ריפוי בזוגיות
14 בינואר 2015
קבל אותה כפי שהיא
14 בינואר 2015

עקיצת הנחש

עקיצת הנחש /קובי סימנר

שליפה מהבטן, עקיצות של הלשון, חיים ומוות ביד הלשון, אלה הדברים שאנחנו יודעים אותם, אבל אנחנו לא נזהרים, לא עוצרים, שולפים מהבטן כי אנחנו שומרים בבטן או שאנחנו לא מתאפקים, שוכחים לכבד את עצמינו ואת בנות הזוג שלנו.

צוחקים, מתלוצצים, עוקצים, עד שבאיזשהו שלב זה הופך ליומיומי, מתפלאים שהתקשורת שלנו כבר לא מה שהייתה פעם, כמו גם האהבה לא מה שאנחנו זוכרים.    הצד שלו מוציא מילים מהפה כאילו לא הייתה מעולם אהבה, וזה רק בצחוק, ככה נראית המערכת היחסים שטחית ,בדיחה עצובה שאי אפשר כבר לצחוק ממנה.

אז מה עושים? למה אנחנו עושים את זה? האם אנחנו באמת אוהבים או אויבים?

לרגע עוצרים, הולכים לטיפול זוגי רק בשביל להבין, שהעקיצות האלה, עקיצות הארס היומיומיות שאנחנו חוזרים עליהן הורסות, גורמות למחלות, גורמות לכעס פנימי שלא יוצא החוצה רק במריבות הוא יוצא, רק ברגעי המצוקה הכי גדולים, ברגע השפל שבו אנו גם יכולים לראות את האור, להרגיש את התקווה אבל במקום לחצות את הגשר שהגענו אליו, ברגע הסערה, אנחנו ממשיכים הלאה שוכחים מרגע השיא, שצעקנו כמו שאף פעם לא צעקנו, שהרגשנו כל כך בשפל,שאין לנו אהבה יותר.

אנחנו לא מדברים על הדברים לפני, לא שולחים את הארס, במרחב שבו אנו מבינים שזה יכול לקדם אותנו ונוכל לבנות משהו אחר שיועיל לנו.

מה אנחנו כן עושים, ממשיכים כאילו אין משמעות לכל דקה ושעה שאנחנו נמצאים ביחד, חיים בתוך הסחות דעת, שוכחים את העיקר, אומרים שאנחנו נהנים וטוב לנו איפה שאנחנו, ואז מגיעה שוב מריבה ושוב למה אנחנו כאן כשאנחנו לא רוצים להיות כאן.

כוח החיסון מדבר על היכולת שלנו ללמוד כדי ללמוד, להבין שנקודות החולשה לא נמצאות כאן בשביל שכל יום נלחץ עליהן, נצחק עליהן או נמצא את עצמינו במצבי תלות שגורמים לנו להרגיש את חרדת הנטישה, לכן בטיפול זוגי, נדון עליהם, נדבר על המילים הקשות שנאמרות, למשל: ” הוא צועק עליי, וכשאני צועקת עליו הוא אומר לי לא לצעוק עליו”  ” היא לא מכבדת את הרצון שלי, אני עושה רק דברים שהיא אוהבת לעשות”

בזמן טיפול זוגי, אנחנו משתפים בזמן רגיעה, מקבלים עלינו ומתבוננים במילות ה”ארס”, מקפידים על המילים, כי יש מי ששומע, המטפל שם כדי לראות ולהקשיב לנו, אנחנו רוצים להיות אלה שצודקים האשמה תמיד נמצאת אצל האחר.

תרופה של לוסקי היא לבוא ולבקש סליחה על החלק שאני אחראי עליו, למשל אם אני עוקץ את בת הזוג שלי איך היא מרגישה ביום-יום איך היא תתייחס אליי, למה שהיא תאהב כשאני מפתח אצלה את הרצון להיות נגדי, למה שתבין אותי, לבקש סליחה על החלק שלי מבלי לצפות לקבל דבר בתמורה.

בטיפול זוגי, גם נהוג לבקש מהזוג לעשות דבר משותף ביחד, שהזוג אוהב לעשות במשותף, ככה בזמן האיכות הזה, יש יותר ויותר סיכוי לאהוב, וברגע שהנחש מגיע בשביל לעקוץ אולי הפעם, בהזדמנות הזו, העקיצה לא תהרוס, כי אנחנו זוכרים את המהלך הטיפולי שעברנו, את המידע שדיברנו עליו, וכעת נוכל להרגיש בהזדמנות לאהבה, במקום למלחמת כוחות.