פתולוגיה

עבודת גמר קורס פתולוגיה – שנה ג’
לימודי פסיכותרפיה הוליסטית
בדיקות מעבדה
מגישה: יולי ביילין

 להלן תוצאות בדיקות מעבדה מתאריך 30/06/2008:

בדיקות המעבדה הנ”ל נלקחו ביום הרביעי של מחלה (בסוף) אשר הייתה מלווה בחום גבוהה (39 – 40 מעלות).

להלן הסבר כללי של הערכים הנמצאים מחוץ לנורמה (באדום), ומספר ערכים נוספים שיכולים להסביר את מקור המחלה.

לאחר ההסבר אציג מספר דרכי טיפול לשיפור מצבה של הנבדקת על סמך בדיקות המעבדה בלבד.

הסבר ערכים חורגים מהנורמה מתוך בדיקות המעבדה

BUN (נקרא גם Blood Urea Notrogen ובחלק מהמעבדות מופיע בשם אוריאה או Urea)

מה זה: בדיקה המודדת את כמויות חנקן השתנן בדם, שהינו תוצר פירוק של חלבונים. הבדיקה היא חלק מסדרת בדיקות לבחינת תפקוד הכליות, האחראיות בלעדית לפינוי החנקן מהגוף.

ערכים תקינים: 7-20 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים: עשויים להעיד על כשל לבבי (המפחית את זרימת הדם לכליות וכך פוגם בתפקודן), על צריכה מוגברת של חלבונים, על מחלות כליה, על איבוד דם או על הלם.

ערכים נמוכים: עשויים להעיד על מחלות כבד, על תזונה דלה בחלבונים או על שתיית יתר של נוזלים.

נתרןSodium (Na)

בבדיקה זו בודקים את ריכוז הנתרן בנסיוב הדם. נתרן, הקטיון החוץ-תאי החשוב והנפוץ ביותר בגוף, משפיע ומושפע במידה רבה ממאזן הנוזלים בגוף. יחד עם כלור מהווה הנתרן (מלח שולחני) את המלח העיקרי מחוץ לתאים. הנתרן שומר על הלחץ האוסמוטי בנוזל החוץ-תאי, ומסייע בפעילויות רבות, כולל תפקוד מערכת העצבים והשרירים והעברת סוכר ממערכת העיכול לדם.

כמות הנתרן בדם נובעת ממאזן בין כמות הנתרן שנצרכת בתזונה ואיבוד נתרן בשתן ובזיעה.

גורמים רבים משפיעים על רמת הנתרן בנסיוב, ביניהם ההורמון אלדוסטרון המפחית את איבוד הנתרן בשתן, וחלבון המכונה ANP והמיוצר בלב ומגביר את הפרשת הנתרן בשתן. בין המים לנתרן בגוף יש מערכת קשרים מורכבת: כאשר יש עודף נתרן ייטה הגוף לשמר מים כדי לשמור על איזון, ולהפך. חשוב מאוד גם ההורמון נוגד השתנה (ADH) שמשפיע על כמות המים בגוף וכתוצאה מכך משפיע על רמת הנתרן.

בסך הכל המערכת מאוזנת ברוב המקרים, כך שרמת הנתרן נשמרת בגבול מאוד צר.

TSH – thyroid-stimulating hormone

הורמון שמיוצר ומופרש על-ידי בלוטת יותרת המוח הקדמית, ומגרה את פעילות בלוטת התריס (תירואיד). הפרשתו היא בשליטת הורמון משחרר תירוטרופין (TRH). פגמים בייצור TSH גורמים להפרשה מועטה מדי או מרובה מדי של הורמון בלוטת התריס. מזריקים TSH כדי לבדוק את תפקוד בלוטת התריס.

בבדיקה זו בודקים את רמת ההורמון המגרה את בלוטת התריס (TSH) בנסיוב הדם.

בלוטת התריס (תירואיד), הנמצאת בחלק הקדמי של הצוואר, מייצרת הורמונים (T4 ו- T3) המווסתים את חילוף החומרים בגוף. רקמת התירואיד בנויה מזקיקים המלאים בקולואיד, חומר המורכב ברובו מחלבון מכיל יוד שנקרא תירוגלובולין.

קיים משוב מדויק למדי המפקח על שחרור כמות מדויקת של הורמונים מבלוטת התריס, המספיקה בדיוק לצרכים המטבוליים של הגוף. TSH הוא הורמון המשוחרר מבלוטת יותרת המוח ומגרה את בלוטת התריס להפריש T4 ו- T3. כאשר רמת הורמונים אלו עולה מדי, יורדת רמת TSH, ולהיפך: כאשר רמתם נמוכה מדי עולה רמת TSH.

הורמון המשוחרר מההיפותלמוס (TRH – thyrotropin releasing hormone) מפקח על שחרור TSH מבלוטת יותרת המוח. שני המצבים העיקריים הנובעים מפעילות לא תקינה של הבלוטה כוללים פעילות יתר – מצב המכונה תריסיות יתר (תירוטוקסיקוזיס) או תת-פעילות (היפותירואידיזם) – מצב בו הבלוטה אינה מייצרת כמות מספיקה של הורמונים.

WBC – White blood cells – תאי דם לבנים – לויקוציטים

בעלי תפקיד חשוב במערכת החיסון של הגוף בהגנה מתוקפים זרים.

מבחינים מספר סוגים של תאי דם לבנים:

• נויטרופילים
• לימפוציטים
• מונוציטים
• אאוזינופילים
• בזופילים

נויטרופילים (NEUT)

התאים המצויים ביותר מבין תאי הדם הלבנים. הם אחראים בעיקר על “חיסול” פולשים וגופים זרים על ידי בליעתם (פגוציטוזיס). כמותם עולה בזמן מחלה זיהומית חריפה (בעיקר במחלות חיידקיות). כמו כן כמותם עולה מאד (מאות אלפים) בחלק מסוגי הלויקמיה.

מצבים שפירים שמעלים את רמות הנויטרופילים – הריון, טיפול בסטרואידים.

כמות ירודה של נויטרופילים (נויטרופניה) – ערכים מתחת ל 4,500 ליח’ נפח, עלולים לגרום לנטייה לזיהומים – בעיקר חיידקיים ופטרייתיים. מצב זה נפוץ לאחר טיפולים כימותרפיים או הקרנות וכשיש פגיעה במח עצם (בשל מחלה של מח עצם או כתופעת לוואי מטיפול בתרופות שונות). מצבים כאלה דורשים בידוד של החולה וטיפולים לעידוד ייצור תאים חדשים.

נויטרופניה גנטית – רמה נמוכה מהנורמה של תאי דם נויטרופילים מצויה באופן טבעי אצל יוצאי תימן ואתיופיה ואין בכך בעיה רפואית.

לימפוציטים (LYM)

השניים בשכיחותם בין תאי הדם הלבנים. הם האחראים על תגובת מערכת החיסון – הם מייצרי הנוגדנים (לימפוציטים מסוג B) או מזהים אנטיגנים (חומרים זרים) ומעבירים את המסר לתאים שמייצרים נוגדנים או לתאים הבולענים (לימפוציטים מסוג T).

כמותם עולה בזמן מחלה זיהומית (בעיקר במחלות ויראליות). כמו כן כמותם עולה מאד בחלק מסוגי הלויקמיה

אאוזינופילים (EOS)

תאי דם לבנים המאופיינים בצבע כתום בולט. יש להם תפקיד במערכת החיסונית, בעקר במלחמה בזיהומים טפיליים. הם גם מוגברים במצבי אלרגיה ואסטמה. יש בתוכם אברונים שמפרישים חומרים שגורמים להרחבת כלי דם – היסטמינים (ככל הנראה כדי לאפשר לתאים אחרים להגיע לאזור הרצוי יותר מהר).

מונוציטים (MONO) ובזופילים (BASO) – מצויים בכמות מאד קטנה בדם (3-7% מסך התאים הלבנים). גם להם תפקיד במערכת החיסונית. יכולים להיות מוגברים מעט במחלות ויראליות שונות.

Neut (נקרא גם נויטרופיל, Neutrophil)

מה זה: תאי הדם הלבנים האחראים בעיקר על חיסול חיידקים.

ערכים תקינים: 28%-54% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים גבוהים: נקראים גם ‘סטייה שמאלה’ או נויטרופיליה ומעידים לרוב על זיהום חיידקי.

ערכים נמוכים: נקראים גם ‘נויטרופניה’ ומעידים על הפרעה ביצירת הדם, על נטייה לזיהומים מחיידקים ובמקרים נדירים – על תהליך סרטני.

RBC – Red Blood Cells – כדוריות דם אדומות

תפקידן – הובלת החמצן מהריאות לכל הרקמות בגוף והובלת פחמן דו חמצני מהרקמות חזרה אל הריאות.

מבנה כדורית הדם הוא עגול ממבט עליון ופחוס ממבט צדדי. הכדורית התקינה היא גמישה מאד ומסוגלת לכן לעבור בכלי דם קטנים וצרים מאד.

החמצן נישא בכדורית על ידי נשא שנקרא המוגלובין.

ההמוגלובין מורכב מארבע שרשרות חלבון (גלובין) וממולקולה שנושאת את הברזל (הם – Heme).

לכדורית הדם האדומה אין גרעין, ולכן אין לה יכולת להתחלק ולהתרבות (במהלך יציאת הכדורית ממח העצם, שם נוצרה, היא מאבדת את כל המרכיבים של תא רגיל, כדי שיהיה הרבה מקום להמוגלובין). אי יכולת זו של הכדורית להתחלק, קובע גם אורך חיים קצר לכדורית – כ-3 חודשים, ואז היא מתפרקת בטחול.

כמות כדוריות הדם היא עצומה, ובעצם מהווה את המרכיב העיקרי של “חומרי” הדם וגם קובעת את צבעו.

כמות נורמאלית של כדוריות דם אדומות נעה בין – 4,200 ל 8,100 כדוריות ליחידת נפח (הערכים יכולים להשתנות בין המעבדות השונות).

מצבים לא תקינים של ספירת כדוריות אדומות:

ייתכנו מצבים של עודף כדוריות אדומות או חסר שלהן.

כמות עודפת של כדוריות אדומות – פוליציטמיה:

• “פוליציטמיה מדומה” – במצבי התייבשות בהם כמות הכדוריות יחסית לנסיוב גבוהה.
• פוליציטמיה אמיתית
• במצבי חוסר יחסי של חמצן בגוף מיוצרות יותר כדוריות אדומות. למשל – אצל מעשנים או אצל אנשים שגרים במקומות גבוהים מאד.
• POLYCYTEMIA VERA – ייצור פתולוגי של כדוריות דם אדומות במח העצם ללא סיבה נראית לעין. יתבטא במספר כדוריות אדומות גבוה והמוגלובין והמטוקריט גבוהים מהרגיל. קלינית יתבטא בצבע אדום של העור, וייתכן גרד במצבים קיצוניים. הטיפול הוא בהקזות דם ולעיתים בתרופות שמדכאות ייצור כדוריות במח העצם. מחלה של אנשים מבוגרים בד”כ. ברוב המקרים לא מקצר את אורך החיים. במקרים נדירים המחלה תהפוך לממאירות של תאי דם (לויקמיה).

HCT – HEMATOCRIT – המטוקריט

האחוז מנפח הדם שמכיל תאי דם ולקי תאים.

ערך נמוך יכול להיות מדד נוסף לאנמיה

ערך גבוה יכול להיות מדד נוסף לפוליציטמיה או ייצור יתר של תאי דם מסיבה אחרת.

HGB – Hemoglobin – המוגלובין

היחידה נושאת החמצן בתוך כדורית הדם האדומה.

מכילה חלבון (גלובין) וברזל (Heme).

ערך נורמאלי של המוגלובין משתנה בין גברים לנשים (בנשים ערך נורמאלי הוא החל מ-12, ובגברים החל מ-14), וכן משתנה עם הגדילה (בילוד הערך הגבוה ביותר, ובגיל שנה הערך הנמוך ביותר).

ערכי המוגלובין נמוכים נקראים אנמיה ויכולים להיגרם מסיבות שונות

• חסר ברזל עקב איבוד ניכר של דם (למשל בשל כיב קיבה מדמם, דלקת כרונית של הקיבה או גידולים במעי, או בשל דמם ניכר במחזור, שרירן ברחם ודימומים רחמיים אחרים) או תזונה דלה בברזל (בעיקר אצל צמחוניים)
• חסר בויטמינים שחשובים ליצירת תאי דם – ויטמין 12B וחומצה פולית
• מחלה כרונית ממושכת (אי ספיקת כליות למשל).
• מצבים בהם יש פגיעה במח העצם (בשל תרופות שונות או בשל סרטן) ולכן ייצור ירוד של כדוריות דם אדומות

ניתן להבדיל בין סוגי האנמיה לפי מדדים שונים של ספירת הדם (למשל גודל הכדורית האדומה – MCV):

אנמיה מיקרוציטית – אנמיה בה כדורית הדם האדומה קטנה מהנורמה (MCV נמוך):

סיבות הפיכות – מצבים של חסר ברזל מסיבות כלשהן

• תזונתיות, למשל אצל צמחונים
• צריכת יתר של ברזל על ידי הגוף – למשל בזמן הגדילה המואצת בתינוקות או בהריון
• במצבים של דמם רב – מחזורים גדולים או דימומים אחרים מהרחם (שרירן, אחרי לידה וכו’), דמם ממערכת העיכול – כיב קיבה מדמם, דלקת כרונית בקיבה או בתריסריון, דמם מהמעי הגס עקב פוליפ או גידול ממאיר, או בעקבות ניתוח גדול.
• סיבות אחרות הן מצבים בהם יש תת-ספיגה של ברזל במעי (בגלל מחלות של מעי שמונעות ספיגת ברזל), או מחלות כליה כרוניות וממאירויות שונות שגורמות לאיבוד גדול של ברזל או צורך בכמויות גדולות של ברזל לצורך ייצור כדוריות דם אדומות.

במצבים אלה חשוב לאתר את הסיבה לחסר הברזל ולטפל בגורם ואח”כ להשלים את החסרים על ידי מתן ברזל בכדורים, או מתן עירויי דם או ברזל (במקרים שיש צורך בכמויות גדולות מאד או כשיש בעיה בספיגת הברזל דרך המעי). מתן ברזל בעירוי הוא בעייתי בגלל שיש נטייה לפיתוח תגובות רגישות לעירוי ויש צורך במתן העירוי בהשגחה ותוך הכנה מתאימה.

סיבות תורשתיות – טלסמיה מינור – פגם באחת משרשרות ההמוגלובין, הגורם לכך שמיוצר פחות המוגלובין. המאפיין של טלסמיה מינור הוא כדוריות דם אדומות קטנות מהרגיל ובכמות גדולה מהרגיל (MCV נמוך מאד – מתחת ל-70, ו RBC גבוה).

מדובר לא במחלה ממש אלא בנשאות של מחלה יותר קשה – טלסמיה מייג’ור – שהיא מחלה שעלולה להיות קטלנית (מתבטאת בין השאר באנמיה קשה, הגדלה של כבד וטחול וצורך בעירויי דם תכופים. הטיפול בילדים החולים במחלה היום הוא ניסיון להחליף את הדם על ידי השתלת מח עצם).

לכן, יש מקום לבצע יעוץ גנטי אצל נשאים של המחלה ובדיקות של העובר לנשאים כאלה.

אנמיה מאקרוציטית – אנמיה בה כדורית הדם האדומה גדולה מהרגיל – MCV גבוה

אנמיה זו אופיינית למצבים של חסר בוויטמין 12B וחומצה פולית וכן בתת-תפקוד של בלוטת התריס. סיבות אחרות יכולות להיות תרופות שונות כמו טיפול כרוני בליתיום, וכן טיפול בהידריאה (תרופה כימותרפית שמשמשת בין היתר להקטנת ייצור יתר של כדוריות דם כמו למשל בפוליציטמיה).

אנמיה נורמוציטית – המוגלובין נמוך וגודל כדורית הדם האדומה תקין

בד”כ אופייני למחלות כרוניות – מחלת כליה כרונית, מחלת לב כרונית או כל מחלה כרונית אחרת.

בנוסף האנמיה הזו תופיע במצבים של המוליזה – הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות.

אנמיה המוליטית:

כאמור, מצבים בהם יש הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות. יכול להיגרם מסיבות שונות:

• כדוריות שהמבנה שלהן לא סטנדרטי – במחלות תורשתיות כמו ספרוציטוזיס/אליפטוציטוזיס – כדוריות דם שהן לא פחוסות אלא בצורה של כדור עגול, או אליפסה – כמו כדור פוטבול, או אנמיה חרמשית – בה יש פגם בשרשרת ההמוגלובין שגורם לכדוריות לשנות את צורתן לצורת “חרמש” – מחלה אופיינית לשחורים באמריקה ובארץ בין ערבים יוצאי סודן.
• כדוריות שיש להן פגם ביכולת לתקן נזק חמצוני – למשל אצל חולי G6PD (חסר באנזים שמצוי על דופן הכדורית) – כשיש חשיפה לחומרים מסוימים שגורמים לחמצון דופן הכדורית (אספירין במינון גבוה, סולפה, פול, תרופות שונות וכו’) הכדורית עלולה להתפרק.
• מצבים בהם נגרם הרס מוגבר של כדוריות בכלי הדם הקטנים (במחלה שנקראת TTP או במצבים בהם יש טחול מוגדל).
• כאשר נוצרים נוגדנים שגורמים להרס כדוריות דם – ברגישות לתרופות מסוימות או במפגש בין סוגי דם שונים.

הרס מוגבר של כדוריות (המוליזה) עלול לגרום למשבר בגוף – גם בגלל חוסר דם וגם בגלל כל החומרים ש”נשפכים” מהכדוריות והעומס שנוצר על הכבד והכליות לפנות את החומרים האלה.

המוליזה כזו עלולה להתבטא במחלה קשה, בצהבת ועוד.

מבחינת ספירת הדם – תופיע אנמיה, כדוריות הדם תהיינה בנפח תקין, אבל מכיוון שמח העצם מנסה לחפות על הפירוק המוגבר של הכדוריות – תופענה כדוריות דם “צעירות” – רטיקולוציטים.

ערכים בספירת דם המציינים נפחים ויחסים שונים:

• MCV – mean corpuscular volume – נפח ממוצע של כדורית דם אדומה. ערכים תקינים הם בין 80-94 יחידות נפח (Lf).

כאמור מקודם – ערך נמוך מהנורמה נקרא מיקרוציטוזיס, וערך גבוה מהנורמה נקרא מאקרוציטוזיס.

• RDW – ערך שמציין את טווח השונות בגודל הכדוריות. ערך תקין מראה שכל הכדוריות בגודל אחיד. ערך גבוה נקרא אניזוציטוזיס – כדוריות בגדלים שונים – חלקן גדולות ואחרות קטנות – מראה אופייני במצבי חוסר ברזל למשל.
• PDW – כמו RDW אבל מתייחס לגודל טסיות הדם – ערך בעל חשיבות פחותה בפענוח ספירת דם ביומיום.

ערכים נוספים שמציינים יחסים ונפחים אבל חשיבותם ב “יומיום” סה”כ פחותה:

MCH – mean corpuscular hemoglobin – כמות ממוצעת של המוגלובין בכדוריות – מדד נוסף לאנמיה: MCHC – mean corpuscular hemoglobin concentration – ריכוז ממוצע של המוגלובין בכדוריות.

Sediment – שקיעת דם

בדיקה של שקיעת דם מושפעת מכל מצב דלקתי (זיהומי או על רקע אחר) בגוף. החריגה אינה משמעותית, ואם היית קצת מצוננת ביום הבדיקה זה יכול להסביר את התוצאות. הראי את התשובות לרופא המטפל שלך, ואם את עדיין לא רגועה את יכולה לחזור על הבדיקה.

UROBILINOGEN

בבדיקה זו בודקים את הרמה של אורובילינוגן בשתן. אורובילינוגן הוא נגזרת של בילירובין, חלבון צהוב הנוצר בעת פירוק תאי דם אדומים ומופרש מהכבד למרה. במצב תקין מכיל השתן כמות קטנה של חומר זה המקנה לשתן את צבעו הצהבהב. בהרס תאי דם אדומים (המוליזה) עולה רמתו בשתן והוא עשוי להיראות כהה מאוד.

לויקוציטים – LEUCOCYTES UR., כלומר, תאים לבנים בשתן וניטריטים NITRITE בשתן) מעידות בעיקר על זיהום בדרכי השתן.

ניתוח תוצאות בדיקות מעבדה

לאחר עיון וחיבור תוצאות הבדיקות ניתן לראות שבזמן הבדיקות, הנבדקת הייתה נתונה במהלך של דלקת (הימצאות של מוגברת של נויטרופילים – כדוריות דם לבנות) ובמקרה ספציפי זה – דלקת בדרכי השתן (על פי בדיקות שתן).

בנוסף, ניתן לראות מיעוט של כדוריות דם אדומות. לאחר תשאול הסתבר כי הנבדקת אינה אוכלת מוצרי בשר מה שיכול להסביר את התוצאות.

בעקבות המחלה, נוצר מצב של התייבשות קלה בגופה של הנבדקת, דבר הגרם למחסור בנתרן. מחסור נתרן גרר אחריו ירידה בפעילות של בלוטת התריס (בנוסף להיותה של הנבדקת מאובחנת כסובלת מתת פעילות של בלוטת התריס).

המלצות לטיפול (על סמך בדיקות הדם בלבד)

רובד גופני:

• להרבות בשתיית מים.
• להוסיף לתזונה תוסף של ויטמין C או מולטי ויטמין ומינרל לצורך חיזוק הגוף ומערכת החיסון לאחר מחלה (מחלה פורצת כאשר מערכת החיסון נחלשת).
• להוסיף לתזונה חמוציות, מיץ חמוציות או כפסולות של חמוציות לצורך ניקוי וחיזוק מערכת דרכי השתן.
• מנוחה.

רובד רגשי:

דלקת בגוף ובדרכי השתן בפרט (נוזלים) יכולה להעיד על רגשות שלא בוטאו ונשארו ‘לבעור’ בבטן. ניתן להעלות את נושא הרגשות ובאמצעות תהליך פסיכודרמה לאפשר ביטוי של כאסים, פחדים וכל רגש אחר שנמצא. בנוסף, במידה ואכן יימצא שישנם רגשות מודחקים, ניתן לבטאם באמצעות ציור, ריקוד, קולות וכל דרך אחרת של שילוב אמנויות.

רובד שכלי:

תהליך של דמיון מודרך בו מדמיינים שהגוף מתנקה משאריות של הדלקת, שכל מערכת דרכי השתן מתנקה ומתחזקת. בנוסף ניתן לעשות תהליך של דמיון מודרך לאזור בלוטת התריס ולשלוח אור ואנרגיה מרפאה לאזור הגרון (דמיון מודרך משולב הילינג).

רובד רוחני:

• תהליך גוף נפש כאשר הנבדקת תתאר את התחושות בזמן הדלקת ותנסה לתת להם צורה, צבע ואף דמות, לדוגמא: “זה הרגיש כמו סכינים שחותכים אותי”, “זה הרגיש כמו משהו שמנסה להימלט מהבטן ורוצה לפרוץ החוצה”. לבדוק מול המטופלת היכן היא יכולה למצוא ולזהות משפטים או תחושות דומות בחייה (מערכת יחסים עם עצמה, מול הורים, מול קרובים, מול חברים וכו). לאחר מכן לבצע הילינג לאזור הבטן עד שהתחושה נחלשת ונעלמת.
• לבדוק מול הנבדקת האם יש לחץ או מתח בחייה בתקופה זו. לחץ ומתח הם הגורם העיקרי להיחלשותה של מערכת החיסון והיחלשות מערכת החיסון היא פתח למהלך של דלקת או מחלה בגוף. במידה והנבדקת מעידה על לחץ או מתח בחייה בתקופה זו, ללמד ולבצע תרגיל של נשימות עמוקות כאשר הנשימות נועדו להרפות את הגוף ולשחרר מתחים ולחץ. כמו כן ניתן לשלב מדיטציה יחד עם הנשימות.

ביבליוגרפיה:

1. אתר doctors.co.il, נדלה בתאריך 17.07.08 –

 http://www.doctors.co.il/xID-1605,xCT-503,m-Doctors,a-Article.html

1. אתר אינפומד, נדלה בתאריך 17.07.08 –

http://www.infomed.co.il/medTestDir/bloodTests.asp

1. אתר YNET, נדלה בתאריך 17.07.08 –

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2952865,00.html

.מגמות, קורסים וסדנאות בלוסקי
לימודי פסיכותרפיה הוליסטית, לימודי פסיכותרפיה גופנית, לימודי רפלקסולוגיה, לימודי נטורופתיה – רפואה טבעית, לימודי דיקור סיני, לימודי פסיכודרמה, הנחיית קבוצות בשילוב אמנויות, אימון רוחני – קורס מנטור, תרפיה באומנות, שנת אימון והעצמה – הנבחרת, קורס עיסוי, קורס ייעוץ זוגי, קורס מנטור – אימון רוחני, קורס רייקי, רייקי מאסטר, קורס הילינג רוחני קבלי, קורס תטא הילינג, קורס הנחיית הורים, קורס NLP, קורס פרחי באך, קורס צמחי מרפא, קורס ליצנות רפואית, קורס צ’י קונג, קורס שיאצו, קורס סוג’וק, קורס טווינה, סדנאות מבוא חוויה, קבוצות לימוד, סדנת פירוש שמות, סדנת פתרון חלומות, סדנת כף היד, כירולוגיה, סדנת קלפי יצירה קבליים, סדנת דמיון מודרך, סדנת מדיטציית לוס יוגה, סדנת תרופות לוסקי, סדנת יוגה צחוק, סדנת איורוודה לימודים לתואר ראשון, תואר שני, ודוקטורט  PhD – תואר אמריקאי.