טיפול באמצעות תרופות לוסקי
4 במרץ 2013
כוח בראשית
5 במרץ 2013

טיפול גוף נפש

טיפול טיפול גוף נפש בלוסקי – דוחות טיפוליים

שם המטופל: דוד (בן 17.5)

שם המטפלת: אילנית

 דוד בקש להיפגש איתי לאחר כישלונו הרביעי במבחן התיאוריה. הגיע נסער ונרגש מאוד. בא מוכן לטיפול וממש התמסר מבקש עזרה.

  1. שיחה: אילנית: מה אני יכולה לעזור לך? –דוד: להתמודד עם הכישלון. אם לא אתמודד ואצא מהתסכול בטוח אכשל שוב וזה יהיה יותר גרוע. אילנית: איך אתה מרגיש לאחר שנכשלת? מה התחושות?  -דוד: אני חש תסכול ובושה “מה יגידו?? אני מתבייש לספר שנכשלתי שוב”.
  2. דוד בוכה מרגיש ממש טיפש ומשתמש במילים: “מה אני מפגר כל ילד מטומטם עובר תיאורה פעם ראשונה/שניה ואני…אני פעם רביעית נכשל..איזה אידיוט אני.אנשים מוציאים תואר ואני תיאוריה לא מסוגל…”  *מאחר ודוד נתון בסערת רגשות ומדבר ללא מעצורים נתתי לו לפרוק ולהוציא את התחושות הלא נעימות והמעכבות לעתיד.
  3. דוד: אני חש חנוק ומתוסכל ברמות נוראיות…
  4. (לא היה צורך להעצים את המטען)
  5. אילנית: איפה בגוף אתה מרגיש את הכאב? – דוד: בלב.
  6. אילנית: דרג לי את תחושת הכאב שלך מ1-10 כש-10 זה הכי כואב. –דוד: 12.
  7. אילנית: איזה צבע יש לכאב,איזו צורה? – דוד: מרגיש לי כמו אש כתומה שורפת.
  8. בשלב זה בקשתי מדוד שיעצום את עיניו והנחתי אותו בנשימות והרפיה. הנחתי יד על לבו וידו של דוד. דוד שהיה נסער נשם תחילה נשימות קצרות ומהירות ולאט לאט האט את קצב נשימתו. הגוף שהיה דרוך וקפוץ בתחילה היה יותר משוחרר והרגשתי שהוא מתחיל להשתחרר ולהירגע.
  9. עוגן: אילנית: יש שיר או חוויה חיובית שקשורים/מזכירים לך הצלחה במבחנים? – דוד: כן, (מחייך) אני נזכר שאני וחברים חרשנו לבגרות בספרות ובאיזשהו שלב התחרפנו והפכנו סיפורים למחזה, היה מאוחר היינו חייבים להשתטות כדי להחזיק מעמד, התלבשנו מוזר היה צחוקים בטירוף. (צוחק). – אילנית: תישאר בחוויה הזאת בתחושת השחרור והשמחה ועכשיו כשאתה שם תספר לי שוב על הבעיה שסיפרת לי.  דוד ספר שוב על הכישלון בתיאורה הפעם הוא נשמע יותר רגוע ומפוקח.
  10. כעת מה רמת הכאב כש1 הכי נעים. – 2. – פקח עיניים ותחזור לכאן ועכשיו.
  11. האיבר הכואב, הלב, מקושר לאינט’ צ-חיברות/הרהור.   המלצתי על מדיטציית פתיחת הלב: לנשום 3 נשימות עמוקות, להניח את הידיים על הלב והתבונן בתחושות וברגשות שיש שם. העבר את כל המיקוד לאזור הלב, ראה את צבעו, את מרקמו, שמע אותו וחוש את מגעו. לאט לאט הצף חמלה ואהבה מתוך הלב לכל הגוף, לכל איבר ואיבר ולכל תא ותא. היה בתוך התחושה הנעימה וראה כיצד הלב מתרחב ומתרפא ושולח חמלה וריפוי לכל הגוף כולו.
  12. משוב: לשאלתי איך הוא מרגיש לאחר הטיפול השיב דוד כי הוא כעת הוא  מעכל את המצב מנקודת מבט יותר מפוקחת. הוא קבל פרופורציות והרוגע שהוא חש נוסך בו בטחון שהוא לא מטומטם והוא מאמין שבפעם החמישית יצליח לעבור. הוא הבטיח לעצמו שעד שיעבור יעשה מדיטציה.

 שם המטופלת: שני (בת 24)

שם המטפלת: אילנית

 הטיפול החל בשיחה בה שני שיתפה אותי וסיפרה על יחסיה עם אמה. התסכולים והקשיים מולה.

מערכת יחסים מורכבת וטעונה.

שני: אין אני לא יכולה יותר היא מטריפה אותי.

אילנית: את יכולה לפרט?

שני: השבוע ישבנו אצל אחותי והיו עוד אנשים, אורחים. והיא התחילה לתקוף אותי, לדבר אליי בהבעות גועל שאני מגעילה אותה מרוב שאני רזה, שזה דוחה וזה בטח בגלל שאני מעשנת סמים ומה ייצא ממני?!

אילנית: מה הרגשת?

שני? מה הרגשתי??שבא לי להרוג אותה…היא מטריפה אותי…היא ממש דפוקה האישה הזאת. היא לא מניחה לי. לא משנה מה אני עושה ואיך אני מנסה להתמודד איתה זה תמיד נגמר בלרדת עליי ואני לא מוותרת, במלחמה כמו במלחמה, אני דוך לקיר ומתרסקת. ואז צרחות. (בוכה)

אילנית: מה עוצמת הכאב שאת מרגישה מ1-10 כש 10 הכי גבוה.

שני: (נאנחת) 10,12…200 (נוגעת באזור הלב) לא משנה מתי תדברי איתי אני מיד ארגיש ככה. לא צריך להתאמץ (בוכה)

אילנית: עצמי עיניים..הקשיבי לקולי…בואי נתחיל לנשום

שני התקשתה לנשום והייתה מאוד עצורה ומאובנת ואמרה שהיא מרגישה שריפה באזור הלב שיש לה אש.

הנחתי יד על מצחה ויד על גבה (מקביל לאזור הלב) כיוונתי להילינג והדרכתי אותה במדיטציית ניקיון והתבוננות בגוף. בהתחלה שני הייתה מאוד עצורה והתקשתה לנשום, כיוונתי אותה, נשמתי איתה. כיוונו שעם כל שאיפה היא מכניסה לגוף אוויר נקי, טהור, צח ורענן ועם כל נשיפה היא מוציאה את האש מתוכה. עד שהיא חשה שאיננה כבר האש.

ושוב חזרתי להילינג.

אילנית: בזמנך החופשי פקחי עיניים וחזרי לכאן ועכשיו

כששני פקחה את העיניים היא נאנחה, חייכה ואמרה: איזה כיף, זה לא נורמלי פקחתי את העיניים וראיתי פס לבן, אור לבן שגדל ככל שפקחתי את העיניים.

אילנית: הכאב נעלם?

שני: עכשיו אני יותר רגועה אבל אין זה לא עוזב אותי. אני עכשיו מלאתי את כל העצבים שלי עליה בתוך בלון כיווצתי אותו והנחתי אותו פה בצד (מניחה יד על צד שמאל של הבטן) וברגע שהיא תדבר-אין זה בשלוף.מוכן.

אילנית: בואי נשתחרר ממנו

שני: לא

אילנית: רוצה להתנקות ממנו?

שני: לא, אני חייבת אותו, לא מוכנה ( תופסת את צד הבטן במקום שבו הניחה את הלון הטעון)

אני והיא צוחקות

אילנית: זה כמו רעל שיושב לך בגוף ומזיק לך בואי תגידי לו שלום ולא להתראות

שני: (מביטה בי בחיוך) מה?עכשיו? (צוחקת) אני צריכה

אילנית: למה להישאר עם משהו שאת יודעת שהוא מזיק לך?

(שני מביטה בי מחויכת,מתלבטת)

קדימה, יש לי משהו מיוחד, מעין כבשן שכל מה ששמים בו מתכלה…נמוג.

שני: (צוחקת) טוב

(בתנועת הגוף שלה אוחזת בבלון בצד שמאל של הבטן, דרוכה. בקשתי שתעצום עיניים ותעקוב אחר קולי. תיארתי לה את מבנה המתקן את הדלת ואמרתי שבספירה שלי לשלוש תזרוק את הבלון וכך עשתה שני. כיוונו שכשהיא השמידה את הבלון היא השמידה גם את התסכולים, הכעסים, והמרירות שהיו בתוכו. סגרנו את דלת המתקן. שוב חזרתי והדגשתי כי המתקן הזה סגור הרמטית וכל מה שבתוכו מתקלה ולא נותר ממנו כל זכר. הוא מושמד לחלוטין)

אילנית:את יכולה לפקוח עיניים

שני נשמה, צחקה, הרגשת הקלה.

חיבקתי את שני שהתכרבלה בזרועותיי כמו תינוקת

אילנית: עכשיו נמלא את המקום )צד שמאל של הבטן) במשהו חיובי. מה עושה לך טוב?מה את אוהבת?

שני: בננות. אני אוהבת בננות

אילנית: בואי נוסיף לזה שיר

שני: מנגו בננה ומלון (להקת אטרף) איזה כיף, עכשיו בכל פעם שארגיש שאני מתפוצצת עליה אני אדמיין את עצמי אוכלת בננה ואשיר את השיר

אילנית: ממש הוואי..חופש

שני: בדיוק ככה אני מרגישה. (מחייכת) עכשיו בכל פעם שהיא תרד עליי אני אוכל בננה דמיונית וזה בסדר. אני אגיד לה שיש לי אישור ממך.

צחקנו.

אני מרגישה שאני נושמת…קלילה. אני אתחיל לנשום. ואני עם הבננות והשיר מעכשיו. תודה.תודה.תודה.

שם המטופלת: פאני

שם המטפלת: אילנית

 אילנית: שלום, מה הסיבה שאנחנו נפגשות?

פאני: אני שמחה, הכרתי מישהו חמוד, מוצא חן בעיניי…אבל עצוב לי מאוד בשביל יוסי (החבר לשעבר) יהיה לנו קשה להיפרד

אילנית: ממה שהבנתי את כבר פרודים

פאני: נכון, אבל נשארנו בקשר. קשה להתנתק

אילנית: אם ברצונך להמשיך הלאה. לבנות קשר עם הבחור החדש שהכרת והוא מוצא חן בעינייך. ניתוק הקשר עם האקס הוא הכרחי

פאני: אני יודעת, אבל לא יכולה להתנתק ממנו

אילנית: כבר נפרדתם וחזרתם בעבר,למה?

פאני: לא ממש חזרנו. אנחנו בקשר בסתר המשפחות ורוב החברים לא יודעים

אילנית: למה נפרדתם?

פאני: אני יודעת שאני לא רוצה אותו כבעלי, אין לי ספק בזה, אם הייתי רוצה היינו חוזרים. זה תלוי רק בי. יש הרבה דברים שלא מסתדרים דברים מהותיים היה לי נורא קשה איתו כשהיינו ביחד. אבל כשאני חושבת עליו סתם כמישהו לכיף אז זה סבבה. אני מאוד רוצה אהבה ולהתחתן וזה בטוח לא הוא. היינו שם ואני לא רוצה לחזור לשם היה לי רע וקשה. אבל אני אוהבת אותו הוא מתוק. וקשה לי לחשוב על זה שלא יהיה בחיי יותר (בוכה) קשה לי לפגוע בו שהוא נשאר לבד ואני כבר עם מישהו

אילנית: מה את חושבת לעשות?

פאני: לא יודעת (בוכה, מתקשה לנשום)

אילנית: עצמי עיניים והקשיבי לקולי. נשמי לאט בקצב של 5. לשאוף להחזיק לספירה שלי עד 5 ולשחרר לאט בקצב של 5 לספירה שלי.

איפה את מרגישה את הכאב?

פאני: בבטן

אילנית: את יכולה לתאר לי את הכאב? מה הצורה שלו? הגודל? צבע? ריח?

פאני: פצע פתוח ומדמם

אילנית: הילינג – הנחתי יד על הבטן.

אני רוצה שתדמייני שליד שלי המונחת על בטנך יש כוח קסום היא יכולה לרפא את הפצע הזה כבמטה קסם, תרגישי תחושת חמימות נעימה הפצע מתאחה ומתרפא ונעלם כלא היה

פאני מחייכת, נושמת נשימה עמוקה, רגועה יותר

אילנית: איך הפצע?

פאני: נעלם, אבל עדיין עצוב לי

אילנית: יש צבע שאת אוהבת במיוחד?

פאני: כרגע רק שחור עולה לי

אילנית: איזה צבע מסמל עבורך אהבה?

פאני: ורוד

אילנית: דמייני שהמקום שבו היה הפצע מתמלא בצבע ורוד בעל מרקם נעים וממנו הצבע זורם וממלא את כל גופך (עברנו על איברי הגוף) וכולך מתמלאת בתחושה של רוגע, אופטימיות ושמחה

אני רוצה שתחשבי כעת על יוסי… תיזכרי בחוויות השמחות, המצחיקות, הטובות שחוויתם… על הפרדה…על זה שאתם ראויים להיות כל אחד בזוגיות תראי אתכם כל אחד בזוגיות…מאושרים…נאהבים…זה הזמן לומר שלום ולהיפרד באהבה..לשחרר…

פאני: בוכה וצוחקת

אילנית: בזמן הנכון לך חזרי לכאן ועכשיו

פאני:זו הקלה עצומה…לא חשבתי שבשעה אפשר לחוות כזו הקלה ולהבין דברים אחרת. תודה

אילנית: באהבה

חיבוק

לוגו של וואטסאפ כאן יוסי לוי, אשמח לענות כאן על כל שאלה >>>