ללכת לאיבוד
18 באפריל 2015
לצעוק
18 באפריל 2015

לצייר מנדלה

לצייר מנדלה/ אורית גלילי

“צייר מנדלה. התבונן בה 40 דקות ברציפות “(לוסקי 2013)

“בוא וראה, אין לך עיגול בעולם שאינו נעשה מתוך נקודה אחת העומדת באמצע ונקודה זו העומדת באמצע נוטלת את כל האור ומאירה לגוף וניאור הכל” (ספר הזוהר, תשבי, כרך א:רמז)

מנדלה, היא יצירה במעגלים המתחילים בנקודת המרכז ומתרחבים ממנו. המנדלה משמשת את היוצר ככלי לדמיון ולסמל בעיני רוחו את המבנה המורכב של עולמנו הפנימי, הנפשי והפסיכולוגי. ציור המנדלה מחבר אותנו לתת מודע ממנו אנו יוצרים את המציאות.

המנדלה, מסייעת להפוך את החלומות שלנו למטרות ממוקדות. היא מפתחת את יכולת הריכוז וההקשבה הפנימית וכמו במדיטציה היא מובילה אותנו פנימה. אל החיבור שלנו עם האלוהים שבתוכנו. המקום שבו אנחנו שקטים ושלווים, נקיים ממחשבות טורדניות ומתמלאים ברגשות חיוביים.

אמני מנדלה רבים, מספרים שהגיעו אליה בתקופה של בלבול נפשי ומצוקה. הם מצאו בציור המנדלה אפשרות לבניה עצמית מחודשת.

הפסיכיאטר, קארל יונג, היה בין הראשונים שהביאו את הידע העתיק של המנדלה למערב ובעקבות המחקרים שכתב, נוצרו שיטות טיפול שונות דרך ציורי מנדלה, שחלקן משמשות על עצם היום הזה.

המילה מנדלה Mandala, מקורה בסנסקריט הודית והיא מתארת כל דבר שצורתו עגולה. למעשה מנדלה מורכבת משתי מילים היוצרים משמעות חדשה ‘מנדה’ – שמשמעותה מקום גבוה, כמו כס מלכות או כס הלוטוס עליו יושב הבודהה ו’לה’, שמשמשת השלמה או סגירת מעגל.

המהות הטהורה, שאותה עוטף המעגל, טמונה בנקודת המרכז הנקראת בסנסקריט ‘בינדו’ כלומר – הנקודה האלוהית. הבינדו הוא מעין חור הצצה בין העולם הגלוי לנסתר.

גופנו בנוי תאים דמויי מנדלה שגרעין במרכזם. החוויה המנדלית היא מהתחושות הראשונות שאנו חווים בחיים. לאחר שהתינוק מגיח לעולם הוא יחפש את “המנדלה” הראשונה ממנה הוא יינק חלב. מחקרים שנעשו בתינוקות, גילו כי תינוקות מעדיפים צורות עגולות על פני אחרות וזהו למעשה חלק מאינסטינקט ההשרדות המאפשר לתינוק לזהות את פניה העגולים של אמו. היא “הבינדו” עבורו. אז, לאט, לאט מתמלאים ומתרחבים מעגלי חייו לשאר בני המשפחה, חברים, וכו’.

החיבור למעגלים היה קיים בכל התרבויות העתיקות. במקדשים לאלים במצריים, בסטונאג’ ואפילו במערות האדם  הקדמון. דוגמא לכך נמצאת בישראל “גל האבנים של חתול הבר” הנמצא בגולן ליד מושב יונתן,”רוג’ום אל הירי” (בערבית). מבנה המורכב מ42 אלף אבני בזלת במעגלים מנדליים בן למעלה מ-5000 שנים.

בספר הזיכרונות שלו, כתב יונג “כשהתחלתי לצייר מנדלות, גיליתי שהכל, כל השבילים שהתנהלתי בהם, כל הצעדים שנקטתי אותם, הוליכו שוב אל נקודה אחת – משמע אל הנקודה המרכזית. יותר ויותר התבהר לי שהמנדלה היא האמצע. זהו יעדם של כל השבילים. זוהי הדרך אל המרכז. תובנה זו העניקה לי יציבות והשקט הפנימי חזר אלי בהדרגה. ידעתי שבגילוי המנדלה כביטוי של העצמי השגתי את מה שעבורי היה התכלית הסופית.”.

המנדלה, אינו ציור רגיל. הוא אינטואיטיבי ולא נדרש ליצירתו שום ידע. אין שגיאות, הכל נכון ואפשרי. חשובה הנוכחות בתהליך עצמו. צלילה לתוך הציור. עלינו לבטוח בעצמנו כי היצירה שלנו תוביל אותנו אל הריפוי העצמי. אם נהיה נוכחים בתוך התהליך ונתמסר לו, נוכל ליצור בשמחה ולהתקרב למרחב הבטוח שהמנדלה יוצרת עבורנו.

אין סוף מדיטציות ושיטות טיפול נוצרו סביב המנדלה ותאוריות שונות התפתחו סביבה. קיימות מאות סוגי מנדלות, אך המהות זהה בכולן, דרך הבינדו נקודת המרכז, אנו מתפתחים ומתפשטים בצורות גיאומטריות ובמעגל כלפי חוץ.

אם נצייר על פי תרופת לוסקי, מנדלה ונביט בה 40 דקות, נתרכז בפרטים, בקוים, בצורות, מהבינדו כלפי חוץ, עוד ועוד מעגל, נרגיש בעוצמה של העולם, בשקט הבטוח, בבסיס הרחב שהמנדלה יוצרת עבורנו, כאן ועכשיו.

.

  • לוסקי ד (2013) ספר תרופות לוסקי. הוצאת מכללת לוסקי
  • איתן קדמי (2010) דרך המנדלה. הוצאת bindu.

                                                                                                                            א