דרכים רבות לאהבה
9 בדצמבר 2014
חרדות קיומיות כדרך טבע
10 בדצמבר 2014

חרדה מהלא נודע

חרדה מהלא נודע/ מירי נחמיה

אני רואה בחרדה =פחד מהלא נודע. לפני כחודשיים פוטרתי מעבודתי ,עבדתי שם כארבע שנים,אך בתחום אני עוסקת כ-20 שנים,בסה”כ תמיד אהבתי לעבוד וללמוד מה שאפשר בתחום (עמילות מכס-יבוא),לאחרונה הוחלף הבוס,שבמהרה שינה את התחושה הכיפית והחברית שהייתה בעבודה,את העבודה המקצועית שלי עדיין היה חשוב לי לעשות בצורה הטובה ביותר,אך היה לי קשה לעבוד  תחת מישהו שאין לו יושרה בסיסית,ישבתי לידו,והייתי שומעת שקרים ותככים במו אוזניי (לאוו דווקא לי),והרגשתי שיש דברים שאני לא יכולה לשאת יותר,ולאט לאט הבנתי שאני לא ממשיכה לעבוד שם,וחשתי שזימנתי לעצמי את הפיטורין שלי. וזה היה החלק הטוב,פוטרתי,והרגשתי שעשו לי טובה, וזה הזמן שלי לחשוב מה באמת אני רוצה לעשות עם עצמי. אך במהרה הוחלפה ההרגשה הטובה שלי בחרדות אמיתיות, מה בכלל אני רוצה לעשות עם עצמי?האם אני יכולה באמצע החיים לעשות שינוי בראש ולעבור נתיב,כמו בג’י.פי.אס לעשות שינוי מסלול מחדש? האם יש בי את הכוחות האלה?האם בכלל אני יודעת לעשות משהו אחר? גם שבעלי ואני עבדנו,הייתי תמיד בחרדה כלכלית,אז האם עכשיו זה הזמן ל”טלטל את הספינה”, ולגרום לחוסר יציבות נוסף? רבות השאלות מהפתרונות,האם זה הוגן כלפי בעלי,שכרגע תומך,ונותן לי את הזמן לגבש את עצמי,לפרנס לבד? אני בחרדה, שהתשובות יהססו להגיע,והחובות יצטברו,או חלילה המשכנתא תחזור. אני רוצה שבעלי והילדים יהיו גאים בי,שאני אעבוד במשהו שיגרום לי טוב מבפנים,וגם שיעזור לפרנס כלכלית.אני רוצה להיות גאה בעצמי. רבות החרדות בלב איש, ובליבי בפרט, אך אני אישה מאמינה,ואני מאמינה שאלוהים יראה לי את הדרך,ברגע שאני אתחיל ללכת,ז”א ברגע שאני אוכיח שאני רוצה לעזור לעצמי,ולא רק בחרדה ורחמים עצמיים ,אני אראה את נקודת האור להמשך הדרך.