צום כתרופה
22 במרץ 2015
קבלה ונתינה בזוגיות
23 במרץ 2015

שינה כתרופה

שינה כתרופה / נורית רוזן

תרופת לוסקי : שינה טובה וחלומות הם קשר לנשמה לטעינה והתחדשות, תישן לפחות 6-7 שעות בכל לילה . (לוסקי 2014)

השינה מהווה כשליש מחיי אדם . היא גורמת לו להתנתק מהפעילות הפורמאלית לפחות ל- 8 שעות. איכות השינה נמדדת באמצעות הפעילות החשמלית במוח,  שינה טובה כמו אכילה נכונה ופעילות גופנית היא קריטית לבריאות הפיזית, המנטאלית, והרגשית שלנו . השינה היא מצב פיזיולוגי הפיך ומחזורי. בשינה הגוף והמוח אינם שוקעים בתרדמה מלאה, איברים מסוימים בגוף אכן נרפים. בשינה נכוון  לקבל על מנת לתת , מצב זה יוצר זרימה ואיזון ואנו נטענים מחדש ומתמלאים באנרגיה. אריסטו סבר שהשינה נגרמת מצינון אדי הלב בידי המוח.  שלבי השינה : בשלב הראשון מתרחש המעבר ממצב ערות לשינה שנמשך מדקה עד חמש דקות, זהו שלב השינה הקלה  מעצימת עיניים עד התחלת השינה , חוזרים כמה פעמים בלילה לשלב הזה. השלב השני מתאפיין בשינה שטחית ומציין את תחילת השינה העמוקה . קל להתעורר בשלבים 1 ו- 2 .   השלב השלישי מאופיין בגירויים חזקים שיוצאים מהמוח , השלב הראשון של שינה עמוקה, קשה מאוד להעיר מישהו .אם מתעוררים בשלב זה מעט מבולבלים וחלשים למספר דקות.   השלב הרביעי  הוא השלב השני בו אנו בשינה עמוקה, גם בשלב זה קשה להעיר מישהו משנתו.שני השלבים האחרונים הכרחיים להרגשה רעננה בבוקר. שלב שנת MER הוא השלב בו חלימה מתרחשת. כאשר נכנסים לשנת ריצוד עיניים מהיר הנשימה נעשית מהירה שטחית ולא סדירה ומתרחשת עליה בקצב הלב ובלחץ הדם. שלב זה מתחיל כ- 70 עד 90 דקות מהרגע שנרדמים .  מחזור אחד של שינה הוא בין 90 עד 110 דקות , לפיכך לרוב האנשים יש 4-5 מחזורי שינה בלילה. תינוקות ישנים כ- 16 עד 19 שעות ביממה בעוד שקשישים ישנים כ- 4 שעות בלבד. מבוגרים צריכים לישון כ- 7-9 שעות . אף שחקר השינה הוא תחום מחקר חדש יחסית מדענים מסכימים שהשינה חיונית לבריאותנו ולתפקודנו התקין בשעות הערות, כמו כן במהלך השינה קצב חילוף החומרים בגוף יורד ואנו משמרים אנרגיה שתנוצל בזמן הערות. בלילה מופרש הורמון הגדילה בשלב  השינה האחרון, השינה עוזרת ללמידה ושומרת על מערכות הגוף – החיסונית וההורמונאלית . בתפקוד השכלי עוזרת בחשיבה ובזיכרון. השינה מאפשרת לגוף לתקן ולחדש את עצמו – חלה עלייה בפעילות של אנזימי תיקון. הפרעות שינה יכולות להיגרם כתוצאה ממתחים , לחצים , חרדות ופחדים או בעיות בריאות שנובעות לא פעם מאורח חיים עמוס, שעות עבודה ארוכות, פעילות יתר, אימון גופני לפני שינה, נסיעות ארוכות , ריבוי בשתיית משקאות אנרגיה וקפאין. כל אלה מונעים מאתנו שינה רגועה ונעימה. נדודי שינה – אינסומניה יגרמו לקושי להירדם, קושי בשימור השינה ויקיצת בוקר מוקדמת, עייפות, נרגנות, הפרעות בזיכרון, קשיים בלמידה . %40 יהיו נשים בגלל הורמוני הרבייה .אפשר לטפל בטיפול התנהגותי שהועיל מאוד , ובטיפול תרופתי שפוגע בשלבי השינה החיוניים וגורם לתופעות לוואי. ישנה תרופה חדשה שנמצאת עדיין במחקר במעבדת שינה לטיפול בנדודי שינה שמבוססת על עיכוב המנגנון הגורם לעוררות יתר. דום נשימה בשינה- זוהי הפרעת שינה שמתבטאת בהפסקת נשימה בזמן שינה. גורמת לירידה באיכות השינה . יש שני סוגים : דום נשימתי חסימתי,  ודום נשימתי מרכזי . הפרעה שכיחה בגברים, אם יש יותר מ- 10 הפסקות בשעה זה  מצריך טיפול במכשיר C  PAP . נרקולפסיה- הפרעה נוירולוגית כרונית שנגרמת בדרך כלל בשל חוסר יכולת של המוח לווסת את מחזורי השינה והערות. אנשים הסובלים מזה חווים לעיתים קרובות הפרעות בשנת הלילה  והתקפי עייפות ביום .    קטפלקסיה- מתבטאת בחולשת שרירים פתאומית שמתעוררת בעקבות רגשות חזקים.  נדודי שינה הם נושא על הפרק, בכל העולם נערכו מחקרים על כך והנה כמה מהם:  חוקרים באוניברסיטת סאו פאולו בברזיל חקרו והגיעו למסקנה שפעילות גופנית מתונה יומית שנערכת כמה שעות לפני השינה מסייעת להרדמות מהירה יותר ומתעוררים פחות פעמים במשך הלילה.  מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת מישיגן מגלה כי בין הסיבות שגורמות להשמנה של ילדים, לא רק דיאטה עשירה בשומנים וסוכרים אלא גם מיעוט בשינה   הילדים היו מכיתה ג’ עד ו’ , הם ישנו פחות מ-9 שעות בלילה.  מחקר חדש שנערך לאחרונה באונ’צפון, צפון טקסס, וכלל 8000 בני נוער קובע כי בני נוער הסובלים מנדודי שינה נמצאים בקבוצת סיכון עם סיכויים גבוהים מהרגיל לפיתוח דכאון והתמכרות בהמשך חייהם . מיעוט שינה גורר נטילת סיכונים גבוהה יותר , כך מוכח במחקר חדש שבוצע באוניברסיטת DUKE , אלו ששנתם הייתה מועטה יותר נטו להחליט באופן חפוז על נטילת סיכונים גדולה תוך התעלמות מההשלכות השליליות הכרוכות בכך.  נעשו מחקרים על מתמחים לרפואה העובדים בתורנויות 26 שעות ברציפות, נבדקו 20 מתמחים בביה”ח של אוניברסיטת הווארד , שם נמצא שככל שהתארכה המשמרת מ-16 שעות עד 36 שעות, הטעויות הרפואיות שנעשו גדלו פי 5.  ד”ר לורנס אפשטיין מחבר הספר “המדריך לשינה טובה ” מהפקולטה לרפואה מאוניברסיטת הווארד מצביע על מחקר שערך לאחרונה ובו מצא שהציבור האמריקאי ישן שעה פחות מאשר לפני 20 שנה, הדבר מתקשר לתחלואים שונים כמו השמנה, מחלות לב ,יתר לחץ דם וסכרת.   ד”ר ספיגל מאוניברסיטת סטנפורד מסביר שבעיות שינה משנות את האיזון של שני הורמונים שמשפיעים על התאים הסרטנים , אנשים שאינם ישנים מספיק מייצרים מצד אחד מעט הורמון מלטונין, ומצד שני גופם מפריש יותר מידי קורטיזון, “זהו מצב הרסני כאשר הוא נמשך לאורך זמן”. לדבריו קיימות הוכחות מדעיות לכך שמחלות רבות, כולל סרטן מושפעים מרמת הסטרס שאנו חשופים אליה, ומאיכות השינה שלנו.  מסתבר שאיכות השינה משתקפת בתפקוד הזוגי ביום למחרת, ואילו עימותים או סכסוכים בין בני הזוג במהלך היום משפיעים על השינה בלילה. ד”ר האסלר, פסיכולוג קליני מאוניברסיטת אריזונה ממליץ “פתרו את הבעיות לפני שהולכים לישון או הימנעו מוויכוחים אחרי שנת לילה גרועה, כדי לא להחמיר את המצב עוד יותר”      ישנן טכניקות התרגעות לפני שינה כמו יוגה , קריאת ספר, האזנה למוזיקה, או משקה חם .מדיטציה היא כלי טכני לביצוע פעולה עצמית בנפש האדם .תרגול המדיטציה הטרנסנדנטלית מגביר באופן ספונטני את רמות הסרוטונין ומפחית את רמות הורמוני המתח המשפיעים על תחומים רבים בחיינו ,אך בראש וראשונה על איכות השינה שלנו.    תרופת לוסקי זו מקושרת לאינטליגנציה ק’ , שינה / תא , מזל דגים , המוליך הוא שחוק, הכוכב הוא צדק , ואות הכוכב הוא ג .

בבליוגרפיה :                                                                                                 
ספר שיטת לוסקי , ד”ר דני לוסקי                                                                           
ספר תרופות לוסקי , ד”ר דני לוסקי                                                                        
 ד”ר גילי גבעתי – רופאת שינה                                                               
המדריך לשינה ערבה – מגזין להיות בריאים                                                             
ד”ר יצחק בכר-כירופרקטיקה                                                              
ד”ר איתי גל – בריאות ואיכות חיים

לוגו של וואטסאפ כאן יוסי לוי, אשמח לענות כאן על כל שאלה >>>