קונפליקטים בהנחיית קבוצות ומאבקי כח

מטרות:

      הוצאת הקונפליקט מהכח אל הפועל

      הבנת הדינמיקה של הקונפליקט

      הכרת הדרכים השונות לפתרון קונפליקטים, בדגש על הפתרון הדינמי – אשמה מול אחריות

מהלך הפעילות: במסגרת לימודי הנחיית קבוצות

1.      … משהו מהפעם הקודמת – ונטילציה

2.      אסוציאציות למלה קונפליקט – מטענים חיוביים, שליליים, ניטרליים

3.      משחק הדמיה באקווריום (נראה אם נחוץ) –

א.      המתנדבים מתחלקים לשתי קבוצות. קו מפריד במרכז, אביזרים מסוג דומה מפוזרים בכל צד (כרטיסיות בצד אחד וכדורים בצד שני).

ב.       מבקשים מהקבוצה לזהות מכנה משותף כדי להגביר הזדהות ולהזמין חיבור אל נוכח ה’אחר’.

ג.        הקבוצות מקבלות הנחיה להעביר, כל אחת, את החפצים בתחומה של הקבוצה השניה, אל השטח שלה ב xזמן.

      * המטרה: לבחון האם הקבוצות יתרגמו את הסיטואציה לתחרות

4. יצירה בשלוש קבוצות – כל קבוצה תקבל ארגז עם חומרים אחרים מבחינת כמות, גודל,  איכות, גמישות. אמצעי ההדבקה יונחו במרכז (שני אקדחי דבק, חוט מאריך אחד, נייר דבק אחד, בקבוק דבק אחד, מעט פלסטלינה, חוטים). הקבוצות יתבקשו ליצור לעצמן “בית” שמכיל את כל הקבוצה בזמן נתון. מה שיכול לעלות:

• מאבק על משאבי חיבור
• מאבק על מקום
• מאבק על שליטה
• מאבק על משאבים חומריים
• מאבק על הדרך להשגת המטרה/ביצוע המטלה
• מאבק על הבכורה
• מאבק על משאב הזמן

5. זיהוי המאבקים, הרגשות שהתעוררו, הפתרונות שמצאה הקבוצה כדי ליישב את הסיטואציה.

6. דיון – מקום הקונפליקט בתהליך ותפקיד המנחה בניווט הקונפליקט על פי תפיסת התפקיד שלו

7. המשגה של פתרון דינמי – הפנמת ההבדל בין אשמה לאחריות

קונפליקטים ומאבקי כח

משמעות הקונפליקט:

משמעות שלילית – “משבר”, “מלחמה”, “אלימות”, “הרס”, “מוות”

משמעות חיובית – “הזדמנות”, “הרפתקה”, ‘מיפנה”, התפתחות”

משמעות נייטרלית –  “תחרות”, “מתח”, “משא ומתן”

מאפייני הקונפליקט:

• הקונפליקט מתרחש תמיד בסביבה של תלות לכן הוא מפר את הסדר ופוגם ביעילות התפקוד של המערכת.
• הקונפליקט נוצר על בסיס מחסור במשאבים אל מול הצרכים הדומים של פרטים או תתי קבוצות.
• הקונפליקט מתעורר כשנחשפת שונות בהגדרת המטרה.
• הקונפליקט עשוי להופיע על רקע שאיפות שונות לגבי דרך השגת המטרה.
• מכיוון שהקונפליקט מעלה רגשות קשים, יש לקבוצות נטייה להימנע ממנו

תפקיד הקונפליקט בהתפתחות הקבוצה (ע”פ מק’נזי):

הקונפליקט הנו תוצר הכרחי של הצטברות תחושות אי נחת וכעסים שעולים מתהליך של היבדלות הפרטים אחד מהשני. זהו ניסיון להגדרה עצמית של הפרט החושף את השוני ועומד בסתירה לניסיון חיפוש האחדות המאפיין את האופוריה של ההתחלה (כולם פה אותו דבר).

בשלב התפתחותי זה מתגבשות נורמות עבודה בקבוצה, ומכיוון שהן נתפסות כרלוונטיות בעיני החברים, ינסה כל אחד למשוך אותו לכיוונים ההולמים את תפיסת עולמו והשקפת העולם הנגזרת ממנה.

הרגשות העולים ובאים לידי ביטוי בהתנהגויות מפגישים את חברי הקבוצה עם רגשות סותרים ומתקיימים תהליכים של השלכות הדדיות בתוך הקבוצה כלומר, מתרחש תהליך של חלוקת תפקידים. תהליך זה מזמין דיאלוג/קרב/תחרות/משא ומתן על חלוקת המשאבים בקבוצה (תפקידים, מקום, זמן ומשאבים חומריים).

מנגנון זה מאפשר מספר דברים:

• איוורור הרגשות
• מו”מ אקטיבי על כיוון זרימת התהליך
• הזדמנות לבחון את יכולתה של הקבוצה להכיל תוקפנות
• התנסות בפתרון קונפליקטים המאפשרת המשך עבודה מפרה עם בטחון פנימי שקונפליקטים לא יביאו לחורבן

דרכים שונות לפתרון קונפליקטים:

• פיצול הקבוצה
• הוספת משאבים
• אבחנה בין העמדה המוצגת לצורך ממנו היא נובעת וניסיון למצוא מענה אחר מזה המוצג כדרישה
• תור או פשרה בה כל אחד מהצדדים מוותר על משהו
• דיאלוג – משא ומתן דינמי מתמשך. סינתזה בין צרכים ומטרות הדורשת הידברות לשם הכרה בשונות ובלגיטימציה לאחרות
• חקירה של מקורות הקונפליקט, ונטילת אחריות של כל “צד” על החלק שלו בדינמיקה

אשמה מול אחריות – עניין של גישה