צבע אדום או סגול
4 במרץ 2016
תמונות אנושיות ואינטליגנציות
26 באפריל 2016

שלבי התפתחות אנושית בגישות שונות

שלבי התפתחות אנושית בגישות שונות / אליזבט ויצמן

פרויד אריקסון פאיז’ה לוסקי
שלב אוראלי:

0-1אזור ארוגני:פה

פרויד מחלק את השנה הראשונה לשניים, חלק הראשון מציצה וחלק שני נשיכה. בשלב זה התינוק מחפש הנאה ונמנע מכאב, לכן העיקרון המנחה את של זה הינו עקרון הנאה וכאב.

כאשר השלב מסופק, אדם אופטימי ומקבל את העולם, חוויות, אירועים.

 

אמון מול חשדנות:

מאפיין נרכש:תקווה

0-1, בשלב זה התינוק תלוי לחלוטין בדמות המטפלת , הגישה והטיפול של ההורים בו, המענה לצרכיו, בהתמדה ואהבה מעניק לתינוק ביטחון בסביבה ובעולם. תינוק אשר רכש אמון יגדל להיות בוגר המסוגל לפתח תקווה לעצמו ולאחרים, ליצר קשר קרוב ואינטימי.

סנסורי- מוטורי:

0-1.5 התינוק קולט את הגירויים מהסביבה, ע”י תחושות,חושיים, ראייה, שמיעה, ריח,טעם ומגיב עליהם באמצעות הפעלת השרירים .

 

שלב זיהוי הרצון האישי:

עד גיל 3, שלב זה שייך לרובד הרוחני, המתאפיין בערך הליבה “דע את עצמך דרך המשוב” הילד לומד ומכיר את עצמו ע”י הסביבה, (הורים,גננת וחברים) ודרך התנסויות שלו, דרך מה שקורה לו. זהו שלב של בסיס האישיות משם יוצא הכל.

שלב אנאלי:

2-3 אזור ארוגני: פי הטבעת.

זהו גיל בו מחנכים את הפעוט לניקיון, לשלוט בצרכיו, לדחות סיפוקים, להתאים את עצמו לסביבה.בגיל הזה “אני” מתחיל להתפתח ותפקידו לתווך בין הדחפים לסביבה. עקרון המנחה שלב זה ,עקרון המציאות.

 

אוטונומיה מול בושה וספק:

מאפיין נרכש: כוח רצון

1-3, בשלב זה התינוק מתחיל לפתח עצמאות ,בעקבות התפתחות מטורית,שכלית,שולט בהפרשותיו, נע בחופשיות, מבין שפה ומתחיל לדבר,ובכך חש סיפוק לעומת הספק ,הבושה ותלות שחש כאשר מגבילים את עצמאותו או שלא מצליח לבצע.

קדם אופציונאלי:

1.5-7,שלב זה מחולק לשניים:

1.5-4 – הקדם- מושגי, ילדים מתחילים לרכוש מושג על העולם אך המושגים לא מגובשים, ומכאן שמו של השלב.

4-7 – שלב אינטואיטיבי, החשיבה עדין אינה הגיונית, אל המושגים מגובשים יותר. החשיבה מתבצעת באופן סובייקטיבי.

שלב שינוי עמדות:

עד גיל 7, שלב זה שייך לרובד השכלי, המתאפיין בערך הליבה “מחשבה מעצבת אמונה שיוצרת מציאות” המחשבה מתעצבת בגוף,במוח, פיתוח קשרים נוירונים. הילד מגלה את האני הייחודי שלו, לומד את השונות שלו מהסביבה, זיהוי הכישורים שלו וחיזוקם.

שלב הפאלי:

4-6 אזור ארוגני: אברי המין. מתאפיין באוננות ומשיכה להורה מהמין השני, דחף המעורר חרדה , לכן הפתרון הינו הדחקה והזדהות עם ההורה מאותו מין ולמידה של תפוסי התנהגות. כתוצאה מפתרון הקונפליקט “האני העליון” מתפתח , החלק באישיות האחראי על מוסר ונורמות חברתיות-עקרון המנחה שלב זה.

יוזמה מול אשמה:

מאפיין נרכש:תחושת מטרה. 3-6

בשלב זה הילד מפתח סקרנות המובילה ליזמות כדי לחקור את סביבתו.הורים המעודדים סקרנות וסביבה יצירתית ליזמות ,מאפשר התפתחות לאדם סקרן,פתוח לסביבה, יוזם רעיונות ופעילות.

האופרציות-

הקונקרטיות: 7-12

שלב התאפיין בחשיבה לוגית,יכולת להסיק מסקנות,מתפתח היכולות לשימור, למיין וסדר, אלה הן יכולות החשובות בפתרון בעיות והסתגלות לסביבה.

שלב אהבה ומוצריה:

עד גיל 10, שלב השייך לרובד הרגשי, המתאפיין בערך הליבה” שמחה כמצפן אל ההצלחות ואל היעוד” מתחיל לשאול את עצמו שאלות קיומיות, לגבי עתידו.בנוסף הילד מגלה את המיניות ויצירתיות שלו, גם בפיזי מתחיל שינוי והתבגרות מינית, השוואה בין המינים והשוני בניהם.

שלב החביון:

מ6-7 ועד תחילת התבגרות. שלב זה מאופיין ברגיעה לאחר הסערה בשלב הקודם, לכן ללא איזור ארוגני ולאנרגיה המינית אין ביטוי. שלב המתאפיין ביצירת קשרים חברתיים ופעילות אינטלקטואלית.

חריצות מול נחיתות:

מאפיין נרכש:תחושה של יכולת. 6-12, בגיל הזה הילד עובר לבי”ס יסודי , הדורש ממנו לעמוד  בדרישות והצפייה של הסביבה, לקחת אחריות ולבצע משימות , כאשר הילד מצליח תחושת ההצלחה, מעלה את הדימוי העצמי וגורמת לו להמשיך ולהשיג הצלחות,ובכך הוא מתנהג בחריצות ובמרץ.

אופרציות פורמאליות

12 ואילך..

שיא של היכולת החשיבה, מעבר מחשיבה על מה שמצוי לעבר חשיבה מופשטת.

שלב קביעת יעדים ומימושם:

עד גיל 12, שלב השייך לרובד הגופני, המתאפיין בערך ליבה “העולם כאנרגיה המשתנה בהתאם לרצון” דמות חיקוי, למבנה החיצוני.

גילוי הזהות הפיסית, גם זהות מינית אך גם איך הוא נראה חיצוני, שמן,גבוה וכו’.

שלב הגניטאלי:

מגיל הבשלת איברי הרבייה ועד תום החיים. אזור ארוגני: אברי המין.

דחפים מיניים מתעוררים, ושלושת חלקי האישיות(שכבר מגובשים)

במאבק קשה בניהם. “הסתמי” מעורר את הדחפים המיניים, “האני העליון” אינו מאפשר את הסיפוק הסתמי, ו”האני” נקרע בניהם.

שלב זה מסופק רק ללאחר מציאת שותף, בניגוד לשלבים הקודמים שמסופקים ע”י האדם בלבד.

זהות מול בלבול תפקידים:

מאפיין נרכש: נאמנות, 12-18, כול מאפייני האישיות שנרכשו עד כה מתחברים כפאזל, ובנוסף לשינויים הרבים בתקופה זו: גופנים, מיניים, שכליים וחברתיים.

המתבגר עסוק  בלבדוק מי אני? מה אני רוצה? מה אהיה.

   
  אינטימיות מול בדידות:

מאפיין נרכש: אהבה, 19-35, כאשר כול אחד מבני הזוג בנו את הזהות האישית הם פנויים לבנות את “אנחנו” ללא פחד של איבוד הזהות בזוגיות. נדרש גם בגרות-יכולת לוותר ,להתפשר ומחויבות.

באמצעות האינטימיות נרכשת אהבה, חום,קירבה ובטחון.

   
  פוריות מול קיפאון:

מאפיין נרכש:דאגה, 35-50, ההורות מחייבת דאגה לאחר וויתור על האגואיסטיות, דבר המעניק סיפוק ויצירתיות גם בתחום המשפחה אך בא לידי ביטוי גם בעבודה ובתרומה לחברה.

   
  שלמות מול ייאוש:

מאפיין נרכש:תובנה, מגיל 50 ועד סוף החיים. האדם עורך סיכום של חייו, על ההישגים וכישלונות . שלמות עם הזקנה ועם חייו הרגשת סיפוק ללא מרירות והחמצה.

 

   
הכוח המניע העיקרי בגישה זו, דחף מיני –ליבידו, לא רק דחף גופני אלה גם אנרגיה לפעולה, לבנייה, ליצירתיות , אנרגיה המופעלת כלפי חברות, אהבה ועבודה.  כאשר כול שלב בגישה מוגדר לפי האזור בגוף שההנאה המינית ממוקדת בו,אזור ארגוני. בגישתו של אריקסון, התפתחות האישיות תלויה ומושפעת מהסביבה ומהקשרים שיש לאדם עם החברה

“פסיכו-סוציאלית”  יחסי הגומלין בין האדם לסביבתו, אתגר התמודדות עם המשבר בכול שלב, הוא הגורם לצמיחה והתפתחות.

הכוח המניע בגישתו של פיאז’ה היא החוסר איזון

בין הגירויים הסביבתיים לידע של האדם,לסכמות, הגורם למתח הנפתר באמצאות תהליך של הטמעה והתאמה , האיזון חוזר אך  מאגר המידע שונה, נוסף מידע חדש.

הכוח המניע את האדם לפי גישתו של לוסקי, הינו חוסר אמיתי או מדומה(חוסר באהבה ומוצריה,כמו פרגון, חיבוק וכו’) אשר יוצר השתוקקות ומתח למלאות אותו ,לכן נוצר הרצון,ובעקבותיו  מופיעה המחשבה המודעת מה לעשות עם הרצון , ליצירת פעולה בעולם הפיסי.

פרויד– בגישתו כול שלב התפתחותי הינו  תקופה מכריעה, זאת אומרת שבכול שלב אדם לומר על עצמו ועל העולם , ואם הלמידה לא התקיימה  יתכן ולא תתקיים למידה  זו בכלל, כאשר השלב מסופק המעבר לשלב הבא יתקיים חלק.

נסיגה- מתרחשת כאשר האדם אינו יכול להתמודד עם חרדה , ולכן נסוג לשלב הקודם שבו הוא חש ביטחון.

קיבעון- כאשר אדם נשאר בשלב מסוים, משום שאין הצלחה בהתמודדות עם המאפיינים של השלב.

טיפוס אוראלי– אדם שיש לו קיבעון בשלב זה, תכונות אופי:פסיביות ,תלותיות, וכחנות, ציניות ושליטה בסביבה. התנהגות גלויה: עישון, כסיסת ציפורנים, אכילה כפייתית.

טיפוס אנאלי– שלב זה נקבע לפי התנהגות ההורים, דרישה תקיפה וקפדנית תגרום לילד או לעצירת הצרכים או לשחרור מוקדם, ובהתאמה לכך מאפייני הטיפוס האנאלי, סדר וניקיון, עקשנות,דייקנות ,כפייתיות וקמצנות לעומת נדבנות, נטייה לאכזריות ,לעינות הסביבה, הרסניות, אי סדר קיצוני וקושי באי ודאות .

טיפוס האדיפאלי– המשיכה להורה מהמין השני יוצרת חרדה אשר מתבטא אצל בנים פחד סירוס, פחד לא מודע על כך שאביהם יסרס אותם כתוצאה מהמשיכה לאמם. אצל בנות החרדה יוצרת קנאת הפין, תחושת עוינות כלפי האם שלקחה לה את הפין כעונש על התשוקה באביה . בסביבה קשה מידי לילד או אינה פתוחה ייתכן והדחף לא מודחק ואין הזדהות עם ההורה מאותו המין ואז נוצר טיפס האדיפאלי.

תכונות הטיפוס בבנים: מנסים להוכיח את גבריותם בכול מחיר, שאפתנים, גאוותנים ובעיות מיניות.

תכונות הטיפוס בבנות: פלרטוטים ללא התחייבות, פתיינות, עליונות על הגבר, בעיות מיניות.

שלב הגניטאלי– בתחילת השלב מתקיים תסביך אדיפוס שני, אשר מעורר חרדה אצל המתבגר , הפיתרון הינו הדחקה והעתקה של המשיכה המינית לאובייקט “מותר” כגון, זמרים, מורים, כוכבי קולנוע כו’ תהליך זה עוזר להיפרדות של המתבגר מההורים. בהמשך השלב המשיכה המינית מכוונת לבני אותו הגיל.

אריקסון– ממשיך דרכו של פרויד, נמנע בגישתו ל”פסיכולוגיית האני”, האגו בעל ישות עצמאית ואינו רק משרת את דחפי ה”סתמי” , תפקיד האגו  במודע, כולל חשיבה, זיכרון ותפיסת עולם שמטרתם הסתגלות שכלית וחברתית. בגישתו האדם כול חייו ביחסי גומלין עם סביבתו ולכן מציע שמונה שלבי התפתחות לאורך כול חייו של האדם, ולא רק בתקופת הילדות .

בכל שלב ישנו משבר או קונפליקט , משימה התפתחות שעל האדם לעבור, כאשר המשימה נפתרת באופן חיובי ובונה נוסף לאדם רכיב, מאפיין, לאישיותו, אם המשבר נמשך או נפתר באופן לא נכון , המאפיין הנטמע באישיות  הינו שלילי . לפי אריקסון, האני מתפתח בשלבים , בכול שלב מתווסף רכיב/ מאפיין נוסף לאישיות חיובי או שלילי ,בסוף חייו של האדם ישנו מכלול של אישיותו.

אמון מול חשדנות, כאשר הדמות המטפלת אינה עונה לצרכיו באופן מסודר וקבוע, נוצר סביבה שאינה ניתנת לחיזוי, ולכן מתפתח חוסר אמון בסביבה ובעולם, התינוק אינו יודע למה לצפות דבר הגורם לחוסר ודאות ומכאן לחוסר אמון. תינוק שרכש חשדנות בסיסית יגדל להיות בוגר החושש לפתח תקוות לעתיד ולצור קשר אינטימי.

אוטונומיה מול ספק ובושה– עם תחושת העצמאות ,התינוק לומד לבטוח בעצמו ,בגופו וביכולות שלו המעניק לו תחושה של שליטה עצמית, הוא מפתח רצונות משלו ומספק אותם.  כאשר ההורים מענישים אותו על התנהגות עצמאית,לעיתים הכרחית משום סכנה או כאשר  מגבילים יתר כל המידה את העצמאות שלו, הוא מפתח נטייה לספקנות ובושה בעצמו, עלול להיות מבוגר נוקשה וכפייתי.

יוזמה מול אשמה– בשלב זה כחלק מהסקרנות שמתפתחת בילד ,קיים סקרנות לגבי גופו, אוננות, ושאלות לגבי לידה, הולדת ילדים וכו’ . אריקסון מסכים עם פרויד, שקיים משיכה להורה מהמין השני ,כאשר נפתר בצורה חיובית ע”י הזדהות וחיקוי של ההורה מאותו המין ,הילד רוכש את המאפיין של השלב תחושת מטרה- יכולת להציב מטרה בעתיד ולהתקדם להגשמתה. כאשר המשיכה המינית אינה נפתרת באופן חיובי , או כאשר ההורים מטילים מגבלות רבות ואינם מאפשרים ביטוי ליזמות ולהתעניינות בגופו, אוננות , יש דיכוי של היזמות ופעילות וכמו כן מתפתח מצפון נוקשה הגורם לרגשות אשמה על “מעשים רעים”.

חריצות מול נחיתות- כאשר הילד נכשל במשימות שמבצע ואינו מקבל עידוד והוכרה מהסביבה, הוא מפתח תחושת נחיתות וכישלון הפוגע בדימוי העצמי,הוא אינו מאמין ביכולת שלו להצליח ולהגיע להישגים, רגשות אלו משתקים אותו ולכן פעול בחוסר חשק וללא שמחה.

זהות מול בלבול תפקידים- זהו השלב העיקרי בגישתו של אריקסון, בשלב זה התבגר בונה את ה”זהות האישית” – כול מרכיבי האישיות שלו,  תכונות, דעות, השקפת עולם,זהות מינית, יכולות וחולשות. התהליך הוא אקטיבי ולא כתוצאה מהתבגרות, המתבגר מתרחק מהוריו ומתחבר לבני גילו, הסביבה מהווה  לו דוגמא להתנהגות ומשוב אישי כלפיו, דרך דעת הסביבה הוא מבין ולומד על עצמו. כאשר יש טשטוש בזהות, בלבול תפקידים, המתבגר אינו יודע מי הוא? מה מתאים לו? עלול להתפתח למבוגר העסוק באופן מוגזם בעצמו ובדעת הסביבה עליו, או לחילופין לאדיש ומסוגר . מצב זה עלול ליצור ברחה לסמים ולאלכוהול ואף להתאבדויות “עדיף לא להיות מאשר להיות אף אחד”.

אינטימיות מלו בדידות- מי שלא רכש את הזהות האישיות וכמו כן את האמון בשלב הראשון התקשה ליצור קשר אינטימי ובכך יחוש בדידות.

פוריות מול קיפאון- כשלון בשלב זה מביא לקיפאון, עמידה במקום, התנוונות, אדם הנמצא בקיפאון עושה את המטלות החברתיות ומקצועיות מתוך שיגרה וללא יצירתיות והנאה.

שלמות מול ייאוש– כישלון בשלב זה , האדם חווה ייאוש- עוינות,חייו בזבזו, אכזבה מהחיים, מעצמו ומהסביבה, הזמן אוזל ואינו הצליח לממש את תכוניותיו , אינו משלים עם המוות ועלול לפתח תלות , נסיגה לילדותיות.

פיאז’ה- במרכז גישתו עומד ההתפתחות הקונטיבית, שכלית, של הילד.  לטענתו התפתחות החשיבה של הילד מושפע מהסביבה,הילד  אוסף מידע דרך גירויים סביבתיים, הוא פעיל, יוזם, מגיב ושותף לאירועים סביבו ודרכם הוא לומד את העולם. פיאז’ה הניח שהידע מונח ומאורגן במוח ,על ידי יחידות הקרויות  סכמה- יחידה בסיסית של ידע מסוגים שונים,כגון: רפלקס- ידע המנחה את האדם כיצד להגיב (רפלקס אחיזה, מציצה וכו’), סכמות דרך החושים כגון: שמיעה,ריח,ראיה ודימויים, והתנהגות.

עקרונות נוספים בגישתו:

הטמעה-בתהליך הטמעה , קליטת גירויים חדשים והתייחסות אליהם בהתאם לסכמות הקיימות, זהו תהליך של עיבוד המציאות לפי המידע הקיים, הילד הופך את המידע למשהו מוכר את האירועים, מצבים, חפצים.  ובנוסף מתרחש התרחבות של הסכמה , מתוך שימוש בסכמה במצבים שונים.

התאמה- שינוי הסכמות בהתאמה לידע הנרכש ולניסיון,מתוך רצון להתאים את עצמו לסביבה. שינוי זה מגדיל את כמות הידע ואף מאפשר להגיע לאיזון.

איזון- פיאז’ה טוען שהאיזון, שיווי משקל, נוצר כאשר יש התאמה בין הגירויים לידע.

סנסורי- מוטורי- בחודש הראשון של התינוק הוא פועל מתוך סכמות של רפלקסים, אחיזה, מציצה וכו’ בתקופה זו לומד להכיר את הסביבה ולכן מבצע רק הטמעה ולאחר מכאן , לאחר התנסות מבצע גם התאמה. בסיום שלב זה התינוק מפתח יכולת לזכור חפצים שאינם נמצאים בטווח הראיה, תפקוד סמלי, יכולת זו מלמדת על כך שהתינוק משתמש בזיכרון , תנאי הכרחי לחשיבה.יכולת של קביעת העצם, קיומו של העצם גם אם לא חשים אותו באמצעות החושים ובנוסף את יכולת החיקוי, המתבצע בשלבים, חיקוי התנהגות שכבר ביצע, חיקוי של התנהגויות חדשות ועד לשלב של חיקוי ללא המודל.

קדם אפרציונאלי-  בשלב הקדם מושגי, 1.5-4, שלב המתאפיין בעדר יכולת מיון- בשלב זה הילד התחיל לרכוש שפה, אוצר המילים שלו גדל מיום ליום אך המוגש של המילים עדין אינו מגובש ולכן יש לילד קושי במיון המושגים, המיון התבצע לפי ניסיון מחוויות אישיות ולאו דווקא ממכנה משותף. ההסבר לקושי במיון נובע גם מקושי ביכולת ההבחנה, השוני בין האובייקטים על אף הדמיון ולכן יכול למיין רק לפי סימן אחד כגון: צורה, צבע, גובה וכו’  וגם מקושי בהכללה, הדמיון בין האובייקטים למרות השוני בניהם, לכן אינו יכול להכיל מושגי על, כגון בעלי חיים, רהיטים,פירות וכו’. שלב זה מתאפיין גם בחשיבה אגוצנטרית, הילד תופס את עצמו כמרכז העולם, הילד רואה את העולם רק מנקודת המבט שלו, “למה יורד גשם?” “כי אמא קנתה לי מגפיים” , במשחק מחבואים הילד עוצם עיניים וחושב שהוא אינו נראה, נוקש בדלת- ושואלים אותו מי זה ? עונה “אני”.חשיבה נוספת המתחילה בשלב זה ומתקיימת עד לגיל 10 , הנפשה, אנימיזם– הענקת תודעה, כוח רצון, רוח חיים לדומים,כגון בובות, חיות, וכו’. פאיז’ה טוען כי ההנפשה מביעה את היכולת של ההטמעה, הילד מארגן את עולמו לפי הידוע לו. ולכן הוא משכיב את הבובה לישון,או מאכיל את הבובה.  חשיבה טרנסדוקטיבית– הילד מקיים קישורים ומסקנות משני אירועים המתקיימים באותו זמן אך אין בניהם קשר סיבתי , לדוג’ תופעה מס’ 1: מדוע השמש שוקעת? תופעה מס’ 2: ילדים שוכבים לישון מסקנה: השמש שוקעת כדי שהילדים ישכבו לישון.

האינטואיטיבי–  חלק שני של השלב , 4-7, בשלב זה  החשיבה עדין אינה הגיונית , אך המושגים מגובשים יותר. שלב זה מאפיין בחשיבה על פי ההתרשמות הסובייקטיבית של הילד ולא לפי ההיגיון. בשלב זה הילד מתקשה לבצע פעולת שימור, יכולת להבין שגם אם מתקיים שינוי בגירוי , הוא נשאר אותו גירוי.              שימור כמות – היכולת לתפוס שתי כמויות כשוות למרות הבדלים בצורתן (בקבוק ארוך ובקבוק רחב)שימור מספר- היכולת לתפוס שתי קבוצות כבעלות מספר שווה של פריטים למרות ההבדלים בפיזור החפצים (קוביות שוקולד)שימור אורך-היכולת לתפוס שני אורכים כשווים למרות ההבדלים בצורתם.שימור משקל-היכולת לתפוס שני משקלים כשווים למרות ההבדלים בצורתם. הקושי לשימור נובע מחוסר היכולת להפיכות- להחזיר את המחשבה לאחור, היכולת לבצע במחשבה פעולה שהיא היפוכה של הפעולה שהתרחשה במציאות. ריכוזיות- היא היכולת להתרכז בממד אחד והתעלמות מממדים אחרים. בדרך כלל, בגיל זה ילדים מתרכזים בתכונה הפיזית הבולטת ביותר. הילדים נוטים להתרכז במימד הבולט ביותר.

שלב האופרציות הקונקרטיות-  בי”ס היסודי, 7-12, אופרציה- פעולה של חשיבה הגיונית, קונקרטי – מוחשי, שלב זה מאופיין בחשיבה המשקפת התייחסות רק לעולם המושגים ורק לפעולות מוחשיות.כיוון שהחשיבה כבר הגיונית, לראשונה כל אפיוני החשיבה, שהיו חסרים בשלב הקדם-מושגי ,נרכשים. הילד מסוגל לבצע פעולות הגיוניות רק בסיטואציות המערבות עצמים מוחשיים, הילד בשלב זה יכול לחשוב על המצוי ולא על האפשרי, ההיפותטי. בנוסף ליכולת השימור ,היכולות הנרכשות בשלב זה, הן היכולת למיין,לפי מספר משתנים, וכן היכולת לסדר את האובייקטים לפי סדר הגיוני, מקטן ועד גדול ילד ועד זקן,והסכת מסקנות- אם עידו גבוה מחיים , וחיים גבוה ממשה, אז מובן שעידו גבוה ממשה.

שלב אופרציות פורמאליות– 12 ואילך, שלב זה ישנם יכולות של חשיבה, אגוצנטריות מחשבתית, שונה מחשיבה  הילדותית. מתבגרים נוטים לייחס למחשבותיהם כוח רב ואף חושבים כי הם היחידים, אשר חווים רגשות בעוצמות חזקות. לדעתם, אחרים (בעיקר ההורים, אלא מי?…) אינם יכולים להבין אותם, כי הם אינם חווים את האירועים כמוהם. חשיבה מופשטת, המעבר מחשיבה קונקרטית (חשיבה על המצוי) לחשיבה פורמאלית (חשיבה על הרצוי). היכולת להעריך את הקשר בין הצהרות בלי להתייחס לתוכן הופכת להיות גמישה יותר. כך יכול האדם לבחון את כל הפתרונות הממשיים האפשריים לבעיה מסוימת. חשיבה לוגית , היכולת של המתבגרים, לבדוק האם יש היגיון בהצהרות, ללא כל קשר לתוכנן אלא רק על-פי צורת הקשר ביניהן. חשיבה רפלקטיבית, היכולת לנתח את המחשבות האישיות שלנו והיכולת לשפוט אם מחשבותינו הגיוניות, נכונות, וכדומה. חשיבה מדעית, בשלב זה הילדים מסוגלים לבחון כל השערה בשיטתיות הם מסוגלים לפתור בעיות במה שאפשרי (מופשט) ולהמשיך למציאותי (מוחשי). בשלב זה כאשר הילד נתקל בבעיה הוא מסוגל להעלות תיאוריה עם מספר השערות ולבחון כל השערה בשיטתיות.  החשיבה על האפשרי מאפשרת לשער השערות.

לוסקי-  טוען בגישתו שלכל אדם יש 32 אינטליגנציות, אלה אותם יכולות דרכ האדם רואה את עולמו, ודרכן הוא פועל ומצליח. לכל אדם פרופיל שונה של אינטליגנציות, 32 האינטליגנציות מחולקות לארבעה רבדים, רוחני, שכלי,רגשי, גופני, דרכם האדם שלם.

שלב זיהוי הרצון האישי- בשלב זה התינוק נמצא ברצון לקבל לעצמו בלבד, הוא בונה את גופו וגדל במהירות, מבחין ברצונות שלו, ומשתמש בהם לטובתו בלבד.

שלב שינוי העמדות- היכולות של האדם, 32 אינטליגנציות, מתפתחות ע”י הקשרים הנירולוגים במוח וזרמי החשמל הנמצאים בכול תא ותא בגוף. בשלב זה הילד מחזק את פרופיל האינטליגנציות שלו,את הייחודיות שלו.האינטליגנציות ניתנות לאימון ופיתוח, בשלב זה נרכש גם היכולת לשנות את האמונות והעמדות, יכולת שינוי גישה, סיבה,  כדי לשנות את  המציאות , תוצאה.
שלב אהבה ומוצריה- בשלב זה מתגבש עולם הרגש והיצירה, המיניות, אהבה ותשומת לב. הילד מזהה את רגש השמחה והוא מבין שיכול לפעול לפי רגש זה. הילד יכול לזהות חוסר של אהבה, וכן לזהות מהיכן החוסר מתקיים, לדוג’ מאבא ולא מאמא , חוסר תשומת לב ממורה מסוים,לכן היחס בין הילד למורה משפיע על יחס למקצוע, לדוג’ יכולת להצטיין במקצוע מסוים בגלל אהבה למורה, המורה ממלא את החוסר שהילד חווה ממקום אחר.

שלב קבעת יעדים ומימושם- בשלב זה מתגבש עולם העשייה והגוף הפיסי , הילד מעצב את גופו הפיסי לפי מודל חיקוי, הורה, דוד, שחקן כדורסל וכו’ .הגנטיקה הינה זיכרון של הגוף,שהאדם יכול להשתמש בו או לא,  ולכן יש לגנטיקה יש השפעה כמו לחינוך, שזה זיכרון חדש ואמונות חדשות שלפיהם האדם מתעצב ופועל. הגוף מתפתח לפי המודל ולכן נרכש היכולת להבין שהעולם הוא אנרגיה המשתנה לפי הרצון החופשי של האדם , היוצר את עולמו, לכן בשלב זה הילד יכול לקבוע יעדים בעתיד וליצור תהליך כדי להגשים את היעדים אלו, לעיתים היעדים והמטרות נעשים שלא במודע.


 

לוסקי
לוסקי
ד"ר דני לוסקי PhD - יוצר ומפתח שיטת לוסקי. מפתח מבחני איטליגנציה i32. ראש מכללת לוסקי. יו"ר הלשכה למקצועות בריאות משלימים, מנטור של מנהלי עסקים בכירים במשק. מטפל בשיטת לוסקי - רפואה משולבת - טיפול במחלות וכאב, טיפול זוגי, טיפול משפחתי, טיפול בחרדות, טיפול בדיכאון, טיפול בהפרעות אכילה. ד"ר לוסקי כתב 14 ספרים בנושאי חינוך, זוגיות, בריאות וסודות ההצלחה. 054-4497799