לימודי רפואה משלימה משולבת

שיטת לוסקי היא שילוב של לימודי חוכמת הקבלה עם
לימודי פסיכותרפיה עם לימודי נטורופתיה ועם לימודי רפואה משלובת,
שילוב יוצא דופן זה באיכותו ועוצמתו  הוא שיוצר לימודי רפואה משלימה משולבת.

 

מהי בריאות הוליסטית?

הצגה ביקורתית של הבריאות המדעית לצד הגישה ההוליסטית וכן תיאור הקשר בין גוף ונפש בגישה ההוליסטית, הם הרציונאל למפגש בין הרפואה המדעית לרפואה ההוליסטית, לצורך יצירת רפואה משולבת ולמעשה פסיכותרפיה במיטבה.

על פי האנציקלופדיה העברית (1961), מקור המילה “הוליזם” הוא יווני ופירוש המילה הוא “שלם”. ההוליזם תופס את הכוליות כגורם בסיסי במבנה העולם. ההוליזם רואה את העצמים בטבע, את החי ואת הדומם כשלמות הגדולה מסך כל חלקיה. השלם הוא מציאות ראשונית וייחודית. המפגש של יסודות שונים בזמן ובמרחב מוגדרים יוצר תוצאה ייחודית, גילוי של תכונות חדשות שלא ניתן היה לצפותן מראש על סמך ניתוח כל חלק של המציאות בנפרד. בריאות הוליסטית היא דרך חיים ותפיסת עולם הרואה את האדם במרכז.

כדי להבין את התפקיד המיוחד של הבריאות ההוליסטית יש צורך להשוותה לרפואה המדעית. בן דב (2005), מדען וחוקר העוסק בשאלות גוף נפש טוען, כי: “כאשר אנו מדברים על ריפוי, אנו חייבים להתייחס לאדם השלם, ולא רק למרכיביו הנבדלים. זהו ההבדל היסודי בין שיטת הרפואה המדעית לבין שיטות של רפואה חלופית” (בן דב 2005). לדברי בן דב, הרפואה המדעית מבוססת על ההנחה שאפשר לטפל בתופעות נפרדות בתוך המערכת האנושית. ואכן, שיטת הרפואה המדעית מחלקת את האדם למערכות שכל אחת מהן היא נושא להתמחות רפואית נפרדת. רופא עיניים, למשל, איננו מתמחה בבעיות לב, ולהיפך. לפיכך, אם אנו מגיעים לרופא עם מחלה הפוגעת במערכת הנמצאת בתחום התמחותו, הוא יכול להציע לנו פתרון מספק. אולם אם, כפי שקורה, אנו מגיעים לרופא המדעי עם מחלה הפוגעת במערכות השייכות לתחומי התמחות שונים. במקרה כזה נצטרך לנוע בין רופאים מומחים שונים, שכל אחד מהם יכול לומר דברים אחרים, ולעיתים, לרשום תרופות הסותרות את מה שהמומחה, האחר, אמר ועשה.

אפשר להבין את ההבדל הזה אם נתבונן בתפקיד שהגוף האנושי השלם ממלא בריפוי. בשיטת הרפואה המדעית, אין לגוף שום תפקיד, והוא אף מופיע כגורם מפריע. לדוגמא, עיקר פעולתו של הרופא המנתח הוא חיתוך רקמות הגוף כדי להגיע לחלק הפגוע, ולכן היותו של החלק המטופל בתוך הגוף החי נתפס כבעיה ולא יתרון. באופן דומה, גם השפעות הלוואי של תרופות מופיעות בגלל קשרי הגומלין הסבוכים בין המערכות השונות בגוף, והמצב האידיאלי לפעולת תרופה הוא ‘במבחנה’, כשהתאים שעליהם היא פועלת מבודדים מסביבתם. לעומת זאת, הרפואה ההוליסטית רואה את האדם השלם, מתבססת על תהליכי ריפוי טבעיים, במטרה לחזק את הגוף ולאפשר לו להתמודד עם המחלה ביתר הצלחה.

בהיבט של גוף נפש “כאשר אנו מגיעים לרופא, איננו משאירים את הנפש מחוץ לחדר הטיפולים. ההיבטים הנפשיים של מחלה מהווים חלק חשוב גם בהתפתחות המחלה וגם בתהליך הריפוי” (בן דב 2005). ההבדל העקרוני בין המדען לרופא – המדען מחויב “לאמת המדעית”, כלומר לאמת ששיטות החקירה של המדע מסוגלות לגלות. לעומת זאת, הרופא מחויב לריפוי, ויעדיף מצב שבו המטופל יתרפא מהסיבות “הלא נכונות” על מצב שבו הוא ימות מהסיבות “הנכונות”.

רפואה משולבת

רפואה משולבת

 

 הרפואה המשולבת

 בחלק זה, אבהיר מהו שילוב, אציג את המושגים הקשורים ברפואה המשולבת ואסקור את מצב הרפואה המשולבת בישראל תוך בחינת תמהיל הטיפולים במרכזים הרפואיים השונים. בחלק זה, נראה כי הדרך בה נבחרו הטיפולים עבור הרפואה המשולבת, במקרים רבים, נבעו משיקולים של נוחות או “היצע וביקוש” ולא מרציונאל טיפולי.

“רפואה משולבת” משמעה, שילוב שיטות טיפול שונות (הוליסטיות ומדעיות) בסל הטיפולים כדי לתת מענה לריפוי גוף ונפש בארבעה רבדים: רוחני, שכלי, רגשי וגופני[1] .

במהלך ההיסטוריה האנושית, הציגו חוקרים רבים עמדה בזכות הרפואה המשולבת ואולם מעולם, עניין זה, לא הבשיל בשדה העשייה כפי שהוא מתהווה בימים אלה.

ספר יצירה,[2] המיוחס לאברהם אבינו, היה הראשון שהורה את הגישה המשולבת. הקשר בין הספירות והאותיות (זכר ונקבה) ויצירת ארבעת הרבדים: רוחני, שכלי, רגשי, גופני – חושים, כוחות פנימיים, השפעות חיצוניות, והקשרים בין הרצון לתת והרצון לקבל. קשרים בין האיברים בגוף לעונות השנה, למזלות, לכוכבים, למידות, לעומקים, לתכונות אנושיות ולאינטליגנציות – הכל קשור, הכל אחד (לוסקי 2005). ניתן לראות בדברים אלה, קביעת כללים בסיסיים עבור הרפואה המשולבת.

התייחסות לבריאות בגישה הוליסטית, נמצאת גם אצל סוקראטס שהזהיר לפני אלפיים ארבע מאות שנה, כי חלק אינו יכול להיות בריא אלא אם כל השלם בריא. גם יאן סמאץ הציע בשנת 1926 לראות את החיים כישות הגדולה ושונה מסכום חלקיה. לדברי סמאץ, כאשר מגבילים דברים לפרספקטיבה מסוימת חלקם הולך לאיבוד. גם אם ניתן לבחון כל חלק בנפרד עדיין תהייה חסרה הפרספקטיבה של השלם שהיא עמדת העל.

מודל ארבעת הרבדים, המתאר את האדם השלם (גופני, רגשי, שכלי ורוחני) מופיע בתורות המזרחיות – בבודהיזם של בודהה (שמונה הנתיבים, 2500 לפנה”ס), ובטאואיזם של קונפוציוס (קונג פו צה 551- 479 לפנה”ס) (פרלה 2000)[3]. המודל התבניתי לתיאור השלם, הוא חלק בלתי נפרד משיטות הטיפול ההוליסטיות. ארבעה רבדים לתיאור השלם נמצא ברפואה היהודית וגם בפילוסופיה המערבית. לרפואה המשלימה הקרויה גם רפואה הוליסטית (שלם) כמה שיטות טיפול שבייסודן עומדים שני עקרונות מהותיים:

  1. האדם הוא ישות שלמה אחת ובה מתקיימים קשרי גומלין דינאמיים בין גוף לנפש בארבעה רבדים – גופני, רגשי, שכלי ורוחני.
  2. לכל אדם יש כוחות ריפוי פנימיים שניתן להעצימם ולכוונם לביצוע עבודת הריפוי.

מחלה קשורה בהפרת האיזון העדין הקיים בין גוף לנפש. לכן השאיפה הראשונה בתהליך הריפוי היא להגיע לנקודת שיווי המשקל כדי לאפשר לכוחות הריפוי הפנימיים האצורים בכל אדם מצע טוב ותנאים הולמים לפעולה. השאיפה להרמוניה ואיזון קיימת לא רק בזמן חולי, היא חיונית אף יותר כדי לשמר את הבריאות ולמנוע התפתחות מחלות. לקשר גוף נפש ויחסי הגומלין ביניהם יש סימוכין מדעי (שכטר 2004)[4], תחום מדעי מחקרי העוסק בקשרים אלה קרוי פסיכונירואימונולוגיה (פסיכו – מוח: נירו – דרך הנוירונים או מערכת העצבים: אימונו – פעילות מערכת החיסון: לוגיה – מדע). עבודות מחקר רבות הוכיחו שיש קשר בין מדע הבוחן את המוח ובין מערכות החיסון וכן שיש קשר בין לחץ ובין פעילותה של כל מערכת בגוף. לדברי שכטר (2004), קיימת הוכחה מדעית שלחץ פוגע בפעילות הלב, מגדיל את הסיכוי לחלות ופוגם בסיכויי ההחלמה. בעבודות אחרות, הדגימו שאפשר לשפר את פעילות מערכת החיסון באמצעים פשוטים כגון פעילות גופנית, הרגלי שינה ואכילה נכונים, אופטימיות ואפילו צחוק. בעבודות שבהן נבדק הקשר בין חשיבה אופטימית להחלמה ממחלות קשות כמו מחלת לב, שבץ מוחי וסרטן, נמצא שיש קשר ישיר בין גישה חיובית ואמונה ביכולת ההחלמה ובין החלמה. שכטר (2004) טוענת כי אנשים שהאמינו שיחלימו או מצבם הנפשי היה טוב יותר, התמודדו טוב יותר עם חולי וסיכויי החלמתם גדולים יותר. מכאן שאין מדובר בגישות סותרות – אפשר בהחלט לנסח נוסחה טובה המשלבת בין הרפואה המדעית והרפואה ההוליסטית.

מבנה הלימודים ומשך הלימודים:
1. לימודי בוקר – יום לימודים אחד בשבוע משעה 09.00 עד 17.00 במסלול זה הלימודים נמשכים שלוש שנים.
2. לימודי ערב – יום לימודים אחד בשבוע משעה 17.00 עד 22.00  במסלול זה הלימודים נמשכים ארבע שנים.
מקום הלימודים: הלימודים מתקיימים בקמפוס מרכז, מכללת לוסקי בתל אביב,
רחוב קויפמן 6, תל אביב, בית גאון (על הים בטיילת, מול הדולפינריום, ליד מלון דן פנורמה)

לימודי פסיכותרפיה לוסקי טבעי

בואו ללמוד לימודי רפואה משלימה עם המורים הטובים ביותר
כדי להיות המטפלים המצליחים ביותר.
השאר את פרטיך ואנחנו נזמין אותך לייעוץ לימודים חינם, כעת

 

 הרפואה המשולבת בישראל

רפואה אינטגרטיבית אינה מקבילתה הפשוטה של רפואה משלימה או פסיכותרפיה . בעוד שרפואה משלימה מתייחסת לאוסף גישות אבחון וטיפול אשר אינן נלמדות בבתי הספר לרפואה, הרי שלרפואה אינטגרטיבית יש משמעות רחבה יותר ויעד ארוך טווח. היא מתמקדת בתפיסה של בריאות וריפוי מול תפיסה הממוקדת במחלה. היא רואה את המטופל כאדם שלם המורכב גם מנפש ומרוחניות ומשלבת אספקטים אלו באבחון ובטיפול (רייס, ל. וייל, א. 2001).[5] בנוסף, גישה זו מחייבת את המטופל והרופא להיות מעורבים בו זמנית בשמירת הבריאות על-ידי הפניית תשומת לב למרכיבי אורחות החיים כמו תזונה, פעילות גופנית, מנוחה, שינה, וטיבם של מערכות יחסים. הרפואה ההוליסטית היא רפואה בעלת ערך רב לטיפול במטופל לכן היא חייבת להיות משולבת במסגרת רפואת העתיד – רפואה משולבת, integrated medicine   שילוב אשר לא רק יכלול את הגישות המשלימות כדרך טיפול, אלא יהווה שינוי מהותי של תפיסת הבריאות ואורח חיים. את הרפואה האינטגרטיבית החלו המטופלים לקדם על דעת עצמם. מבחינה תפיסתית, ישראל היא מהמובילות המעשיות בתחום זה ואף הרחיקה לכת כאשר בשנת 1991 נפתחה בישראל מרפאה, הראשונה לרפואה משולבת בבית חולים האוניברסיטאי אסף הרופא, תהליך אשר זכה בזמנו להתנגדות מצד הממסד הרפואי. בסוף העשור גדל בישראל מספר בתי החולים המשלבים רפואה הוליסטית ל- 10. במקביל פתחו קופות החולים את שעריהן והחלו מספקות שירותי רפואה הוליסטית למבוטחים, במסגרת הביטוח המשלים. בישראל ניתן סל השירותים המגוון ביותר בתחום הרפואה ההוליסטית/משולבת בהשוואה למדינות המערב (רייס, ל. וייל, א. 2001). רמת השילוב בישראל במערכות השונות הצליחה לשלב לא רק בין גישות משלימות ובין רפואה קונבנציונאלית אלה גם בין גישות משלימות, בינן לבין עצמן, תחום בו ישראל היא “חלוצה עולמית” (רייס, ל. וייל, א. 2001).

ניהול בריאות המטופל במקום ניהול המחלה

הרפואה המשולבת, משלבת שיטות טיפול וגישות שונות. שילוב של השיטות המדעיות עם הגישות ההוליסטיות וכן שילוב בין הגישות ההוליסטיות לבין עצמן, נעשה במטרה ליצור סל טיפולים אינטגרטיבי לטיפול באדם כיחידה שלמה אחת. הרפואה המשולבת מטפלת ברובד הפיסי, דרך תרופות וניתוחים, שיטות טיפול גופניות הוליסטיות, כגון: דיקור, עיסוי או תנועה. טיפולים ברובד הרגשי, כגון: שילוב אמנויות. ברובד השכלי, טיפולים, כגון: דמיון מודרך. וברובד הרוחני, טיפולים, כגון: מדיטציה.

בפועל, מרבית המרכזים הרפואיים אינם יוצרים את האינטגרציה הזו. בבואם לבחור את סל הטיפולים, נוטים, המרכזים הרפואיים, לבחור שיטות טיפול גופניות, כגון: עיסוי, תזונה, הומיאופתיה, רפלקסולוגיה, תנועה. ובמקרים רבים מתעלמים משיטות טיפול רגשיות, שכליות  ורוחניות.

בעיית העדר האינטגרציה אינה בלעדית למרכזים הרפואיים, גם הבריאות ההוליסטית המגדירה את עצמה ופועלת על פי תבנית המשלבת ארבעה רבדים לטיפול בשלם – פסיכותרפיה הוליסטית , נותנת רק מענה חלקי ולא שלם לשילוב בין השיטות והגישות השונות. המטפל ההוליסטי מציין ומונה את שיטות הטיפול בהן הוא עוסק. הוא מצהיר: “אני מטפל בשיאצו, רפלקסולוגיה ותזונה”. ומטפל אחר מצהיר: “אני מטפל בהילינג וצמחי מרפא”. המטפל ההוליסטי אינו לומד או בוחר את שיטות הטיפול שלו מתוך הצורך ליצור אינטגרציה בין ארבעת הרבדים. הוא מכשיר את עצמו על פי נטיות הלב שלו, או על פי ההיצע והביקוש בשוק הרפואה ההוליסטית. למרות הרצון המוצהר של המטפלים ההוליסטים לטפל באדם השלם (ארבעה רבדים), בפועל, אין יישום אינטגרטיבי שמתייחס לארבעת הרבדים ובהתאם אף לא מוענק למטופל טיפול הוליסטי.

תרפיות מגע אינן מטפלות ברובד השכלי או ברובד הרוחני, ומדיטציה אינה נותנת מענה לבעיות תזונה או תנועה. יתכן שמודט מיומן יכול להגיע לרמת מדיטציה כזו שתענה גם על בעיות התנועה והתזונה שלו, דבר זה אולי אפשרי לאחר שנים של אימונים שלא תמיד עומדים לרשותו של כל מטופל.

עניין מרכזי זה, של חשיבות מתן סל טיפולים אינטגרטיבי מדויק יכול להיות מומחש בדוגמא הבאה: הדבר דומה לאדם ששבר את רגלו (רובד גופני), ולאחר התייעצות מגיעים המטפלים למסקנה שהשבר נגרם כתוצאה ממערכת יחסים זוגית קשה, שגרמה לחוסר תשומת לב, וזו תרמה לחוסר ערנות, למעידה ולשבר ברגל. ואז מחליטים המטפלים לטפל תחילה במערכת היחסים הזוגית (רובד רגשי), לפני שמגבסים את הרגל השבורה. דבר זה אינו נכון, באותה מידה לא יהיה נכון לטפל באמצעות תזונה (רובד גופני) במצב של אובדן מקום עבודה או באובדן אדם יקר (רובד רגשי). החלוקה לרבדים נועדה כדי לטפל ברובד הפגוע באופן ישיר ומיידי באמצעות השיטה הטיפולית המתאימה לרובד שנפגע.

בגישה ההוליסטית, פסיכותרפיה הוליסטית,  קיים מעבר בין הרבדים השונים, כך שכל טיפול ברובד אחד משפיע ומטפל גם ברובדים האחרים (במרחק של זמן). אולם המטפל צריך לטפל ברובד הכואב (בתוצאה) באופן ישיר ומיידי, ורק בשלב הבא, או במקביל, לטפל בזרע (בסיבה) לתקלה שמקורו ברבדים אחרים. בדרך זו המטופל יקבל טיפול הוליסטי.

 עולה מכך שכל שיטה טיפולית של הרפואה המשלימה, בפועל, נותנת מענה מיידי וישיר רק לחלק מהשלם ואינה מטפלת באדם על פי הצהרתה. מכאן החשיבות הגדולה בהגדרת סל טיפולים הכולל שיטות טיפול שונות בהתאמה לרבדים השונים לרפואה המשולבת.

הוליזם הוא לא רק כל גישה בפני עצמה, אלא גם אינטגרציה בין גישות, שמעוצבות בהתאם לצרכי המטופל. הדגש ההוליסטי הוא מערכתי ולא רק בגישה או באווירה. בריאות הוליסטית משמעה שהמטופל במרכז – ניהול בריאות המטופל במקום ניהול המחלה. הפסיכותרפיה בשיטת לוסקי מצאה כך את הפתרון הייחודי.


[1] פירוט והרחבה של הגישות השונות למודל ארבעה הרבדים נמצא בפרק על סולם הבריאות.

[2] ספר יצירה מיוחס לאברהם אבינו, פירוט אודות הספר בהמשך לפרק זה.

[3] פרלה, מטפל ברפואה סינית שכתב את הספר ” הרפואה הסינית”

[4] ד”ר ליאורה שכטר היא רופאה, מנהלת מכבי טבעי.

[5] דברים מתוך מאמר מערכת ב:  The general medical journal website תחת הכותרת “על פריצת הדרך של הרפואה המשולבת בישראל” אותו כתבו ד”ר לסלי ריס וד”ר אנדרו וייל.

עוד על לימודי פסיכותרפיה הוליסטית – לחץ כאן

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.