הכל לטובה
29 במרץ 2015
חושך ואור בזוגיות
29 במרץ 2015

זוגיות בחוסר וודאות וודאי

חוסר וודאות וודאי / רינת אדלר

“דע כי הודאות היחידה, שתמצא בחיים האלה היא הוודאות בחוסר הודאות”
(עץ הדעת, ערכי חיים חיוביים כתרופות, לוסקי)

מה היא וודאות?

כשבאתי לחפש את משמעותה של וודאות מצאתי בויקיפדיה שניתן להגדיר ודאות בשלוש דרכים:

  • ידע מושלם, חסין באופן מוחלט מפני טעויות
  • מצב נפשי של היעדר ספק
  • תחושת ביטחון המאפשרת להכריע בשאלות מעשיות

מסתבר שכבר ביון העתיקה נערכו חיפושים רבים אחרי הודאות :

הפילוסוף פירון נולד בשנת 360 לפנה”ס בעיר אליס שבחצי האי פלופונסוס ביוון. הוא הצטרף למסעו של אלכסנדר הגדול להודו, והתרשם מאורח חייהם של המסתגפים המקומיים, שבהם ראה סמל לחיי אושר, בהיותם אדישים לתהפוכות החיים.

עיקרי תורתו של פירון היא שהוודאות לא ניתנת להשגה. על החכם להימנע מלחרוץ משפט על דבר. עליו לחתור לשלוות נפש במקום לנסות ולהגיע לחקר האמת. היות שכנראה כל הדעות שגויות, מוטב לקבל את מוסכמות החברה של הזמן והמקום. אין בכוחם של החושים ושל הבינה לספק לנו ידע ודאי. החושים מסלפים את הדברים שבהם אנו חשים, והתבונה משועבדת לתשוקה. לכל טיעון קיים טיעון שכנגד, ואין אמת מוחלטת.

מאוחר יותר,בתקופת התחיה, רנה דקארט ביקש למצוא נקודת מוצא שלא ניתן להטיל בה ספק. את אותה נקודת מוצא גולל בספרו הגיונות על הפילוסופיה הראשונית. כדי להשיג זאת, הוא הפעיל שיטה (מתודה) הידועה בשם ספקנות מתודולוגית. הוא הדגים את רעיונו בעזרת החלומות: בחלום אנו רואים או מרגישים דברים הנראים כאמיתיים, אך הם אינם קיימים במציאות, כך שאיננו יכולים להסתמך על נתונים שמקורם מן החושים ולהבינם כאמיתיים בהכרח.

טיעון נוסף שהעלה דקארט הוא טיעון “השד המתעתע”. טיעון החלום אמנם מצליח לסתור את כל הידע האמפירי שלנו, אך לא את הידע הרציונלי שלנו שאינו קשור כלל למציאות אותה אנו חווים. טיעון השד מביא את דקארט להטיל ספק גם באמצעי הקליטה הרציונליים, כמו מתמטיקה ולוגיקה (ובכך הוא חולק על תומאס אקווינס).

דקארט הגיע לעיקרון אחד: אני חושב, משמע אני קיים. לדעת דקארט אין להטיל ספק בעצם קיומה של המחשבה עצמה, ואין השד המתעתע יכול להשלות אותנו בכך שאנחנו חושבים. ואם קיימת מחשבה סימן שיש מי שחושב אותה. מתוך תובנה זו דקארט מגיע למסקנות נוספות, כגון קיומו של אלוקים- ומשם לקיומו של העולם פחות או יותר כפי שאנו מבינים/רואים אותו לאחר עיון ובדיקה.

בלז פסקל פילוסוף צרפתי של המאה ה-17, מחבר ההגיגים, טוען שיש לחפש את הוודאות באמונה. בהיותו מודע למגבלות היסודיות של המדע, הוא סובר שאין המדע יכול לספק ודאות מוחלטת. ולכן יש לחפש את האמת המוחלטת באמונה הדתית. כדי לבסס טענה זו, הוא המציא את טיעונו הידוע בשם ההימור של פסקל:

“אינני יודע היכן אני, אינני יודע להיכן אני הולך, אני רק יודע שמהעולם הזה או אגיע אל חוסר קיום או לידיו של אלוהים”

“אלוהים או קיים או לא קיים! אבל לאיזה צד להטות? הגיון לא עוזר לנו להכריע…אז על מה עלינו להמר? נחשב רווח מול הפסד…אלוהים או קיים או לא קיים. נתבונן בשתי האפשרויות – אם אתה מנצח, אתה מנצח הכל, אם אתה מפסיד אתה לא מפסיד כלום. המר אם כך שהוא קיים, ללא היסוס”

לאור זאת , בעצם,מה היא הוודאות עבורנו?

לדעתי ניתן לראות מתוך סקירה שטחית זאת , כי הצורך בוודאות של המין האנושי הינו כה חזק ובסיסי עד שהוא מביא אותנו לעיתים קרובות אל האמונה הדתית, אמונה במשהו גדול מאיתנו ששולט על העולם ועלינו.

יחד עם את,כיוון שאמונה זו אינה משהו מוחשי וכיוון שאנחנו מבינים כי הדברים משתנים חדשות לבקרים אז מה המשמעות של לחיות בחוסר ודאות?

אי הודאות מוגדרת בויקיפדיה כספק.

ספק ,לפי הגדרה זו,הוא מצב בין אמונה לחוסר אמונה.  נובע מתוך אי-וודאות או חוסר אמון או חוסר ביטחון בטענת עובדה, בפעולה, מניע או החלטה מסוימת. הספק מביא להטלת פקפוק ברעיונות מסוימים במציאות, ומובילה להשהיה או דחייה של פעולות רלוונטיות מתוך דאגה מפני טעות או מפני שגיאה.

אם נבחן מונחים אלו בהקשרי המין האנושי וניסיונו לחפש אחרי האושר הרי שברוב המקרים,כפי שכבר ראינו, ננסה להעדיף את החיים בוודאות.

אז מדוע ממליץ לנו ד”ר לוסקי “דע כי הודאות היחידה שתמצא בחיים האלה, היא הוודאות בחוסר הודאות”(עץ הדעת, ערכי חיים חיוביים כתרופות,לוסקי,ד’)?

כי זה יתן לנו צניעות, אם נבין שלא הכל ידוע (או, אפילו, הרוב לא ידוע) אזי נספיק לנסות לשלוט בכל היבטי החיים שלנו ,ולאור זאת גם נוכל לאפשר לעצמנו להתמודד עם חוסר שלמות, כישלונות וקשיים.

ואם נצליח לאפשר חוסר שלמות לעצמנו, נוכל לאפשר זאת גם לבני זוגנו. נבין שהם אינם מושלמים, ולא יוכלו להיות-וכך גם אנחנו, ואולי, עם השנים, נוכל לאפשר לעצמנו אפילו להפסיק לנסות ולשלוט בכל היבטי החיים , להפסיק לשלוט בבני זוגנו-ואולי אפילו ליהנות מכך.


מקורות:

לוסקי , ד’ , “תרופות לוסקי” , 2013 , הוצאת מכללת לוסקי.
ויקיופדיה-מונחים “ודאות” ו”חוסר ודאות”

לוגו של וואטסאפ כאן יוסי לוי, אשמח לענות כאן על כל שאלה >>>