יש נישואין מאושרים

יש נישואין מאושרים? רחל שדה

“כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, ואילו כל המשפחות האומללות, אומללות כל-אחת בדרכה שלה”.

כך נפתח ספרו המפורסם של טולסטוי אנה קרנינה.

הספרות, הקולנוע, התיאטרון, אמצעי התקשורת, המחקר הפסיכולוגי והקליני מספרים לנו בעיקר על המשפחות האומללות –

מעט מאד ידוע לנו על המשפחות המתפקדות, על הזוגות שנשואים שנים רבות ויש להם סיפוק ושמחה בזוגיות שלהם.

אנחנו כל כך עסוקים במשברים המתחוללים במשפחה עד כדי כך שאנו מתעלמים מהנישואין המוצלחים שנמצאים סביבנו ושמהם נוכל ללמוד.

בשנים האחרונות הפסיכולוגים המשתייכים לאסכולה של הפסיכולוגיה ההומניסטית מתמקדים בחקר תופעות חיוביות ואפיונן.

מאמר זה ידון במחקרה של ג’ודית וולרשטין, פסיכולוגית ומטפלת משפחתית ידועה, על זוגות ששימרו את הזוגיות והאהבה למרות הלחצים והקשיים של החיים בחברה של שנות ה-2000.

ולרשטין ראיינה זוגות בגילאים שונים שחיים יחד שנים רבות ומגדירים את נישואיהם כמוצלחים. היא גלתה שמונה משימות פסיכולוגיות שכל זוג חייב לעבור אם הוא חש מחויבות לקיום נישואין טובים.

הזוגות הודו כי גם הקשרים החמים ביותר תובעים עבודה והשקעה כדי שיהפכו לקשר פורה וחיובי וכולם ציינו כי ראו בנשואים שלהם את ההישג החשוב ביותר שלהם.

הקבוצה כוללת 50 זוגות שזהו אמנם מדגם קטן, אבל גם ממנו יכולים ללמוד משהו על “סוד” הזוגיות המוצלחת.

נישואין הם קשר שאינו חדל להשתנות ובכל תקופה יש מטלה שאיתה צריך להתמודד במיוחד. בדיוק כשם שבחיינו האישיים אנו צריכים להתמודד בכל תקופת חיים (ילדות, נעורים, בגרות וכו’) עם מטלות הרלוונטיות לתקופה זו.

שמונה הנושאים המרכזיים שולרשטיין זיהתה הם:

1. פרידה ממשפחת המוצא והגדרה מחדש של הקשר עם משפחות שני הצדדים.
2. בניית השותפות, תוך יצירת אינטימיות אשר מספקת תמיכה לצד יצירת אוטונומיה ועצמאות של כל אחד מבני הזוג.
3. קבלת תפקיד ההורות.

בואם של ילדים  משנה באופן דרמטי את הזוגיות. בנישואין טובים חולקים את התחושות

החיוביות וכן את הכעס והעייפות. כל אחד מבני הזוג מתמקד בתפקידו החדש כהורה אבל יחד עם זאת גם הפאן של החברות והאהבה זקוקים לטיפוח בתקופה זו.

4. התמודדות עם שינויים ועם משברי החיים הבלתי נמנעים ושמירה על חוסן הקשר למרות הצרות והאסונות.

“מיבחנה” של הזוגיות לעתים הוא ביכולת לשרוד משברים. זוגות שהקשר ביניהם שברירי, עשויים להתפרק בשעות משבר קשות.

נמצא שדווקא המשברים והשינויים שהזוגות עברו וצלחו חיזקו את הקשר הזוגי.

5. בניית מסגרת מוגנת לביטוי הבדלי השקפה, כעס וקונפליקט.

כעסים וקונפליקטים הם בלתי נמנעים בזוגיות, אבל זוגות שהקשר בינהם טוב פיתחו מנגנונים כדי למנוע אבדן שליטה בזמן עימות. אחד המנגנונים העיקריים היה שמירת מודעות ל”קווים האדומים” של עצמם ושל בני זוגם.

6. בנית קשר מיני מספק ויציב ושמירה עליו מפני תביעות העבודה וחובות הבית והמשפחה.
7. לספק תמיכה ונחמה זה לזו כדי שצורך התלות של כל אחד ייענה.

טיפוח הדדי של המאגרים הרגשיים אינו מחייב נסיגה לשלב התפתחות ילדותי יותר, להפך, אם הבית לא יכול להיות מקום בו בני-הזוג יכולים להרגיש חסרי-אונים, עצובים ומדוכאים ולקבל כתף תומכת, הם יצאו להתמודד עם מטלות עולם העבודה והחיים בכלל בכוחות רגשיים מדולדלים.

8. היכולת לשמור בו-זמנית על תמונות מן העבר ומציאות ההווה – זוהי מטלה חשובה ביותר שכן “אלבום התמונות” המשמחות שיש לנו מכל התקופות מחיינו מאשש שוב ושוב את ההווה שלנו. התחושות החיוביות והזיכרונות של העבר מרככים לעתים את הנקודות הפגיעות בהווה. לזוג שיש זיכרונות טובים יש תקווה לעתיד שכן חוו כבר רגעים יפים וטובים.

נישואין אינם יכולים כמובן להתקיים על זיכרונות העבר אבל הם תורמים למציאות של ההווה ולראיה אופטימלית של העתיד.