להאמין בלא ייאמן
31 בדצמבר 2014
חרדה מאנשי החושך
2 בינואר 2015

פריצת גבולות

פריצת גבולות / נויה אור יהב

הדבר הכי עוצמתי שיכול לקרות לך בחייך הוא שתפרוץ את הגבולות שלך עצמך וברגע שאנשים יראו שאתה פרצת את הגבולות שלך זה יעורר בהם השראה גדולה לפרוץ גם את הגבולות שלהם.

פריצת הגבולות שלך צריכה להיות בתוך הגבולות שהצבת לעצמך, הווה אומר, פריצת גבולות יכולה להיות בתוך מסגרת כלשהי שלך למשל : בתוך מסגרת לימודים, בתוך מסגרת נישואין, בתוך מסגרת צבאית, בתוך מסגרת משפחתית וחברתית, בתוך מסגרת קבוצתית ,בתוך מסגרת תחרותית ובעוד מסגרת דומות. אנו תמיד שמים גבולות בתוך המסגרות הללו של עצמינו בכדי שאפשר יהיה לפרוץ אותם מפעם לפעם כי צריך לפרוץ מאיזשהו גבול. אי אפשר לעשות דברים בלי להציב גבולות. אנחנו כל החיים  שלנו שמים גבולות לעצמינו, לבן/ בת הזוג שלנו, לילדים שלנו, למשפחה ולחברים שלנו. עליך לדעת שכאשר אתה פורץ את הגבולות שלך מבלי לגרום לנזקים לאף אחד אתה בעצם מלמד את כולם לפרוץ את הגבולות שלהם.

כל האנשים פורצי הגבולות למיניהם הם אנשים גאונים שהטביעו את חותמם בעולם, אנשים שזכו בפרס נובל, אנשים שעוררו ההשראה רבה בקרב הרבה אנשים , אנשים שהמציאו דברים גדולים וחדשנים שלא היו קודם לכן לחיים ובכך הקלו רבות על חיינו והעשירו את חיינובנוסף בין פורצי הגבולות ניתן להוסיף גם את כל המנהיגים בעבר ובהווה שהעזו ללכת בדרך משלהם, והלכו עם האמת שלהם עד הסוף ולא פחדו להביע את רגשותיהם האמיתיים בכל הזדמנות ובכל סיטואציה מבלי לחשוב מה אחרים יגידו או מה אחרים יחשבו. כמו גם,פורצי הגבולות כוללים את כל הספורטאים  ששברו את השיאים של עצמם.

פריצת הגבולות שלי :

פריצת הגבולות הגדולה בחיי הופיעה לראשונה בחיי שהייתי בכיתה י”א : בגיל 16.5 למדתי בבית הספר התיכון  שהיה בית ספר תיכון עיוני ומקצועי שם למדתי את מקצוע הסיעוד. בתחילת כיתה י”א שלי כל הכיתה שלי נכנסה לקליניקות בבית החולים קפלן ברחובות שם היינו במחלקות פנימיות בעיקר. במחלקות הללו הייתי צריכה להתנהג ולטפל במטופלים בהתאם לכללים ולנהלים של מגמת הסיעוד של בית הספר התיכון שבו למדתי.

. כאשר באתי לטפל בחולה הראשון שלי שהיה חולה איידס שהיה מאוד מדוכא ומדוכדך ממצבו,. אז ישר הסכמתי לטפל בו בלי שום קשר לאבחנתו כי אני לא נוהגת לעשות אפליות בין המטופלים שלי בניגוד המוחלט לסטודנטיות האחרות שהיו חברותיי לכיתה שסירבו לטפל בו בגלל שפחדו מהמחלה שלו. איך שקיבלתי את המטופל מהמדריכה שלי ישר הלכתי לסדר את עצמי במראה הייתי לבושה באוברול צמוד לבן שהבליט את הגזרה החטובה שהייתה לי, פעם הייתי רזה….. שמתי לכבודו אודם אדום הורדתי את הקפ שהיה לראשי סידרתי את השיער שלי ושמתי עגילים צמודים  ורק כאשר הייתי יפה לכבודו אז ניגשתי אליו הצגתי את עצמי חייכתי אליו, יצרתי אמון ביננו ,הקשבתי לו ועודדתי אותו ואת משפחתו ממש ראיתי אותו במרכז וטיפלתי בו הראייה שלי לחיים כבר אז בגיל 16.5 הייתה ראייה מרחבית וכתוצאה מראייה זאת טיפלתי במטופל בדרך שלי שכללה : הקשבה, עידוד, תמיכה, טיפול סיעודי כוללני מלא , התייחסות למשפחה ומתן דרכי התמודדות שונים למחלתו שטרם הכיר קודם לכן המטופל. בתקופה שהייתי בקליניקות אז הייתי  במקביל גם לומדת בבית הספר ובגלל שהייתי הכבשה השחורה בבית ואף אחד לא שם לב אליי בבית רציתי מאוד לקבל תשומת לב בחוץ אז בשביל זה התלבשתי לבית הספר באופן פרובוקטיבי, שמתי אודם אדום, צבעתי את השיער לבלונד וככה קיבלתי את תשומת הלב שמעולם לא הייתה לי בבית.

באמצע השנה הראשונה לקליניקות מנהל בית הספר ומנהלות מגמת הסיעוד החליטו להעיף אותי מבית הספר לסיעוד. טענתם הייתה שאני מטפלת במטופלים בהתאם  לכללים ולנהלים של מגמת הסיעוד אבל גם שאני מוסיפה לטיפול בחולים את הדרך המיוחדת שלי וזאת לא הדרך של הנהלת הסיעוד בבית הספר שבה הולכים כל הסטודנטים לסיעוד ושאני מקשיבה יותר מידיי זמן לחולים במקום לטפל בהם טיפול סיעודי מלא שכולל רחצה, סידור מיטה, חלוקת תרופות, מתן אינהלציות, תרופות דרך הוריד ועוד. בנוסף מה שהכי הרגיז את המנהל ואת הנהלת מגמת הסיעוד זה ההופעה החיצונית שלי : הבגדים, השיער הבלונד, והאיפור המוגזם.

יום הוועדה הגיע וביום הזה היו צריכים  לקבוע עם להעיף אותי או להשאיר אותי בבית הספר בוועדה היו נוכחים מנהל בית הספר, מנהלת של מגמת הסיעוד ומורות בכירות של מגמת הסיעוד. אני החלטתי ביום הועדה לפרוץ את כל הגבולות של עצמי ואז בחרתי לעשות להם תרגיל הפוך על הפוך והחלטתי להשתמש בכישורי המשחק שלי ובאתי לוועדה עם שמלה שחורה צמודה עד הברך עם שרוו’לים ונעלי עקב שחורות ונראיתי כמו אשת עסקים דמיקולו באתי בלי איפור וצבעתי את השיער לצבע חום כהה והרמתי את השיער בקוקו גבוה למעלה. שנכנסתי לחדר הוועדה כולם היו בהלם ממני וכאשר התחילה הוועדה פרצתי את כל הגבולות שלי ונלחמתי על מה שאני מאמינה בו שאני כן צריכה להישאר בבית הספר והלכתי עם האמת שלי עד הסוף וטענתי את הטענות להגנתי ואמרתי גם את כל התרומה הרבה למטופלים מבחינה נפשית שהשפיעה ישירות גם על המצב הפיזי שלהם כי יש קשר הדוק בין גוף לנפש. שהם משיגים בדרך שלי והבטחתי שמעכשיו אהיה צנועה במראה שלי, בלבוש ובאיפור ולא וויתרתי הייתי נחושה להשיג את המטרה ופעלתי רבות להשיגה. בסופו של דבר הוועדה החליטה פה אחד להשאיר אותי בבית הספר!!!

האני מאמין שלי על פריצת גבולות :

היום שאני חושבת על זה אני חושבת שבשביל לפרוץ את הגבולות של עצמך אתה צריך  לגייסהרבה אומץ, צריך שיהיה הלימה בין שלושת החלקים שלך ביושרה הפנימית שלך, כלומר , שיהיה הלימה בין מה שאתה חושב לבין מה שאתה אומר לבין מה שאתה עושה ובשביל לפרוץ גבולות אתה צריך להיות עצמך ולהיות אותנטי לגמרי ולחיות את החיים שלך.

בשביל לפרוץ גבולות אתה חייב להיות בתוך מסגרת כלשהיא משם אתה תוכל לפרוץ גבולות. בשביל לפרוץ גבולות אתה חייב לצאת מאזור הנוחות כי שם לא צריך לגייס אומץ ושם לא באמת פורצים גבולות ושם לא מגיעים למקומות ששווה להגיע אליהם בחיים.

פריצת הגבולות הכי גדולה בחיי שהייתה לי היא פריצת גבולות של עצמי דרך הכתיבה וזה אומר שבגלל האומץ הרב שגייסתי לכתוב את סיפור חיי ולהודות בכך שאני לא מושלמת ושעשיתי המון טעויות בחיי ולמדתי המון מהם. בסיפור הזה אזרתי אומץ לכתוב על כל השיעורים הקשים שעברתי, על כל החולשות והחסרונות שלי והעזתי להיות עצמי רק בשביל העובדה שאני יודעת שבסיפור החיים שלי יש הרבה מאוד אנשים שעברו דברים דומים מאוד ושחוו חוויות דומות למה שעברתי ויש להם קושי בלדבר על זה ולשתף את זה בפני אנשים. או שאין להם כלים להתמודד עם כל המשברים והשיעורים הקשים אז בכתיבה שלי אני נותנת להם כלים להתמודדות , מעצימה אותם ועוזרת להם את הכוח ואת האמונה לאזור אומץ ולעשות שינוי בחייהם. לאור כל מה שאמרתי לעיל אני מאמינה שאני מצליחה לעשות הבדלים בחייהם של אנשים וזאת בעצם השליחות הכי גדולה שלי בעולם : להשפיע על חייהם של מיליוני אנשים בעולם ולעשות הבדלים בחייהם ממקום טוב, ממקום נקי, ממקום של העצמה וממקום של אמונה שכל אדם בעולם הזה מיועד לחיות את החיים הנפלאים שמגיעים לו. כאשר הייתי במקומות האפלים והחשוכים עשרות שנים ואותי אף אחד לא הרים והוביל למקומות האור ולמקומות הטובים ששווה לעבור דרך ארוכה כדי להגיע עליהם ושאומרים שאין קיצורי דרך למקום ששווה להגיע אליו אז באמת אילו המקומות ששווה מאוד להגיע אליהם. ולכן אני הבטחתי לעצמי שכאשר ארים את עצמי ואהיה במקומות האור והמקומות הטובים של חיי אני ארים הרבה מאוד אנשים ביחד איתי למעלה ואוביל אותם למקומות האור ולמקומות שהם לא היו בהם מעולם ואילו יהיו באמת המקומות הטובים ביותר בחייהם.

לסיום אני מאחלת לעצמי השנה 2015 לפרוץ את הגבולות של עצמי עוד יותר גבוה ולהתקבל להיות דוברת על בימת טד העולמית השנה 2015 ואמן שזה קורה.