עיסוי תאילנדי מסורתי  –הפיזיותרפיה התאילנדית/ שחר וולרו

העיסוי התאילנדי או בשמו המקומי “nuat paen boran” שפירושו “עיסוי עתיק”. היא שיטת טיפול שפותחה לפני כ 1700 שנה ונחשבת לאחת מאומנויות הטיפול העתיקות בעולם. למרות שמה, שורשיה של שיטה זו נעוצים ברפואה ההודית העתיקה (איורודה), יוגה, אקופרסורה, והעיסוי הסיני (אנמה). שיטת העיסוי התאילנדי מהווה אחת מארבע עמודי התווך של הרפואה התאילנדית, ביחד עם תזונה, צמחי מרפא ומדיטציה. בדומה לשיטות טיפול מהמערב, הטיפול מתמקד בפתיחת ערוצי האנרגיה במסלולים הנקראים “סאנים” וזאת ע”י לחיצות, מתיחות ומבחר טכניקות רב שחלקם לקוח מתנוחות היוגה העיסוי התאילנדי מתבצע על גבי מזרון ובביגוד נוח. השימוש במזרון מאפשר למטפל להשתמש בכל גופו כדי להעניק טיפול ידיים, מרפקים, ברכיים, עקביים. כמו כן העבודה על המזרון מאפשרת טווח תנועות גדול שלא ניתן לבצע על מיטת טיפול. כמו כן המטפל יכול להשתמש במשקל גופו כדי ללחוץ על האזור בו רוצה להתמקד ללא מאמץ רב. טכניקות המתיחה הרבות בעיסוי התאילנדי לקוחות מהיוגה ולכן המטפל מקבל טיפול שהינו יוגה פסיבית. טכניקות המתיחה גורמות לשיפור בגמישות בגוף והמפרקים דבר שתורם לבריאות ולחוסן פיזי. שרירים גמישים וארוכים מאפשרים זרימת דם טובה יותר אל הרקמות והאיברים וחזרה מהם. כמו כן טווח התנועה במפרקים משתפר. צורתה הגיאוגרפית של תאילנד השפיע רבות על העיסוי התאילנדי, והתפתחו בו סגנונות טיפול שונים, הסגנון המוכר ביותר הוא הסגנון הצפוני של “צ’אנג-מאי” שבו קיימים מתיחות רבות. הסגנון הדרומי שנחשב חזק יותר מכיל טכניקות לחיצה רבות יותר. כנו כן צורת הלימוד בתאילנד חולקה לשתי עיקריות, חצר המלך ואנשי העם. עיסוי חצר המלך הועבר בצורה מסודרת ומאורגנת ע”י רופאים בחצרות ממלכות תאילנד, אשר הקפידו על פרוטוקולים של אקופרסורה ומנחי עבודה מסוימים. עיסוי אנשי העם , לימוד זה נעשה בעל פה, והכיל טכניקות לחיצה, מתיחות, וטכניקות כירופרקטיקה, בטיפול זה המטפל למד להשתמש בידיין, מרפקיו, ברכיו וכפות רגליו לעיסוי. עקב ריבוי הסגנונות העיסוי התאילנדי הוא העיסוי עם מספר הטכניקות הרב ביותר מכל העיסויים. ניתן לבצע בקלות טיפול של שעתיים שלוש על מטופל מבלי לחזור על טכניקה. ריבוי הטכניקות מאפשר למטפל מרחב גדול של אפשרויות טיפול, ובכך להתאים את הטיפול הנכון למטופל. החל מטיפול למטרת הרגעה, ועד לטיפול בבעיות אורטופדיה שונות. המתיחות הרבות שבעיסוי התאילנדי מתאימות לספורטאים רוצים לשחרר ולמתוח את שריריהם אחרי פעילות מאומצת. בדומה לעיסויים מהמזרח עיסוי תאילנדי הוא דרך טיפול הוליסטית. המתייחסת לאדם כשלם. ולכן  מתמקדת בו ולא רק במחלה או בפגיעה שאיתה האדם הגיע.לפי תורת המזרח כל המחלות נובעות מחוסר איזון בזרימת האנרגיה בגוף. לאנרגיה זו קוראים “לום”.  והיא זורמת בנתיבים הקרויים “סן” (sen). בגוף האדם יש אלפי נתיבי אנרגיה ובעיסוי התאילנדי מתמקדים בעשרה מרכזיים, נתיבי האנרגיה יוצרים את הבסיס לגוף האנרגטי. על גבי נתיבי האנרגיה מצויות אלפי נקודות לחיצה. אשר לחיצה עליהם תורמת לטיפול בבעיות שונות. ברוב שיטות המערב (שיאצ’ו וטווינא) הדגש הוא על לחיצות בנק’ האנרגיה. ואילו בעיסוי התאילנדי המיקוד הוא בעבודה על קווי האנרגיה ולא רק בנק’ שמצויות עליהם. ומטרת המטפל היא לנסות לפתוח את מסלולי האנרגיה ולאפשר לאנרגיה חדשה לזרום פנימה ולשחרר אנרגיה תקועה. בתאילנד לפני התפתחות הרפואה המערבית העיסוי התאילנדי שימש כתרפיה  בשורה ארוכה של בעיות שלד/שריר. ולכן נחשב כפיזיותרפיה עתיקה. פרט לטיפול בבעיות אורטופדיה לעיסוי התאילנדי השפעה על איברים פנימיים ולכן יכול לטפל גם בבעיות עיכול, לחץ דם, בעיות נשימה, פוריות ועוד.