6 כללים לבחירת בן זוג
25 במרץ 2015
ריקוד מפחית סיכון מחלות זיקנה
29 במרץ 2015

מודל הכבשה

עולם הרגש –  מודל הכבשה – מאת אל לולו  (חלילי ) ניבין

הקשר בין שיטת לוסקי לבין עולם הרגש

מהו רגש. רגש הוא תגובה כימית לאירוע שמתרחש במוחנו. האירוע הזה יכול להיות מופעל ממקור חיצוני- המציאות, מהדמיון, או מתת המודע.

הרגש הוא ספונטאני, הוא בא לבד והולך לבד. הוא לא משהו שאפשר להסביר או אפילו לתאר- הוא רגש.

יש שני סוגי רגשות:

רגשות מרחיבים – אלה רגשות שכאשר אנחנו חווים אותם אנחנו מרגישים התרחבות אנרגטית, כמו שמחה, התלהבות וכו’.

ורגשות מכווצים – שהם הרגשות שגורמים לנו להרגיש שהאנרגיה בתוכנו מתכווצת פנימה. רגשות כמו זעם, עצב וכו’.

עצמו לרגע את העיניים ותנסו לחוש את ההבדלים האלה. תדמיינו משהו שמח, ותרגישו את האנרגיה ואחר כך תדמיינו משהו עצוב ותרגישו את האנרגיה. האם הרגשתם בהבדל?

רגשות הם הגשר (רגש=גשר) בין הגוף לנשמה. רגש הוא ביטוי גופני לאנרגיה טהורה. לפעמים האנרגיה יוצאת כלפי חוץ ברגשות מרחיבים. ולפעמים היא נכנסת פנימה ברגשות מכווצים.

אין דבר כזה רגש חיובי ורגש שלילי. יש רגשות מכווצים, מרחיבים וחוסר רגש. “רגש שלילי” הוא רגש שלא בא לידי ביטוי. אדישות למשל היא חוסר רגש. ודעו- אין לנו אפשרות לבטל רגשות, אנחנו רק יכולים להדחיק אותם.

כאשר אנחנו לא מבטאים רגשות אנחנו בעצם עוצרים את האנרגיה שלנו בפנים וזה גורם לחיים שלנו להיות תקועים כי האנרגיה לא זורמת. מעבר לזה, אנרגיה שמאוכסנת בגוף היא שומן. ובדרך כלל הסיבה המרכזית להשמנה היא אי הבעת רגשות מלאה.

שימו לב שהרבה פעמים כאשר אנחנו חווים משהו מאוד חזק אנחנו ושואלים אותנו איך אנחנו מרגישים- נענה- כלום. אין דבר כזה כלום. כשאדם קרוב אליכם עונה לכם שהוא לא מרגיש כלום, זה בגלל שבמצב כזה מרגישים כמה רגשות ביחד ישנה הצפה של רגשות, דבר הגורם לבלבול הנותן לנו לחשוב שאנחנו לא מרגישים כלום.

רגשות הם אנרגיה. כשאנחנו לא יודעים להתמודד ולשחרר את האנרגיה הזאת, אז הרגשות באים לידי ביטוי בצורה עקיפה.

כאשר אדם עושה משהו שגורם לנו להתעצבן, בדרך כלל אנחנו כועסים עליו. אבל בעצם אנחנו כועסים על עצמינו. אנחנו כועסים על זה שאנחנו לא מצליחים לקבל את המעשה שהוא עשה לנו ואנחנו כועסים על עצמינו על כך שאנחנו לא מודעים לעצמנו ומרגישים חסרי אונים.

כך גם בעצב ובתסכול שאנחנו בעצם בוכים ועצובים על כך שהפצע קיים בנו ואותו אדם הזכיר לנו שאותו כאב קיים. אנחנו עצובים על מה שקיים בנו ושאנחנו לא מקבלים.

אנשים משקפים לנו את מי שאנחנו. כל הרגשות שאנחנו משליכים על האחרים הם רגשות שקיימים בנו שאנחנו לא מצליחים להכיל. “כל העולם הוא מראה למי שאנחנו- זהו חוק השיקוף”  .

לוסקי מבצע ניתוח מעמיק של 32 כישורי חיים על פני 4 רבדים, כאשר עולם החשיבה מקבל מעמד איתן אך אינו מתקיים למנותק משאר הרבדים, וקשור קשר אנרגטי חזק עם הרגש, החושים והרוח. הקוגניציות מקיימות יחסי גומלין לאו דווקא בינן לבין עצמן, אלא גם עם אמוציות, חושים ורצונות. החושים שלנו אינם משמשים לצורך מיון קוגניטיבי בלבד אלא בונים עולם שלם של חוויה רב-גונית. התגובות וההתנהגויות שלנו מושפעות אמנם מסכמות, אך מונהגות ע”י הרוח והרגש – הרצון החופשי, האהבה והשמחה.

בנוסף על פי שיטת לוסקי מסע האינטליגנציות הוא: היכולת לזהות חוסר בעולם הרגשי, היכולת להגדיר רצון בעולם הרוחני, היכולת לשנות גישה בעולם השכלי, היכולת לקבוע מטרות וליישמן בעולם הגופני. כל היכולות צריכות להיות בעלות תוצרים הניתנים להערכה ומדידה.

כאשר תחושת חוסר (אמיתי או מדומה) אינם מקבלים מילוי לאורך זמן, נוצר חוסר איזון וקלקול (בעיות, תקלות, כאבים ומחלות). החוסר הוא קבוע ותפקידו לחשוף, לגרות ולהעיר את האינטליגנציות לפעולה.  כאשר אדם מזהה חוסר הוא מגדיר את רצונו. במקרים רבים כדי להשיג מטרה הוא נאלץ לשנות גישה ותפיסת עולם.

10 אינטליגנציות רגשיות
1 אור היכולת להיות בוודאות שהכל בא מצד האור כדי לאפשר צמיחה
2 בראשית היכולת להתחיל כל דבר מהתחלה בכל מקום בכל גיל
3 אהבה היכולת לעשות דברים מאהבה כתרופה של כל התרופות
4 חופש היכולת להיות או לא להיות בכל מקום בו אתה נמצא
5 מחשבה היכולת ליצור באמצעות מחשבה אמונה ומציאות חדשה
6 אחדות היכולת לקבל את השונות כדי ליצור אחדות והרמוניה
7 התבוננות היכולת להכיר את עצמך דרך אחרים ודרך ההתנסויות שלך
8 ריפוי היכולת להבין שככל שאתה לומד אתה מבין פחות ולכן צומח
9 חיסון היכולת ללמוד איך ללמוד ולמצוא את הידע הדרוש בזמן הנחוץ
10 גילוי היכולת לקבל את המציאות ולטפל בסיבה לצורך שינוי התוצאה

לפני הסבר “מודל הכבשה” ברצוני לחשוף אתכם בסיפור מאוד מרגש.

בבית משפחת ביקסבי הופיע דרקון. בילי רצה לטפל בו, אך אמא התעקשה שהוא אינו קיים כלל. אלא שככל שניסו להתעלם מן הדרקון, כך גדל היצור עוד ועוד.  מה אתם חושבים: היה או לא היה דרקון?

דרקון אין דבר כזה- כתב וציר: ג’ק קנט

בילי ביקסבי היה ממש מופתע כאשר התעורר בבוקר ומצא בחדרו דרקון.

הדרקון היה דרקון קטן- לא יותר גדול מחתלתול. כשבילי ליטף לו את הראש, כשכש הדרקון בזנבו מרוב שמחה.

בילי הלך לספר לאימו. “דרקון- אין דבר כזה!”  אמרה אמא של בילי. והיא דברה ברצינות.

חזר בילי לחדר שלו והתחיל להתלבש. הדרקון נגש אליו קרוב-קרוב וכשכש בזנב. אבל בילי לא ליטף אותו. אם אין דבר כזה, הלא טפשי ללטף לו את הראש. רחץ בילי את הפנים ואת הידיים והלך לאכול את ארוחת הבוקר. הדרקון בא איתו. עכשיו כבר היה יותר גדול, כמו כלב בערך.

ישב בילי ליד השולחן והדרקון התיישב על השולחן. בדרך כלל אסור היה לשבת על השולחן. אבל מה יכלה אמא להגיד? הלא היא כבר אמרה שאין דבר כמו דרקון, ואם אין דבר כזה, אי אפשר להגיד לו שירד מהשולחן.

אמא טיגנה לבילי כמה לביבות, אבל הדרקון אכל את כולן. הכינה אמא עוד, אבל הדרקון אכל גם אותן. אמא טיגנה לביבות עד שנגמרה כל העיסה. בילי קיבל רק אחת מהן, אבל אמר שבין כך לא רצה יותר. בילי הלך לצחצח שיניים, אמא התחילה לפנות את השולחן, והדרקון, שכבר היה גדול כמעט כמו אמא, נשכב לו על השטיח בפרוזדור ונרדם.

עד שחזר בילי כבר גדל הדרקון כל כך שמילא את כל הפרוזדור. ובילי היה צריך לעבור דרך הסלון כדי להגיע אל אמו.  “לא ידעתי שדרקונים גדלים כל כך מהר”, אמר בילי.

ואמא אמרה בקול תקיף: “אין דבר כזה!”

כל הבוקר עבר עד שגמרה אמא לסדר את הדירה, כי הדרקון הפריע לה והיא היתה צריכה לטפס דרך החלונות כדי להגיע מחדר לחדר.

בצהרים כבר מילא הדרקון את כל הבית. הראש שלו יצא דרך הדלת הקדמית והזנב- דרך הדלת האחורית, ולא היה חדר שלא היה בו איזה חלק של הדרקון.

כשהתעורר הדרקון מן התנומה, היה רעב. מכונית של המאפייה עברה שם, והדרקון לא היה יכול להתאפק. הוא רץ אחרי המכונית של המאפייה. והבית, כמובן, בא איתו, כמו הקונכיה של חילזון.

נכנס אבא ביקסבי למכונית שלו ויצא לחפש את הבית. ובשעה שנסע בדק את כל הבתים.

לבסוף הגיע לבית שנראה לו מוכר, ומן החלון נופפו לו בילי ואמא ביקסבי.

טיפס אבא ביקסבי על ראשו של הדרקון, עלה אל הגג ומשם נכנס דרך החלון לתוך הבית.

“איך זה קרה?” שאל אבא ביקסבי.

“זה בגלל הדרקון”, אמר בילי.

“אין דבר כמו…” התחילה אמא להגיד.

“יש דרקון”, התעקש בילי, “דרקון ג ד ו ל מאוד!” וליטף לדרקון את הראש.

הדרקון כשכש בזנב מרוב שמחה ואז, עוד יותר מה משגדל, נעשה הדרקון יותר ויותר קטן.

כעבר כמה רגעים כבר היה גדול כמו חתלתול.

“דרקונים כאלה לא אכפת לי”, אמרה אמא. “למה היה צריך לגדול כל כך?”

“אני לא יודע”, אמר בילי, “אבל נדמה לי שהוא פשוט רצה שישימו לב אליו”.

ולאחר קריאת הסיפור
מה דעתכם? האם הדרך להתגבר על הדאגה היא להסיח ממנה את הדעת, כמו שאמא נוהגת? או אולי לדבר עליה, כמו שהיה רוצה בילי, לפני שהדאגה צומחת ל”ממדי דרקון ?   שאלה למחשבה

לאחר שחשבנו  על הרגש אצל הילדים ועל סיפור דרקון אין דבר כזה ! בו נרגיש איך מרגיש  לנו

” דמיון מודרך”  לעצום עיניים  לשחרר שרירי הגוף  על מנת להרגיש איך כל אחד מתמודד עם הרגש

כל אחד מתבקש לנפח את הכעס שלו לתוך בלון וכעת להניח אותו מתחת לחולצה.

חשבו על כעס שיושב לכם על הלב….

ש. איך זה מרגיש?

ש. איזה גודל בחרתם? איזה צבע? כמה אויר (אנרגיה) השקעתם בבלון?

ש. איך זה משפיע על חייכם?

ש. מה האפשרויות העומדות בפנינו? (לספר- לדבר, לשמור)

ש. מה יקרה לבלון עם נשמור עליו בתוכנו? ישאר? יתפוצץ? מה המחיר שנשלם בכל מצב שנבחר?

ש. נסו לחשוב על עצמכם בבית ספר- האם אתם נוטים לכעוס ולשמור? או לכעוס ולשתף?

מדוע אנחנו מגיעים למצבים רבים בחיינו בהם אנו כועסים, מסתובבים עם הכעס וכתוצאה מכך מייצרים תקשורת לקוייה סביבנו?

זו שאלה מאוד רחבה ובכדי לענות עליה ברצוני להביא בפניכם מודל תקשורת נחמד שנקרא: “מודל כבשה “.

 

אם נערוך רשימה של הגורמים המניעים אותנו בחיים נגיע לראשי התיבות כבשה:

  • כ = כבוד
  • ב = ביטחון
  • ש = שייכות
  • ה = הצלחה

אלו הם מקורות הכוח שלנו וכשאנו מצליחים לממשם אנו מרגישים סיפוק ושביעות רצון אך כשאנו איננו מצליחים להשיגם . הרי שהם הופכים להיות הנקודות הרגשיות שלנו

כלומר החולשות שלנו הם מניע שלא הצלחנו להשיג והופך להיות “לחולשה שלנו”. הערך העצמי שלנו נשען למעשה על נקודות אלו. אדם עם ערך עצמי גבוה למעשה השיג את ארבעת המניעים הללו.

 

איך נולד הרגש שלנו

מקרה/ אירוע- מחשבות פרשנויות- רגשות- תגובה. איפה נכנסת הכבשה?

הכבשה משפיעה על המחשבות והפרשנויות שאנחנו נותנים למצבים. הכבשה הפגועה שלנו מופיעה כשהאדם  חושב שנגעו לו באותה נקודה רגישה וזה כואב לו.

וכשאנו מפרשים מצבים לפי הכבשה הפגועה אנו עושים זאת במהירות ומתוך חולשה תיווצר תגובה שלעיתים אנו לא שלמים איתה .

כאשר אנו רגישים בנושא מסוים אנחנו מפרשים במחשבתנו דברים שקורים לנו כקשורים לאותו עניין, ונפגעים במהירות. זה קורה גם כשלצד השני אין כל כוונה לפגוע בנו.

עם השנים אנו אוספים אירועים התומכים באמונתנו, והאמירות השליליות מתחזקות במוחנו. כשאדם מפתח רגישות בנושא מסוים הוא ממהר להיפגע ומרגיש מאויים. כשמישהו אומר אמירה תמימה מיד ניטה לפרש זאת כפגיעה איומה. למעשה הרגישויות הן חלק מאיתנו ומלוות ומשפיעות על המחשבות הרגשות והתגובות.

דוגמא : התבקשת להכין הצגה מול צוות  מורים או מנהלים או תלמידים

מגיעים להעביר אותה ומגלים שחלק גדול מהצוות קיבלו שחרור ומי שכבר נמצא בחדר או נרדם או מדבר עם חברו…. מה תרגישו ותחשבו ואיך תנהגו?

בואו נראה את הכבשים השונות:

אם המקרה הזה קרה עם  ……

הכבשה האדומה

מחשבות: מזלזלים בי ולא מעריכים אותי אני כנראה לא חשובה לאף אחד, לא מכבדים וכו’. ואני תלמיד/ה לא טוב לא מצליח/ה בתפקידי…

רגשות: כעס, רוגז, עלבון, אכזבה.

תגובה: צעקות, אלימות מילולית, התרחקות , בכי.

המניעים שנפגעו: הכבוד והביטחון.

במקרה זה נפעל מתוך המרכז הרגשי במוח- מאגר זיכרונות רגשיים.

החיסרון של המרכז הרגשי הוא שהוא נשען על העבר שלנו ופועל בצורה מהירה.תרגיש פגוע תכעס על התלמידים  ועל הצוות והיחסים יתערערו באופן אוטומטי.

אם המקרה הזה קרה עם  …… 

כבשה השחורה

מחשבות: אני לא שייך לפה, חושבים שאני פראייר, מה שלא אעשה לא טוב בשבילם ולא מעריכים אותי. לא מעריכים את המאמצים שלי,אני ממש אוויר. ואני לבד עם כל המטלות האלו. בדידות.

הרגשות: חרדה, פחד, בדידות, דיכאון.

התנהגות:כעס,בשתיקה או להפך אלימות – התנפלות- תוקפנות.

המניעים שנפגעו במקרה זה: ביטחון ושייכות.

במקרה זה נפעל מתוך המרכז הישרדותי במוח ,האוטומטי

וזה יתלווה עם תופעה פיזיולוגית עלייה בקצב הלב

לחץ דם,זיעה

אם המקרה הזה קרה עם  …… 

הכבשה הלבנה.

מחשבות: אני יודע שאני אדם טוב-, מצליח, חשוב משפיע משמעותי,מוערך

הם: טרודים, עסוקים, לחוצים, לא מצליחים לבד להתמודד עם שיעורי הבית.

הרגשות: הנאה, סיפוק, שביעות רצון.

התנהגות: שיתוף פעולה. שואלת אותם מה שלומם.

מצב המניעים: הכל חיובי.

פה אנו פועלים מהמרכז השכלי החושב. כלומר :מעין מחשב הקולט ומעבד נתונים. בהשוואה למרכזים הקודמים במקרה זה תגובותינו איטית, מבוקרת ויותר שיטתית.

אם המקרה הזה קרה עם  …… 

הכבשה הסגולה

מחשבות: החזון שלי הוא ליצור יחסים של אהבה וזרימה עם הצוות ומשם אני פועל.

אני מתרכז במה שנראה לי חשוב, במה שהייתי רוצה שיקרה בעתיד.

והם עסוקים בעצמם וזה בסדר.

הרגשות: שלימות, אהבה זרימה

התנהגות: אני מבין שזה קשה בשעה הזו לשבת… אשתדל שזה יהיה מעניין ורלוונטי וכו’.

מצב המניעים: כולם חיוביים.

אני פועל מהמרכז הרוחני כלומר אותו מרכז המאפשר לנו יכולת להסתכל

על העתיד שלנו,על החזון .

 

בשני המצבים האלו אנו גם מסוגלים לראות את נקודת מבטו של האחר ונזכרים גם בדברים הטובים שבנו.

אז מה עושים? או יותר נכון כמה טיפים לחיים:

נשמו עמוק וסיפרו כבשים לפני שאתם מגיבים.

היו מודעים לכבשה שקופצת לכם בראש- נסו אותה לראות.

ובהמשך: למדו כיצד כמו באחו אותה אפשר לראות.

נסו להיכנס לנעליו של הצד השני.

 


 

לוגו של וואטסאפ כאן יוסי לוי, אשמח לענות כאן על כל שאלה >>>