הומאופתיה וקבלה
8 בספטמבר 2014
להתגבר על חרדות
9 בספטמבר 2014

חרדה חברתית

מהי חרדה חברתית?

חרדה חברתית (פוביה חברתית) הינה חרדה המתעוררת בעת המצאות בסיטואציות חברתיות. זוהי תופעה שגורמת לאדם הסובל ממנה לפחד מן האפשרות שיקרה לו משהו מביך בציבור, ושימשוך תשומת לב. עוצמת החרדה היא ברמה כזו, שכל פעולה שכוללת נוכחות של אנשים נוספים, מכניסה לאדם הסובל ממנה מחשבות מטרידות לראש ועושה לו כל מה שעושה חרדה הגונה: האדם רועד, מסוחרר, מסמיק, מזיע, שריריו מתקשים, פיו יבש, קולו רועד וליבו דופק בקצב מהיר. בדומה לתופעת החרדה הכללית גם כאן הסימפטומים דומים והגורמים לחרדה תלויים בסיטואציות החברתיות השונות. אצל אנשים עם חרדה חברתית, החרדה עלולה להופיע גם בעת המצאות במצבים או בסיטואציות חברתיות הנראות תמימות לכאורה לאחרים. מצבים מעוררי חרדה חברתית כאלו הם בעיקר הופעה בפני קהל, השתתפות בדיון קבוצתי, דיבור בפני אנשים, שהייה במקומות הומים כגון קניונים או פאבים, אולם קיימים גם מצבים נקודתיים בעלי השפעה שונה כגון אכילה או שתייה בנוכחות אחרים, דיבור בטלפון בנוכחות אנשים, שימוש בשירותים ציבוריים, פגישה רומנטית עם בני המין השני, להישיר מבט, כתיבה כאשר נמצאים תחת צפיה של אחרים, דיבור עם בעל סמכות ועוד. ניתן למצוא רשימת מצבים מלחיצים בשאלון מבחן ליבוביץ לחרדה חברתית. המשותף למצבים אלה הוא שנמצאים בהם תחת עין בוחנת של אנשים אחרים. אנשים הסובלים מחרדה חברתית חוששים שישפטו אותם לרעה ושיבקרו אותם באופן שלילי. החשש מקבלת ביקורת שלילית לעיתים מוביל אנשים הסובלים מחרדה חברתית לפתח שאיפה לפרפציוניזם, בכדי להמנע מאפשרות של ביקורת שכזאת. ישנה המנעות מאירועים חברתיים, המנעות מאקטיביזם בחברה מחשש מהתנהגות שעשויה לגרום מבוכה או גיחוך, ובעקבות כך לעיתים אנשים עם חרדה חברתית נתפסים בעיני החברה גם כסנובים שלא מתערים בחברה והמתרחקים מאנשים מתוך בחירה.

מהי חרדה?
חרדה זוהי הרגשה היכולה להופיע אצל כל בני האדם. היא מופיעה כאשר אנו צופים משהו מסוכן העומד להתרחש למרות שהסכנה אינה חייבת להיות סכנה מוחשית. תגובת החרדה יכולה להיות בצורה מחשבתית כגון ריבוי מחשבות טורדניות ודאגות, קושי בריכוז, בעיות בזיכרון, או גם בצורה פיזית כגון דפיקות לב מהירות, נשימה מואצת, הסמקה, רעד בגוף, הזעה, תחושת מחנק ועוד. למרות שזוהי תגובה טבעית היכולה להועיל במצבים מסוכנים אמיתיים, ישנם מצבים שבהה היא מופיעה גם כשלא נשקפת סכנה.

מהו פחד?
בדומה לחרדה, גם הפחד נובע כתוצאה מהרגשה של איום או סכנה מיידית הנשקפת לנו. אך בשונה מחרדה, הפחד הינו הרגשה פיזית זמנית והוא יחלוף כאשר יוסר האיום. לחרדה לעומת זאת יש גם אספקט רגשי והיא יכולה להמשך גם ימים אחדים. אנו פוחדים כאשר נשקפת לנו או לאחר סכנה מוחשית ומציאותית, ולכן גם הפחד הוא אמיתי ורציונלי. לחרדה לעומת זאת יכולים להיות סיבות לאו דווקא הגיוניות, והרציונל לא תמיד בא לידי ביטוי פה. לשם הדגמה פשוטה נוכל לומר שאדם הרואה מולו אריה שואג חש תחושת פחד, אולם אם פחד זה מופיע אצל האדם גם כשמציגים לו תמונה של אריה שואג ניתן לקרוא לזה חרדה.

מהי ביישנות?
ביישנות זוהי חלק מקבוצת התופעות הנכללת בחרדה חברתית. ביישנות אינה מילה נוספת לתיאור חרדה חברתית. החרדה החברתית כוללת בתוכה תופעות אשר אחת מהן הינה תופעת הביישנות. אנשים המוגדרים על ידי החברה כביישנים ומופנמים יכולים להיות בעלי מודעות עצמית גבוהה, אך יחד עם זאת הם אינם חווים את הרגשת החרדה שמאפיינת אנשים עם חרדה חברתית. הביישנות נתפסת כתכונת אופי קבועה, ולעומתה החרדה החברתית הינה חוסר נוחות המתעורר אך ורק בסביבות חברתיות בנוכחות אחרים ובמיוחד כאשר נמצאים במוקד תשומת הלב. אדם יכול להרגיש פחד, לחץ, חוסר ביטחון וכתוצאה מכך ינסה להימנע מסיטואציות חברתיות.

תחושת חוסר הנוחות בנוכחות אחרים, יכולה להתבטא במגוון סיטואציות כגון אי-רצון או חוסר יכולת לדבר בפני קהל, חרדת במה, חוסר יכולת לכתוב או לאכול בנוכחות אנשים, הסמקה מופרזת, הזעה או רעידה בפני אחרים. הרגשה זו עלולה להטמע באופי והיא אף יכולה להוות משתנה אישיותי דינאמי שעלול להשפיע ולהוביל את הפרט לסימפטומים פיזיולוגים, ובעקיפין להשפיע על ההערכה העצמית שלו. אדם הסובל מפוביה חברתית מגיע לשלב בו הוא נמנע או חושש מהופעה חברתית, פגישה עם אנשים חדשים, מצבים מביכים ,אינטראקציה עם המין האחר (בקשה לצאת לדייט), ובעיקר להמנע ממצבי הערכה וממצבים בהם הפרט מתאמץ להרשים את האחרים.

עד עצם יום זה לא קיימת תשובה נחרצת לשאלות כגון: ממה נגרמת החרדה החברתית, מה גורם לחרדה מסוג זה לעלות, האם הגורמים הם גנטיים/תורשתיים או שמא הם סביבתיים וכו’. סבורים שיכולים להיות מגוון של גורמים והם: הגורם התורשתי, גורם הקשור לתקופת הילדות, תהליכי חברות במשפחה, הערכה עצמית והערכה ציבורית סובייקטיבית, וגורמים אחרים.

אדם החושש כי הוא סובל מחרדה חברתית יכול לבחון את עצמו על ידי כך שיענה על מספר שאלות שאמורות לתת תשובה ראשונית והערכה מספרית לרמת החרדה המתבטאת אצלו. מבחן חרדה חברתית לדוגמא נקרא מבחן ליבוביץ הבנוי מאוסף שאלות שעל הנבחן להשיב עליהם. חשוב לציין כי זה אינו מבחן אבחנתי, אלא מבחן שאמור לתת כיוון האם הנבחן סובל מחרדה חברתית ברמה כלשהי.

אנשים שחווים חרדה חברתית הינם בעלי מודעות גבוהה ביחס לאוכלוסיה, לגבי חוסר השטף המילולי בדברם ולבעייתיות שבנוכחותם בפני אנשים. מודעות גבוהה זו מובילה אותם לפחד מהערכה חברתית שלילית ומהווה גורם מרכזי בקיבוע החרדה חברתית. חרדה חברתית מתרחשת בטווח רחב של קשרים בין-אישיים, לכן, חשוב להבחין ולזהות את המבנה והסימפטומים שלה משום שהיא דומה וקרובה לתופעות אחרות, שהבולטת מכולם היא תופעת הביישנות. ביישנות הינה המונח אשר כולל בתוכו הרבה ממאפייניה של החרדה החברתית.

מודעות גבוהה ופרפקציוניסטית זו מובילה אנשים לפחד מהערכה חברתית שלילית, גורמת לירידת הביטחון העצמי ומובילה אנשים לפתח ביישנות. אנשים בעלי חרדה חברתית הנוטים להסמיק, יפתחו סימפטומים של ביישנות בעקבות כך שהם מתביישים בהסמקה שלהם, ועקב המחשבה שהם מאמינים כי כולם רואים זאת ושזהו תהליך שלילי שעובר עליהם.
תגובות אופיינות לביישנים: הסמקה, השפלת מבט, שתיקה ומבוכה כשנשאלים שאלה, רצון לברוח ולהתנתק, רצון להעלם ולהבלע באדמה, להכנס לקונכיה, שיתוק, בלקאאוט, תחושת שקיפות אישית (רואים לתוכי), תחושה של אפסות וחוסר חשיבות, פסימיות, ייאוש ודיכאון, כעס ותוקפנות.
ההגדרה של ביישנות היא עניין יחסי הנמדד בהתאם לנורמות המקובלות. אדם יכול להיחשב ביישן יחסית לאוכלוסיה, או להיחשב ביישן משום שבסיטואציה ספציפית הוא איננו וורבלי או דומיננטי כמו יתר הנוכחים.
ביישנות זוהי תגובה של אלו החשים מצוקה במפגשים חברתיים, או אלו המתקשים להפגין כישורי קומוניקציה במצבים מסוימים. הביישנים מגלים שבוחנים אותם ושמודדים אותם על פי היכולות החברתיות שלהם שאותם הם מנסים להסתיר. הם נוטים להרגיש שהם מקבלים מעין ציונים על אופן התנהגותם. תופעת הביישנות יכולה להיות מוכללת בין כל התופעות השייכות לקבוצת החרדה החברתית. חרדה חברתית כוללת בתוכה את כל התופעות הקשורות לתפקוד בחברה מול אנשים או בסביבת אנשים אחרים, כאשר הביישנות הינה אחת מן התופעות. ישנו קשר סטטיסטי בין השניים – אנשים הסובלים מחרדה חברתית יסבלו בדרך כלל גם מביישנות, אך אין הדבר נכון בוודאות לכלל.