צחוק
24 במרץ 2015
8 כללים לחילופי זוגות
25 במרץ 2015

מוסיקה תרופה לגוף ולנפש

מוסיקה תרופה לגוף ולנפש

“צלילים מוסיקה בעלי כושר ריפוי ברובד הרגשי, תקשיב למוסיקה כל יום כל היום. כשאתה הולך לישון תחליש את המוסיקה, אל תכבה את המכשיר” (תרופות לוסקי 2013)

מוזיקה היא אומנות סידור הצליל והשקט בזמן ומרכיביה העיקריים הינם גובה צליל, קצב, דנימיקה, משך, גוון ומרקם. במוזיקה קיימים 4 מרווחים זכים: פרימה, קוורטה, קווינטה ואוקטבה, אלו הם המרווחים הטבעיים, המצויים בטבע.   מחקרים חדשים מראים כי מוזיקה יכולה להיות עוצמתית יותר מתרופות. אז חוץ מצרכי בידור, אנחנו יכולים להשתמש בה כדי לשפר את הבריאות הנפשית והגופנית שלנו.

חקר המוח מראה כשאנחנו שומעים מוזיקה, מרכזי העונג במוח שלנו מגיבים, דופמין משתחרר וגורם לנו לתחושות חיוביות ולמצב רוח מרומם יותר. חוץ ממרכז העונג, אזורים נוספים במוח שלנו מגיבים למוזיקה, מה שיכול להסביר הרבה מההשפעות השונות של מוזיקה עלינו.

מוזיקה מפחיתה לחץ וחרדה – המחקר מראה שהקשבה למוזיקה עם קצב איטי, טונים נמוכים, ללא מילים או כלים חזקים, יכולה להרגיע אותנו, אפילו בזמן האירוע המלחיץ עצמו. כשאנחנו בלחץ וחרדה  קצב הלב ולחץ הדם שלנו עולים ובנוסף משתחרר אצלינו קורטיזול שידוע כ״הורמון הלחץ״.  ד”ר גופטה הראה במחקר שלו ש-20 דקות של הקשבה למוזיקה ביום הפחיתה את הסימנים הגופניים האלו, גם אצל אנשים בריאים וגם אצל חולי לב.     במחקר נוסף על חולים שעברו ניתוח, מוזיקה הורידה את רמת הלחץ של החולים יותר מאשר נטילת תרופות מפחיתות חרדה.

 מפחיתה כאב – במחקר מ-2013, אנשים שאובחנו במחלת כאבי שרירים (פיברומיאלגיה), חולקו אקראית לשתי קבוצות – אחת הקשיבה למוזיקה פעם ביום במשך ארבעה שבועות והשניה לא. קבוצת המוזיקה חוותה פחות כאב ופחות  סימפטומים דכאוניים בצורה משמעותית.

משפרת את המערכת החיסונית שלנו – החוקר מארק איסקוביץ׳ בדק כיצד מוזיקה משפיעה על כמות של נוגדן חשוב במיוחד בהגנה שלנו ממחלות (לביולוגים שביננו – IgA שמו). הם בדקו את כמות הנוגדן אצל הנבדקים לפני ואחרי 30 דקות של הקשבה לאחת מ-4 האופציות האלו: תקתוק השעון, תכנית רדיו, מוזיקה מרגיעה או שקט מוחלט. אצל אלו שהקשיבו למוזיקה מרגיעה נצפתה העליה הגדולה ביותר בכמות הנוגדן בהשוואה לשאר. הם הסיקו שהקשבה למוזיקה ולא לצלילים אחרים מחזקת את המערכת החיסונית שלנו.

שיפור הזיכרון – חלקינו מרגישים שהקשבה למוזיקה בזמן הלמידה עוזרת לזכור את החומר. המחקר מראה שהאינטואיציה הזו נכונה ויש לזה גם הסבר הגיוני: כשאנחנו נהנים ממוזיקה, משתחרר דופמין, שקשור למוטיבציה גבוהה המעודדת למידה וזיכרון.  גם שימוש אקטיבי במוזיקה מועיל לזכרון שלנו. במחקר שפורסם שנה שעברה, סטודנטים למדו משפט בשפה שלא הכירו. חלקם התבקשו להגיד את המשפט, חלקם להגיד אותו בקצב מסויים וחלקם לשיר אותו. מי שזכר לאחר מכן את המשפט בצורה הכי מדוייקת זו הקבוצה ששרה אותו.

מוזיקה בספורט עוזרת לנו להוציא יותר מהאימון הגופני שלנו.  במחקר מדדו את צריכת החמצן של מתאמנים שהקשיבו למוזיקה בקצב שונה בזמן כשהתאמנו על אופני חדר כושר. מסתבר שכשהם הקשיבו למוזיקה עם קצב מהיר שמתאים לקצב התנועה שלהם, הגוף שלהם צרך חמצן בצורה יעילה יותר מאשר כשהמוזיקה הייתה איטית או בקצב לא מסונכרן עם התנועה שלהם.

‘צלילים מוסיקה בעלי כושר ריפוי ברובד הרגשי, תקשיב למוסיקה כל יום כל היום. כשאתה הולך לישון תחליש את המוסיקה, אל תכבה את המכשיר’ (תרופות לוסקי 2013)

״מוסיקה, ללב היא חודרת  ומדליקה את כל הנשמות  וגם מדביקה בקצב רוגע את כל הגוף ואז מתחשק באויר לעוף.״ (צביקה פיק)