רחב ומקיף את כל התקלות, בעיות, תופעות שניתן לטפל באדם כאשר לכל בעיה יש טיפול בכל הרבדים לעומת גישת הלוגותרפיה שבה הטיפול מתמקד בבעיה, תקלה, תופעה מסוימת ספציפית ולא מתייחסת לבעיות שונות ונוספות שיכולות להיות לאדם בחייו ובה הטיפול מתבצע ברובד אחד.

ביבליוגרפיה

 פראנקל ו’ ( 2001). האדם מחפש משמעות- מבוא ללוגותרפיה. לוד: מפעלי זמורה ביתן, מוצאים לאור.
פראנקל ו’ (1985).השאיפה למשמעות. הוצאת דביר.
גוטמן ד’ ( 2010). הרופא והנפש. אור יהודה: הוצאת זמורה- ביתן דביר.
פראנקל ו’. האל הלא מודע- פסיכותרפיה ודת. הוצאת דביר
לוסקי ד’ . ספר שיטת לוסקי.
לוסקי ד’ . הרפואה המשולבת בשיטת לוסקי
האתר הרשמי של ד”ר פראנקל ויקטור – http://www.viktorfrankl.org/e/index.html

לוסקי
לוסקי
ד"ר דני לוסקי PhD - יוצר ומפתח שיטת לוסקי. מפתח מבחני איטליגנציה i32. ראש מכללת לוסקי. יו"ר הלשכה למקצועות בריאות משלימים, מנטור של מנהלי עסקים בכירים במשק. מטפל בשיטת לוסקי - רפואה משולבת - טיפול במחלות וכאב, טיפול זוגי, טיפול משפחתי, טיפול בחרדות, טיפול בדיכאון, טיפול בהפרעות אכילה. ד"ר לוסקי כתב 17 ספרים בנושאי חינוך, זוגיות, בריאות וסודות ההצלחה. 054-4497799
לחץ לכניסה
יש לך שאלה? לחץ כאן >
יש לך שאלה? אני זמין כעת בווטסאפ