החיים שאחרי הטראומה, החרדה והמשבר
17 בדצמבר 2014
חרדה ראשונה היא גם החרדה האחרונה
17 בדצמבר 2014

חרדות והפחד למות

חרדות והפחד למות/ יולאנד חלבי

בת שש אז הייתי ..פעם ראשונה נפגשתי אתך מר “מוות”..לא פחדתי ממך גם את האמת לא אהבתי..איך אוהב אותך הרי אתה לוקח לי את סבתא..סבתא שלי!!

מנסה למצוא לך תירוצים והסברים למעשיך .הנה  איך שהוא מצאתי לך תירוץ למרות שלא אכפת לך לתת הסברים ותירוצים ..אומרת לעצמי..בטח זה תפקיד שלו והוא ממלא תפקיד…בטוח הוא לא עושה לי את זה דווקא!!

 חוזרת הביתה מבית-הספר אין אף אחד בבית..לא אמא גם לא אבא ולא אחים כולם שם… מגיעה גם אני לשם “לבית הגדול” שם נערך הטקס.. טקס הפרידה…פרידה מסבתא!! הרבה אנשים בוכים שרים שירים עצובים..היא שם ..שוכבת במיטה מכוסה לבן אני עומדת בפתח הדלת מסתכלת פנימה ולא נכנסת..יוצאת והולכת לביתה איפה שחיכתה לנו כל הזמן חיבקה צחקה איתנו ונתנה ..שם היא נתנה חום ואהבה אבל כאן היא דוממת לא נותנת כלום..הכל קר ומפחיד!!

אני מגיעה ..גם כאן אין אף אחד כולם שם ..כולם נמצאים שם להיפרד ממנה..מה איתי לא אמורה גם אני להיפרד ממנה..החלטתי שלא..לא רוצה לראות אותה דממה לא זזה קרה חסרת חיים שתישאר  בתוכי זזה חמה מליאה חום ואהבה..כך תישאר בתוכי סבתא יקרה..אהבתי ואוהב אותך לתמיד…

את הימים שאחרי אנחנו הילדים העברנו בכיף צחוקים משחקים רצנו אחד אחרי השני הרבה אוכל טעים היה שם..זמן טוב לגיבוש ילדי המשפחה..נכון שחסר לי סבתא אבל המוות השאיר לי אחת ..לא לקח את שתיהן ..הוא התחשב בילדותי..הוא קשה אבל לא אכזרי!!

חמש שנים אחרי.. זה היה ערב שגרתי אני אחים אמא יושבים כל אחד בעיסוקיו הכל כיף שלווה שלום שום דבר רע לא היה שם…דפיקות בדלת ..פותחים מצפים לאורחים למשהו יפה שיכנס….אז..דוד שלי הבכור עם אשתו מדברים עם אמא..אומרים..הוא “גוסס” ..זוכרת רק את המילה הזאת מילה מרתיעה זאת המילה הקשה ביותר ששמעתי אי פעם..הוא “גוסס”..כן דוד יקר שלי “גוסס”..אבל מה בדיוק משמעות המילה הזאת!! לא ידעתי..הרגשתי שמשמעותה “משהו רע מאוד קרה לדוד שלי”.

למה הם לא בחרו מילה אחרת..עייף..לא מרגיש טוב..למה המילה הזאת..”גוסס”!!!!

אמא יוצאת אתם בת דוד נשארת איתנו מחכה בלחץ לשיחה שתגיד שהכל בסדר..גם אני חיכיתי הייתי אופטימית..בטוח הוא יהיה בסדר..דוד שלי צעיר וחזק ..לא יקרה לו כלום..וגם רק היום הייתי אתו צחקנו דיברנו נשנשנו אכלנו ענבים ואגוזי המלך..הוא בריא וחזק אני בטוחה!!

צלצול בא..היא עונה.. צורחת..זורקת שפופרת..בוכה בהיסטריה..רצה ברחוב היא לא מאמינה גם אחים רצו אתה..

אני נשארת במקום ..הרגשתי את הנפילה .. משהו מבפנים נפל אצלי..הגוף קפא ..והפנים  צנחה עמוק בתוך תהום חשוך ..יודעת שחייבת להתמודד אבל איך אצליח לעשות זאת לבד! אני צריכה “חיבוק אהבה חום ” אהבה ומוצריה רק הם יעזרו לי לצאת משם..אבל .אין..הם לא כאן..הכל חשוך קר מפחיד ומחריד..כן “חרדה ” אני מכירה לפעם ראשונה את ההרגשה הזאת לחץ חזק בבטן כולי רועדת בוכה מפחד ..פחד מהמקום שנפלתי בו..מהחושך מסביבי!!

אני  נפגשת שוב אתך מר “מוות” ..אני גדלתי.. גם אתה גדלת!!

אתה נראה אחרת היום ..ראיתי אותך אז לבוש אפור היום אתה בא עם חליפה שחורה… ריח שלך “דוחה” !! מצטערת על זה אבל בא לי להיות כינה אתך..הרי אין לך רגש אתה לא תיפגע ממני..נכון מר “מוות”!!   מבטך רציני מאוד.. קר מידי חסר רחמים אתה לא יודע לחייך ..

יש לי כמה שאלות אליך ..למה אתה כל כך עצוב..אם לא טוב לך בתפקיד שאתה ממלא למה שלא תעזוב אותו ??!!

למה אתה בא ולוקח יקרים..למי הם מפריעים??

לאן אתה הולך איתם..ולאן מעביר…”חלק” ראשון אנשים מכניסים לתוך החדר החשוך שם..זה אני יודעת..והחלק השני אתה לוקח.. אמרו פעם שאתה לוקח את הנשמה…לאן?  אני שואלת..שואלת אותך מר “מוות.”.בבקשה תענה לי..אל תשאיר אותי בלי תשובות זה מפחיד!!

גופי זז לאט לאט משתחרר הוא מתחיל לרוץ..לא שאני ממהרת לראות את דודי..או אותך מר “מוות” פשוט שמישהו ייתן לי אהבה..אור..חיבוק קטן..הסבר למה שקרה. ומה שיקרה אחר כך…לאן דוד יקר שלי הלך..אתה זה שלקחת??

סבתא שלי הייתה זקנה..הבנתי..אבל דוד שלי צעיר!!

סבתא שלי הייתה חולה..הבנתי..אבל דוד שלי בריא!!

סבתא שלי לא היה לה ילדים שצריכים אותה כולם נשואים ויש להם ילדים…אבל דוד שלי יש לו שמונה ילדים עדיין לא נשואים חלקם אפילו מאוד קטנים וצריכים אותו!

מצטערת מר “מוות” הפעם לא אמצא לך תירוצים והסברים אין שום הסבר משכנע למה שעשית!!

אני שוב בבית הזה “הבית הגדול” עומדת בצד רואה הכל..כולם בוכים ..צועקים..צורחים..אין אהבה אין חום אין אור במקום הזה…כמה שאני שונאת את המקום הזה..אין מישהו שיעזור לי להתמודד עם זה..זה דודי היקר שאיבדתי לא אראה אותו שוב…בבקשה שמישהו ייתן לי חיבוק..שמישהו ייתן לי אהבה..רק אהבה תוציא אותי ותאיר את דרכי החוצה..חוצה מהתהום המחריד הזה!