כוח הדמיון
30 בדצמבר 2014
קריירה
31 בדצמבר 2014

לרקוד כאילו אף אחד לא רואה

לרקוד כאילו אף אחד לא רואה /לילה סעדי

האם אנחנו באמת חופשיים להתנהג איך שבא לנו, האם אנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו בלי להתחשב בתגובות של הסובבים אותנו? והשאלה היותר חשובה, האם אנחנו באמת רוצים לרקוד כאילו אף אחד לא רואה?  לפעמים אנחנו כן רוצים להתמרד ולשבור את החוקים, אנחנו רוצים לעשות מה שבא לנו בלי לתת דין וחשבון, ובלי לחפש אישור של הסביבה. אבל רוב הזמן אנחנו כן צריכים את האישור של הסביבה, אנחנו צריכים את האהבה וההערכה של האנשים שחשובים לנו. אנחנו יכולים לשחות נגד הזרם חלק מהזמן אבל לא כל הזמן, כי לכמה זמן זה מאתגר ומרגיש טוב, אבל לאורך זמן זה מתיש. האם אישה שקמה ולובשת את השמלה הכי יפה שלה, מתאפרת ומתיפיפת, תרגיש אותו דבר בין אם תישאר לבד בבית ותעשה מה שהיא אוהבת, לבין אם תצא לפגוש חברים, או סתם לעשות טיול ברחוב? נכון שלהראות יפה עושה לנו טוב, אבל להיראות יפה ושהאחרים יבחינו בזה עושה לנו עוד יותר טוב. אני בספק אם היינו מתאמצות להיראות טוב רק בשביל עצמנו. בין אם נרצה או לא, אנחנו רואים את עצמנו דרך האנשים שסובבים אותנו. אנחנו בוחנים ומעריכים את עצמנו על פי אך שאנחנו נתפסים ע”י אחרים. היות ואנחנו לא חיים בבועה, והיות והדברים שאנחנו עושים ואומרים משפיעים על אחרים. והיות ואנחנו יצור חברתי שלא יכול להרגיש שלם בלי לתת ולקבל, ובלי לאהוב ולהיות נאהב. אז לא מעט פעמים אנחנו משנים את המחשבות, הדעות, ההתנהגות, והמראה שלנו בשביל לרצות את הסובבים אותנו. כמובן שאנחנו לא רוצים לאבד את עצמנו, ולכל אחד מאתנו יש קו אדום למידה בה הוא יכול למתוח את הגבולות שלו בלי לאבד את עצמו. ולכל אחד מאתנו יש את הדרך שלו להתמודד עם השינוי שהוא עשה. יש כאלה שיעשו הערכה מחודשת, וימצאו שהשינוי עושה להם טוב, ויש כאלה שימשיכו לכעוס, כי הם לא יכולים לעשות מה שבא להם, ויש כאלה שיחיו טוב עם האשליה שהם עושים מה שבא להם. ולסיכום, לפעמים אנחנו רוצים לרקוד לבד, אבל לרב אנחנו רוצים לרקוד את הריקוד שלנו עם אחרים, בלי להיראות ציפור מוזרה.



לוגו של וואטסאפ כאן יוסי לוי, אשמח לענות כאן על כל שאלה >>>