טיפול בחרדות, התקפי חרדה, הפרעות פאניקה

חרדה “נורמאלית” וחרדה כהפרעה
חרדה ופחד הן תופעות נורמאליות, רחבות היקף, שתפקידן המקורי לגרום לאדם לברוח מסכנה. כל אדם חווה לעתים תחושת חרדה מסוימת. תחושה זו מאופיינת בתחושת פחד לא ממוקדת ומלווה בדרך כלל בכאב ראש, הזעה, דפיקות לב, תחושת עילפון, תחושת חנק או כאב בחזה, כאב בטן ושלשול. רוב בני האדם עשויים לחוש חרדה מסוימת כאשר הם צריכים לעמוד מול אולם מלא אנשים ולנאום. חרדה נחשבת למחלה או להפרעה כאשר היא מפריעה לתפקודו של החולה בה, למשל, כאשר היא מוגזמת ביחס לגירוי שמעורר אותה. לעתים מלווה חרדה בדיכאון, בושה או אשמה.


התקפי חרדה – כמה זה נפוץ? 
למעשה, הפרעות החרדה הן תופעה נפוצה למדי – אחד מכל ארבעה אנשים מגיע למצב של חרדה פתולוגית לפחות פעם אחת בחייו. כמעט כל הפרעות החרדה נפוצות פי שתיים בקרב נשים ביחס לגברים. המקרה היחיד בו היחס שונה הוא ההפרעה הטורדנית-כפייתית, שהשכיחות שלה שווה בין המינים.  הפרעת חרדה תופיע, בדרך כלל, לפני גיל 40-50. במידה וההפרעה מופיעה בגיל מאוחר יותר, רצוי לעבור בירור גופני מקיף.
יש לא מעט גורמים פיזיים שעלולים לגרום לתסמינים דמויי חרדה. בדיוק בגלל זה, לפני שמאבחנים הפרעת חרדה, צריך לשלול גורמים אחרים, שהסימפטומים שלהם דומים לחרדה – למשל, מחלות לב שונות מחלות נשימתיות, עלייה או ירידה ברמת הסוכר בדם, בעיות בבלוטת התריס, בעיות בריכוז המלחים כגון ירידה בסידן, גידולים, בעיות נוירולוגיות, הרעלת סמים או גמילה מסמים.


סוגי חרדות
נהוג לחלק את הפרעות החרדה לארבע קבוצות עיקריות:
1. הפרעת אימה (Panic Disorder ) – מאופיינת בתסמינים גופניים, כגון קוצר נשימה, תחושת מחנק, פעימות לב מואצות, סחרחורות, כאבי ראש, הזעה, רעד או צמרמורות, גלי חום וקור, בחילות ושינויים בפעילות המעיים, וכן בתסמינים נפשיים כחוסר אונים, מצוקה, אבדן שליטה, פחד מגורם לא ידוע, מאבדן שליטה, מיציאה מהדעת, ממוות ושינויים בהתנהגות (כולל מצבי הימנעות שונים).
הופעת ההפרעה אינה נובעת בהכרח מסיבה ידועה לסובל ממנה.
אחת התופעות הקשות הנלוות למצב זה היא התקף חרדה: הופעה פתאומית ורבת עצמה של בהלה, פחד או אי נוחות, המגיעה לשיאה בתוך עשר דקות לערך וכוללת לפחות ארבעה מהתסמינים הקשורים להפרעות אימה ללא אינדיקציה לאירוע רפואי אובייקטיבי (כגון התקף לב, לחץ דם גבוה וכו´).
2. הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder, GAD) – מאופיינת בדאגות ובמתח סביב נושאים שונים ומגוונים העוסקים בענייני היומיום. אנשים הסובלים מהפרעה זו מוטרדים ומודאגים גם בשל אירועים שכיחים ורגילים. הם מרבים בתלונות על עייפות, בהלה ותחושת כובד.
3. הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder,OCD) – מתבטאת במחשבות בעלות תוכן מאיים או מפחיד, אשר טורדות שוב ושוב את המטופל שאינו מצליח לסלקן מתודעתו. המחשבות מפריעות ומאיימות על המטופל, מעלות את רמת החרדה ומפריעות בתפקוד ובריכוז. אנשים הסובלים מהפרעה טורדנית נאלצים לעתים לחזור ולבצע פעולות מסוימות שוב ושוב כדי להירגע ומוצאים עצמם עסוקים זמן רב בפעולה החוזרת על עצמה, למשל, רחצה, ניקיון, סידור חפצים בסדר מסוים וכו´.
4. פוביה / בעת (FOBIA) – מצב שבו הפרט סובל מפחד ומבהלה חריפים ומוגזמים כלפי אובייקט מסוים או מצב מסוים, שאינם מעוררים תגובות דומות בקרב האדם הסביר. רמת הפחד אינה תואמת את הנסיבות ועלולה להביא להימנעות מפעולות יומיומיות שגרתיות ופשוטות. פוביה תוגדר ככזו כאשר הפחד פוגם בשגרת היומיום של האדם, בתעסוקתו או באיכות חייו. הסובלים מפוביה ערים בדרך- כלל לחוסר ההיגיון שבפחד, אך אינם מסוגלים לבטלו או להפיגו. אמנם מושאי החרדה מרובים ומגוונים, אך מקובל לחלק את הפוביות לשלושה סוגים מרכזיים:
א. פוביות פשוטות – אימה משתקת ממפגש עם חפץ, בעל חיים, סיטואציה מסוימת (לעתים די במחשבה עליהם). דוגמאות שכיחות הן חרקים כלשהם (עכביש, מקק), גבהים (מעליות, מגדלים, טיסות), טיפולים רפואיים (זריקות, בדיקות דם, טיפול שיניים) ועוד.
ב. חרדה חברתית – מתבטאת בתסמיני חרדה, מתח ותחושת אי נוחות במצבים חברתיים שונים, ולעתים אף בהימנעות חלקית או מלאה ממצבים אלה. לדוגמה, דיבור, אכילה, כתיבה, נוכחות קהל או אנשים זרים, אירועים שונים, קניות במרכזים גדולים ועוד.
ג. אגרופוביה – פחד ממקומות בלתי מוכרים ומורכבים. הסובלים מאגרופוביה יימנעו מכניסה לבית-קולנוע, מנסיעה ברכבת לבדם או מביקור בסופרמרקט. מדובר בהפרעה מגבילה מאוד אשר גורמת לרבים מהלוקים בה להיות מרותקים לביתם.


טיפול מוקדם בתופעות ימנע טיפול בחרדות או טיפול משפחתי שהוא כידוע חלק של טיפול זוגי.
כאשר יש טיפול מוקדם בבעיה, כל יתר הטיפולים יהיו מיותרים.


התקפי חרדה בגישה הקונבנציונאלית

1. מבנה המוח
על מנת להבין את המתרחש בגוף בזמן התקף חרדה, תחילה נבחן את מבנה המוח והתפקידים של האזורים השונים בו שקשורים לתהליך זה.
נתחיל בהגדרה של מהי המערכת הלימבית שנמצאת עמוק במרכזו של המוח –
המערכת הלימבית (limbus בלטינית: קצה) כוללת את המבנים במוח האנושי המעורבים ברגש, מוטיבציה, והקשר בין רגש לזיכרון.
המערכת הלימבית משפיעה על היווצרות זיכרון על ידי שילוב מצבים רגשיים עם זיכרונות מאוחסנים של תחושה פיזית.
המערכת הלימבית כוללת מבנים מוחיים קליפתיים ותת-קליפתיים רבים. להלן האזורים שבדרך כלל נחשבים לחלק מהמערכת הלימבית:
אמיגדלה: מעורב באיתות לקליפת המוח על גירויים מניעים משמעותיים כמו אלו הקשורים בפחד או תגמול;
היפוקמפוס: דרוש ליצירת זיכרונות ארוכי טווח;
גירוס הסינגולום: מסדיר פונקציות אוטונומיות – קצב לב ולחץ דם, כמו כן פעילות קוגניטיבית וריכוזית;
הגירוס הכיפתי: אזור הכולל את הסינגולום, ההיפוקמפוס והגירוס הפארהיפוקמפי;
היפותלמוס: מווסת את מערכת העצבים האוטונומית על ידי ייצור שחרור וייצור הורמונים. משפיע על לחץ דם, קצב לב, רעב, צמא, עוררות מינית, ומחזור השינה;
הגוף הפטמתי: חשוב להיווצרות זיכרון;
גרעין האקומבנס: מעורב בתגמול, עונג והתמכרות;
קורטקס אורביטופרונטלי: מעורב בקבלת החלטות;
גירוס פארהיפוקמפי: חלק מההיפוקמפוס, משחק תפקיד ביצירת זיכרון מרחבי;
תלמוס: ‘תחנת הממסר’ לקליפת המוח; 
וכעת נתמקד באזור שנקרא אמיגדלה. לפי הבנתי, אזור זה מעורב באופן ישיר וחד משמעי בכל הקשור לפסיכופתולוגיה של התקפי חרדה.
האמיגדלה היא מבנה דמוי שקד, המורכב מכ-13 גרעינים, המצוי בעומק האונה הטמפורלית התיכונה במוח. האמיגדלה מקושרת עם תגובות רגשיות למצבי סכנה (בעיקר פחד ותוקפנות) ומשתתפת בתגובות התנהגותיות, האוטונומיות וההורמונליות בנוכחות גירויים רגשיים. כמו ההיפוקמפוס, גם האמיגדלה היא חלק מהמערכת הלימבית. האמיגדלה נחשבת למעורבת ישירות בתהליכי ויסות רגשי ו”אחראית” על פחד ומורא. כמו כן ידוע שהזיכרונות הראשונים של האדם לאחר הלידה מאוכסנים באמיגדלה. משום כך בדרך כלל איננו זוכרים אירועים עד גיל 3. כמו כן בגלל זה אדם שאיבד את זיכרונו (למשל בתאונות דרכים) עדיין זוכר את שפת אימו. 
אזור האמיגדלה הוא החלק הרגשי של המוח והוא פועל בשיתוף פעולה עם שאר אזורי המוח ובמיוחד עם אזור הקורטקס (קליפת המוח) שהוא החלק הקוגניטיבי (שכלי-מחשבתי). כאשר אזור האמיגדלה מוצף (בדרך כלל עקב הדחקה רגשית), הרגש “משתלט” על הפעילות המוחית הכוללת, כתוצאה מכך מציף את ההיפותלמוס שמפעיל את מערכת העצבים האוטונומית והמערכת ההורמונאלית ויוצר התקף חרדה. ניתן לדמות את התהליך לבריכת מים אשר אוגרת ואוגרת מים ללא אפשרות להתנקז (מים = רגש), כאשר בריכה זאת מתמלאת עד גדותיה, המים מתחילים לגלוש ולהציף את כל האזורים השכנים ולעורר מצב של סכנה ואיום (סכנה = חרדה).


2. הגורמים להתקפי חרדה
הרופאים והחוקרים של הרפואה הקונבנציונלית עדיין לא הגדירו באופן חד משמעי את הגורמים הפיזיולוגיים להופעתה של הפרעת חרדה. ישנם מחקרים המראים את הקשר בין מרכיבים גנטיים לבין נטייה להתקפי חרדה, ומניחים שכמו בהפרעות נפשיות אחרות, גם כאן, המחסור במעביר העצבי סרוטונין מהווה גורם להפרעה.
ישנן גישות פסיכולוגיות השונות המציאות מגוון סוגי טיפול בהפרעות חרדה על פי התפיסה שלהן את ההפרעה והגורמים לה.
המקובל והמוסכם בעולם הפסיכולוגיה הוא שהתקפי חרדה הן תולדה של שילוב של גורמים פסיכולוגיים, סביבתיים וביולוגיים. חלק מהגורמים הפסיכולוגיים יכולים להיות סגנון חיים רווי במתח ולחץ אשר מעוררים פעילות מוגברת של המערכת העצבית האוטונומית וגורמים בסופו של דבר לשיבושה.
על פי המאמר של הפסיכולוגית קרן קפלן והפרופ’ אורן קפלן, ישנן גישות שונות להסתכלות על הפרעת החרדה והטיפול בה.
כיוון חשיבה אחד אומר שהתקפי חרדה הם סימפטום ממוקד המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם.
לעומת זאת, הגישה הרפואית- תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. יש להדגיש שהטיפול התרופתי אינו משנה את מקור הבעיה ולכן הפסקת התרופות תחזיר פעמים רבות את החרדה 


3. אבחון הפרעות חרדה

התקף מוגדר כהופעה פתאומית ורבת עוצמה של בהלה, פחד או אי נוחות, המגיעה לשיאה בתוך 10 דקות לערך וכוללת לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים, ללא אינדיקציה לאירוע רפואי אובייקטיבי (כגון התקף לב, לחץ דם גבוה וכדומה):
תחושה של סכנה קרבה
הצורך להימלט
דפיקות לב
הזעת יתר
רעידות
קוצר נשימה
תחושה של מחנק
כאב, דקירות או אי נוחות בחזה
בחילה או אי נוחות בדרכי העיכול
סחרחורת
דפרסונליזציה: תחושה שהדברים אינם מציאותיים.
פחד מאובדן שליטה או פחד מ”יציאה מהדעת”
פחד ממוות
דקירות קלות
גלי קור או חום


טיפול מוקדם בתופעות ימנע טיפול בחרדות או טיפול משפחתי שהוא כידוע חלק של טיפול זוגי.
כאשר יש טיפול מוקדם בבעיה, כל יתר הטיפולים יהיו מיותרים.



ישנם שלושה סוגים של התקפות פאניקה:
פתאומית – ההתקפה מופיעה “יש מאין”, ללא כל אזהרה וללא כל סיבה הנראית לעין.
מצבית – מצבים שבהם הפרט תמיד סובל מהתקף, למשל כניסה למנהרה.
נטייה למצביות – מצבים בהם קיימת סבירות שהפרט יסבול מהתקפת פאניקה, אם כי זו אינה תמיד מתרחשת. לדוגמא, פרט אשר לפעמים סובל מהתקפות פאניקה בעת נהיגה.

חשוב לשים לב כי ישנן הפרעות ומחלות גופניות אשר מעוררות סימפטומים כמעט זהים לאלו של התקף חרדה, כגון: מחלות לב, הפרעות הורמונליות בבלוטת התריס, הפרעות הורמונליות ביותרת הכליה, בעיות נשימה, אלרגיות ועוד.


5. הטיפול הקונבנציונאלי בחרדה

הטיפול הקונבנציונאלי נחלק לשני חלקים: הטיפול הפסיכולוגי בשילוב שיטות שונות והטיפול התרופתי:
טיפולים פסיכולוגיים
טיפול דינאמי (גישה פסיכואנליטית)
הטיפול הדינאמי מניח מקורות לא מודעים לחרדה ויוצר באמצעות תהליך טיפולי ארוך טווח מסע אל העצמי בו המטופל מפתח מודעות רבה יותר לחלקיו הפנימיים ולקונפליקטים הבלתי פתורים שבו. הגישה דורשת טיפול ארוך טווח של חודשים לפחות. היא עשויה להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים, אך לא תמיד מספיקה או מתאימה להסרת הסימפטומים המטרידים שעולים מהפרעת החרדה.
טיפול התנהגותי (Behavior Therapy)
מטרתו של הטיפול ההתנהגותי לשנות את ההתנהגות הבלתי רצויה ולשלוט בה. האדם לומד להתמודד עם מצבים קשים, פעמים רבות באמצעות חשיפה מבוקרת לאותם מצבים. סוג זה של טיפול נותן לפרט תחושה של שליטה על חייו.
טיפול קוגניטיבי (Cognitive Therapy)
מטרתו של הטיפול הקוגניטיבי לשנות דפוסי חשיבה בלתי מועילים או מזיקים. הפרט בוחן את רגשותיו ולומד להבחין בין מחשבות מציאותיות למחשבות בלתי מציאותיות. בדומה לטיפול ההתנהגותי, הפרט מעורב באופן פעיל בתהליך החלמתו ומקבל תחושת שליטה על חייו.
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי CBT (Cognitive Behavior Therapy)
מטפלים רבים עושים שימוש בשילוב של טיפול קוגניטיבי והתנהגותי. אחד היתרונות של טיפול מסוג זה הוא כי המטופל לומד על כישורי החלמה אשר יכולים להועיל לו לאורך חייו.
טכניקות של הרפיה ודמיון מודרך
טכניקות של התרגעות מסייעים לפרט לפתח יכולת להתמודד במידה רבה יותר של יעילות עם גורמי הלחץ המובילים לחרדה, כמו-גם עם חלק מהתסמינים הפיסיים של החרדה. הטכניקות הנלמדות כוללות תרגול של נשימה נכונה.
היפנוזה
מקובל שהשימוש בהיפנוזה עשוי להשתלב בצורה יעילה בכל סוג של טיפול בהתקפי חרדה.
טיפול תרופתי
על פי הגישה הקונבנציונאלית, למרבית הפרעות החרדה יש גם מקור ביולוגי מסוים ולכן ניתן לרוב לטפל בהן באמצעות תרופות. הרפואה הקונבנציונאלית דוגלת בכך שטיפול תרופתי עשוי להיות מועיל ולרוב נעשה שימוש בטיפול תרופתי בשילוב עם אחת או יותר משיטות הטיפול הפסיכולוגיות המצוינות לעיל. לעתים נעשה שימוש בתרופות נוגדות דיכאון או תרופות להורדת רמת החרדה על מנת להקל על תסמינים קשים ועל מנת שאפשר יהיה להתקדם עם סוגים נוספים של טיפול. טיפול תרופתי יעיל עבור אנשים רבים ומהווה אפשרות טיפול ארוכת טווח או קצרת טווח, תלוי בפרט המטופל.
הרופאים מאמינים כי טיפול תרופתי, ובעיקר באמצעות תרופות נגד דיכאון, עשוי להיות מועיל בטיפול בהתקפי חרדה ולרוב נעשה שימוש בו בשילוב עם סוגי טיפול אחרים, כדוגמת תרפיה קוגניטיבית-התנהגותית. תרופות נגד דיכאון ותרופות להקלת חרדה נועדו להקלת התסמינים, ומתן אפשרות להתקדם עם סוג אחר של טיפול. טיפול תרופתי עשוי להיות לטווח קצר ולעתים דרוש לאורך זמן רב, תלוי בחולה.
התרופות הנפוצות לשימוש בהתקפי חרדה הן ממשפחת SSRI (selective serotonin reuptake inhibitors). כמו כן יש שימוש בבנזודיאזיפינים, (benzodiazepines) טריציקליקים (tricyclic), חסמי בטא (beta blockers), ו- MAOI (Monoamine oxidase inhibitors).


“אינטליגנציה רגשית”
המוח האנושי עבר תהליך של גדילה במשך מיליוני שנות אבולוציה. בבסיסו, היה רק גזע המוח המקיף את החלק העליון של חוט השדרה ומסדיר פונקציות חיים בסיסיות כגון נשימה וחילוף חומרים. אונת חוש הריח, שהייתה חשובה ביותר להישרדות, היא שגרמה להתפתחות מרכזי רגש. עם הופעת היונקים, הופיעו שכבות חדשות של המוח הרגשי, שנקראות המערכת הלימבית (מלטינית, לימבוס = טבעת). המערכת הלימבית שולטת בתחושות של תשוקה מינית, זעם, אהבה, פחד וכן היכולת ללמידה וזכרון. מן המערכות הרגשיות התפתח אחר כך המוח ה”חושב”, הניאו-קורטקס, קליפת המוח החדשה. הניאו-קורטקס הוא מושב המחשבה. הוא מכיל את המרכזים האוספים ומבינים את מה שאוספים החושים. הוא זה המאפשר לנו לפתח תחושות על רעיונות, אומנות, סמלים וכולי. עם זאת, במצבי חירום והישרדות, מרכינים בדרך כלל המרכזים השכליים במוח את ראשם בפני המערכת הלימבית, המערכת הרגשית. כלומר, שתי מערכות – לימבית שמונחת ע”י הרגש, ושכלית שמונחית ע”י הניאו-קורטקס – שפועלות בהרמוניה.
ידועים מקרים, כאמור, בהם משתלטת המערכת הלימבית על השכלית, מעין “מחטף” המאפשר פעילות מהירה ללא מחשבה. דוגמא כזו הוא דחף בלתי נשלט שמסתיים ברצח. מקור “מחטף” זה הוא השקד, האמיגדלה , אחד המרכזים החשובים ביותר במערכת הלימבית.לשקד רשת נרחבת של קשרים עצביים המאפשרת לו בשעת חירום רגשית להשתלט על המוח ולהנהיגו. השקד הוא מעין “שומר פסיכולוגי בכוננות לרגעי חירום”, בעל יכולת מהירה אף מזו של הניאו-קורטקס לנתח מצב ולהחליט על דרך פעולה. מכאן נגזרת ההבנה השכלית המאוחרת לעתים של מעשה שעשינו במהירות, שכן השקד הוא מהיר ואינטנסיבי, לעתים בלתי נשלט. הקשרים בין השקד (המערכת הלימבית) לבין הניאו-קורטקס הם כ”ברית” שבין הלב לשכל המתווכת ע”י הקורטקס הבין-מצחי המבקר את התחושות ומתפקד כ”מתג כיבוי” המרגיע את השקד במצבי חירום. השילוב של המוח השכלי והרגשי הוא המפתח להצלחה ואושר.



התקפי חרדה – כך זה היה פעם
פרויד היה אבי התפישה שניתן לטפל בהתקפות של חרדה באמצעות דיבור ובכך יסד את ענף הפסיכולוגיה. תפישתו חוללה מהפכה משום שעד אז נהגו לכלוא את החולים שהוגדרו אז כסובלים מ”התקפי היסטריה” בבתי חולים לפגועי נפש. ואת התופעה יחסו בעיקר לנשים. למעשה מוצאה של המילה “היסטריה” מהמילה הלטינית hysterium שמשמעה רחם. בימי הביניים האמינו שהסיבה לתופעת ההיסטריה של הנשים קשורה לעליית הרחם כלפי מעלה הגורמת ללחץ רב על הלב.


טיפול בדיכאון וחרדות בשיטת לוסקי באמצעות “שפות מרובות”
וכן באמצעות טכניקות של הרפואה המשולבת. 

בעבודה זו נדגים טיפול בדיכאון וחרדות ובתסמינים שלהם בארבעה רבדים.
לצורך טיפול במטופל מסוים יש צורך באבחון פרופיל אינטליגנציות.
אבחון אינטליגנציות יאפשר טיפול בשורש הבעיה, אימון ושינוי ערכי חיים לצורך שינוי המציאות.


ניהול בריאות המטופל – דיכאון, טיפול בחרדות
הטיפול בדיכאון וחרדות בשיטת לוסקי יעסוק בבריאות המטופל בראייה הוליסטית,
שמירת הבריאות על-ידי הפניית תשומת לב למרכיבי אורחות החיים כמו תזונה, פעילות גופנית, מנוחה, שינה, טיבם של מערכות יחסים בזוגיות, בעבודה, בחברה.
וגם טיפול בתסמיני המחלה עצמה בדרכים טבעיות.
ע”פ לוסקי, דיכאון או חרדות מופיעים לצורך תיקון חוסר איזון שכבר נוצר ולצורך הפקת רווחים אישיים שלא ניתן היה להפיקם ללא המחלה,
כמו: תשומת לב, אהבה, הקשבה, פרגון, מנוחה.
“מחקרים הדגימו כי ניתן לשפר את פעילות מערכת החיסון והבריאות באמצעים פשוטים כגון פעילות גופנית, הרגלי שינה ואכילה נכונים,
אופטימיות ואפילו צחוק”. 


טיפול באמצעות שיחה ושיתוף
טיפול בלוסקי בדיכאון וחרדות הוא טיפול פסיכותרפיה וכן טיפולי רפואה משולבת.
טיפול פסיכותרפיה הוא טיפול נפשי ומתבצע באמצעות שיחה, שיתוף.
השיחה בשיטת לוסקי היא אקטיבית ודינאמית.
המטפל פעיל, מכוון ורוקח תרופות לוסקי (משימות לביצוע) עבור המטופל לצורך אימון אינטליגנציות ושינוי ערכי. שינוי ערכי חיים ישנו את המציאות.

טיפול בתנועה – פעילות גופנית – טיפול בדיכאון וחרדות.
כל סוגי הפעילות הגופנית מומלצות לסובלים מדיכאון וחרדות.
לפעילות גופנית יש השפעה רבה על שיפור מצב הרוח, שחרור ממתחים ולחצים.

טיפול בתזונה נכונה – טיפול בדיכאון וחרדות.
תזונה נכונה וחינוך לתזונה נכונה ישפיעו באופן ניכר על מצב הרוח, על הקשב, ריכוז, תיאבון ושינה.

טיפול במדיטציה- טיפול בדיכאון וחרדות.
למדיטציה יש יכולת לאמן את הנפש ולעצב מחדש את המוח. מחקרים, שנעשים בעזרת המכשור המתוחכם ביותר של הדמיה,
מראים שמדיטציה יכולה לשנות את החיווט במוח, ולהזיז, את נקודת השבירה, שבה פקק תנועה,
לדוגמא, גורם לאנשים להשתולל מעצבים.

טיפול באמצעות תהליך חוויה – טיפול בדיכאון וחרדות.
השתתפות בתהליך מאפשרת “הצגה” של העולם הפנימי באמצעים מגוונים, התבוננות מעשית ופעילה פנימה לצורך בניה עצמית.
במהלך התהליך המשתתף רואה את המציאות שלו וחי אותה בדמיונו.
הוא מודע ליכולתו לחולל שינוי ואף מחולל אותו.

טיפול בדמיון מודרך  – טיפול בדיכאון וחרדות.
במצבים בהם חסרים לנו כוחות נפש להשיג דבר מה,
יכול הדמיון המודרך לתמוך בתהליך וליצור הבנה חדשה ואופטימית שתגשים את עצמה.
יונג יסד את הרעיון שהמציאות היחידה המוכרת לאדם היא דימוייו המחשבתיים, בין אם הם מציאותיים ובין אם הם דמיוניים. 

טיפול בשילוב אומנויות – – טיפול בדיכאון וחרדות.
עבור מטופל בדיכאון, היצירה היא דרך להתרחק מחוסר האונים, ולהשתחרר ממעצורים. דרך האמנויות,
המטופל בא במגע עם רגשותיו באמצעים לא מילוליים המאפשרים העלאת דימויים המייצגים קונפליקטים ומצוקות.

טיפול בפסיכודרמה  – טיפול בדיכאון וחרדות.
המשתתף בתהליך פסיכודרמה משחזר מצבים שונים מחייו בעבר ובהווה, רצונות, צרכים, קונפליקטים ותקוות,
בדרך של פעולה ותגובה יצירתית לשינוי מצבים ומתן פורקן לרגשות.

טיפול בפרחי באך – טיפול בדיכאון וחרדות.
ד”ר באך חקר ומצא שתמציות פרחים מסוימות מובילות לריפוי עצמי, מסייעות בהתמודדות עם מצבי לחץ, חרדה,
פחד, דיכאון, כעס, דאגות יתר, ערך עצמי נמוך, אשמה ובדידות.


מטרות הטיפול:
1. לאפשר התמודדות טובה יותר עם התקפי חרדה בזמן התרחשותם.
2. למנוע חזרתם של ההתקפים ושל תחושת הפחד מהפחד.
3. להגביר מודעות עצמית לסיבות והגורמים לחרדה ולטפל בהם.


טיפול באמצעות “תרופות לוסקי” – טיפול בדיכאון וחרדות.
פעולות אנושיות פשוטות מכוונות לקבלה או נתינה.
תרופות לוסקי המפורטות כאן יוצרות מצע טוב לטיפול בארבעה רבדים: רוחני, שכלי, רגשי וגופני.
תרופות לוסקי הן פעולות אנושיות פשוטות הפועלות באותו האופן שבו פועלות תרופות כימיות. ההכרה מבטא את עצמה בגוף
דרך כימיקלים שמיוצרים בגוף.

• כתוב ביומן שלך בכל יום 3 דברים שאהבת או הצחיקו אותך או העלו חיוך על פניך
• האזן שעה ביום (לפחות) למוסיקה או שירים שאתה אוהב ויש בהם מסר חיובי ומעודד
• אמור: “למרות שלא תמיד אני יכול לראות זאת, בעולם יש רק אור, הכל טוב”.
• עשה מעשה טוב אחד ביום. הגדר בעצמך מהו מעשה טוב
• לפני שינה, אמור תודה על כל מה שהיה לך ומה שלא היה
• עשה לך תחביב שבועי אחד בתחום האמנות: ציור, פיסול, ריקוד, נגינה, שירה
• עשה מקלחת ארוכה פעם ביום. טבול במים, בבריכה, בים.
• היום, תאכל ותלבש רק מה שאתה אוהב ועושה לך טוב
• צא לפחות פעמיים בשבוע עם חברים לפעילות חברתית משותפת
• הקפד לישון לפחות 7 שעות ביממה ולנוח יום אחד בשבוע מעבודה.
עשה את המשימות שקיבלת כתרופות ומתוך כוונה של רצון לקבל לעצמך.


טיפול מוקדם בתופעות ימנע טיפול בחרדות או טיפול משפחתי שהוא כידוע חלק של טיפול זוגי.
כאשר יש טיפול מוקדם בבעיה, כל יתר הטיפולים יהיו מיותרים.



 

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

לוגו של וואטסאפ כאן יוסי לוי, אשמח לענות כאן על כל שאלה >>>