לא כלום – אינטליגנציה של רצון חופשי

פוטנציאל הכוח המניע כל תהליך התפתחותי הוא מצב “אפס”, אין, לא כלום, תחושת חוסר.

 נפש – יסוד האויר מסמל את ה”אין”, הנסתר מהעין, ה”לא כלום”, זהו המרחב שיצר האור עבור האדם להכיל בו את עצמו ואת אישיותו. האדם קיבל את החופש ליצור את עצמו במרחב הריק ולהיות מה שהוא בוחר להיות.
פוטנציאל הכוח המניע כל תהליך התפתחותי הוא מצב “אפס”, אין, לא כלום, חוסר. פוטנציאל הכוח המניע הזה מתקיים בהתנהגות האנושית, בחי בצומח וגם בהתנהגות החומר, בפיסיקה ובכימיה.
בהתנהגות האנושית החוק הזה תקף בתחומי החינוך והפסיכולוגיה, בפוליטיקה ועבודה סוציאלית, באהבה ומערכות יחסים, בעבודה ובקריירה, בכלכלה וכספים, במשפטים ובדת ובכל העשייה האנושית.
יסוד האויר הם החיים הנתפשים כמרחב ריק, יסוד המים הוא הצד החיובי או ההתבוננות החיובית על מה שמתרחש בחיים מתוך שמחת חיים והצורך לתת ואילו יסוד האש הוא הצד השלילי או ההתבוננות השלילית על המתרחש בחיים מתוך דאגה  כדי לספק את הצורך של גוף לקבל.
היכולת של כל אדם לבחור בין טוב ורע ולהתבונן על החיים בדרך הייחודית לו הוא הביטוי המעשי של חופש הבחירה.
לא כלום במערכת יחסים יהיה מצב שבו אדם יכול לעשות כרצונו עם חברו, לדוגמא להתקשר או לא להתקשר אליו, לבלות איתו או לא לבלות איתו, לתכנן טיול משותף או לא. אדם יכול לעשות כך רק אם מערכת היחסים נמצאת במצב של “אין”, אין שם כעס ואין שם ציפיות והתחשבנות. כאשר יש כעס בלתי אפשרי יהיה לעשות משהו ביחד לפני שנוקה הכעס.
המצב האידיאלי הוא “אין” כלומר הכל פתוח, הכל אפשרי ואז אתה מרחב ריק, פוטנציאל, אפשרות שהכל פתוח עבורו.
כל עסק רוצה להגיע למצב של “אין” איפוס יתרות במאזן השנתי לאחר חלוקת רווחים, איפוס חובות מול ספקים ולקוחות, יצירת תזרים כספי שמאפשר פוטנציאל פעילות לא מוגבל ומצב של התחלה חדשה או רכישה גדולה בכל זמן נתון. קשר שמאפשר פניה והעמקת הקשר העסקי או ביטולו בכל זמן נתון מול לקוחות וספקים, עובדים ומנהלים, נותני אשראי ומקבלי אשראי, כל עסק שואף למצב של “חופש” כדי שהכל יהיה אפשרי והכל יהיה פתוח וחופשי, כל מצב אחר יגרום לקשיים, תקלות או קריסה.
בתחום הפוליטי והמדיני כל שחקן שומר לעצמו את כל המרחב הפתוח לחופש פעולה, ככל שחופש הפעולה גדול יותר כך עומדות בפני המדינאי והפוליטקאי אפשרויות תמרון גדולות יותר לביצוע המשימות הלאומיות העומדות לפניו.
ה”אין” הוא גם במובן זה שאין שם תכלית, ייעוד או דרך, אין טוב או רע, נכון או שגוי. כל אדם קובע עבורו אם יש טוב או רע, הוא גם קובע מה טוב או רע עבורו, אם בכלל.
אין דרך שאתה חייב לללכת בה באמת, כי לאן שאתה הולך אתה מגיע לשום מקום, אם תלך או לא תלך תגיע תמיד לשום מקום – הווה.
אין מציאות באמת, המציאות שכל אחד רואה, זו המציאות שהוא יוצר בדימיונו, היופי או הכיעור הם בעיני המתבונן, זה לא משהו שקיים באמת, מה שקיים זה לא כלום שקיבל את המשמעות של המתבונן.
העולם נמצא בכל חלקיק של שניה בנקודת התחלה שהתאפשרה  הודות לעובדה שחלקיק שניה קודם לכן היה שם “לא כלום”, ריק שתחתיו אפשר היה להתחיל הכל מהתחלה, יום עובר ומפנה מקום ליום חדש, שניה חולפת ומפנה מקום לרגע חדש ומרגש.
בגוף מתחלפים מליארדי תאים ומפנים מקום, יוצרים אפשרות ומרחב ריק עבור תאים חדשים כדי ליצור חיים. סופו של מעגל הוא גם תחילתו ותחילתו הוא גם סופו, הסוף מפנה מקום להתחלה חדשה.
הריק והמרחב החופשי שביסוד האויר הוא שמאפשר את תהליך החיים. החיים הם הווה , הם לא עבר ואינם עתיד. הזמן נוסע על פני המרחב ויוצר את השינוי והצמיחה, אבל אנשים שחיים בדאגה לעתיד או נאחזים בסיפורים מהעבר אינם באמת יכולים ליצור מרחב ריק עבור החיים המתחדשים כדי לנסוע לפחות במהירות הזמן.
את הריק של המרחב הריק לא נוכל לראות אלא אם יהיה שם דבר כלשהו, הפוטנציאל של המרחב הריק אינו ניתן ליישום אלא אם ניצור שם משהו, אבל גם אם ניצור שם משהו לא תהייה לנו אפשרות להבחין במשמעות של מה שיש אלא אם נגדיר אותו או נכמת אותו – הרבה או מעט, טוב או רע, נכון או שגוי, אמת או שקר, מותר ואסור, אור וחושך. אנחנו זקוקים לשני הפכים כדי להגדיר משהו בתוך מרחב ריק ולכן יסוד האויר ברא את המים שברא את האש, ברגע ששני ההפכים האלה נוצרו, נוצרה האפשרות ליצור אחדות בינהם על ידי צמצום האחד בשני, זה כנגד זה וזה תמורת זה כדי ליצור מחדש את המרחב הריק ולהתחיל הכל מהתחלה כל רגע כל שניה.
במרחב הריק נוכל להבחין באור רק אם יש נוכחות של חושך, אם היה רק אור לא היינו רואים את האור, החושך מסייע בידינו להבחין באור. ברגע שנוצרו שלושת היסודות נוצר החופש ונוצרה האפשרות לבחור בין טוב ורע, ובעיקר ניתנה האפשרות להבחין באור.