הזיווג המופלא של יצחק לרבקה
22 במרץ 2015
צום כתרופה
22 במרץ 2015

מתן בסתר כתרופה

מתן בסתר כתרופה / אורית גלילי

תן בסתר פעם ביום (כסף, מידע, פרגון, הקשבה, יחס טוב, מחשבה חיובית) ואל תספר על נדיבותך לאחרים” (מתוך הספר תרופות לוסקי/ד”ר דני לוסקי עמ’ 48 סעיף 7).

את המשפט הקצר הזה “תן בסתר פעם ביום”, הטומן בחובו עולם ומלואו, אחלק לפרקים על מנת לרדת לשורש הדברים.

תן

בין אם זה ממון או יחס טוב, ידע או צדקה. הנתינה היא אחד הערכים החשובים ביותר בחברה וסגולותיה מוזכרים ומודגשים בכל חברה ודת. שלוש הדתות המונותיאיסטיות, מאמינות בצדקה כערך עליון ורואות בכך תפקיד מרכזי במרקם החיים החברתי. מעמדה  אומנם שונה בכל דת, אולם הרעיון המרכזי של שמירה על איכות חייהם של הפרטים בחברה ויצירת הרמוניה חברתית של נתינה וקבלה זהים.

התורה, המשמשת מקור השראה עיקרי להנחלת הערך, רואה בנתינה מצווה כאשר כל דת ודת הוסיפה הדגשים וזוויות התייחסות שונות התואמות את ערכיה.

ביהדות: היהדות, מציבה את הצדקה החומרית והמנטלית כחובה הלכתית ורואה את החשיבות העיקרית שבנתינה בין אדם לחברו. תילי תילים וספרים רבים דברו אודותיה ואודות הגמול הדתי והחברתי המגיע בעקבותיה.

בכתבים, ישנה הפרדה בין צדקה הניתנת כהלוואה ובין צדקה הניתנת לצורך הנתינה בלבד ועל מנת להקל עם החלשים בחברה.

בספר מורה נבוכים, מגדיר הרמב”ם את הצדקה כצדק. “הביטוי צדקה גזור מן צדק. החובות המוטלות עליך כלפי זולתך בגלל מידת אופי טובה, כגון איחוי שִברו של כל בעל שבר, הן קרויות צדקה. לכן אמר על החזרת הפיקדון: ולך תהיה צדקה (דברים כ”ד, 13), מפני שכאשר אתה נוהג מנהג מידות האופי הטובות, אתה נוהג בצדק כלפי נפשך המדברת, מפני שאתה נותן לה את המגיע לה” (מורה נבוכים, חלק ג, פרק נג).

עשיית הצדקה אינה רשות כי אם חובה, חובה על האדם לעשות כל שיוכל על מנת להיות אדם טוב יותר. בעשיית הצדקה, “אני מאפשר לעצמי להיות אדם  טוב יותר”.

“המעשים הטובים הם נחלת המאמין באלוהים וביום האחרון ובמלאכים ובספר הנביאים, והמעניק מרכושו על אף היותו אהוב עליו, לקרובי המשפחה והיתומים והנזקקים ולהֵלך בדרכים ולקבצן, ולשחרור עבדים; והמקיימים את התפילה והנותנים זכאת. כל אלה, אמת בפיהם והם היראים.” (הקוראן, סורת אל –בקרה איה 177

באיסלאם: המצווה נקראת “זכאה” והיא אחת מחמשת עמודי האיסלאם. עשיית המצווה מזכה את האדם. מזככת אותו. הזכאה, מוגדרת באיסאלם כמס, כחובה והיא המס היחיד המחייב את כולם באשר הם.  בימי הרמדאן למשל ישנה חובת צדקה מידי יום.

הנצרות: בנצרות הצדקה מהווה מצווה שבין האדם לחברו והיא מוטיב חוזר בהטפות שמשמיע ישו ובכל כתבי הקודש הנוצריים.  מעשה הצדקה כלפי עניים ונזקקים הוא ערך עליון אשר בו מצווה כל נוצרי. לנצרות מערכת עניפה של ארגוני צדקה פעילים למען נזקקים במקומות שונים, כמו “צבא הישע” ומנזרים הפזורים ברחבי העולם המסייעים לנזקקים בקהילות המקומיות השכנות להם.

“וַיַּבֵּט וַיַּרְא אֶת־הָעֲשִׁירִים מְשִׂימִים אֶת־נִדְבוֹתָם בַּאֲרוֹן הָאוֹצָר וַיַּרְא אלמנה עֲנִיָּה נֹתֶנֶת בּוֹ שְׁתֵּי פְרוּטוֹת וַיֹּאמַר אֱמֶת אַגִּיד לָכֶם כִּי הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת נָתְנָה יוֹתֵר מִכֻּלָם כִּי כָל־אֵלֶּה הִתְנַדְּבוּ לֵאלֹהִים מֵהָעֹדֵף שֶׁלָּהֶם וְהִיא מִמַּחְסוֹרָהּ נָתְנָה אֶת־כָּל־אֲשֶׁר הָיָה לָהּ לְמִחְיָה” (הברית החדשה, הבשורה על פי לוקס, פרק כ”א)

אך לא רק הדתות המונותיאיסטיות רואות בנתינה ערך וחובה, גם יתר הדתות והאמונות בעולם רואות בה אלמנט אנושי והכרחי.

הבודהיזם, למשל רואה בצדקה את אחד המרכיבים ההכרחיים בדרך אל הנירוונה, רגע האלוהות והוא מתייחס לנתינה באמצעות המושג “דאנא” שפירושו נדיבות הלב או “איכות הלב”. הדאנא, היא אחת מעשר הפארמיטות הסגולות, שצריך לפתח בדרך אל התודעה השקטה. “יש שמחה כשמתכננים לתת” אומר הבודהה ואיכות הלב משתבחת ועולה עם הנתינה עצמה, ככל שנתרגל, נשבח ונרגיל את עצמנו להיות טובים יותר ונדיבים יותר.

על פי הבודהה, הנתינה היא  המתנה החשובה ביותר והמשמעותית ביותר. זו הדהרמה, הנתינה מעוררת בנו את היכולת להמשיך הלאה ולא לחיות חיים של סבל ושעבוד.

בסתר

הנתינה והצדקה, הם יסודות אלמנטריים וחיוניים בכל חברה באשר היא, אך מה ההיגיון שבמתן בסתר ומדוע הוא חשוב כל כך?. ויקטור הוגו אמר “אין לך דת טובה יותר מסבלנות” ומשפט זה אולי מסביר באופן העמוק ביותר את תועלת הצדקה. אלמנט הנתינה הוא שמייצר את הסבלנות, את יכולת ההכלה של האחר, את ההתבוננות האמיתית בו ובצרכיו, בין אם מדובר בכסף, יחס, הערכה או כל דבר אחר . ככל שניתן יותר – נהיה בני אדם טובים יותר, המקבל מאפשר לנו ללמוד דרכו.

פרקים שלמים ייחדה הגמרא בנושא, והיא מחלקת את נושא הצדקה לדרגות ודרגות משנה. לשיטתה, מתן בסתר הוא הדרגה העליונה ביותר של נתינה והיא היחידה המייצרת את הנתינה לשם נתינה בלבד. בזכות מתן הסתר, היקום מתנהל כסדרו.

הפירוש הפשוט ביותר למתן בסתר, הוא בכדי שלא לבייש את פני המקבל, אולם גם כאן מתייחסת הגמרא למספר דרגות רוחניות. לא די שאין המקבל יודע מי הנותן, כי גם במצב כזה הוא יכול להרגיש מושפל מאחר והוא נזקק לעזרה. הנתינה האופטימלית, היא בדרך של “הערמה”, כלומר, הנותן ממלא עצמו בנדיבות ומעניק לחברו את מלוא ההרגשה שבאמת הוא הצודק, שבאמת הוא הראוי, בזכות ולא בחסד. יותר מזה, גם אם ביום מן הימים יתווכח אותו נותן עם המקבל, לא יוכל “לשלוף” את הנתינה ההיא כקלף מאחר כי ברגע הנתינה, התמזגו רצונות הנותן והמקבל לידי אחד.

ומה על הנותן? כאשר הנתינה היא בסתר, אומרת הגמרא, זהו “חסד של אמת”, נתינה שלימה, בלא ציפיה לתמורה כלשהי. נתינה לשם נתינה. האדם מעורר את נפשו ובעצם הנתינה קונה לעצמו רוחב לב מתוך אותה רגישות לצרכי הזולת.

פעם ביום

חוזרות ומדגישות זאת כל הדתות כאחת, כי הנתינה אינה מתייחסת אך ורק לנתינה גשמית, כלכלית, כי אם לעיתים די בחיוך או חיזוק ככתוב בספר דברים “המפייס בדברים” ועל כן אין מדובר בתן וקח של עשיר או עני, כי אם בצורת תקשורת חברתית.

מתן בסתר פעם ביום כתרופה, הופך את מתן הסתר לחלק מתוך העצמי האישי, לחלק אינטגרלי וטבעי שבסופו של דבר יתקיים מעצמו.

לנתינה אופנים רבים והיא מעוררת ומתגמלת מעצמה, מעצם היותה. מעטים המקומות בהם האדם יכול לתת לשם נתינה ועל כן, כאשר ניתנת ההזדמנות יש לקחת אותה בשתי ידיים ולעשות זאת באופן קבוע ויומיומי. אדם לאדם – אדם.

יש החושבים כי נתינה היא בדברים הרואיים בלבד, כש”ניתקע באי בודד”, כש”המטוס יתרסק”  או רואים בכך אך ורק נתינה כספית, “עניי עירך קודמים” פשוטו כמשמעו לאנשים החלשים בחברה, אך הנתינה היא יומיומית, פשוטה ומתאפשרת בכל מקום.

מהי אם כן נתינה יומיומית? כיצד אנחנו יכולים לשלבה באופן טבעי?. אביא לצורך העניין מספר דוגמאות פשוטות:

  • שני חברים מתווכחים והאחד בטוח בצדקתו והוא צועק ומוחה ומעמיד את חברו על טעותו. במידה והחבר, ינשך שפתיים ויתן לחברו להרגיש החכם ביותר והצודק ביותר, זהו מתן בסתר שאין כמוהו.
  • בעל נמצא בבית לבד ולפתע הפסקת חשמל, קצר, הוא משנס מותניים ומצליח לפתור את הבעיה לבד. כשאשתו חוזרת מהעבודה, אם הוא יספר לה על תלאותיו, היא תפרגן מחד אך מאידך תרגיש חייבת ומשועבדת לטוב ליבו. אם יצליח שלא לספר ולעבור על כך לסדר היום, זהו מתן בסתר עילאי.
  • כאשר אדם מבחין שחברו עצוב והוא מרכך ומשמח אותו ולו כדי שהחבר יחזור למוטב, יש בכך מתן בסתר.
  • אנשים הרואים ניידת לתרומת דם  והולכים לתרום.
  • התנדבות בארגון או מקום.

הנתינה בסתר, היא תנועה המאפשרת ללב להיפתח, כמו שריר. כאשר אנחנו מתרגלים אותה אנחנו הופכים אותה לחלק מאיתנו. 

הטבע ואנחנו בתוכו, מתנהל כל הזמן בנתינה וקבלה. אנחנו מקבלים מהצמחים חמצן ונותנים להם co2 , השמש מפזרת את אורה באופן שווה בכל העולם, העננים נותנים גשם, הנחלים זורמים לים, אדי המים עולים לשמיים וחוזרים אלינו כגשמי ברכה, העץ מזין את האדמה באמצעות עליו הנושרים, האדמה נותנת לעץ מזון וגם אנחנו נחזור יום אחד אל האדמה ונזין אותה. ועד שזה יקרה, עלינו ללמוד לתת, כל הזמן באופן שוטף וקבוע, להרחיב את תנועת הלב.

“יש מאה דרכים לכרוע ולנשק את האדמה” אומר המיסטיקן המשורר ג’לאל  א-דין רומי

לוגו של וואטסאפ כאן יוסי לוי, אשמח לענות כאן על כל שאלה >>>