הודיה כתרופה
22 במרץ 2015
זוגיות בתנך
22 במרץ 2015

ריקוד כתרופה

ריקוד כתרופה / דבורה אושפיז

משעמם לכם לצעוד או להרים משקולות במכון? תתחילו לרקוד. מחקר שנערך בקולג’ לאבאן בלונדון מראה שלריקוד יש השפעה חיובית לא רק על הכושר והמשקל, אלא גם על מדדים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים שונים, ובהם תפקודי ריאות, גמישות, דימוי עצמי ומוטיבציה. החוקרים הסיקו שהריקוד יכול להוות חלופה מצוינת לספורט מבחינת היתרונות הבריאותיים. שני מחקרים נוספים, שהוצגו לא מכבר באספה השנתית של הקולג’ האמריקאי לרפואת ספורט בסיאטל, מחזקים מסקנה זו. במחקר הראשון, שנערך באיטליה, חולקו 22 משתתפים, גברים ונשים שגילם הממוצע היה 36, לזוגות וקיבלו שיעורי סלסה במשך חודש ימים. החוקרים מצאו שהריקוד שיפר משמעותית את קצב הלב ואת צריכת החמצן של המשתתפים. קצב הלב עלה בין 58% ל־75%, ואילו צריכת החמצן עלתה ב־41%־56%. במחקר השני, שנערך בבריטניה, השתתפו זוגות קשישים שרקדו ריקודים איטיים יותר, כמו טנגו, פוקס־טרוט וצ’ה־צ’ה־צ’ה, אחת לשבוע במשך 12 שבועות. החוקרים מצאו שבדרך זו צברו המשתתפים 2,000 צעדים יומיים – דרך מצוינת להתקרב ל־10,000 הצעדים היומיים המומלצים כיום על ידי אגודות הלב לשמירה על הבריאות.

מניסיון שלי בפרקטיקה עם נשים, שחוו קושי להרגיש שמחות בחיי יום יום שלהן,  הייתי ממליצה להן לרקוד אפילו בבית עם מוזיקה נעימה ותנועות חופשיות  עם עיניים עצומות, בדמיון כמו עץ עם ענפים ועלים שנעים בצורה חופשית, התרגיל נתן להן תחושת החיות, שמחה, שחרור והרגשת האהבה ללא תנאי באחר. אחרי זה ביקשתי לכתוב כל הרגשות שעלו בזמן הריקוד,  ולהמשיך את היום, כאילו היא ממשיכה לרקוד את החיים. ביקשתי להתבונן על עצמן במשך שבוע ואחרי זה במשך 21 יום.

 

ביבליוגרפיה:

http://www.itai.org.il/#!article12/c163d