וירג’יניה סאטיר
21 במרץ 2013
זוגיות
21 במרץ 2013

קארל רוג’רס

קארל רוג’רס

החינוך לחופש ולשיוויון ע”פ לוסקי וגישתו ההומניסטית פנומנולוגית של קארל רוג’רס

גישה הומניסטית: האדם ייצור טוב מטבעו, בעל חופש בחירה והחלטה, ולא כעבד של יצריו או תוצר של החברה.
גישה פנומנולוגית: האדם פועל בהתאם למציאות כפי שהיא נתפסת על ידו. הוא אינו פסיבי ונשלט ע”י חיזוקים סביבתיים (ביהביוריזם), ואינו נשלט על ידי דחפיו או ע”י חוויות ילדות אובייקטיביות (פסיכואנליזה). אלא ע”י רצונו למימוש עצמי.
הגישה של פסיכותרפיה הוליסטית: מתייחסת לאדם השלם ולחוויה השלמה, ומתנגדת לפירוקה לחלקים המרכיבים אותה. תפיסה המנוגדת הן לגישה ההתנהגותית שהתמקדה בחלקיקי התנהגות והן לפסיכואנליזה שחילקה את האדם ל: “אני”, “סתמי” ו”אני עליון” לתיאוריות ההומניסטיות הייתה השפעה רבה על מערכת החינוך האמריקאית בשנות השישים והשבעים. המשותף לכל התיאוריות ההומניסטיות מבחינת התייחסותן ללמידה מתבטא בהנחות יסוד הבאות:



הנחות יסוד בתיאוריות ההומניסטיות בהתייחסותן ללימוד
1. בחירה אישית – התלמיד הוא אדם חופשי המסוגל וצריך לבחור בעצמו מה ואיך ללמוד. רק שהמוטיבציה תהיה פנימית, החוויה תהיה משמעותית, כפי שהיא מתרחשת בעצם יום יום מחוץ לבית הספר. פיתוח הרצון החופשי, חן .

2. חינוך אפקטיבי – יש להתייחס לרגשותיו של האדם הן כאל אמצעי והן כמטרה. כאמצעי כיוון שרק כשהילד ירגיש שייך ומקובל בכיתתו הוא ייהנה מלימודיו ויחוש מעורב כך שיממש את מלוא הפוטנציאל שלו. כמטרה במובן זה שעל בית הספר להציב לעצמו מטרות גם בתחום הרגשי ולא רק הקוגניטיבי. לדוגמא שהילד יהיה אכפתי, אחראי, רגיש, מכבד את הזולת וכולי. חיזוק הרובד הרגשי להדגשת מקום השמחה כמצפן להצלחה – ליעוד.

3. חינוך אינדיבידואלי – התלמיד הוא אדם ייחודי. לכל תלמיד אישיות ייחודית וצרכים ייחודיים לכן יש להתאים לכל ילד את החומר ושיטת הלימוד. רעיון זה מבוסס על ה”בחירה החופשית” – האדם חופשי ומסוגל לבחור מה טוב לו ומה מתאים לו, אם רק נאפשר לו לממש את הפוטנציאל הגלום בו. יצירת שלום, הרמוניה ואחדות. חיזוק אינט’ החיסון – היכולת ללמוד איך ללמוד ולמצוא את הידע הדרוש בזמן הנחוץ.

4. אקלים חיובי – התלמיד הוא יצור טוב מטבעו, המונע ע”י צרכים חיוביים כסקרנות ומימוש עצמי. לכן כדי שהתלמיד יגשים את צרכיו עלינו ליצור אווירה חיובית בה הוא לא יחשוש להיות הוא עצמו. אהבה.

לפי שיטת לוסקי 
במקום שהילד יתאים את עצמו למסגרת, צריך שהמסגרת תתאים את עצמה לייחודיות שכל ילד מביא עימו.
במקום שהמחנך “יחנך” את הילד, המחנך צריך להעמיד כלים ולהאיר דרכים חלופיות כך שהילד יוכל לחנך את עצמו ולהיות אפשרות.
עניין זה מובלט בכל מסלוליל הלימוד בלוסקי – ובהדגשה במסלול לימודי נטורופתיה וכן מסלול לימודי תרפיה באמנות.


המודל ההומניסטי של קרל רוג’רס.
קרל רוג’רס היה פסיכולוג קליני שהציע שיטת טיפול המכונה “תרפיה שבמרכזה המטופל”. שיטת טיפול זו השפיעה גם על תחום הייעוץ החינוכי, החינוך וההוראה והובילה להוראה שבמרכזה הלומד. התלמיד קובע מה ילמד, מתכנן את תהליך הלמידה, מבצע ואף מעריך את הלמידה.
לוסקי מדבר על המטופל גם כנקודה המרכזית שבטיפול, בכל סוגי הטיפולים, טיפול זוגי, טיפול בחרדות ועוד. המטופל מנחה אותנו להגיע ולגעת ברבדים מסוימים וזאת בעזרת תשאול ואבחון מתוך הדברים העולים מהמטופל. המטפל מסייע בחשיפה, בהצעת דרכים שונות להתמודדות עם שאלת המטופל או בעייתו.
רוג’רס תמך בהוראה עקיפה שבה התלמיד במרכז והמורה מסייע בלמידה ע”י יצירת תנאים מתאימים לפיתוח עצמי שלו. מטרת ההוראה היא לעצב אדם שלם עם עצמו, פתוח לאחרים המסוגל לפתח מטרות ואמצעים לשנותם בהתאם לצורך, להזדהות עם אחרים ובו בזמן להיות גם בלתי תלוי בהם.

הוראה טובה מבוססת על שלוש עמדות: במו בהנחית קבוצות
1. הערכה בלתי מותנית – קבלת התלמיד כפי שהוא ללא שיפוט וביקורת. עלינו לכבד את התלמיד ולקבלו מעצם היותו אדם גם אם מעשיו אינם מקובלים עלינו. נוכל לעשות זאת אם נראה את הטוב בכל תלמיד ונלמד להקשיב ולהגיב ברצינות וללא התנשאות.
לפי לוסקי כאשר המבוגר משתמש בסמכותו בדרך לא ישרה ולא הוגנת כדי להשיג יתרון על הילד הוא מפר את האיזון העדין שהיה בניהם. הילד ששומע כל את המילים “אל”, “לא”, “אסור” וכו’ מפתח תחושה שבחיים הכל שחור וחושך ואינו מקבל את האיזון הנחוץ לאמור – בחיים הכל מותר, הכל אור ונכון ויש כמה קוצים שוטים שיש לסלק משדה הפרחים. אינטליגנציה של אהבה (3), ממשלה (פ), רצון לתת (מ).
2. אמפטיה – יכולתנו לשים את עצמנו במקומו של האחר ולהבין אותו, גם אם אין אנו מרגישים כמוהו. כך התלמיד ירגיש מקובל על ידנו ויגדיל גם את הבנתו את עצמו.
לפי לוסקי ילד כמו מבוגר חי מאהבה ותשומת לב, הערכה וקבלה. שלום (ר).
3. כנות – על המורה להיות כנה ואמיתי עם תלמידיו. לשתפם ברגשותיו, במחשבותיו ובהתלבטויותיו. מורה המודה בטעות ומתנצל מפגין אנושיות ומעורר יחס של כבוד כלפי התלמידים.
פיתוח של ההתבוננות (7) אצל התלמידים ושל הלב/הרהור (צ)

לדעת רוג’רס לא יכולה להתרחש למידה משמעותית בשיטה המסורתית, כיוון שהיא אינה אישית, והיא מרוחקת וקרה.
למידה אמיתית מתרחשת רק כאשר אנו לומדים מה שרלבנטי לנו כבני אדם, ורק כאשר האווירה הלימודית חיובית.
לדעת לוסקי גוף ונפש הם מקשה אחת, כאשר ישנו סימפטום גופני, אין ספק שהוא אינו נובע מהנפש, מהרגשי, הרוחני או השכלי. אך תמיד בתחילת כל שרשור של הרבדים נמצא החוסר באהבה ומוצריה, כי אהבה היא הסיבה של כל הסיבות והתרופה של כל התרופות.


הצעות של רוג’רס לגבי מה ללמד ואיך:
מה ללמד:
יש ללמד רק מה שהתלמיד רוצה ללמוד. לכן תכנית הלימודים נבנית בשיתוף התלמידים ולא מראש.
הדגש אינו על חומר הלימוד אלא על האחריות להגשים את אשר התחייבת.
לקחת אחריות על עצמי ולא להאשים אף פעם אחרים, כי כשמאשימים זו רק מראה לעצמנו למעשינו שלנו, איך הם משתקפים בעיננו ואיך אנו משליכים אותם ולא מתמודדים וכתוצאה מכך מאשימים את האחר.

איך ללמד:
“אני רואה בסיוע ללמידה את מטרת הלמידה, את האופן שבו נוכל לטפח את האדם הלומד, את הדרך שבה נוכל ללמוד לחיות כאנשים שבתהליך”
להניח ליעד ולהיות בתהליך – מ/בשמחה להצלחה.

הערכת הלמידה:
האחריות על התלמיד!: רוג’רס התנגד להערכה באמצעות ציונים. הערכה כזאת יוצרת תחרותיות ותסכול. עדיף שהתלמיד יעריך בעצמו את למידתו, שהרי עצם מיומנות ההערכה היא מטרה חינוכית חשובה כשלעצמה. ע”י כך ישנו גם אימון מכוון לרגישות ולהגברת המודעות העצמית.
לפי לוסקי כאשר הילד מקבל כל הזמן אמירות ואמונות הן יחלחלו ובמקרים אחדים יהיו האתגר בו הוא עתיד להלחם כל חייו כדי לאזן את האמונות שלו עם עצמו. במקרים אחרים הילד יחיה בחוסר הערכה עצמית וזה יהיה האתגר עימו הוא יתמודד כל ימי חייו. הוא יאשים אחרים בכישלונות שלו, לא ייקח אחריות על עצמו ויפיק את הרווח המשתנה מתפקיד “הקורבן”.

רוג’רס הציע טכניקות שונות שניתן ליישמן בכיתה ומטרתן שיפור התקשורת ואקלים הכיתה.
מה שהוא מכנה: יצירת אקלים של חירות.


“אקלים של חירות”
שיטות ליצירת חופש:
v התבססות על בעיות הנתפסות כממשיות. הלימוד צריך להיות קרוב לעולמו של הילד.שיתופים, הקשבה.
v דאגה למשאבים: על המורה לדאוג לכל המשאבים הנחוצים לתלמידיו לשם התנסויות הלמידה. משאבים לימודיים רגילים וכן משאבים אנושיים. גם המורה עצמו – משאב.
פיתוח כל הרבדים.
v שימוש בחוזים: מאפשר לתלמיד להציב מטרה לתכנן מה הוא רוצה לעשות ולהתחייב לכך. יש בכך מעין התנסות ביניים בין חופש מוחלט ללמוד את מה שמעניין ובין למידה שהיא חופשית אך בגבולות תביעה מוסדית כלשהי. הצבת יעדים ומימושם.
v חלוקה של קבוצה: יש לדאוג גם לאלו שאינם רוצים בחופש ומעוניינים שידריכו אותם.
v ארגון קבוצות למידה: חלוקה לקבוצות קטנות ויעילות. אינט’ של אחדות.
v ניהול חקירה ודרישה: כדי לנתק את התלמיד מהדימוי של מדע כדבר מוחלט, מושלם וקבוע. גישה המאפשרת לתלמידים לערוך חקירה ולהגיע לתגליות בכוחות עצמם. חיים, היכולת להיות בשינוי פנימי ובתנועה.
v סימולציה – למידה חווייתית: לילד הזדמנות להתנסות ישירה בחלק מהתהליכים המתרחשים בחיים עצמם, הוא לא רק נוקט פעולה אלא גם נושא באחריות אישית להחלטותיו ופעולותיו. התפתחות העשויה לפתח סוג בונה וחיובי של למידה. קבוצת התפתחות, פיתוח החושים, פסיכודרמה.
v הוראה מתוכננת כהוראה חווייתית. סדנאות.
v קבוצת המפגש הבסיסי –”אימון הרגישות”: הדינאמיקה בתוך הקבוצה בעזרת המדריך מפתחת כישורים חברתיים, והבנה וקבלה של הזולת. פסיכודרמה.
v הערכה עצמית. גילוי, לקבל את המציאות ולטפל בסיבה לצורך שינוי התוצאה.


סיכום:
יישום הרעיונות ההומניסטים של רוג’רס מבוטא בספרו “החופש ללמד” (1980). היישום הקיצוני ביותר של הגישה ההומניסטית להוראה התבטא בהקמתם של בתי ספר פתוחים בעולם. בארץ הוקמו מעט בתי ספר פתוחים המיישמים את הרעיונות ההומניסטים, לדוגמא בית הספר הדמוקרטי בחדרה, בית הספר הניסויי בירושלים ובית הספר הפתוח בראשון לציון.
העובדה שלא קיימים הרבה בתי ספר פתוחים מלמדת שהם יותר מבחינת אידיאלים וקשים ליישום במערכת החינוך הקיימת. בנוסף יש המסבירים זאת בכך שכל אדם ובייחוד ילד זקוק להכוונה ולגבולות. יש המאשימים את הגישה ההומניסטית בנאיביות יתר ובמתן אמון יתר בתכונות הילד, וביכולתי לפתח את עצמו לקראת מימוש עצמי.
למרות זאת, הרעיונות ההומניסטים תרמו רבות לעשייה החינוכית בכיוון “הומניזציה של החינוך” וגרמו לבתי ספר לנקוט בגישה אנושית יותר, להגדיל את חופש הבחירה של התלמידים ומעורבותם בלמידה. כמו כן נעשים ניסיונות לקבל חלק מעקרונות ההומניסטים כמו: קישור החומר לעולמם של הילדים, גיוון שיטות ההוראה, בחירה אישית רבה, הכרה בתלמיד כאדם, הקטנת תחרותיות והגברת שיתוף הפעולה בין המורים לתלמידים ובינם לבין עצמם.

“חנוך לנער על-פי דרכו גם כי-יזקין לא-יסור ממנה” משלי פרק כ”ב פסוק ו’


ביבליוגרפיה:
המובא על קארל רוג’רס נדלה מהאתר: ביום א’ 02/09/07
http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/brachatp/%D7%A7%D7%A8%D7%9C%20%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A1.htm

ומהאתר : ביום א’ 02/09/07
http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/brachatp/%D7%A7%D7%A8%D7%9C%20%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A1.htm

שיטת לוסקי 32 האינטליגנציות, מאת דני לוסקי,2005.



מגישה: מור אסייג
שנה א’ מחזור 20 מכללת לוסקי, לימודי פסיכותרפיה, לימודי תעודה