טיפול בתת פעילות בלוטת התריס
20 במרץ 2013
טיפול בדלקת שלפוחית השתן
20 במרץ 2013

טיפול בהפרעות קשב וריכוז בשיטת לוסקי

טיפול בהפרעות קשב וריכוז בשיטת לוסקי

A.D.H.D הפרעות קשב וריכוז היפראקטיביות בשיטת לוסקי

הטיפול בהפרעות קשב וריכוז בשיטת לוסקי הוא מערכתי ונפשי. הטיפול בלוסקי כולל טכניקות טיפול רבות: שיחה, שינוי תזונתי, שינוי הרגלי חיים, טיפול סימפטומטי ובעיקר טיפול בשורש הבעיה באמצעות שינוי ערכי חיים. המאמר כאן אינו המלצה לטיפול או אבחון. לצורך אבחון או טיפול יש להיוועץ עם רופא או מטפל מוסמך.הטיפול בשיטת לוסקי בדרך כלל מצריך כעשרה מפגשים.
כדאי לקבוע טיפול ראשון עם ד”ר לוסקי ובמפגש הראשון יהיה ברור יותר מהו הטיפול הדרוש וכמה מפגשים ידרשו. 
ADHD – Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder הפרעה התפתחותית הנובעת מפתולוגיה נוירולוגית המובנת באופן חלקי. ישנן תופעות דומות להפרעה שנוצרות בעקבות פגיעה אבל זוכות להגדרות שונות. תסמונת התפתחותית היא בעיה שכבר הייתה קיימת בתום תקופת הינקות, או שהמקור לה הוא גנטי. בתהליך ההיריון, הלידה או לכל היותר בינקות המוקדמת. הפרעת קשב מאופיינת בבעיות בתחום הקשב, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות.


מקור להפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות
עדיין לא עמדו על מכלול הסיבות, אולם התוצאה הנצפית היא שינוי נוירולוגי מובהק, שאותו ניתן לראות בתחום המטבוליזם של חומרים שונים באזורים שונים של המוח. במיוחד מדובר על דופמין ונוראפינפרין (אדרנלין) במספר אזורים במוח ובמיוחד באונה המצחית (frontal lobe), האזור האחראי בין היתר על ויסות. התוצאה היא בעיה בוויסות של מרכיבים שונים: תנועה (היפר קינטיות) תגובה (אימפולסיביות) והכרה (הפרעת קשב וריכוז).
ניתן להבחין בהבדלים פיזיים בין מוחו של אדם בעל ADHD למוח אדם רגיל.
1. מוח האדם מחולק לשני חלקים, כל חלק כזה מכונה “חצידור” (=”חצי כדור”, ובלעז- “המיספירה”). המוח אינו סימטרי. צדו הימני גדול בדרך כלל מצדו השמאלי. בקרב הלוקים בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, צדו הימני של המוח קטן בממוצע ב-5.2% מזה של אנשים אשר לא אובחנו כלוקים בהפרעה.
2. מוח האדם מורכב מהרבה מאוד תאי עצב (נוירונים) המעבירים מידע ביניהם. מולקולות הנקראות מוליכים עצבים (נוירוטרנסמיטורים) עוברות בין התאים וכך מועבר המידע. ישנה השערה מקובלת שפעילות המוליך העצבי “דופמין” במרווח הבין-תאי (סינפסה) שבמוחם של אנשים בעלי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות נמוכה מזו האופיינית למוח אדם נורמלי, בגלל הובלה תוך תאית לקויה אל הסינפסה, בגלל שהרצפטורים שלו פגומים, או בגלל שהפרוק שלו מהיר מדי. לאחרונה התחילו להצטבר עדויות הקושרות את המוטציה המפריעה לפעילות הדופמין את התרופה היעילה להקלת תסמיני ההפרעה.
3. עוד התגלה שבמוחם של מבוגרים שסובלים מהתסמונות, המטבוליזם של הגלוקוז באזור מסוים של האונה המצחית של המוח הוא איטי יותר. המטבוליזם האיטי הזה מביא לתת פעילות באותם אזורים של המוח שקשורים לקשב ולשליטה מוטורית.
4. חוסר איזון בסרום(הפלזמה של הדם ללא גורמי הקרישה) של המוליכים העצביים.
5. שוני בפעילות וגודל הצרבלום (המוח הקטן ) אצל אנשים שיש להם הפרעת קשב וריכוז. חשיבות ממצא זה שנויה במחלוקת. יש הרואים בו שווה לשאר הממצאים הנ”ל, יש הנוטים להתעלם ממנו ויש הטוענים שהוא חשוב מהאחרים. (ויקיפדיה 2008)


תופעות התסמונת
בעיות נוירולוגיות אלו גורמות אצל הלוקים בהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות למספר תופעות:
בעיות קשב וריכוז – הלוקה ב-ADHD אינו מסוגל להיות קשוב (to pay attention) לאורך זמן (חוסר ריכוז), או לחילופין אינו שם לב לדברים שאינם במרכז תשומת הלב שלו (ריכוז יתר).
אימפולסיביות – הלוקה ב-ADHD פזיז, לא שם לב לפרטים חשובים, לוקה בבעיות בעיבוד מידע וביטוי הידע.
היפראקטיביות – הלוקים ב-ADHD נוטים בדרך כלל לתנועתיות יתר. אצל מבוגרים זה מתבטא לרוב בחוסר שקט. (ויקיפדיה 2008).


סימפטומים
• קושי להתרכז למשך זמן ארוך ורצוף בעת למידה.
• קושי למקד את הקשב והריכוז בנושא מרכזי אחד.
• קושי בהתארגנות .
• מוסחות דעת בקלות רבה.
• מסיבות אלו המאמץ שיהיה על הילד להשקיע על מנת להגיע להישגים, הוא גדול הרבה יותר שכן עליו להתגבר על קשיים אלו.
• אימפולסיביות.
• תנועתיות יתר.
• חוסר שקט.
• בנוסף ידוע כי קיים קשר בין הפרעות קשב להפרעות למידה. אך אין זה אומר בהכרח שכל ילד בעל הפרעת קשב וריכוז יהיה גם לקוי למידה.


מאפיינים נוספים שאינם מופיעים במגדירים אבל אופייניים ללקות קשב:
כללי- בעל דמיון מפותח, יצירתיות בעבודה ובפתרון בעיות, בעל חשיבה מהירה ואסוציאטיבית, ספורטיבי, ספונטאני, רגיש לסביבה, יודע מה קורה סביבו כל הזמן, קושי בקבלת החלטות, תחושת זמן ותכנון זמן לקויים. למרכיב הקשב – מוצפות בגירויים או ריכוז יתר, חוסר סדר בחדרו, מתחיל משימות ולא מסיים, עוסק בכמה פעולות במקביל אולם באופן שטחי, קושי באבחנה בין עיקר לטפל. למרכיב ההיפראקטיבי-אימפולסיבי- נטייה לחיפוש ריגושים, קושי בקבלת החלטות, סף תסכול נמוך, נטילת סיכונים, חשיבה המאופיינת בקפיצה מנושא לנושא.
מאפיינים משתמעים– קושי בציות למסגרות פורמאליות, דימוי עצמי נמוך, קשרים שטחיים עם קבוצת השווים. קשיים אקדמיים בלמידה ובקריאה, קושי בוויסות רגשי, נעלבים מהר.
אבחון המחלה
פניה לאבחון נעשית לאור קשיים מתמשכים של אדם (ילד או מבוגר) באחד מתחומי התפקוד –
לימודי , תעסוקתי, חברתי ו/או בינאישי-זוגי. קיימות מספר לקויות שלעיתים דומות בתסמיניהם
אבל שונות במקור הבעיה.
קיימות מספר דרכים לאבחון:


אבחון הפרעות קשב: אבחון רפואי הבוחן הימצאות של בעיה אורגנית במנגנון הקשב. אופן
האבחון מבוסס על ראיון קליני, שאלוני דיווח אישיים וכלי אבחון מעבדתיים (כמו TOVA ).
אבחון חייב לכלול את שלושת המרכיבים. רצוי שהראיון הקליני יכיל גם בערכה של העולם
הרגשי של המאובחן. על פי אבחון הפרעות קשב נעשה על ידי רופא מומחה, שהתמחותו
פסיכיאטריה או נוירולוגיה. לילדים עד גיל 9 גם רופא התפתחותי יכול לאבחן. חשוב שהרופא
יהיה מומחה בהפרעות קשב ומנוסה באבחון וטיפול בה. האבחון מציע המלצות בתחום התרופתי
וההתנהגותי. אינו מספק המלצות לצורך בגרויות. אבחון הפרעות קשב יש לעשות פעם אחת
בחיים, אולם מומלץ ביקור אצל רופא מומחה אחת לחצי שנה. האבחון נעשה במסגרת
הרפואה הציבורית או הפרטית.


אבחון דידקטי: אבחון הבוחן את כישורי הלמידה ומיומנויות הלמידה של הפרט בתחום השפה,
הזיכרון, הקריאה, הכתיבה והחשבון. האבחון נעשה על ידי מאבחן דידקטי- איש חינוך בעל
התמחות בלקויות למידה. האבחון מציע המלצות בתחום הלמידה וההוראה המתקנת. המלצות
אבחון דידקטי תקפות לשש שנים בלבד. האבחון מספק המלצות לצורכי בגרויות. האבחון נעשה
במסגרת הרפואה הפרטית.


אבחון פסיכו-דידקטי: זהו אבחון שמשלים את האבחון הדידקטי, ומשלב גם מוכנות רגשית
ללמידה ומשכל. המרכיב הפסיכולוגי באבחון נעשה על ידי פסיכולוג חינוכי או קליני. אבחון
פסיכו דידקטי יכול להחשיד קיומה של בעיה קשב, אבל אינו יכול לאבחן אותה. ההמלצות שהוא
מספק כולל את ההמלצות של האבחון הדידקטי, בנוסף להמלצות לתחום הרגשי או ההתנהגותי.
האבחון נעשה לרוב במסגרת הרפואה הפרטית, למעט מרפאות שמשלבות הערכת קשב
פסיכו דידקטיקה- רמב”ם ושניידר.


אבחון נוירו-פסיכולוגי: זהו אבחון מיוחד המתבצע באמצעות סדרה של טסטים (שאלונים,
מבחנים ובדיקות מחשב). האבחון נעשה על ידי נוירו-פסיכולוג ויכול לספק תובנות לגבי תפקודים
נוירו-פסיכולוגים. זהו אחד הכלים לאבחון לקות למידה בלתי-מילולית. האבחון מציע דרכי
התערבות פסיכולוגיות והתנהגותיות. האבחון קיים במסגרת הרפואה הציבורית או הפרטית.

אבחון פסיכיאטרי מקיף: לעיתים באבחון הפרעת קשב, עולה חשש לקיומה של הפרעת אישיות
או מחלה נפש. אבחון זה כולל סדרה של מבדקים פסיכולוגים ושאלוני דיווח, שנועדו לשלול או
לאשר קיומה של הפרעה נפשית חמורה יותר. האבחון נעשה על ידי רופא פסיכיאטר (היכול
להיעזר בפסיכולוגים קליניים) במסגרת הרפואה הציבורית. האבחון מציע המלצות בתחום
הפסיכיאטריה הקלינית. (גיל מאור, 2008)


הטיפול
טיפול תרופתי – הטיפול התרופתי מחולק לשני תחומים: טיפול בהפרעת הקשב וטיפול במרכיבים הנלווים לה.

א. הטיפול בהפרעת הקשב השכיח ביותר הינו טיפול בתרופות הממריצות את מערכת העצבים. בניגוד למיתוס, הפרעת הקשב נגרמת כתוצאה מעוררות נמוכה של מערכת העצבים המרכזית. הטיפול התרופתי השכיח, שיעיל בכ- 75%-80% מהמקרים הינו טיפול בתרופה הגינרית מטילפנידאט, תרופה שמופיעה בשמות מסחריים- ריטלין (רגיל, SR, LA, מדבקה) וקונצרטה. תרופה אחרת ממשפחת הממריצים, שדומה באופן פעילותה לריטלין היא האדרל (רגיל וXR-)
התרופות ממשפחה זו מבוססות על פעילות של שדר העצב דופמין ומוגדרות כמעכבות בליעה במעביר הסינפטי. הריטלין, הקונצרטה והאדרל ניתנות לפי צורך מוגדר ולא כטיפול כרוני. ריטלין (על כל סוגיו) ואדרל מהוות טיפול קו הראשון. הסטרטרה היא תרופה ממשפחה אחרת (SSRI),
אף היא פועלת כמעכבת גריעה במעביר הסינפטי, אולם על שדר העצב נוירפינאפרין.
התרופה מהווה טיפול קו שני, והיא ניתנת כטיפול כרוני בעיקר לאנשים שהטיפול בתרופות קו ראשון אינו יעיל עבורו או לאלו הסובלים מחרדות. יעילות אופטימלית בתרופה זו מתחיל לאחר 3 – 6 שבועות של טיפול. בארץ מסופקת ביבוא אישי.
קיימות תרופות נוספות ששכיחות פחות, כמו הנייטן והזייבןן.
ב. תרופות לתופעה הנלוות: כמו טיפול לאימפולסיביות (ריספירידל), טיפול במצבי רוח, חרדה וכדומה. קיימים תכשירים רבים הניתנים על פי הצורך הקליני של הפציינט.
כל טיפול תרופתי להפרעת הקשב ניתן בהמלצת רופא פסיכיאטר או נוירולוג, שהטיפול בתופעות הנלוות להפרעת הקשב, ניתנות רק על ידי פסיכיאטר. (גיל מאור, 2008) ריטלין מתילפנידאט היא תרופה המוכרת בשמות המסחריים ריטלין וקונצרטה המשמשת לטיפול בהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות . התרופה דומה לאמפטמין, הנוסחה הכימית היא (2NO,19H,14C). התרופה פועלת על מערכת העצבים המרכזית והינה בעלת השפעה שעל פני השטח נראית כמרגיעה, אך למעשה מתילפנידאט פועלת כמעוררת ברמה המוחית.


מנגנון הפעולה – מחקרים הראו כי אחד הגורמים להפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות נעוץ בחוסר איזון בין מספר מעבירים עצביים באונה המצחית המוחית (דופמין ונוראדרנלין בין השאר). מתילפנידייט מביא את חוסר האיזון לכדי תיקון על ידי העלאה משמעותית ברמת המעביר העצבי (נוירוטרנסמיטור) הדופמין באונה המצחית (frontal lobe) של המוח ועל ידי כך מאפשר לאנשים עם הפרעת קשב שליטה עצמית גבוהה יותר, שיפור הקשב ולפעמים גם הופך אותם למאושרים יותר בתקופת הזמן בה התרופה פעילה. לעתים אנשים עם הפרעת קשב מסגלים לעצמם התנהגות היפראקטיבית (פעלתנות-יתר) שמעלה גם היא את רמות הדופמין במוח ועל ידי כך מפחיתה את ההשפעות השליליות של ההפרעה. כאשר אנשים אלו נוטלים מתילפנידייט , רמות הדופמין במוחם עולות ולכן הצורך שלהם להתנהג בהיפראקטיביות יורד.
התרופה מועילה לכ ־75% מהאנשים המאובחנים כסובלים מההפרעה. משך השפעת התרופה הוא ארבע שעות וקיימות גם גרסאות בשחרור מושהה שמשפיעות לפרקי זמן ארוכים יותר. (ויקיפדיה, 2008).


מהן תופעות הלוואי העיקריות?
כל משתמש יושפע אחרת מהתרופה. יהיו אנשים שיסבלו מכל תופעות הלוואי הנפוצות האפשריות, ויהיו כאלה שלא יסבלו מאף תופעת לוואי. הדרך היחידה לדעת בוודאות מה הן השפעות התרופה, היא לקחת אותה ולהיות מודע לשינויים בהרגשה ולקיום או אי קיום של תופעות לוואי אפשריות.


תופעות לוואי חולפות:
עצבנות, נמנום, כאבי ראש, בחילות, דפיקות לב.תופעות אלו חולפות בדרך כלל זמן קצר לאחר תקופת ההסתגלות לתכשיר. תופעות לוואי קבועות: תופעות הלוואי ברשימה הבאה הן תופעות לוואי שלרוב יחזרו על עצמן בכל פעם שהתרופה תינטל, גם אצל משתמשים קבועים בתרופה:איבוד תאבון/תאבון מוגבר כשהתרופה מפסיקה להשפיע. דכדוך המופיע בתום ההשפעה של החומר הפעיל, ואשר יכול להמשך מספר שעות.

קשיי שינה ,עקב ריכוז גבוה מדי וקשיים לחלום, או מכיוון שמתילפנידייט גורם לרמת עוררות גבוהה. ניתן בדרך כלל לפתרון על ידי הקפדה שלא לקחת את מתילפנידייט בשעות שלפני זמן השינה.
אי שקט ועצבנות. ניתן לפעמים לפתור על ידי שינוי המועד בו לוקחים את התרופה.
תופעות ארוכות טווח:תוצאות השימוש במתילפנידייט בילדים נחקרות כבר למעלה מ 40 שנה ועד כה לא נמצאו הוכחות לקיומן של תופעות לוואי ארוכות טווח עקב השימוש בתרופה. יש לציין כי מחקרים מסוימים וראשוניים הדגימו שינוי בביטוי גנים מסוימים במוח בשימוש כרוני במתילפנידייט, בדומה למצב הנראה בשימוש בקוקאין ובסמים ממריצים אחרים, אולם ההשלכה הקלינית הנובעת ממחקרים אלו אינה ברורה, ולכן יש צורך במחקרים נוספים לאישוש הטענה והתרופה עדיין נחשבת יעילה ובטוחה.
תופעות אחרות: חום, הזעה, בחילה, הקאה, כאבי בטן, סחרחורת, כאבי ראש, מצב רוח ירוד, חוסר מנוחה, התכווצות שרירים, פריחה בעור, יובש בפה, ראיה מטושטשת, אובדן משקל, שינויי לחץ דם, נשירת שיער. אם הופיעו או החמירו תופעות אלה יש להיבדק ע”י הרופא.
תופעות המחייבות התייחסות מיוחדת: חום גבוה פתאומי, כאב ראש חמור ובלבול, דפיקות לב מהירות, כאב בחזה, עוויתות בלתי נשלטת, חבורות (סממן לתרומבוציט ופניה פורפורה), עוויתות שרירים או טיקים, כאבי גרון, חום וצינון (כסממן לתופעות בדם), תנועות בלתי רצוניות של הגפיים, גוף ופנים, הזיות, פרכוסים, עקצוץ בעור או שלפוחיות, כתמים אדומים על העור. אם מופיעה אחת מתופעות הלוואי האלה יש לפנות לרופא.


בעיות הנגררות מחוסר טיפול מתאים ב-ADHD
אחת התופעות הנראות בשנים האחרונות היא הזנחה של ילדים הסובלים מ-ADHD בעקבות הפצת מידע הסותר ממצאים מחקריים מצד ארגונים (כגון כת הסיינטולוגיה) ואנשים לא מקצועיים שונים המתנגדים לשימוש בתרופות המסייעות לסובלים מההפרעה.
ישנן עדויות לפיהן הזנחה גוררת כישלון בלימודים ובעבודה, כישלון ביחסי אנוש, תסכול והגדלת והסיכוי לפעילות עבריינית ולהתאבדות .
אין דרך לרפא אנשים הסובלים מ-ADHD מהתופעות השליליות של ההפרעה, והסיוע העיקרי להם הוא בהפחתת הסימפטומים שלה. הדרך המוכחת והיעילה נכון להיום לעשות זאת היא באמצעות טיפול משולב שלאיזון תרופתי, לצד טיפול פסיכו-חינוכי. השאלה הקריטית העולה היא התוצאות השליליות של הטיפול התרופתי כנגד התוצאות השליליות של הימנעות מטיפול כזה, אולם בפועל המציאות מורכבת עוד יותר – התוצאות החיוביות או השליליות הן של תמהיל דרכי סיוע.
הפתרון האופטימלי הוא שילוב של אנשי המקצוע – רופא (פסיכיאטר או נוירולוג) לצד טיפול נפשי (פסיכולוג או פסיכותרפיה) וכן סיוע גופני (מרפא בעיסוק או טכניקות סיוע דומות – טיפול ברכיבה, הידרו-תרפיה) וכן הנחיה בנוגע לתזונה נכונה. יחד עם כל אלו חייב להיות גם מי שרואה את התמונה החברתית הנכונה (יועץ, עובד סוציאלי או מתאם). במציאות בדרך כלל אין אפשרות לספק את כלל התמיכה לאדם הבודד בגלל מגבלות שונות ובעיקרן התקציב. חשוב לדעת ולהכיר מה התרומה של כל גורם ובכך ניתן יהיה לנבא גם מה יהיו תוצאות הלוואי של הזנחת נושא כזה או אחר.


ADHD על פי שיטת לוסקי
בשיטת לוסקי אנחנו מתמקדים בחולה ולא במחלה עצמה, או יותר נכון בילד אשר נתפס כבעל ההפרעה, בידיעה שהביטויים ההתנהגותיים הם שונים מילד לילד, וכמו כן גם ההיבטים המשפחתיים, החברתיים, הנפשיים, הפיזיולוגיים והרוחניים של כל אחד ואחד, ההתייחסות בטיפול היא גם לכל אחד מהגורמים האלה, והיחס לכל מטופל הוא אישי ואינדיבידואלי.
שיטת לוסקי מאמינה שילדים הסובלים מ ADHD אינם חולים בשום מחלה. החברה ובעיקר הקהילה הטיפולית, הן שנוטות לתייג את ילדי ADHD ולהצמיד להם טיפולים להפחתת התסמינים. התרופה היא הפתרון הקל והמהיר, שמאפשר לנו להשתלט על הילד ההיפראקטיבי ואז ” לא יהיו הפרעות”. הקושי הגדול ביותר הוא של המורה, שצריכה להתמודד עם כיתה של כ- 40 תלמידים בממוצע ומתוכם גם תלמידים בעלי הפרעה זו. כילדים שונים/אחרים הם ילדים עם רגישות מאוד גבוהה, כמויות אנרגיה מאוד גדולות, נטייה להשתעמם בקלות, מוכשרים ויצירתיים שגורמים להם להיראות כבעלי טווח קשב קצר.ילדים אלה יתנגדו לסמכות ולא יישבו בשקט, אלא אם כן יש משהו שמעניין אותם.
לפי הגישה ההוליסטית רוחנית ובפרט שיטת לוסקי ילדים אלה נחשבים ל”ילדי העידן החדש” או ילדי אינדיגו. ילדי העידן החדש מציגים בפנינו מערכת חדשה וחריגה של דפוסי התנהגות שלא תועדו בעבר. בחברה של היום- מערכת החינוך נתקלת בקושי מול ילדים אלו מאחר והיא בנויה בצורה תבניתית ללא התייחסות אינדיבידואלית לכל ילד וצרכיו בנפרד. מערכת החינוך לא מאפשרת לילד לפתח את יכולות החשיבה, יצירה, דמיון, ספונטניות שטמונות בו. היא שואלת את השאלות ופתוחה לשמוע את התשובות שהיא קבעה מראש לנכונות. אפילו במקצועות הספרות והאמנות אין כבר מקום לחשיבה יצירתית אינדיבידואלית. גם אם יבוא נימוק רציונאלי הגיוני מאחורי הטענה. כפי שצוין קודם- בכיתות הלימוד היום יש בממוצע 40 תלמידים בכיתה- מה שמקשה על הביטוי האישי של כל ילד וילד, ולילדים אילו- שלהם יש צורך גדול יותר לתפוס את מקומם ולבטא את דעתם- דבר זה יוצר תסכול רב שמתבטא בהפרעות בכיתה.
גם בבית ההורה לא יודע איך להתמודד עם האנרגיות החדשות של הילד- שלא נכנס לתבנית החברתית שהוא רואה לנכון בשבילו. הדבר יוצר מריבות וחיכוכים בבית. ההורה בעצם מנסה להכניס את הילד לעוד תבנית- תבנית החינוך שהוא רוצה להקנות לו- בדומה למערכת החינוך. גם ההורה וגם מערכת החינוך רוצים ומצפים מהילד לציות מלא לכל מה שהם דורשים ממנו.
עוד דרך שבה ניתן לראות את הדברים היא דרך הסתכלות בגוף נפש. ברמת הגוף – התהליך שמתרחש במוחו של הילד הוא העברה לא תקינה של הורמונים/אינפורמציה מסוימים ברצפטורים שבמוח- מה שיוצר לו קצרים נוירולוגים. ברמת הנפש – הסביבה מנסה להעביר לו אינפורמציה (תבניות) שנוגדות את הרצון החופשי שלו, מה שיוצר קצר בתקשורת בינו לבין הסביבה.


ADHD ב-4 רבדים
לפי שיטת לוסקי האדם הינו ישות הבנויה מארבעה רבדים המבטאים את השלם. ארבעת הרבדים מבטאים רצונות מנוגדים ומשלימים, המאפיינים צרכים ואתגרים משתנים לחיים מלאים. החלוקה לארבעה משקפת את הקשת השלמה של החיים – ארבעה יסודות: אויר אש מים אדמה. ארבעה רבדים: גופני רגשי שכלי רוחני. הגוף הוא ביטוי של עולם הרגש. הרובד הרגשי הוא ביטוי של עולם השכל (העמדות והאמונות). הרובד השכלי הוא ביטוי של העולם הרוחני, שהוא היכולת להגדיר את הרצון לתת או לקבל ולקבוע את הכיוון באופן חופשי. כל תקלה או קושי, וכן שמחה והצלחה ברובד אחד מופיעים בשאר הרבדים. הרבדים השונים מעידים על אותה התופעה בשינוי צורה. חוסר איזון יופיע כאשר אדם פועל רק בתוך רובד אחד ואינו נע בין הרבדים ואינו משלב את הצרכים השונים. כדי לנוע בין העולמות, אדם צריך לחולל שינוי פנימי, לשנות גישה ואת הכוונה הקשורה למטרותיו. לחוות את העולם ואת המקום בו הוא נמצא מאהבה, לאחוז באהבה ולא להרפות. (לוסקי, 2008 ).

תוך כדי חקירתי בנושא בלטה לי אינטליגנציה אחת מכל רובד שהיא מבטאה את השינוי שילדי העידן החדש מביאים איתם.
ברובד הרוחני- א’- הרצון החופשי- היכולת להבחין שהעולם הוא מרחב ריק שמתמלא ברצון החופשי. ילדי העידן החדש מביאים איתם אנרגיה של שבירת מוסכמות, תבניות חינוך וחשיבה. הם משקפים לנו את האפשרויות הרבות והמגוונות שיש בחברה ושכל אחד יכול לבחור את דרכו- הטובה לו ביותר- בלי הצורך להכתיב מה ראוי, נחוץ וצריך לעשות.
ברובד השכלי- כ’- חיים- היכולת לחולל שינוי פנימי, להיות בתנועה ולהעביר הלאה. הרובד הזה הוא הרובד של שינוי הגישה. האנרגיה שהם מביאים איתם בעצם מביאה אותנו לשינוי בכל מה שקשור במערכות החינוך- בבית ומחוצה לו. בסביבה ובעצמנו.
ברובד הרגשי- 6- אחדות- היכולת לחזק את השונות כדי ליצור אחדות והרמוניה. גאנדי : “יכולתנו להגיע לאחדות מתוך גיוון תהיה היופי והבחינה של תרבותנו”. מנקודת מבטי – עיקר מהותם של ילדי העידן החדש היא לחדד את השונות בבני אדם בלי רצון לשנות אותם ולהתאים אותם לתבניות הקיימות והמקובלות של החברה שלנו- לא להיות שכפולים אחד של השני שכולם אותו הדבר אלא לקבל את השוני שיש בכל אחד מאיתנו. זו בעצם האנרגיה החדשה שלהם- האנרגיה של העידן החדש – אחדות.
ברובד הפיזי – צ’ – יכולת חיברות, חמלה, מחייבות, קבלה, שילוב וניהול אחרים. אינטליגנציה זאת היא התוצאה של כל 3 הרבדים הנסתרים הנ”ל. ילדים אלה מבקשים שנלמד ליישם את המשתנים השונים של האינטליגנציה.
עצם שינוי הגישה שלנו- לשנות את ילדי העידן החדש, יחולל אצלנו שינוי פנימי. השינוי יביא אותנו לאפשר להם לבטא את הרצון החופשי שלהם. נוכל לקבל אותם כמו שהם בלי לנסות להתאים אותם לתבניות “שלנו” ולחבור אליהם מחדש בחמלה.
הממצאים הנ”ל הם כללים ולא מתייחסים לאינדיבידואל. שיטת לוסקי מאמינה שכל אדם הוא יחיד ומיוחד ולכן סיבת המחלה של האחד לא תהיה גם סיבתו של האדם השני. זאת אומרת שקיים מצב ששני אנשים יחלו בסרטן המעי הגס מסיבות שונות. לדוגמא : ג’ קיבל את מחלת הסרטן בגלל חוסר איזון בין נתינה לקבלה . וד’ קיבל את מחלת הסרטן בגלל חוסר שלום פנימי שגורר אותו לויכוחים אין סופיים עם עצמו. המחלה בעצם מגיעה כדי ליצור איזון בחוסר איזון הקיים ולהראות לנו את הדרך לריפוי החוסר איזון. שיטת לוסקי אינה מנסה להחליף את הרפואה הקונבנציונאלית אלא לעבוד בשיתוף איתה. לכן אדם שחולה בסרטן קודם כל יקבל טיפול קונבנציונאלי ובמקביל יגיע אלינו לטיפול וחקירה מהיכן הגיע החוסר איזון.
אני מציגה כאן כמה טכניקות כלליות של טיפול ברובד הפיזי שיכולים לעזור לנו לחולל את השינוי המיוחל של ילדי העידן החדש:


טיפול בפרחי באך :
א .רצון חופשי – רוק רוז- דמות הגיבור האמיץ המוכן לסכן את עצמו למען אחרים.

כ. חיים – האני סאקל- היכולת לעבור מעבר להווה ולעתיד, לשמר את השיעור מניסיון העבר ולאפשר
לחוויה עצמה לקרות.
6. אחדות – ביצ’ – בעל יכולת לראות את הצד החיובי בכל אחד ובכל מצב, מקבל את האחר כמו
שהוא.אדם עם חמלה והרבה רחמים, יש לו סבלנות לחריג.

צ. הרהור/לב – אלם – אנשים בעלי ראיה חיובית ושקטה, יכולים לקחת אחריות.יש להם אינטואיציה
טבעית, כושר התמודדות והתמדה. בדר”כ היכולת שלהם מופעלת לרווחת הכלל
הם אנשים מרכזיים. תפקידי ניהול וארגון.


נקודות דיקור :
א -לב CV17. כ- אף ימין LI20. 6- אגודל שמאל LU10. צ- רגל ימין SP3.

תזונה – שינוי משפחתי. מזונות שיש להימנע מהם: * מוצרים המכילים צבעי מאכל, חומרי טעם או חומרים משמרים, מזון מהיר. * סוכר מוכר כחומר שגורם לילדים לפעלתנות יתר לכן מומלץ להימנע מסוכר לבן, משקאות מוגזים וממותקים, מומלץ להימנע מקמח לבן.
מזונות מומלצים : הדרך הטובה ביותר שבה וכל להבטיח שהמזון שהילדים אוכלים נקי מתוספים מזיקים היא לקנות מזון טרי ולהכין את המזון בעצמנו. * ויטמינים מקבוצת B מרפאים מצבים מתוחים. מקורות טובים לויטמינים אילו הם בין היתר אורז חום, * שימרי בירה (ניתן להוסיף לשייק פירות וליוגורט) וירקות עליים. * מאחר וילדים אילו עלולים לסבול מעודף של נחושת או עופרת בדמם, מזונות עשירים בוויטמין C מסייעים לניקוי הרעלים הללו מהגוף. מומלץ לאכול פירות הדר. * כדי לעודד יצירה של סרוטונין במוח (חומר כימי הגורם לתחושה של רגיעה) ניתן לשלב בארוחות וביניהם מוצרי סויה, יוגורט לא ממותק המכיל “חיידקים טובים” פעילים, דגנים מלאים, בשר עוף או הודו ועוד מוצרים המכילים טריפטופן (אחד מחומצות האמינו שגורם להרפיית מתח ומשרה שינה( שהוא מוליך של הסרוטונין. * הקפידו לשלב בארוחות באופן קבוע מזונות התורמים לבריאות המוח כגון: מזונות עשירים בחומצות שומניות חיוניות. אלה מצויים בדגים (פורל, סלמון, פוטית ועוד), אגוזים, שקדים ובזרעי פשתה טחונים (1-2 כפיות לילדים, 1-2 כפות למבוגרים). (האנציקלופדיה החדשה לריפוי טבעי,2008)


תיאור מקרה טיפולי
לידור בן 9 וחצי אובחן לפני כשנתיים כסובל מהפרעת קשב וריכוז, הוא שותה ריטלין מהיום שאובחן. הילד ואימו הגיעו לטיפול בעקבות לחץ מהתנהגותו בבית ובבית הספר. לידור לא מוכן להקשיב להוראות, לשמור על סדר, או לקבל אחריות על התנהגותו. החלק הבעייתי ביותר הוא התנהגותו האימפולסיבית בבית הספר והחוסר רצון שלו להכין שיעורי בית.
אימו של לידור סיפרה לי על מקרה האחרון שקרה בבית הספר. זה היה בשיעור אנגלית ולידור עמד בכיתה ולא הקשיב לדברי המורה. המורה כעסה והוציאה את לידור החוצה. לידור התעצבן בעט בכיסא ויצא החוצה. לאחר שיצא המשיך להפריע למורה ודפק על חלונות הכיתה. מנהלת בית הספר קראה לו שיגיע אליה אך הוא ברח ולא הקשיב לדבריה. לידור הושהה מבית הספר ליום לימודים אחת.
ששאלתי את לידור על המקרה הוא סיפר לי על המקרה מנקודת מבטו. לידור טוען שהוא עמד בכיתה וחברים שלו הצחיקו אותו אז הוא צחק ואז המורה צעקה עליו והוא התעצבן ,הוא בעט חלש בכיסא ויצא החוצה. לידור טוען שהוא לא אוהב את שיעורי אנגלית והמורה הנוכחית תמיד צועקת עליו. יש לו גם בעיה עם שיעורי מוזיקה שמשעמים אותו והמורה למוזיקה גם צועק עליו. שאלתי אותו מה קורה בשיעורים אחרים ( חוץ מאנגלית ומוזיקה ). לידור טוען שבשאר השיעורים הוא מסתדר מצוין, המחנכת שלו מלמדת אותו ואיתה הוא מסתדר כי היא לא צועקת אליו אלא מדברת איתו. שאלתי את ל’ איך הוא הרגיש ביום שהוא הושהה ונשאר בבית . הוא אמר שהוא הרגיש עצוב ושהיה לו משעמם להיות כל היום לבד בבית.
שאלתי את לידור כמה שאלות שסקרנו אותי לדעת :
איך היחסים שלך עם אמא ? טובים. אתם מתווכחים לפעמים? כן למה? אנחנו מתווכחים כשהיא מבקשת ממני לעשות משהו שאני לא רוצה ואז אני לא עושה והיא צועקת אלי. איך אתה מרגיש שהיא צועקת אליך? אני כועס ומסתגר עם עצמי בחדר ואני לא מדבר איתה, ואז אמא גם כועסת ואומרת שהיא לא מדברת איתי. ואחרי שאתה נרגע מה קורה ? כלום אנחנו חוזרים לדבר. ואיך היחסים שלך עם אבא ? טובים. אבא גם מבקש ממך לעשות דברים שאתה לא רוצה ? כן . ואתה עושה אותם? לא תמיד, אבל אבא לא צועק עלי. יש לך חברים ? כן, הרבה . ואיך אתה מסתדר איתם ? טוב. ואם חבר שלך מבקש ממך משהו שלא בא לך לעשות איך אתה מגיב? אני אומר לו שאני לא רוצה . ואז מה קורה? כלום. הוא כועס עליך ? לא. מה אתה אוהב לעשות? לשחק כדורגל וכדורסל, ללכת לים ולקניון, לשחק במחשב, לראות טלוויזיה. מה משמח אותך ? כשקונים לי מתנות . איזה שיעור אתה הכי אוהב בבית הספר ? שיעורי ספורט. מה קורה עם שיעורי הבית ? אני לא אוהב לעשות שיעורי בית זה משעמם אותי.


משפטי מפתח של לידור :
” תמיד צועקים עלי” ט/2 ” זה לא בגללי , זה בגלל ילדים אחרים” צ/2 ” כשמוצאים אותי מהכיתה אני נהייה עצוב ” ג/2 ” אני אוהבת לשחק כדורגל, ללכת לים, לשחות ” ל/3

להלן משפטי מפתח של האימא:
” הוא פשוט לא מוכן להכין את שיעורי הבית שלו ” פ/ 4
” רק אם אני עומדת על שלי הוא מקשיב לי ” פ/4
” כל שני וחמישי מתקשרים אלי מבית הספר , זה מפריע לי ” 2/10
” הוא ילד מקסים ” 3/6

האינטליגנציות החלשות הן : ח- דיבור, ל- תשמיש, ע- שחוק/מוח, 7- התבוננות, פ- ממשלה, א- רצון חופשי.
האינטליגנציות החזקות הן : 3- אהבה, ט- טעם, ר- שלום, ק- שינה/תא, צ- הרהור/לב.


התוכנית טיפולית :

מטרת הטיפול :
1.להגיע לשליטה עצמית גבוהה יותר (אימפולסיביות) . 2.לשפר את הקשב והריכוז. 3.לאזן התנהגות של פעלתנות יתר (היפראקטיביות).

אינטליגנציות חזקות אינטליגנציות חלשות
לידור ה , ק , י , ת , 2
3 , 8 , ל , פ ,ס
אמא 3 , ט , ר , ק , צ
ח , ל , ע , 7 , פ ,א
לפי הטבלה ניתן לראות מספר אינטליגנציות משותפות לאמא וללידור.
בחרתי לעבוד על האינטליגנציות הבאות : 3 – אהבה- אינטליגנציה זאת חלשה אצל לידור וחזקה אצל האימא ולכן היא תוכל לעזור לו לפתוח ולחזק את האינטליגנציה. ל- תשמיש- אינטליגנציה זאת חלשה אצל שניהם ולכן יכולה להיות חוט מקשר ומגשר. ק – תא/שינה- אצל שניהם אינטליגנציה זאת חזקה ודרכה ניתן יהי לפתוח אינטליגנציות חסומות. לאחר הסתכלות על עץ החיים ניתן לראות שעבודה עם שלושת האינטליגנציות הנ”ל תוכל לפתוח ולחזק את האינטליגנציה הרביעית המשותפת בניהם והיא ה-פ – ממשלה.


הטיפול רובד רוחני
א. תרופות לוסקי 1. תשמיש – לחבק במקום לכעוס. במצבים שבהם כועסים על לידור הן בבית והן בבית הספר, אמא צריכה לחבק אותו ולא לכעוס ולנסות לדבר ולהבהיר את המצב ללא צעקות אלא בנועם. כך הם יכולים לגעת בעומקם של דברים. 2. תשמיש – לעשות עיסוי ללידור כל יום במשך 5 דקות עם שמן לבנדר או קמומיל (גורם לתחושת שלווה) לפני השינה. 3. אהבה – לציין במה הייתי טוב היום. שלידור יפרגן לעצמו כל יום על מעשה אחד שנתפס כטוב בעיניו ובמקביל שהאמא תפרגן על מעשה אחר של לידור שנתפס כטוב בעיניה. 4. תא/שינה – לשלוח ברכה. כל לילה לפני השינה לשלוח ברכה לשנים או שלושה אנשים(אמא ולידור ביחד).
ב. טיפול בהילינג – הילינג הוא ריפוי אנרגטי. זהו טיפול שמתמקד באנרגיה שנמצאת מסביבנו (הילה- אאורה) ובאנרגיה שנמצאת בתוכנו. בבסיס השיטה נעוצה העובדה שכולנו גופים אנרגטיים. מחשבה היא אנרגיה, הגוף הפיזי הוא אנרגיה ומחלה היא ביטוי פיזי של אנרגיה. בהילינג, המטרה היא להעלים את האנרגיה שגורמת למחלה. כאשר האנרגיה שגורמת למחלה נעלמת, גם המחלה נעלמת. הטיפול מכוון לטיפול באינטליגנציות.


הטיפול ברובד שכלי
א. פסיכותרפיה
טיפול בפסיכותרפיה בשיטת לוסקי מתבצע ע”י שיחות שמטרתן להגדיל את המודעות של המטופל לתהליכים המתרחשים בחייו .עצם המודעות של המטופל לדפוסי החשיבה וההתנהגות הקוגניטיבית שלו, מאפשרים לו לבחון מחדש את דפוסי התנהגותו ולשנותם בהתאם לצורך האמיתי שלו. השיחות בטיפול זה יתנהלו הן מול האימא והן מול לידור, באופן כזה שכל אחד מהם יקבל את הזמן שלו ובשילוב בין שניהם. בפסיכותרפיה עם לידור אנחנו נדבר על סיטואציות שקשורות להתנהגותו ההיפראקטיבית, אימפולסיבית כהכנה לדמיון מודרך.
ב. דמיון מודרך – דמיון מודרך הוא שילוב של טכניקות הירגעות והרפיה, הכוללות החזייה של פרטי עצמים ודימוי של שימוש בחושים אחרים. השיטה משתמשת בדמיון כדי להעלות מחשבות לא מודעות באופן אסוציאטיבי, ולתרגל את שליטת המוח על התפקודים הגופניים. בדמיון המודרך אנחנו נעלה את אותם סיטואציות מהפסיכותרפיה אך ניתן להם פתרון שונה.


רובד הרגשי
א. אומנויות – טיפול באומנויות הוא תחום מקצועי שעושה שימוש בשפת האומנות לצרכי טיפול ושינוי נפשי. אומנות מהווה אמצעי לביטוי רגשות, תכנים פנימיים וקונפליקטים, תוך פתיחת צוהר לתכנים לא מודעים. היצירה מספקת מרחק רגשי הנחוץ לעיתים כדי להתמודד עם חלקים מאיימים, וכן מחברת את המטופל לכוחות ולחלקים החזקים והלא פגועים שלו, מכיוון שהיא פונה אל החלקים היצירתיים של הנפש ונותנת להם מקום וביטוי. ניתן לטפל במשתנים מגוונים כגון : ציור, ריקוד, פיסול, משחק, שירה, נגינה ועוד.
ב. פסיכודרמה – פסיכודרמה מחברת את האדם אל היצירתיות והספונטאניות שטמונים בו. היא עוזרת לשחרר את הרגש ולראות את התמונה באופן שונה. ניתן לעלות בטפול סיטואציות אין סופיות , לדוגמא: נשתמש בטכניקה של חילוף תפקידים בין האימא ללידור. ניתן לקחת סיטואציה מחיי היום יום שבו הם מתקשים לתקשר או שנוצר איזהו מחסום רגשי. בדרך זו יוכל לידור להזדהות עם המקום של ההורה/ מחנך ולראות את התמונה מנקודת מבט שונה.


רובד פיזי
א. פרחי באך ללידור :
אספן – חוסר פחד מתוך מודעות וידיעה שכוחה של האהבה עומד מעל הכול וכוח זה הוא כל יכול (לאיזון אינטליגנציה של אהבה ).
לרצ’ – אינו פוחד מכישלון והצלחה, דעתו ויכולתו נחושה ורבה, לוקח סיכונים, נחוש, מאמין ביכולת שלו להצליח, אחת האמונות שלו אומרת גדילה דרך תהייה וניסוי מובילה להצלחה.(לאיזון של אינטליגנציה ריפוי).
רוק וואטר – בעל אידיאלים גבוהים וברורים, אנשים גמישים במחשבתם, המון שקט פנימי. יש להם אופקים רחבים, מעמיקים, יסודיים, מאמינים שהכול במקום הנכון בזמן הנכון. ( לאיזון אינטליגנציה של תשמיש).
ויין – מנהיג, מורה חכם וסבלני, בעל יכולת שיכלית, בעל שאיפות ברורות. משתמש בכישוריו הרבים לביצוע תוכניות יצירתיות. מעניק לסובבים בטחון ללא צורך לשלוט. (לאיזון אינטליגנציה של ממשלה).
אימפיישן – בהיר מחשבה, אינטואיציה מאוד גבוהה מעל הממוצע, סימפטי, סבלני וסובלני. (לאיזון של אינטליגנציה של בטן).

ב. טיפול בתנועה – טיפול בתנועה הוא סוג של טיפול רגשי שעושה שימוש בתנועה כתהליך שעוזר למטופל לחוות, להבין ולעשות חיבור בין תחושות גופניות, רגשות ומחשבות.ביסוד שיטת הטיפול מונחת התפיסה שהגוף והנפש מצויים בקשר הדוק ומתמיד, ובין השניים מתקיימים יחסי הדדיות ושזירה קבועים. הטיפול בלידור יעשה ע”י משחקים כגון : כדור, משחק בחול, שחיה, ספורט (שחרור אנרגיות) ועוד.
איך טיפול בהפרעות קשב וריכוז מתחבר עם טיפול בחרדות או טיפול זוגי


ביבליוגרפיה:
1. אתר ד”ר קשב . נדלה בתאריך 25.02.08 –

http://www.giladd.co.il/site/index.asp?depart_id=48082

2. אתר ויקיפדיה. נדלה בתאריך 25.02.08 –

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%A7%D7%A9%D7%91%2C_%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA.

3. אתר מכללת לוסקי . נדלה בתאריך 29.03.08 –

https://www.lousky.co.il/articlesHumanNeedsPyramide.htm

4. האנציקלופדיה החדשה לריפוי טבעי. מהדורה ראשונה 2006.
5. ילדי האינדיגו/ לי קרול וג’אן טובר בהוצאת אור עם. מהדורה ראשונה 2000.
6. אתר בתי מרקחת קשובים נדלה בתאריך 18.05.08 –

http://www.livecity.co.il/47516/Ritalin

7. אתר פסיכולוגיה עברית נדלה בתאריך 22.05.08

http://www.hebpsy.co.il/articles.asp?id=220

8. אתר מרכז תמר נדלה בתאריך 22.05.08

http://www.tamarcenter.co.il/cms/index.php