סולם הבריאות

סולם הבריאות

 סולם הבריאות הוא המאפיין המרכזי של תבנית הרפואה המשולבת. סולם הבריאות נגזר מהחלוקה לרבדים של 32 האינטליגנציות. סולם הבריאות בנוי מארבעה רבדים, ומתאר את הצרכים המשתנים של האדם, את היכולות שאדם יכול לפתח בכל רובד ואת הצורך לנוע בין הרבדים לצורך איזון. בריאות שלמה אפשרית על ידי איזון בין הצרכים השונים בכל אחד מארבעת הרבדים.

על פי חזון הרפואה המשולבת, מספר הרבדים בסולם, התוכן והצרכים המאפיינים כל רובד, וכן הצורך במעבר מרובד לרובד, הם אבני דרך לרפואה שלמה.

הרבדים של סולם הבריאות, מבטאים רצונות מנוגדים ומשלימים המאפיינים צרכים ואתגרים משתנים לחיים מלאים. החלוקה לארבעה משקפת את הקשת השלמה של החיים. חשיבות סולם הבריאות ביכולת לאבחן ולדרג דרכו את ארבעת הרבדים אצל מטופלים, מהרובד החזק לרובד החלש, כדי לתרגל, לאמן, לטפל, או לחזק את הרבדים החלשים.

ארבעת הרבדים של סולם הבריאות

ארגון הבריאות העולמי מגדיר את הבריאות בדרך שאינה מותירה ספק לגבי חשיבות הרבדים השונים המרכיבים את השלם כדרך להשגת רפואה שלמה:

“Health is a state of complete physical, mental, emotional, social, and spiritual well being”   (world health organization 1947).   העולם, על פי ספר יצירה, מתחלק לארבעה (חלקים) רבדים – סולם הבריאות. ארבעת הרבדים מבטאים רצונות מנוגדים ומשלימים המאפיינים צרכים ואתגרים משתנים לחיים מלאים. החלוקה לארבעה משקפת את הקשת השלמה של החיים – ארבעה יסודות: אויר, אש, מים, אדמה. ארבע מציאויות: דומם, צומח, חי, מדבר. ארבע משימות חיים: אהבה, קריירה, כסף בריאות. ארבעה רבדים: גופני, רגשי, שכלי, רוחני. ארבע חיות הקודש: שור, אדם, אריה, נשר. ארבעה תהליכי יצירה: מחשבה, מילים, מאמץ, מציאות. ארבע דרגות התהוות: גוף, נפש, רוח, נשמה. ארבעה סוגי ריפוי: תנועה, תזונה, אנרגיה, מודעות. ארבעה סוגי תקשורת: תומך, אנליטי, משימתי, מבטא. ארבעה סוגי מורים: פותר בעיות, מוקיר, מכוון, מאתגר. כל אחד מארבעת הרבדים מתחלק למספר חלקים כך שביחד יוצרים 32 אינטליגנציות. בכל אחת מ- 32 האינטליגנציות קיים הרצון לקבל והרצון לתת שבהם. האיזון בין הרצון לקבל ובין הרצון לתת, בורא את הרצון החופשי שהוא כוח החיים (הצ’י). ליצירת רפואה שלמה, מתבקש איזון בין הרצון לקבל והרצון לתת שבכל אינטליגנציה. חוסר איזון בין שני הרצונות לאורך זמן יגרום לכאב, תקלות או מחלות.

בחרתי במונח “סולם” כדי לתאר “רפואה שלמה”, דרך מודל הרפואה המשולבת. ראשו של סולם הבריאות נמצא באוויר (יסוד אוויר / רובד רוחני), במרכז הסולם נמצאים המים והאש (רבדים: שכלי ורגשי), ובסיס הסולם עומד על הקרקע (יסוד אדמה / רובד גופני).  את הדימוי הזה ראיתי גם בסיפור המקראי על חלום יעקב, המציג את הכמיהה של האדם לחיות בשלמות, בכל הרבדים של סולם הבריאות. במובן זה, שכאשר ראשו של הסולם מגיע לשמיים, רגליו ניצבים על הקרקע, כך שה”חולם” יוכל לעלות ולרדת בסולם על פי הרצון החופשי. “וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה” (בראשית פרק כ”ח, י”ב). גם הציור של מרק שגאל, “חלום יעקב” (ראה תמונה), מתאר בשפה האמנות, בריאות שלמה.

העליה בסולם דומה לשחייה נגד הזרם. שחיה נגד הזרם תוביל למקור המים (כמו למקור הבעיה). הירידה בסולם דומה לשחייה עם הזרם, הרפיה, כמו עלה בנהר שיודע את דרכו אל הים – אל היעד, אל הייעוד. העליה בסולם מצריכה מאמץ, שינוי גישה, שינוי ערכים ואמונות (רצון לתת). הירידה בסולם מחייבת חיבור אל שמחת החיים, שמחה כמצפן אל ההצלחות ואל הייעוד (רצון לקבל). במפגש בין הרצון לקבל והרצון לתת, נמצא הרצון החופשי –  כוח החיים לשינוי, לאימון, ולריפוי (לוסקי 2005).

קשר גוף נפש בסולם הבריאות

קשר גוף נפש הוא בסיס הרפואה המשולבת, שהיא, שילוב הרפואה המדעית (גוף) עם הרפואה ההוליסטית (נפש). קשר זה הכרחי להתבוננות, אבחון וטיפול, לעליה וירידה בסולם הבריאות, שהוא, כאמור, המאפיין המרכזי ברפואה המשולבת.

את הגוף ניתן לתאר בדרכים שונות: דרך הכאב, דרך העונג, דרך התנוחה, היציבה, שפת הגוף. אנו גם מתארים את נפתולי הנפש ואת מכאובי הנשמה או את השמחה שבה, דרך הגוף.

כאשר אנו אומרים פיק ברכיים אולי אנו מדברים על הברכיים ברמה הפיסית, אבל מתכוונים לפחד (גוף רגשי) שנמצא בברכיים. כאשר אנו אומרים “צרות עין”, לא רואים עיניים צרות ברמה הפיסית, אבל רואים את החושך שעולה מצרות העין (רובד שכלי). גם הביטויים “חרון אף”, “לשון חדה”, “ארשת פנים”, “הלמות לב”, “כאב גב”, “חריקת שיניים”, “קשה עורף”, “היקשה ליבו”, “שפתיים קפוצות” ,”הדם עולה לראש” וביטויים רבים אחרים מבטאים מצב נפשי (רבדים: רוחני, שכלי ורגשי) ולא, בהכרח, מצב גופני. הרפואה ההוליסטית מתייחסת לביטויים האלה במשמעותם הכפולה, “גוף נפש”. משפטים שמתארים, לכאורה, בעיה גופנית, לא נשארים רק במשמעות הגופנית, על פי הגישה ההוליסטית, יש להם ביטוי גם ברבדים אחרים. כשיש לילד עצירות, (רובד גופני) מזמינים את רופא הילדים. מדוע לא תדע האם, הגננת או המורה לטפל בעצירות שמקורה בחסימה רגשית של המעיים (רייך 1991) [1]  . הגוף אינו ישות נפרדת, הגוף הוא ביטוי של הנפש כמו שהנפש מבטאה את עצמה דרך הגוף. הגוף הוא הבית של הנשמה, מקדש הנשמה. הגוף מספר את סיפור הנפש, הגוף מפטפט ללא הרף, לעיתים הוא גם צועק בקול רם ולעיתים הצעקה היא באמצעות השקט המחריש אוזניים (רייך 1991).

הגוף מבטא את עצמו בדרכים שונות: דרך פעימה, מרכוז, קרקוע, מיקוד, נשימה, החזקה, תנועה, קשרים ויחסים. הגוף מבטא תכנים וגם את מסגרת התכנים – מה ואיך. שפת הגוף היא חדה, אינטואיטיבית, היא חסרת פשרות, ללא מסכות. הגוף חוקר ונובר, הוא נוכח ומשתתף גם כאשר אינו נע. הגוף מבטא את עצמו באמצעות שפת הגוף, שהיא הביטוי של התנאים החברתיים והתרבותיים. הגוף מבטא את עצמו גם דרך תנוחות הגוף, היציבה וההבעה ואלה מבטאים את תפיסות העולם, האמונות וההשפעות החינוכיות. הגוף רושם הכל, כל מצב נפשי נרשם בתווי הגוף, בתנוחות הגוף, בשפת הגוף ובאחיזה של הגוף, הגוף הוא הבית של הנשמה. כאשר אדם לא מרגיש בבית, במובנים רבים, הוא אינו מאוזן, הוא אינו במיטבו. מצב לא מאוזן זה, כאשר הוא נמשך זמן רב, מזמן תקלות ומחלות.

החיים הם סוג של תנועה גם כאשר אין תזוזה. החיים הם תנועה ושינוי. התנועה בגוף נוצרת דרך פעימות (רייך 1991), צריכה להיות התאמה בין קצב הפעימות לבין הסביבה. חוויות (רובד רגשי) יוצרות התכווצויות שרירים (רובד גופני) ומועברות דרכם כזיכרון (רובד שכלי). טראומות (רובד רגשי) מקובעות בשרירים (רובד גופני) והופכות ל”שריון” (רובד שכלי). השריון בגוף דומה למנגנוני ההגנה בפסיכולוגיה. את השריון כמו את מנגנוני ההגנה יש להסיר בזהירות ולאט. הסרת השריון ייתן את התוצאה של האיכויות בגוף, ויציבת גוף.  השריון יופיע בין חגורות הרוחב בגוף לבין חגורות האורך. קיימות 7 חגורות רוחב בגוף והן מקבילות לאזורי האנרגיה על פי הצ’קרות. השריון מופיע בין חגורות הרוחב (הצ’קרות) ובין חגורות האורך (מרידיאנים) השריון הוא חסימה שמופיעה בצורת התכווצויות או כאב בגוף ובדרך זו ניתן לאתר ולאבחן אותו. חסימה היא כמו סכר אשר משני צידיו מופיע חוסר איזון, בצד אחד יש הצפה ובצד שני יובש. את החסימה (הסכר) יש לשחרר באיטיות ואת ההצפה יש לייבש בהדרגה.

כל תהליך רגשי משאיר את רישומו בגוף. כל חוסר איזון רגשי החל את דרכו בגוף הרוחני שהשפיע על הגוף השכלי – שיצר גישות ואמונות, שיצרו את תחושות פחד, שנרשמו בגוף. שריון נוצר כתוצאה מהעלבות, השריון נוצר כתוצאה מטראומות התפתחותיות וכתוצאה מחוויית המילה “לא”. חווית העלבון היא פגיעה רגשית, “אינך מבין דבר” כדרך להדגשת נחיתות אדם אחר וניצול רגשי כדי לספק צרכים נרקיסיסטיים (רצון לקבל). העלבון נשאר בזיכרון הגופני ויוצר את השריון. הגמשה, המסה, או פירוק השריון אפשרי דרך עבודת גוף – מגע, תנועה, נשימה וקולות. אלה הן חוויות שהגוף זוכר והן תופענה בצורת התכווצויות וכאבים בגוף. כאשר אדם מתעלם מתחושותיו ומהחוויות שחווה ומסתיר אותן במחסן האחורי, במקום להוציא אותן דרך הלב, הן תופענה בחלק האחורי של הגוף – הן תופענה בצורת כאב באגן האחורי, בגב, בצוואר מאחור, ובראש (רייך 1991). אנו רואים כי כל תהליך רגשי משאיר את רישומו בגוף. כל חוסר איזון רגשי החל את דרכו בגוף הרוחני שהשפיע על הגוף השכלי – שיצר גישות ואמונות, שיצרו את תחושות פחד, שנרשמו בגוף. כאשר למטפל יש הכשרה בשיטות טיפול לטיפול בכל אחד מארבעת הרבדים, יוכל לטפל ברובד שאינו מאוזן ולעצור שם את התקלה, לפני שהיא מופיעה בגוף. ההכרח להכשיר מטפלים בשיטות טיפול, לטיפול בארבעת הרבדים (סולם הבריאות), היא בבסיס הרפואה המשולבת.

סולם הבריאות ופירמידת הצרכים האנושית

הרבדים השונים בסולם הבריאות מבטאים את כל היש, הם יוצרים רצונות מנוגדים ומשלימים המאפיינים צרכים ואתגרים משתנים לחיים מלאים. לכל אדם יש צרכים שונים, להם הוא נזקק, במהלך חייו ובמהלך התפתחותו, לפי החלוקה לרבדים של סולם הבריאות. פירמידת הצרכים האנושית מתארת את גורמי ההנעה של בני אדם, מסודרים בצורה היררכית, כאשר מילוי הצרכים החיוניים, קודם למילוי צרכים חיוניים פחות (מסלו 1960)[2]. אי מילוי של חלק מהצרכים האנושיים יוצר חוסר איזון ברובד החסר. חוסר איזון זמן ממושך, יגרום לתקלות ולמחלות.

נהוג לתאר את מדרג הצרכים כמבנה של פירמידה, כאשר בבסיסה נמצאים הצרכים היסודיים הדרושים לקיומו הפיזי של אדם. ככל שעולים בפירמידה לכיוון הקודקוד, הופכים הצרכים לרוחניים. כאשר מתמלאים צרכים משכבה נמוכה יותר, מתעוררים הצרכים של השכבה שמעליה. לכל סוג של צרכים מלווה ניתוח לגבי מה קורה כאשר צרכים אלה אינם מתמלאים:

1. הצרכים הפיסיולוגיים נמצאים בתחתית הפירמידה: נשימה, מים, אבות המזון, שמירה על טמפרטורה, ושינה.

2. הצורך בביטחון: צורך זה נמצא מעל הצרכים הפיסיולוגיים. כאשר אלה מסופקים, מוטרד האדם מהצורך לשקט, בטחון, יציבות והגנה. בהיעדר סיפוק של הצורך הזה, מתפתחות חרדות , מתח ושורה של התנהגויות הנובעות מן החוסר הזה.

3. הצורך באהבה ובשייכות: הצורך ביחסים עם אנשים אחרים. בחברים, אהבה, ילדים, תחושת שייכות קהילתית. אי סיפוק צורך זה גורר תחושות של בדידות, חרדה חברתית וכד’.

4. הצורך בהערכה: יש להבחין בין הצורך בהערכה של אחרים – מעמד חברתי, תארים, הכרה, פרסום וכוח פוליטי; לבין הצורך בהערכה עצמית – בטחון עצמי, הישגיות, עצמאות וחירות. בהיעדר צורך זה, עולות תחושות של חוסר בטחון עצמי, תסביכי נחיתות ודימוי עצמי נמוך, שמעוררים בעיות נפשיות והפרעות פסיכולוגיות. ארבע השכבות הראשונות של הצרכים – הן כאלה שבהיעדרן מרגיש האדם חוסר, ולאחר מילויין – הוא אינו חש דבר. כל הצרכים הללו הם צרכים קיומיים, שנחוצים לאדם לשמירה על בריאותו הפיסית והנפשית (מסלו 1970). חוסר חמור במילוי צרכים אלה בילדות, עלול להוביל להתפתחותן של הפרעות בהתנהגותו של האדם, ולפגיעה בתפקודו. האדם שסבל מחסור חמור כזה, יהיה מרוכז במשך כל חייו בתחושת תסכול והחמצה .

5. הצורך החמישי והעליון, הוא הצורך במימוש עצמי. צורך זה אינו מגיע לידי סיפוק או איזון. זהו צורך מתמשך לביטוי עצמי, לעושר פנימי, ליצירתיות, למימוש מלא של היכולות. מילוי צורך זה, שאינו קיומי כמו ארבעת הקודמים, נדיר במיוחד. המניעים שעומדים מאחורי הגשמה זו הם: חיפוש אחר האמת, מוסריות, חיפוש אחר יופי, שלמות, חיוניות, ייחודיות, צדק, פשטות, עושר, משחקיות, עצמאות, משמעות. כאשר אנשים ממלאים את הצרכים הבסיסיים (ארבע השכבות הראשונות), אך אינם מצליחים להגיע למימוש עצמי – הם סובלים מבעיות פסיכולוגיות שונות, כמו דיכאון , ניכור , ייאוש וכד’ (מסלו 1970).

מילוי הצרכים האנושיים בכל הרבדים של סולם הבריאות יוצרים את השלם, ההוליסטי. הם מבטאים רצונות מנוגדים ומשלימים המאפיינים צרכים ואתגרים משתנים לחיים מלאים. מילוי הצרכים האנושיים בכל הרבדים, על פי הרפואה המשולבת, הם המפתח לבריאות הוליסטית.

התנועה בין ארבעת הרבדים של סולם הבריאות

התנועה מלמטה למעלה ומלמעלה למטה בתוך סולם הבריאות היא שמאפשרת שילוב כל הצרכים לכלל עיצוב אישיות אדם שלם. כאשר אין מילוי של צרכים אנושיים באחד הרבדים, נוצר חוסר איזון. תבנית הרפואה המשולבת מציעה כלים אחדים לאיזון בין הרבדים, דרך אימון האינטליגנציות החלשות ובאמצעות תרופות הוליסטיות לתמיכה וחיזוק הרבדים החלשים.

אישיות האדם מתחלקת לארבעה עולמות (רבדים) – העולם האובייקטיבי, העולם הסובייקטיבי, העולם הסימבולי והעולם ההוליסטי. קינג מדגיש ומחדד את הצורך באיזון בין הרבדים דרך תנועה בתוך סולם הבריאות (קינג 1988)[3] .

בעולם האובייקטיבי (רובד גופני), ההנחה היא שלכל דבר יש התחלה וסוף. צבע העצים, ריח הפרחים, שירת הציפורים, תחושת הקור, מציאות של צמחים, חיות, בני אדם. דברים שאפשר לראות, להריח ולגעת, לאסוף מידע ולעבדו במסגרת ניסויים אמפיריים הם תבנית חשיבה אובייקטיבית. הביטוי של העולם האובייקטיבי הוא נפרדות והוא חיצוני לאדם המתבונן, בעיני המתבונן זה נראה מובן מאליו ומתקבל כאמת אפשרית יחידה. בעולם האובייקטיבי הכל מדיד ויש רק אמת אחת (מדעית). ברובד זה הריפוי מתבצע באמצעות תרופות, ניתוחים, מסג’, צמחים, תנועה, תזונה.

בעולם הסובייקטיבי (רובד רגשי) הכל קשור, הכל נמצא במעגל אחד. האמת אינה אחת וכל דבר נכון ואמיתי. אדם מודע לאאורה ולכוחות הפועלים סביבו, הוא חש עצמו חלק מהם, יחידה אחת בלתי נפרדת. העבר והעתיד מתרחשים בזמן הווה, האנרגיה היא תקשורת טבעית, מחשבות ותחושות מועברות בדרך טבעית מאדם לאדם. מכאן שכל פגיעה באדם אחד או בטבע היא פגיעה בכל אדם. ברובד זה הריפוי מתבצע דרך שילוב אמנויות, איזון אנרגטי, העברת אנרגיה, הילינג, שיאצו, אבנים, ועוד.

העולם הסימבולי (רובד שכלי) הוא עולם של סמלים, האדם הוא חלק מכל דבר. הציפורים שרות את הבטחת השמחה, והזריחה היא נגיעת האור של הבורא, והאדם כותב או מצייר כדי לתפוס את הסמליות של הרגע. גם החלום הוא סמל ולכן המציאות היא חלום שאפשר לשנותו. כל התנסות בעולם הסימבולי הוא השתקפות של האדם. כדי לשנות את ההתנסויות, אדם יכול לשנות את מה שהאירוע מסמל עבורו או לשנות את עצמו כך שההשתקפות שלו תשתנה ואז גם האירוע ישתנה. זה כלי מצוין כדי להבחין איך אמונות משתקפות בגוף ובהתנסויות ואיך תנאים ומערכות יחסים משתנים כאשר אמונות משתנות. בעולם הסימבולי המשמעות שיש לכל דבר היא המשמעות שאדם נותן לה. ברובד זה הריפוי מתבצע דרך שיטות טיפול שונות, כגון: פתרון חלומות, דמיון מודרך, מחשבה חיובית, מנטרה ובסוגי הריפוי בהם נדרשת אמונה של המטופל בעצמו.

בעולם ההוליסטי (רובד רוחני) האדם הוא האור, והוא חש איך אור השמש הופך לכוח. נוכחות האדם היא שמאפשרת לאור להיות מה שהינו. משום שלכל דבר יש זהות אחת. “הכל זה אני”, “אני הדבר עצמו”. אדם יכול לשחק תפקידים והתנסויות בדרך מוצלחת כך שההתנסויות משחקות אותו. ברובד הזה הריפוי מתבצע דרך מציאת ייעוד ותכלית, דרך סליחה ותפילה.

לנוע בין הרבדים לצורך שינוי פנימי.

חוסר איזון יופיע כאשר אדם פועל רק בתוך רובד אחד ואינו נע בין הרבדים ואינו משלב את בין הצרכים השונים. כדי לנוע בין העולמות, אדם צריך לחולל שינוי פנימי, לשנות גישה ואת הכוונה הקשורה למטרותיו. לחוות את העולם ואת המקום בו הוא נמצא מאהבה, לאחוז באהבה ולא להרפות. שינוי פנימי מתחולל כאשר נעים מרובד לרובד: “אני נפרד, אני בתוך, אני חלק ואני הדבר עצמו”. התנועה מרובד לרובד מאפשרת לשינוי להתחולל לצורך שכלול יכולות (אינטליגנציות) וביצוע משימות חיים (אהבה, קריירה, כסף ובריאות).

כאשר מטופל עסוק רק ברובד הגופני, משמע “אני נפרד” הוא יכול להביא את הידע כמו היה “האמת היחידה” ולטפל ללא מעורבות. כאשר המטופל עולה בסולם לרובד הרגשי הוא מביא את הידע שלו כאמת יחסית ובודק אותה מול תחושות המטופל, דרך זו מעצימה את המטופל ומאפשרת לו לקבל אחריות על הטיפול. כאשר המטפל עובד ברובד השכלי, “אני חלק”, הוא מתאים את הטיפול לאמונות המטופל ובדרך זו מגייס כוחות פנימיים לריפוי, המאפשרים “קפיצה קוונטית” (צ’ופרה 1997)[4]. קפיצה קוונטית היא שינוי פנימי, המשנה את הקוד הגנטי ומחולל “ריפוי ספונטאני”[5]. כאשר המטפל עובד ברובד הרוחני, כמו היה הוא המטופל, הוא המחלה והוא האפשרויות לריפוי, יחידה אחת. ורק הרצון החופשי של המטפל ושל המטופל הם שקובעים במה לבחור. היכולת לנוע בין הרבדים היא שמחוללת את הנס המיוחל והיא שמאפשרת “קפיצה קוונטית” ורפואה שלמה.

האדם הינו ישות הבנויה מארבעה רבדים המבטאים את השלם. ארבעת הרבדים מבטאים רצונות מנוגדים ומשלימים, המאפיינים צרכים ואתגרים משתנים לחיים מלאים. החלוקה לארבעה משקפת את הקשת השלמה של החיים – ארבעה יסודות: אויר אש מים אדמה. ארבע מציאויות: דומם צומח חי מדבר. ארבע משימות חיים: אהבה קריירה כסף בריאות. ארבעה רבדים: גופני רגשי שכלי רוחני.  הגוף הוא ביטוי של עולם הרגש. הרובד הרגשי הוא ביטוי של עולם השכל (העמדות והאמונות). הרובד השכלי הוא ביטוי של העולם הרוחני, שהוא היכולת להגדיר את הרצון לתת או לקבל ולקבוע את הכיוון באופן חופשי. כל תקלה או קושי, וכן שמחה והצלחה ברובד אחד מופיעים בשאר הרבדים. הרבדים השונים מעידים על אותה התופעה בשינוי צורה. שינוי צורה מאוויר לאש, ומאש למים, וממים לאדמה. זו אותה ישות שעולה ויורדת בסולם. זו אותה הישות שמדברת בשפות שונות. ארבעת הרבדים  הם אחדות אחת שמבטאים תדרים שונים בסולם האנושי השלם. ראינו כי רק פעולה משולבת ותנועה בכל ארבעת הרבדים היא שמבטיחה איזון גוף נפש (קינג 1988). בכל רגע במהלך החיים, אדם נמצא ופועל, באחד העולמות (רבדים). לעיתים קרובות אדם פועל בשניים, או שלושה או בכל ארבעת העולמות (רבדים) באותו הזמן ממש. למרות שיש עולם (רובד) בו אדם חי באופן טבעי, הדרך לרפואה משולבת היא איזון בין הרבדים. אדם צריך להיות מודע לרצון לקבל ולרצון לתת שבכל רובד ולאזן בין הרצונות. כאשר אדם אינו פועל לאורך זמן באחד מארבעת הרבדים, נוצר חוסר איזון. כדי להחזיר את האיזון יש לפעול בדרך הפוכה לטבע האישי (תנועה מלמטה למעלה בסולם הבריאות), יש צורך לשנות גישה ואחר כך לשנות הרגלים. בסופו של תהליך בן עשרה שלבים (“מעגל המטפלים” – שנדון בו בהמשך) תשתנה המציאות.