הכל צפוי והרשות נתונה
17 בינואר 2014
אהבה
14 בפברואר 2014

מגורים לפני חתונה?!

מגורים לפני חתונה?! 

האם מגורים משותפים לפני החתונה תורמים לזוגיות או פוגעים בה?

זוגיות במהותה, הינה דבר מורכב ומסובך. לא פעם אנחנו נתקלים בשאלות לגבי המשך הזוגיות וטיב היחסים. כיום, מעבר לשאלות וההתלבטויות הרגילות הרבה זוגות נתקלים בשאלה האם לעבור לגור ביחד לפני הנישואים או שמא זה עלול לפגוע ביחסים. זוגות רבים מחליטים כי “הגיע הזמן”, אני לא מדברת על חתונה, אלה על המעבר לדירה משותפת. כן, גם אני נשאבתי לתוך הרגש הזה.
אני נמצאת בזוגיות כבר ארבע שנים. כאשר אני ובן זוגי היינו בקשר שנתיים וחצי טסנו לטיול בין חודשיים ברחבי אירופה. כאשר חזרנו לארץ הרגשנו כי אנחנו מוכנים לעשות את הצעד- אנחנו יכולים לעבור לגור ביחד. הרי, עד כמה זה כבר יהיה שונה, אנחנו אוהבים אחד את השני, אז למה שלא נסתדר.
ארזתי את חפציי ועברתי לדירה של בן זוגי היקר. הימים הראשונים הרגישו כמו חלום. כל יום ארוחה רומנטית, פינוקים, התרגשות, עצמאות והרגשה של התחלה באוויר. כעבור כמה חודשים התחילו החיים האמתיים, כל אחד נכנס לתוך עיסוקיו. אומנם חיינו בדירה משותפת אך הזוגיות נעלמה כלא הייתה.
כאשר הבנו שמשהו השתבש ניהלו את שיחת ה”יחסינו לאן”. כל אחד דיבר ושיתף ולבסוף הבנו כי אם לא נדבר על מה שמפריע לנו ומה אנחנו מרגישים זה פשוט לא יעבוד. בנוסף, אנשים התחילו לתהות מתי תהיה החתונה. הרי אנחנו בזוגיות כבר הרבה זמן וגרים ביחד אז מתי זה קורה. חתונה שלעצמה הינה דבר מלחיץ, וכאשר זה מגיע מהסביבה זה מלחיץ פעמיים. אחרי חשיבה מעמיקה בנושא החלטתי לבדוק מה אומרים החוקרים על הנושא הזה. ישנם הרבה מחקרים בנושא זה. מחקר שנערך בבריטניה טוען כי מגורים משותפים הוא מעין ניפוי ראשוני לזוגות, ואלה שלא מספיק חזקים כדי לעבור אותו, לא מגיעים לחופה. המחקר, שנערך על ידי החוקרות איב בז’ואן ומארי ברולקיין, מראה את השינויים שעוברים הנשים והגברים בתוך שני סוגי מערכות היחסים: מגורים משותפים ונישואים. מצד אחד, יותר זוגות שחיים יחד נפרדים, אך אם הזוג אינו מתכוון להתחתן, מגורים משותפים הם לא הדבר הכי יציב בעולם: רק אחד מכל עשרה זוגות ישרוד יותר מעשור בבית המשותף.
מצד שני, אלה שכן יינשאו, לרוב לאחר תקופה של עד חמש שנים של מגורים משותפים, יחזיקו מעמד טוב יותר ויזכו לנישואים חזקים יחסית: רק ארבעה מכל עשרה מהם יתגרשו, לעומת אחד מכל שני זוגות בכלל האוכלוסיה בבריטניה. מחקר ישראלי טוען דווקא כי, השלכות החיים המשותפים בתקופת הרווקות על חיי הנישואים, ותוצאותיו מחזקות את מה שחושבים אנשי מדעי החברה בארה”ב- במקרה אחד סכנת גירושים גבוהה יותר אצל הגרים יחד לפני החתונה. במקרה השני, איכות החיים שלהם צפויה להיות נמוכה יותר מזו של אלה שלא חיו יחד לפני הנישואים. הם יהיו פחות מסופקים, יריבו יותר ותהיה להם נטייה גבוהה יותר לבגידות.
דבר נוסף, המכון הלאומי לבריאות הנפש בארצות הברית מצא, כי שיעור הדיכאונות בקרב נשים החיות עם בן זוגן ללא נישואים גבוה פי שלושה מאשר בקרב נשים העונדות טבעת.


גם לפי ההלכה יש איסור מגורים משותפים לפני החתונה. על פי ההלכה, לאישה ואיש אסור לגור יחד ללא כתובה – מסמך מחייב של הבעל כלפי האישה. ההתאמה לנישואין מתבצעת על ידי שידוכים, כאשר נעשים ניסיונות לשדך על פי נתונים משותפים, רצונות ודרישות של כל צד, על פי דרך החיים דומה.
המשודכים נפגשים מספר פגישות ובודקים את ההתאמה בשיחות ביניהם. דרוש גם שתהיה נשיאת חן ראשונית. אין כל מגע גופני בפגישות אלה ועד לאחר טקס החופה.
ברגע שיש אורח חיים משותף שנקבע על ידי שני בני הזוג ושאיפות דומות לחיים המשותפים, נשאר ללמוד לחיות ביחד על הרקע המשותף הזה.
ריקי רדולס, מטפלת זוגית מוסמכת על ידי האגודה לטיפול משפחתי אומרת, כי מגורים משותפים הינו אותו תהליך אשר היינו חווים בתחילת הנישואים. כלומר, מגורים משותפים פירושם מאבקי כוחות בעוצמות אלו או אחרות. מגורים משותפים אינם מתחשבים אם קיימת תעודת נישואים או אין.


 


טיפול זוגי לעתים כואב עם מטען רגשי יוצא דופן שחייבים לנתב לכיוון הנכון.
יש לך שאלות  בנושאי זוגיות, בגידה? איך יוצאים מהמצב?  מה עושים אחרים במצבים דומים?
רוצה להגיע לפגישת אבחון ראשונה במרכז, בתל אביב, או שנתחיל מיד טיפול זוגי.
יש לך חרדות מהמצב שאליו נקלעת? רוצה להגיע לאבחון או שנתחיל מיד טיפול בחרדות .
הטיפול הזוגי אצל ד”ר דני לוסקי הוא טיפול ממוקד, מהיר, עם תוצאות מוכחות כבר 20 שנה.
קליניקה של ד”ר לוסקי נמצאת במרכז בתל אביב, רחוב יחזאל קויפמן 6 בתל אביב, בית גאון קומה 16.
טלפון – 1800-33-99-66


השלב הראשון של הנישואין, כמוהם גם המגורים המשותפים ללא נישואין, מאופיין על ידי האהבה הרומנטית. בשלב הזה כל אחד מבני הזוג מצהיר ש”מוכן לעשות הכל” למען בן/בת הזוג, כל אחד מוכן לוותר בקלות על כל דבר. הזוגיות נמצאת במקום ראשון ובסולם העדיפויות, שום דבר אינו נמצא אחריה.
הזוגיות ורק הזוגיות נמצאות שם.
עם חלוף שלב זה (בין 9 חודשים לשנתיים) מתחיל המאבק. מאבק בין האינטימיות/ההתמזגות לבין הנפרדות/האינדיבידואליות. מאבק זה קיים בשלבי נישואים שונים, אם כי בעוצמות שונות ומשתנות, תלוי בנסיבות, תלוי בבגרותם של בני הזוג, בהשקפת עולמם, תלוי בצרכים האחרים של המשפחה וכולי.
המאבק הזה, בין התמזגות לאינדיבידואליות טומן בתוכו, מאבק בין שני מוקדים חשובים נוספים: קירבה – מרחק בין בני הזוג. אם אף אחד מאיתנו לא מוכן לוותר בכלל וחייב שהדברים יהיו בדיוק כמו שאני רגילה, סביר להניח שבהמשך תתלקח מריבה על העניין. הדילמה היא – האם לוותר על מה שחשוב לי ונכון בעיני ולרצות את בן זוגי, (התמזגות) או להתעקש על זה (אינדיבידואליות). אם המריבה מסתיימת בניחוח נעים הרי יש התקרבות, אם לא מגיעים לעמק השווה, יש התרחקות.
אולם לא תמיד המימדים קירבה – מרחק והתמזגות – אינדיבידואליות כרוכים זה בזה.
אם אני לומדת ומפתחת את הקריירה שלי ובן זוגי תומך בי, למרות שזה על חשבון הזמן הזוגי הפנוי שלנו, הרי האינדיבידואליות עומדת כרגע לפני הזוגיות, והדבר לא גורם להתרחקות בינינו אלא להיפך, להתקרבות.
לסיכום, לא כל הסוציולוגים שותפים לדעה שמגורים משותפים מחבלים בחיי נישואים עתידיים. לחלק מהזוגות זהו שיעור מצויין, גם אם אין לו האפי האנד.
אז דיבורים על חתונה עתידית כבר יש, כל שנותר הוא רק לקוות כי לא אהיה חלק מהסטטיסטיקה, ואחיה עם בן זוגי באושר ושמחה על אף מגורינו המשותפים יחד.


לוגו של וואטסאפ כאן יוסי לוי, אשמח לענות כאן על כל שאלה >>>