זוגיות כמסע
29 ביוני 2014
ביחד וכל אחד לדרכו
29 ביוני 2014

זוגיות – מסע האינטליגנציות בזוגיות

זוגיות – מסע האינטליגנציות בזוגיות

מסע האינטליגנציות בזוגיות הקוסמית
1. מהו הרצון שלי מהזוגיות?
2. מה העמדה שלי לגבי זוגיות?
3. האם קיימת בזוגיות אהבה בלתי תלויה?
4. כיצד אני פועל על מנת לממש את הזוגיות?


העבודה תכלול:
• סקירה ספרותית – חלק תיאורטי
• ראיונות עם אנשים – סקר
• דיון ומסקנות


ההשערה שלי היא:
הדרך ליצור זוגיות קוסמית (שלמה) היא להבין את מסע האינטליגנציות:
להיות מחובר לחוסר שמניע אותי, לכיוון נכון בזרימת הרצון (קבלה-נתינה), לעמדות שאני מגבש ולמעשים שלי; במהלך העבודה בכוונתי לאשש את המבנה הזה כאבן בניין מרכזית לזוגיות מצליחה, ואת המודעות לעצמי כיסוד למערכות יחסים.
אני טוען שהסיבה לחוסר היציבות בתחום הזוגיות בתרבות שלנו נובעת מאי הבנה בסיסית של מושג הזוגיות, של החיבור ביני לבין עצמי ולבן/בת הזוג שלי. ועוד יותר חשוב מזה – ניתן לשנות בקלות את המצב; ליצור מערכות יחסים משמעותיות, שלמות וארוכות טווח ע”י יישום של כלים פשוטים למודעות עצמית.
עפ”י שיטת לוסקי הבסיס לכל פעולה אנושית נובע מהעולם הרגשי, שמייצר חוסר שיש להשלים (לוסקי 2005). המעבר שצריך לעשות הוא מגישת “החצי המשלים” לגישת “השלם הנוסף” – החיפוש הבלתי פוסק שלנו אחר האדם שישלים אותנו יוצר מערכת יחסים שמבוססת על הזדקקות, היאחזות ומאבקי אנרגיה, בין שבמודע ובין שלא במודע. כאשר אני בא מעמדה של שלמות אל תוך מערכת יחסים איני מצפה, או דורש דבר מבת זוגתי; איני תלוי באנרגיה שלה כדי להרגיש שלמות ושמחה ואנחנו עוברים ממערכת יחסים תלותית-אנרגטית למערכת יחסים מעצימה-אנרגטית.
השלב השני בתהליך הוא גיבוש כוח הרצון וכיוונו (לוסקי 2005). כאשר הרצון שמניע אותי בזוגיות הוא הרצון לקבל לעצמי – אני יוצר מצב שבו קיים מאבק תמידי בין בני הזוג על האהבה/אנרגיה. נוצר מערך התחשבנות ברמה הרגשית – אני יכול ליצור תחושות קיפוח, אשליה של נתינת יתר, שיפוט של בת הזוג וציפייה ממנה להתנהגות מסוימת. לעומת זאת כאשר בסיס מערכת היחסים עומד על הרצון לתת – נוצרת זוגיות הרמונית רוויה פרגון הדדי, אהבה וחיבוק אינסופי. כאשר אני נותן לזוגתי נפתח בי מקום להכיל עוד ועוד אהבה ואיני מתעסק כלל עם מה שאני מקבל, מתוך הידיעה שאני תמיד מקבל, אחרת לא אוכל לתת.
השלב השלישי נעוץ בעמדות שאני מביא לזוגיות. עליי להתבונן פנימה ולראות אילו עמדות אני משליך על בת הזוג שלי – מה הוא ה ‘נכון’ ו ‘לא נכון’ שלי. מתוך איזה עמדה אני שופט את עצמי ואותה? במה אני מתנה את התמיכה שלי בה, את הפרגון שלי ואת האהבה עצמה. כאשר אני מזהה את העמדות האלה אני יכול להשיל אותן ולהשאיר ביני לבין זוגתי מרחב ריק של אפשרויות להיות מה שאנחנו רוצים, ללא שיפוט , או ביקורת, אלא קבלה אמיתית של השונה ממני.
ולבסוף, מהם היעדים שלי ומה אני עושה בפועל בתוך הזוגיות. האם אני פועל ברמה הפיזית מתוך מחויבות לנתינה, או לקבלה? האם אני פועל משיפוטיות, אגו, ידענות, תחושת עליונות ושליטה, או שאני שלם במקום שלי ומביא את הענווה והתמיכה לתוך הזוגיות. האם אני עושה מעשים יזומים שתומכים בזוגיות – לאן מושלכת האנרגיה שלי רוב הזמן – ליצירה או להרס? אלו שאלות שהתשובות עליהן כביכול ברורות, אך מתוך חקירה פנימית וכנות אמיתית נמצא פתאום הרבה תשובות מפתיעות.


מטרת המחקר טיפול זוגי משפחתי
מחקר זה נעשה על מנת לתת מענה לסוגיה המעסיקה את רוב בני האדם:
מהי זוגיות מצליחה, ומה המפתח לקיומה?

נדמה שכל העולם סביבי מתעסק בנושא הזוגיות, בין אם במציאת זוגיות ובין אם בשימור זוגיות וכולם חווים את אותם הקשיים: כיצד אני יודע מי הוא בן הזוג עבורי? האם עליי לצאת ולפגוש אנשים חדשים, או לחכות לאחד שמתאים רק לי? היכן עליי למתוח את הגבול ביני לבין בן זוגי? באיזה שלב אני יודע שעליי לפרק את מערכת היחסים? מהן הסיבות להיכנס למערכת יחסים? מה עליי לחפש בבן הזוג? היכן עליי לחפש אותו?
אני מתכוון לעסוק בכל השאלות הללו במסגרת המחקר הזה ומקווה לפתוח דלתות ואפשרויות חדשות של מחשבה ואמונה.

בחברה מלאה בשירותי הכרויות, אתרי אינטרנט, פעילויות פנויים/פנויות, תרבות “הדייטינג” הרווחת, הייתי מצפה למצוא זוגות רבים ומאושרים, אך בכל זאת רוב האנשים נמצאים במצב של חיפוש מתמיד אחר בן הזוג הנחשק, בין אם במעברים מהירים בין בן זוג אחד למשנהו, ובין אם במעברים בני מספר שנים, שכוללים גם נישואים.
אני מאמין כי ישנה נוסחה פשוטה אשר ניתן ליישמה בעת ההתמודדות עם השאלות שהוצגו לעיל ובמהלך עבודה זו אותה נוסחה תתבהר ותתגבש לכדי כלי מעשי לכל אדם.

הנוסחה המוצעת להתבוננות על תהליך יצירת ושימור הזוגיות הינה מסע האינטליגנציות, עפ”י שיטת לוסקי. מסע האינטליגנציות מובא בקצרה במבוא לעבודה והדיון עליו יורחב בהמשך.

שיטת המחקר – לימודי ייעוץ זוגי
השלב הראשון במחקר הנו להסביר את מסע האינטליגנציות עפ”י שיטת לוסקי ולהשוות אותו לגישות פסיכולוגיות והוליסטיות אחרות.

השלב השני יבוסס על בחינת העמדות על הזוגיות הרווחות בקרב חתך האוכלוסייה הבוגרת בישראל, דרך סקר – שאלון אחיד (נספח א’) עם שאלות סגורות שיוצג לקבוצת המחקר.
הסקר נועד לתת ציון מייצג בסולם של 1-5, כאשר 1 הוא הציון הנמוך ביותר ו 5 הציון הגבוה ביותר. הציון ניתן על בסיס הסכמה, או אי-הסכמה של הפרט עם האמרות המובאות בשאלון. האמרות מייצגות את אמות המידה לזוגיות נכונה לפי ערכי שיטת לוסקי (לוסקי 2005).

השלב השלישי הנו ניתוח תוצאות הסקר, בחלוקה לארבעת השלבים המהווים את מסע האינטליגנציות, שיביא למציאת הכשלים ביצירת הזוגיות הנכונה.

השלב האחרון במחקר יהיה הצגת התהליך החינוכי שיש לעבור על מנת לגבש עמדה חדשה לגבי הזוגיות והגשמתה בפועל.


טיפול מוקדם בתופעות ימנע טיפול בחרדות או טיפול משפחתי שהוא כידוע חלק של טיפול זוגי.
כאשר יש טיפול מוקדם בבעיה, כל יתר הטיפולים יהיו מיותרים.



מסע האינטליגנציות עפ”י שיטת לוסקי
החיים הם מסע, כל תהליך הוא מסע. מה קורה לפני מה? כול דבר מתחיל בחוסר. למה יש חוסר? החוסר קבוע בחיים שלנו, משום שפעם היינו חלק מהאור ומאז שנפרדנו מהאור, אנו רוצים רק לחזור לאור. אז למה מלכתחילה נפרדנו מהאור? מפני שרק קיבלנו וקיבלנו (מהאור), ורצינו גם לתת. אמרנו לאור: “בוא נתנתק”. אז האור אמר: “בסדר קח לך את המרחב שלך, ושם תוכל גם לתת וגם וקבל”, וזהו המרחב הפיסי. אבל מה אנו רוצים כול הזמן? להיות הוא (זה הרצון לקבל-החוסר), להיות האור. כיצד נהיה אור? צריך לשנות צורה מקבלה לנתינה (זה מתאחד עם הרצון להיפרד ממנו כדי להרוויח את הקבלה ע”י נתינה בעולם הפיסי). כדי להפוך חזרה לאור, יש לשנות צורה לנתינה, כי אור רק נותן וכלי רק מקבל. אנו כאן כלי. אבל מה שלא יהיה, וכאן חזרנו להסביר את החוסר, כול עוד אנו כאן ככלי, ברובד הפיסי, אנו בחוסר. מהו האור שחסר לי? עולם הרגש. החוסר מופיע תמיד בעולם הרגש. חסר, חסר כול הזמן רגש. בקצרה עולם הרגש זה “אהבה ומוצריה”. מה זה? פרגון, מוצרי האהבה,ליטוף, חיבוק, תמיכה; לא תמיד זה אמירה של מילים, לפעמים אנשים מבטאים אהבה בצורה אחרת: מתנה, עשייה עבורם. אם העשייה היא על אותו תדר של אהבה, זה אהבה. תדר של אהבה יש לו ביטויים שונים: פיסי, רגשי. מה שאנו אומרים:
החוסר הרגשי הוא קבוע.
לדוגמא: אני במסיבה, היה כייף. הגעתי הביתה – שוב אני רוצה חיבוק.
או: אומן עומד בפני קהל, “אני מת עליכם”, הקהל מוחה כפיים. האומן מגיע הביתה ומיד עולה התחושה: רוצה עוד, אולי אפילו יותר. החוסר קבוע. האם האדם מרגיש מלא? לא. באופן עקרוני אני תמיד רוצה שיסתכלו עלי שיפרגנו לי, שיאהבו אותי. שלא יעזבו אותי, כול הזמן אני חסר, החוסר בעולם הרגש. בעולם הרגש יש 10 צורות, 10 אינטליגנציות של רגש. החוסר הוא מנגנון שמיצר את הרצון. שאני אומר “רוצה” אני אומר “חסר”.
חסר = רוצה
מנגנון החוסר יוצר את רצון
אני לא יכול לרצות לפני שאני חווה חוסר כלשהו.
לדוגמא: אני רוצה אוכל. למה? הגיעה השעה 13:00, שעת הצהריים. האם זה חוסר אמיתי או מדומה? זה לא משנה. בשני המקרים האוטומט ייצור רצון. התופעה דומה והיא הרצון. מהו חוסר מדומה? אני לא ממש צריך לאכול ב13:00. הגוף לא זקוק למזון ולכן החוסר לא אמיתי. הגוף מסתדר עם הרבה פחות קלוריות, אבל רצון מדומה נוצר.
אדם שמגיע הביתה ב- חצות והולך למקרר באמת זקוק לאכול? לא. הוא זקוק לרגש, משהו אחר חסר לו. גם כסף זה רגש. האם האדם באמת רוצה כסף? לא. רוצה את הפרגון בעקבות השגתו, רוצה רגש. לפעמים רואים זאת ולפעמים זה סמוי כי הרגש מופיע בחלק הסמוי, הנסתר ברבדים של הנפש ולא של הגוף. אחרי שהחוסר נוכח בא הרצון, אני רוצה = אני חסר. אני יכול לרצות לעצמי ויכול לרצות כדי לתת. אז ראשית האדם מגדיר חוסר בעולם הרגשי. משם עולה לעולם הרוחני ומגדיר את הרצון ואז הולך לשכל ושואל האם אני יכול לשנות גישה. לדוגמא: אישה מצהירה: חסר לי בן זוג (רגש), היא עולה לרובד הרוחני ואומרת: אני רוצה בן זוג. אבל יכול להיות שיש לה תפיסה ש”גברים הם איום כלשהו” ובגלל עמדה זו זה לא קורה במציאות. מה תעשה? תגדיל את כוח הרצון? לא יקרה כלום. היא צריכה לשנות גישה בעולם השכלי. ואז הפיסי במציאות תהיה תוצאה אחרת עקב שינוי הגישה. מציאות חדשה בפיסי.
יכולות- תפוקה ברבדים השונים. אינט’ הם כישורים. מסע מתחיל ברגש, חוסר, ממשיך ליצירת הרצון ברוח, שינוי גישה בשכלי ואז מקבל בפיסי תוצאה. זה המסע. אם אדם אומר: אני לא צריך בת זוג. – יהיה רצון? לא. כלומר, הוא צריך ליצור חוסר מדומה שיביא לרצון אמיתי, שישנה גישה ויקבל מציאות חדשה. יש אומרים, אני רוצה מאוד, מאוד ושום דבר לא קורה; לא תשנה גישה לא יקרה כלום. חריגה בבנק, בני זוג….ללא שינוי גישה לא יקרה כלום.
מה הכישורים שאני רוכש בכול רובד? אלו יכולות נרכשות. ניתן ללמוד לעשות זאת וכל אחד יכול.
רגשי- יכולת לזיהוי חסרים
אם לא אזהה מה חסר לי, איך אני יכול להגדיר רצון?
לפעמים אדם אומר אני לא צריך אהבה. נהפוך הוא, הוא זקוק להרבה אהבה.אם לא שמים אצבע על החוסר לא יכולים להתחיל עבודה.
ברוח- להגדיר את הרצון ואת כיוונו .
האם אני רוצה הרבה או מעט? האם בכלל?
בשכלי- היכולת לשנות גישות ואמונות.
בגופני- יכולת להגדיר יעדים ולממשם.
זה מסע החיים, מסע האינטליגנציות – חוסר, רצון, שינוי גישה, קובע יעדים ומממש. אז נוצרת מציאות חדשה. ומה עכשיו? נוצר מעגל וחוסר חדש מופיע זהו מעגל החיים.
אנרגיה עולה ויורדת. ניתן להתחיל מנקודה אחרת על המעגל. אתה קובע יעד ,לא התכוונת. נוצר חוסר אחרי קביעת היעד, לכן לא חייבים להתחיל מהגדרת החוסר. אבל המסע תמיד יתחיל מהחוסר שיריץ את המעגל. הרצוי מול המצוי, זה מנגנון החיים, יכולים להתחיל להניע משהו. כשלא רוצים כלום למעשה מתים. לכן אומרים – בוא ניצור עניין (= חוסר), ואז משהו זז.
(מתוך הרצאה בנושא מסע האינטליגנציות/דני לוסקי, 2005)


לוסקי בעצם אומר שהחוסר שקיים אצלי ברמה הרגשית הוא שמניע את התהליכים בחיי. הזרע שאני שם מאחורי הפעולה שלי, הוא שמניב את הפרי של אותה הפעולה. אם אני חסר חיבוק, אני רוצה חיבוק. אם אני חסר פרגון, אני רוצה פרגון. בתוך הזוגיות החוסר שלי משליך על הציפייה שלי מבת זוגי. אם החוסר שלי הוא בחיבוק/מגע, אזי שמה שאני בעצם אוהב בבת זוגי זה את המגע שהיא נותנת לי – אני אוהב את המגע, ולא את בת הזוג.
לאחר שזיהיתי את החוסר אני פונה אל הרצון ומגדיר את כיוונו – האם אני רוצה לקבל לעצמי, או לתת מעצמי? כאשר החוסר שלי היה במגע, אני רוצה לקבל לעצמי את המגע – אני בקבלה ואני יוצר תהליך שסופו קלקול, מלאות ותקיעות. אם אשנה צורה לרצון וארצה לתת מגע, אז תהיה שוב תנועה. תהיה שם נתינה – אוכל לגעת בזוגתי בהתאם לרצון שלה לקבל מגע וכך ליצור רגישות ונכונות להביא את עצמי במידה הנכונה. אני עושה שינוי צורה מקבלה לנתינה ומאפשר לתהליך לזרום בכיוון הנכון. אני מבטא מגע וכתוצר לוואי גם חווה מגע. אני באמת יכול לתת רק מה שכבר קיבלתי – המגע עובר דרכי וממני הלאה. אני מקבל ונותן ועדיין מגשים את החוסר, אך כעת ממקום של חופש ונתינה.
לאחר שהגדרתי את הרצון אני פונה אל המחשבות שלי, אל העמדות והאמונות שלי – איזה אמונה קיימת בי על זוגיות, על מעמד הגבר מול האישה, על התפקידים השונים, על מהי זוגיות נכונה, על מה צריך ולא צריך לעשות, אלו עמדות של אלו אנשים בחיי הטמעתי בתוכי? את העמדות האלה אני מביא לתוך הזוגיות. אם אני חסר במגע, והאמונה שלי היא שהאישה צריכה לספק את הגבר אני אהיה בציפייה תמידית, כוחנות ושיפוטיות כלפי בת זוגי. עליי לשנות גישה באשר לזוגיות ומהותה על מנת לקבל תוצאה נכונה במציאות.
לבסוף אני פועל במישור המציאות. אני מגדיר יעדים וממש אותם, אני מתחייב לעצמי ולבת זוגי, אני פועל ויוזם, אני לוקח אחריות על החלק שלי בזוגיות ב 100%. כשהחוסר שלי הוא במגע, וכבר שיניתי כיוון מקבלה לנתינה, והטמעתי גישה בריאה בקשר למגע, אני כעת פועל באותה הדרך במציאות ומבטא את המגע שלי בעדינות, מתוך התחשבות בצד השני ובנכונות שלו לקבל את המגע, אני לא מצפה למשהו שיקרה, אני פשוט מבטא את הרצון שלי בעצמי, אך תמיד עם מודעות ותזמון נכון.


אהבה וזוגיות עפ”י הפסיכולוגיה ההתנהגותית

סוגי אהבה
סטרנברג פיתח תיאוריה המכונה המודל המשולש של אהבה ולפיה יש לאהבה שלושה מרכיבים ומציאותם או העדרם אחראיים לפניה הרבות והמגוונות (Sternberg, 1986, 1988): המרכיב הרגשי (אפקטיבי), מרכיב ההנעה (המוטיבציוני) והמרכיב ההכרתי (קוגניטיבי). המרכיב הרגשי הוא אינטימיות, המבטאת קרבה, תלות וקשר לזולת. בהקבלה לשיטת לוסקי חלק זה מהווה את הגדרת החוסר ברמה הרגשית – מה אני חסר וכיצד בן הזוג יכול למלא את החוסר הזה – מידת האינטימיות שנוצרת תלויה ביכולתו של בן הזוג למלא את החוסר שמניע אותי לתוך מערכת היחסים.

הצלע השנייה, תשוקה, משקפת את מרכיב ההנעה באהבה. התשוקה מבטאת רצון עז להימצא במחיצת בן הזוג. התשוקה מתפתחת במהירות, אבל נחלשת עם חלוף הזמן ככל שפוחתת ההנאה ממימושה. עפ”י לוסקי, חלק זה מהווה הגדרת הרצון של כל אחד מבני הזוג מהזוגיות – כאשר הרצון המוביל הוא הרצון לקבל לעצמו בלבד התשוקה חזקה ופתאומית, ובאותה הדרך גם מתפוגגת, וכאשר הרצון הוא לקבל על מנת לתת ישנה מידה של איזון וניתן לשמר את התשוקה לאורך זמן.

הצלע ההכרתית היא מחויבות, הרגשת החובה לשמור על הקשר עם הזולת. המחויבות היא רציונאלית ואינה תלויה בהכרח בטיב היחסים מהבחינה הרגשית או ההנעתית. חלק זה עפ”י לוסקי, משול לגישה שאותה מביאים בני הזוג למערכת היחסים. מדובר על הרובד השכלי והרציונאלי, שישפיע בצורה מהותית על המציאות בפועל בתוך הזוגיות.

סטרנברג הגדיר שמונה סוגים של קשרי אהבה, בהסתמך על קיומם או היעדרם של שלושת מרכיבי האהבה:

1. העדר אהבה – אלה יחסים שטחיים ושגרתיים, שנעדרים מהם שלושת מרכיבי האהבה. הם מאפיינים את הקשר שרוב בני האדם מקיימים עם הסובבים אותם.
אלה הם מערכות היחסים שמאופיינות ברובד הגופני – בנפרדות. ‘אני זה אני ואתה זה אתה’. אין הדדיות ואין קשר בין האדם לסביבה – כל אחד רואה רק את עצמו – רצון לקבל לעצמי בלבד.
2. חיבה – יחסי קרבה שקיים בהם מרכיב האינטימיות בלבד. במערכת יחסי חיבה בני האדם מוכנים להיחשף ולספר על עצמם, אבל לא יותר מכך. חיבה קיימת למשל ביחסי חברות שיש בהם קרבה וחום, אבל לא תשוקה ומחויבות. זוהי מערכת יחסים שמספקת את החוסר הרגשי בלבד – אין בה יחסי גומלין נכונים של קבלה ונתינה, מאופיינת במעורבות רגשית – ‘אני בתוך הדבר’ – אני בתוך מערכת היחסים אך לא חלק ממנה.
3. אהבה עזה – אהבה שקיים בה מרכיב התשוקה בלבד. זוהי “אהבה ממבט ראשון”, וקורה שהיא ניצתת בן רגע ונעלמת באותה מהירות. זוהי מערכת יחסים בה המעורבים רואים רק את עצמם דרך המשוב – כל אחד נמצא ברצון לקבל ומתאהב בעצמו דרך האחר: “את מוצאת חן בעיניי” = אני אומר שאת רואה את היופי שלי = אני לא רואה אותך, אלא אותי דרכך.
4. אהבה ריקה – אהבה שקיים בה מרכיב המחויבות בלבד. כך חשים לעיתים בני זוג לאחר שנות נישואים ארוכות, או בני זוג שנישואיהם סודרו באמצעות שידוך, ויחסיהם – לפחות בראשיתם – מתאפיינים במחויבות בלבד.
זוהי מערכת יחסים המבוססת על העולם השכלי – עולם העמדות. ‘אני חלק מהדבר’ ולכן אני שם. יש לי עמדות לגבי הישארות במערכת היחסים, או פירוקה ולכן אני חלק ממנה. מרכיבי החוסר הרגשי, הרצון או הביטוי במציאות כבר אינם חלק מהדבר, רק העמדה שלי לגבי מערכת היחסים. מערכת יחסים כזאת אינה עומדת במבחן המציאות מבחינת השלמת החוסר הרגשי ומאופיינת בהיעדר ביטוי וחיבור רגשי בין בני הזוג.
5. אהבה רומנטית – אהבה שקיימים בה מרכיב התשוקה ומרכיב האינטימיות, אבל אין בה מחויבות; למשל – משיכה גופנית ורגשית חזקה בין בני זוג שנפגשו בכנס מדעי או בבית הבראה. הם נחשפים זה בפני זה, אבל עם זאת יודעים, כי יחסים אלה יסתיימו ברגע שישובו למולדתם או לביתם.
מערכת יחסים כזאת לוקה בחסר מבחינת עולם השכל ועמדות – יש שם עמדה שמקשה על פיתוח מערכת היחסים ובני הזוג, למרות החיבור הרגשי והרוחני בניהם מוותרים על המשכיות עקב חוסר יכולת לעשות שינוי בעמדה.
6. אהבה חסרת היגיון – אהבה שיש בה מחויבות ויש בה תשוקה אבל היא חסרת אינטימיות, “אהבה נוסח הוליווד” בלשונו של סטרנברג. בני זוג מתאהבים ממבט ראשון, מתארסים כעבור שבוע וכעבור עוד חודש מתחתנים. באהבה מסוג זה חסרה האינטימיות המתפתחת כאמור בהדרגה. העדרה מקשה על המשך היחסים.
מרכיב האינטימיות כאמור שקול למערכת הרגשית של החוסר – במערכת כזאת על בני הזוג להתחבר לחוסר שהם ממלאים באמצעות מערכת היחסים ולמצוא לו חלופות על מנת שלא ליצור תלות בבן הזוג לאורך זמן, מה שיביא למאבקי כוחות וסיום לא נעים של מערכת היחסים.
7. אהבת רעים – אהבה שחסר בה מרכיב התשוקה, והיא נפוצה ביחסי חברות הדוקים, או ביחסים בין בני זוג שמרכיב התשוקה דעך אצלם. מערכת יחסים כזאת מהווה סוג של מערכת עסקית – אני מקבל ונותן במידה שווה ומחושבת במערכת היחסים – אין כאן נתינה לשם נתינה וכאשר המערכת נפגעת השותפות מתפרקת באופן טבעי, אין כאן רכיב נתינת החינם של התשוקה.
8. אהבה מושלמת – זו האהבה שמתקיימים בה כל שלושת המרכיבים והיא משאת נפשם של כל בני האדם. לדעת סטרנברג אהבה כזו קשה למימוש, אבל אפשרית. הוא מדמה אותה לדיאטת הרזיה; אפשר לחוות אותה באורח חד פעמי, אבל קשה לשמור עליה לאורך זמן. יש האומרים שסטרנברג לוקה בתסמין הפסימיות – או חולשה בכוח האור (אינטליגנציה מס’ 1) , שכן הוא לא רואה את האפשרות של מימוש מסע האינטליגנציות בזוגיות. אני טוען שעבודה נכונה עם מסע האינטליגנציות מביא בהכרח לאהבה מושלמת, שהיא המתנה של כל בן אנוש ויצור חי בבריאה.


• התיאוריה של סטרנברג מבחינה רק בין קיומו של מרכיב כלשהו ביחסים לעומת העדרו, אך המציאות מורכבת בהרבה וקיימות בה גם דרגות ביניים. כמו כן, אופי הקשר אינו קבוע אלא יכול להשתנות עם הזמן.
חוקרים אחרים הציעו טקסונומיה אחרת לאהבה, ובה שישה סוגים (Borrello & Thompson, 1990, Hendrick, 1986):
1. אהבה לוהטת – מבוססת על תשוקה עזה לבן או בת הזוג (התאהבות המבוססת על מילוי צרכים גופניים בלבד)
2. אהבת חברים – מבוססת על ידידות וחברות עמוקה בין בני הזוג (אהבה ‘שכלית’ התואמת את עולם העמדות ויכולה להתפוגג כאשר העמדות משתנות).
3. אהבת משחק – מערכת יחסים שבה אחד מבני הזוג מתייחס לאהבה כאל שעשוע או משחק ומתעתע בבן זוגו (למשל, מקיים קשר עם שני בני זוג בו זמנית, כשאף אחד מהם אינו יודע על רעהו) – אהבה של מילוי החוסר הרגשי בלבד.
4. אהבה רכושנית – מערכת יחסים שבה אחד מבני הזוג מתייחס אל שותפו לקשר באופן רכושני, כאילו יש לו בעלות עליו – אהבה של רצון לקבל לעצמי בלבד.
5. אהבה לוגית – מבוססת על בחירה רציונאלית ומחושבת בבן הזוג (למשל, על בסיס רקע משותף) – אהבה שכלית המבוססת על עולם העמדות.
6. אהבה ללא אני – מערכת יחסים שבה אחד מבני הזוג מאבד את זהותו העצמית הייחודית ומטמיע אותה בזהותו של בן זוגו – אהבה של רצון לקבל לעצמי בלבד – אני לא מסוגל לקבל לעצמי ולתת באופן מסודר ועל כן אני נתמך בבן הזוג על מנת לקבל.
לטענת ג’ייקובס (Jacobs, 1992), כל אחד מסוגי האהבה משרת צורך אחר של הפרט, וכל פרט בוחר בבן זוג שעמו יוכל לקיים קשר שיספק את הצורך הזה. למעשה ג’ייקובס מחזק את הטענה שהכוח הראשוני המוביל את מערכת היחסים הוא החוסר שהניע את כל אחד בני הזוג להיכנס לתוך מערכת היחסים ולהימשך האחד לשני.
ג’ייקובס בדק ומצא, שארבעה מסוגי האהבה אכן קשורים לארבע מוטיבציות בסיסיות: כאשר קיים מניע להפחתת מצוקה אישית הנובעת מבדידות או מחרדה, הפרט ייטה לבנות מערכת יחסים המבוססת על איבוד עצמיותו (חוסר איזון ברמת הרצון). כאשר המניע הדומיננטי הוא לקדם את הזהות האישית והיכולות האישיות, הפרט יבחר בבן זוג שאיתו יוכל לפתח אהבה רכושנית, שבאמצעותה יוכל להפיק תועלת אישית (חוסר איזון ברמת החוסר הרגשי). אם המניע הפעיל הוא לחץ חברתי למצוא בן זוג או תחושה אישית שהזמן לכך הולך ואוזל, הפרט יחפש מערכת יחסים המבוססת על אהבה לוגית (חוסר איזון ברמה השכלית). וכאשר המניע הפעיל הוא תשוקה מינית, הפרט יבחר בבן זוג שמערכת היחסים עמו תתבסס על אהבה תשוקתית (חוסר איזון ברמה הגופנית).


תרבות והתקשרות רומנטית – טיפול זוגי משפחתי
בחירת בן או בת זוג להתקשרות רומנטית ולנישואים אינה עיוורת, טוען וינש (Winch, 1958). לדעתו התרבות מכתיבה לאדם מי הם המועמדים המתאימים להתקשרות מעין זו ומי אינם מתאימים, דהיינו – היא קובעת עבורו את תחום המועמדים המתאימים להתקשרות רומנטית. בתרבותנו הדמיון בתכונות רקע כמו גיל, גזע, דת ומעמד חברתי-כלכלי עומד ביסוד אמות המידה לבחירת בן או בת הזוג. אין פירוש הדבר שהבחירה נעשית תמיד לפיהן, אך החורגים מהם משמשים נושא לגיחוך, לבדיחות, לרכילות, לסיפורים ולסרטים. תגובות הסביבה מלמדות את האדם מי ראוי ומי אינו ראוי להיות בן זוגו. וינש מדבר למעשה על הגישה והעמדה שמביא עמו כל אחד מבני הזוג לתוך המערכת הזוגית ובן הזוג הנבחר מוכרח לענות על אותן גישות ועמדות על מנת שהזוגיות תצלח. וינש למעשה מדבר על חוסר האיזון שקיים בעולם השכל והעמדות – ישנן עמדות שמביאות לכשל במערכת היחסים מלכתחילה – עמדה שמקשה על מילוי החוסר הנכון בעולם הרגשי ויוצרת כניסה למערכת יחסים בלתי רצויה בעליל, שתוצאותיה תהיינה תמיד בלתי מספקות לאורך זמן.

בתיאוריית חלוקת הצדק מניח הומנס, שהאדם שואף להגיע לאיזון בין התשומות שהוא משקיע ביחסיו עם בן או בת הזוג לבין הגמולים שהוא מקבל ממנו או ממנה (Homans, 1961). הבחירה בבן זוג למטרות רומנטיות קשורה בהערכת האדם את תכונותיו ואת הגמולים שיוכל לקבל תמורתן. בתרבותנו נודעת חשיבות מרובה למראה החיצוני, למעמד החברתי ולכישוריו של האדם. כל אדם מעריך כמה “אשראי” מקנות לו התכונות האלה. עם אשראי זה הוא או היא יוצאים “לשוק” כדי לבחור להם בן או בת זוג מתאימים.
גבר המבקש לחזר אחרי אישה יפה ומושכת עלול להיתקל בסירוב אם האשראי האישי שלו אינו שווה ערך לזה שלה. הוא ינסה אפוא ליצור מצבים מאוזנים ולמנוע מעצמו אי-נעימויות.
על כן הומנס מדבר למעשה על חוסר איזון ברובד הרוחני – בניית מערך עסקי של רצון לקבל ולתת, כאן מובאת בעצם אמרה על נתינה לשם קבלה, ולא קבלה לשם נתינה כפי שהתכוונה הבריאה ועל כן גם כאן התוצאות תהיינה הרסניות למערכת היחסים ולפרטים המהווים אותה בטווח הארוך.
כך מובא בספרו של שלום עליכם, טוביה החולב:
“… אמנם גם אני אינני, חס ושלום, אסופי מן השוק, ולפי דברי אשתי מרת גולדה שתחיה לא מגזע של חייטים וסנדלרים מוצאנו, ולפיכך מימי לא נצטערתי על בנותיי ולא דאגתי לאחריתן. מאמין הייתי שזיווגן לא יהיה קשה, אם ירצה השם, בבוא עת פקודתן. על שום מה? ראשית, על שום יופיין, בבנות יפות בירכני אלוהים, וקבלה היא בידנו, שבת יפה שקולה כנגד חצי נדוניה. ושנית, הרי אף אני עצמי כבודי במקומו מונח. הכל יודעים את טוביה, שבעל בעמיו הוא כיום הזה ויכול להגיע בעזרת השם יתברך לשידוך הגון אפילו מיהופיץ…
” שלום עליכם, טוביה החולב (תרגם י”ד ברקוביץ),
תל אביב: דביר, 1983
קיזלר וברל ערכו ניסוי שנועד לבדוק אם יש קשר בין ניסיונות החיזור של גבר להערכתו העצמית. על סמך תיאוריית ההתאמה הן שיערו, שגברים בעלי הערכה עצמית גבוהה ייטו יותר לחזר אחרי עלמה מצודדת מאשר אחרי עלמה שאינה מושכת, ואילו גברים שהערכתם העצמית נמוכה ייטו יותר לחזר אחרי עלמה שאינה מושכת (Kiesler & Baral, 1970).
קיזלר וברל מביאים חיזוק לטענתי שהגורם הראשוני שמביא אדם להיכנס למערכת יחסים הוא החוסר – אם אני חסר ביטחון עצמי אני אמצא את בת הזוג שתתמוך ותחזק את הביטחון העצמי שלי, ועל כן בטווח הארוך אני למעשה אהיה במאבק מולה על האנרגיה שלה ועל הביטחון העצמי שלי, שמקורו בה ולא בי. מערכת יחסים כזאת דינה להסתיים תמיד מתוך מאבק וקושי.


התפתחות היחסים ויציבותם
להתרשמות הראשונית נודעת השפעה מכרעת על המשך התפתחות היחסים בין בני הזוג. לדעת ברשייד, בשלב הראשון של היחסים, ולעיתים אף לפני המפגש הראשון, מגבשים בני הזוג ציפיות הדדיות, ולעיתים אף גורמים להן להתממש בהתנהגותם, על פי העיקרון של נבואות המתגשמות מאליהן (Berscheid, 1985).
אין מחלוקת בין החוקרים באשר להשפעת הציפיות בשלבים הראשונים של היחסים על התפתחותם בהמשך. ואולם, מה מאפיין התפתחות זו וכיצד נוכל להעריכה? קלי ושותפיו מגדירים התפתחות ביחסים כהתגברות ההשפעה של כל אחד מבני הזוג על האחר. כלומר, היחסים מתהדקים ונעשים אינטימיים יותר ככל שגוברת השפעת בני הזוג זה על זה וככל שגוברת תלותם ההדדית. זוהי התפתחות הדרגתית, ולכן רק יחסים ממושכים יכולים להניב קרבה ואינטימיות (Kelly et ‘al., 1983)
יחסים ההולכים ומתהדקים מאופיינים בהתפתחות הדרגתית, שסממניה נמנים להלן (Burgess & Huston, 1983):
• בני הזוג נפגשים ביתר תכיפות ובנסיבות מגוונות, והפגישות הולכות ומתארכות.
• בני הזוג משתדלים לחזור ולהיפגש לאחר שהופרדו, וחשים נוח כשהם שוב ביחד.
• בני הזוג הולכים ונחשפים זה בפני זה; הם נעשים פחות מאופקים בהתבטאויותיהם, מגלים רגשות שליליים הדדיים ומותחים ביקורת.
• בני הזוג מפתחים מערכת תקשורת ייחודית משלהם, ועם הזמן משתמשים בה ביתר יעילות.
• בני הזוג מפתחים יכולת לחזות מראש את ציפיות השותף, את דעותיו ואת רגשותיו.
• בני הזוג מתאמים יותר ויותר את התנהגותם ואת מטרותיהם.
• בני הזוג משקיעים יותר מרץ ביחסים וחשיבותם בעיניהם הולכת וגדלה.
• בני הזוג מרגישים שעליהם להתחשב בבן הזוג בקביעת מטרותיהם, כדי שלא לפגוע ביחסיהם.
• בני הזוג רוחשים זה לזה יותר ויותר חיבה, אמון ואהבה.
• היחסים נתפסים כייחודיים וחסרי תחליף.
• בני הזוג רואים זה את זה כשותפים ולא כל אחד לעצמו.
בקמן מונה ארבעה שלבים בהתפתחות היחסים (Backman, 1981): השלב הראשון הוא שלב הגישוש, ובו נשקלים הגמולים והעלות. השלב השני הוא שלב המשא ומתן, ובו מוגדרים היחסים בין בני הזוג. אין המדובר בהגדרה פורמאלית חוזית, אלא בלמידת ההתנהגויות המובילות למרב הגמולים המשותפים. השלב השלישי הוא שלב המחויבות, ובו נוצרת תלות הדדית בין בני הזוג בעקבות מערכת היחסים שהתפתחה. השלב הרביעי הוא שלב המיסוד, והוא מאופיין בציפיות משותפות. בשלב זה הן בני הזוג והן הסובבים אותם תופסים את מערכת היחסים כמערכת מבוססת: “יוצאים קבוע”.


סיכום התיאוריות השונות
כל הגישות שהובאו לעיל מעידות על קשר חזק בין מסע האינטליגנציות לבין התפתחותן של מערכות היחסים, כאשר האחרונה (ארבעת השלבים של בקמן) מבטאת בדיוק את אותם העקרונות:
שלב הגישוש = החוסר; בשלב הזה כל אחד מבני הזוג בוחן את החוסר שקיים בו, בין אם במודע או שלא במודע, והאם החוסר הזה יכול להתממש ולקבל מענה ע”י בן הזוג.
שלב המשא ומתן = הרצון; הגדרת היחסים בין בני הזוג בדרך התנהגותית שמבטאת את הרצון לקבל והרצון לתת – יש כאן תגמול של “קח ותן” פשוט.
שלב המחויבות = הגישה; בני הזוג מגדירים את העקרונות התפיסתיים של מערכת היחסים ואת המחויבות שלהם אליה בהתאם לעקרונות אלה.
שלב המיסוד = הגדרת היעדים והגשמתם; בני הזוג מיישמים בפועל את שלושת השלבים הקודמים וחווים את מערכת היחסים כפי שהיא נוצרת מתוך אותם שלבים.

מתוך כל האמור לעיל אני מגיע למסקנה שהחלק החשוב ביותר במסע האינטליגנציות בזוגיות הוא הגדרת החוסר – הזרע – המניע הראשוני לכניסה למערכת היחסים.
החוסר הנו הבסיס שעליו נבנית הזוגיות כולה לטווח הקצר והארוך כאחד וכאשר החוסר אינו תואם את המציאות ואינו מגיע ממקום של מודעות התוצאות אינן טובות.
בחלק הבא יובאו תוצאות השאלונים שמילאו גברים ונשים שונים בחלוקה לארבעת הרבדים; ארבעת החלקים במסע האינטליגנציות, ותוצאות אלה יאמתו או יסתרו את ההשערה הזו.


ממצאים עיקריים
השאלון (נספח א’) המוצע הוצג בפני קבוצה של אנשים (למעלה מ 70) משני המינים וממנו עלו הנתונים הבאים:
1. הציון הממוצע של איכות הזוגיות עומד על 3.22 (מתוך 5)
2. ממוצע תשובות הגברים למול הנשים במחקר זהות כמעת לחלוטין בכל הרבדים.
3. את הציון הנמוך ביותר בחלוקה לארבעת הרבדים קיבל הרובד הרגשי, הרי הוא החוסר – 2.68 אצל הנשים ו 2.98 אצל הגברים.
4. ציוני שני הרבדים הבאים (הרצון והגישה) זהים כמעת לחלוטין ונעים סביב ה 3.26-3.28 הן אצל הגברים והן אצל הנשים.
5. הציון הגבוה ביותר ניתן לרובד הגופני – למעשים בפועל – 3.58 אצל הנשים ו 3.42 אצל הגברים.
6. נתון מעניין שעלה (במיוחד בקבוצת הנשים) הוא שרוב הנשאלים הצהירו כי היו מתחתנים עם בן הזוג הנוכחי, למרות שלא מאמינים כי הוא בן הזוג המשלים שלהם, בן הזוג הקוסמי.
7. הציון הנמוך ביותר בשאלון קיבל היגד מספר 3 (מהרובד הרגשי) , שאומר: אני יכול לא לקיים יחסי מין עם זוגתי שנה שלמה. הנשים נתנו לשאלה זו ציון ממוצע של 1.73 ואילו הגברים נתנו ציון ממוצע של 2.88(!)
8. הציון הגבוה ביותר בשאלון קיבל היגד מס’ 19 (מהרובד השכלי), שאומר: הקשר הזוגי מחייב להיות בנתינה. שני המינים נתנו את אותו הציון בדיוק: 4.23 (!).
9. נתון חשוב נוסף שעולה מן השאלון הוא שרוב הנשאלים טוענים שיש סיבה שניתן להצביע עליה, שבזכותה הם אוהבים את בן זוגם.


סיכום ומסקנות
עפ”י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ 27% מהזוגות הנישאים בישראל בשנים 2000-2004 מתגרשים, וסביר להניח שאחוז הפרידות אצל אלה שאינם נישאים גבוה בהרבה. מתוך הנתונים שעולים במחקר הנ”ל אנו רואים שאיכות הקשר של אלה אשר נמצאים במערכת יחסים עומדת על כ 60% בלבד, וגם אלה שאינם נפרדים חווים למעשה זוגיות שאינה מוצלחת במיוחד.
נתון חד משמעי שעולה מן המחקר מצביע על הבעיה המרכזית – הגדרת החוסר שמניע את בני הזוג לתוך הזוגיות. רוב הנבדקים העידו כי יכולים להצביע על סיבה/סיבות שבגללן אוהבים את בן זוגם. הטענה במחקר זה בהסתמך על ערך “אהבה” בשיטת לוסקי האומר כי “אהבה היא הסיבה של כל הסיבות” (לוסקי 2005). דהיינו, כאשר ישנה סיבה לאהבה, לא קיימת אהבה אמיתית לבן הזוג, אלא אהבה לסיבה. אם אני אוהב את זוגתי כי אני מקבל ממנה משהו, הרי שאני אוהב את המשהו ולא את זוגתי, והיא מהווה רק כלי שמספק לי את אותו הדבר אשר אותו אני חסר. גם בגישות הפסיכולוגיה ההתפתחותית המובאות לעיל אנו רואים כי כבר הגיעו חוקרים למסקנה שהקשרים הזוגיים מושתתים על עקרונות של נורמות חברתיות, מעמד, ערך עצמי, וסיבות נוספות, שכולן אינן משקפות את מהות האהבה, שהינה רגשית במהותה ולא יכולה להיות לה סיבה. האהבה קיימת בזכות עצמה והיא הסיבה של כל הסיבות. אמא אוהבת את ילדיה, והם אוהבים אותה בחזרה – לא ניתן להצביע על סיבה הגיונית אשר מהווה את הגורם לאהבה הזאת. האהבה פשוט נוכחת. ישנם גם זוגות אשר מעידים על אותו סוג של אהבה – אהבה שאינה תלויה בדבר, אלא פשוט נוכחת. אהבה כמו אמונה – לא ניתן ולא צריך להסבירה, כי אם לחוות אותה. אהבת חינם, אהבה של נתינה ללא תנאי, אהבה אמיתית היא הבסיס לכל קשר זוגי מצליח. אהבה שרואה את הצד השני, להבדיל מהתאהבות שרואה רק את עצמה.
הממצאים שהובאו לעיל מעידים ששורש הבעיה נעוץ בהגדרת החוסר שמוביל לזוגיות, בהגדרת הרצון – קבלה לשם נתינה ולא קבלה לעצמו בלבד, הגישה הפסולה לגבי זוגיות ושהמציאות בפועל היא רק תוצר של כל אלה – רוב הנשאלים מעידים כי בחלק זה, של המציאות אין בעיה גדולה.
הדרך להביא לשינוי ברמה החברתית היא לשנות את הגישה הכללית לגבי זוגיות – להפסיק לחפש את ה”חצי המשלים” (רדפילד 1994), את הסיבתיות וההתניה, את התגמולים שלי מהזוגיות ולהתחיל לראות את עצמי כשלם בפני עצמי ואת הזוגיות כערך מוסף בלבד, אז ניתן לחוות אותה ממקום של נתינה ואהבת אמת. אז ניתן לראות את הצד השני ולא רק את עצמי.
יש לעבור סדנאות וחינוך מחדש לערך עצמי גבוה, לזיהוי הייחודיות והפוטנציאל הטמון בכל אחד ואחת, לדעת לזהות את החסרים הרגשיים שמובילים את חיי, להגדיר נכון את מידת הרצון לקבל לעצמי ואת כיוונו, לעצב גישה חדשה ובריאה לגבי מהי זוגיות, למה להיכנס לזוגיות וכיצד להתבונן עליה ולבסוף לגבות את כל אלה במעשים נכונים, אשר תואמים את הכלים החדשים שנרכשו ברבדים האחרים.
עבודה זו ניתנת כהשראה להמשך חקירה פנימית של כל אחד ואחת לפי העקרונות שהובאו כאן. אני ממליץ לכל אחד ואחת לצאת ולחקור את העמדות שלכם לגבי זוגיות – מה הדבר שהזוגיות אמורה לספק לכם בחיים? איזה חוסר היא באה למלא? מנין הגיעה העמדה הזאת לחייכם, והאם היא עומדת בקנה אחד עם ערכי הנתינה, אהבת החינם והרצון החופשי.


המלצות
המחקר הזה נעשה על קבוצה קטנה יחסית (למחקר כמותי) ועל מנת לבסס אותו יש להרחיב את קבוצת הנבדקים, במיוחד את קבוצת הגברים.

כמו כן השאלון המהווה בסיס למחקר לא עבר אימות אצל קבוצות ביקורת, אלא מהווה בסיס השערתי בלבד. על מנת לבסס את המחקר יש לבצע אימות לשאלון מול קבוצות מתאימות.

המלצה נוספת לפיתוח המחקר היא לעבור תהליך טיפול זוגי עם מספר זוגות, על פי המודל המוצע כאן – ביצוע השאלון ועבודה עם הזוג על גישה חינוכית חדשה בהתאם לעולה מהשאלון, דרך מסע האינטליגנציות בזוגיות.


ביבליוגרפיה
• לוסקי, דני (2005). שיטת לוסקי 32 האינטליגנציות. ישראל: משוב טבע הנפש
• שורצולד, יוסף (1996). פסיכולוגיה חברתית. ישראל: האוני’ הפתוחה
• רדפילד, ג’יימס (1994). הנבואה השמיימית. ישראל: אופוס
• נדלה מהאינטרנט ביום: 15.04.07. נתון סטטיסטי לישראל 2006, מתוך אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה http://www1.cbs.gov.il/shnaton57/st03_01.pdf
נספח א’
שאלון היגדים. מין_____ גיל_____ האם נמצא בזוגיות משמעותית כרגע?______
סמן את מידת הסכמתך עם כל היגד בסולם של 1-5, לפי הפירוט שבטבלה. אם אינך בזוגיות כרגע, דמיין זוגיות של מישהו קרוב/ או זוגיות מעברך וענה על השאלות במקומו. התשובה צריכה להיות מיידית ורגשית– לא שקולה והגיונית, אלא התשובה המיידית שעולה, לפני שהיא עוברת סינון של המוח/אגו.
היגד
* השאלון נכתב במין זכר אך פונה לשני המינים בצורה שווה מידת ההסכמה בדירוג של 1-5
1-לא מסכים בהחלט 2-לא מסכים 3-מסכים במידה מסוימת 4-מסכים 5-מסכים מאוד
1. אין סיבה אמיתית שבגללה אני אוהב את בת זוגי
2. בת זוגי מושלמת
3. אני יכול לא לקיים יחסי מין עם זוגתי שנה שלמה
4. הזוגיות התחילה כי שחררתי את הרצון לזוגיות
5. כשאני בלי בת זוגי אני מרגיש שלם
6. אני אוהב כל ס”מ בגופה של בת זוגי בדיוק כפי שהוא
7. לשאלה: למה אתה אוהב את זוגתך? אני עונה: ככה!
8. קודם אהבתי את בת זוגי ואח”כ התאהבתי בה
9. אני יודע שבת זוגי היא מראה שלי
10. אני נמשך פיזית לבת זוגי בגלל הנשמה שלה
11. רציתי בזוגיות כדי שיהיה לי למי לתת כל הזמן
12. אני מאמין שהרצון של בת זוגי הוא קדוש
13. יש לי ולזוגתי חיבור על בסיס של מטרה נעלה
14. אני מאמין בחופש הבחירה העצמאי של בת זוגי בכל עניין
15. לעולם לא אבקש לשנות משהו בבת זוגי
16. כשאני כועס על בת זוגי אני מבין שאני בעצם כועס על עצמי
17. אני נמצא כעת בזוגיות קוסמית
18. אני מאמין שהזוגיות שלנו תלויה בי ב 100%
19. הקשר הזוגי מחייב להיות בנתינה
20. אני חושב על בת זוגי כשאני שמח
21. אני יכול לסלוח לכל דבר שבת זוגי יכולה לעשות
22. אני מאמין שזוגיות היא ערך עליון
23. אני מאמין שהזוגיות שלנו תלויה בה ב 100%
24. אני חושב על בת זוגי כשאני עצוב
25. בת זוגי תומכת בי ב 100% בכל דבר שאני עושה
26. אני רואה את בת זוגי כאם ילדיי
27. הייתי מתחתן עם בת זוגי היום
28. אני משקיע זמן ואנרגיה כל יום למען הרצון של בת זוגי
29. אני חושב שבת זוגי היא האישה שהכי מתאימה לי
30. אני לומד כל הזמן מבת זוגי
31. לפחות פעם ביום אני אומר תודה לבריאה על הזוגיות הזו
32. יש בי כמיהה תמידית להיות עם בת זוגי, כמו דבק

נספח ב’

ממוצע נקבה
מ 48 טפסים

שאלה תשובה ממיצוע לפי רובד
1 2.08 2.68 חוסר
2 2.83
3 1.73
4 3.13
5 2.75
6 3.73
7 2.65
8 2.52
9 3.54 3.27 רצון
10 3.56
11 2.46
12 2.92
13 3.21
14 4.08
15 3.04
16 3.38
17 3.06 3.26 גישה
18 2.67
19 4.23
20 3.65
21 2.75
22 3.65
23 2.42
24 3.67
25 3.42 3.58 מציאות
26 4.17
27 3.81
28 3.21
29 3.73
30 4.04
31 3.42
32 2.88
סה”כ 102.3542 3.20

ממוצע זכר
מ 26 טפסים

שאלה תשובה ממיצוע לפי רובד
1 2.38 2.98 חוסר
2 2.92
3 2.88
4 3.00
5 3.19
6 3.42
7 2.92
8 3.12
9 3.54 3.28 רצון
10 3.23
11 2.77
12 2.81
13 2.96
14 4.15
15 3.31
16 3.46
17 2.81 3.26 גישה
18 2.46
19 4.23
20 4.08
21 3.19
22 3.50
23 2.58
24 3.27
25 3.27 3.42 מציאות
26 4.12
27 3.31
28 2.88
29 3.54
30 3.88
31 3.54
32 2.85
סה”כ 103.5769 3.24

מגיש: אופיר סלע, סטודנט שנה ג’ מכללת לוסקי.
המנחה: דני לוסקי