מה כדאי לרשום על כרטיס הביקור
7 במרץ 2011
הרפואה המשולבת
פלקט של הרפואה המשולבת
8 במרץ 2012

שפות מרובות לפיתוח אינטליגנציות

שפות מרובות – ללמוד איך ללמוד.
מסלול לימודים למורים וגננות ולמי שרוצה ללמוד איך ללמוד.
פיתוח אינטליגנציות ויצירתיות מודעת במערכת החינוך באמצעות שפות מרובות
כאשר מדברים בשפות מרובות, ניתן להשיג מטרות רבות, בין השאר:
1. פיתוח אינטליגנציות מרובות
2. פיתוח יצירתיות מודעת
3. מניעת אלימות בבתי ספר
4. מיקוד ופתרון בעיות קשב וריכוז
5. פיתוח פוטנציאל יכולות
6. מצוינות


דיבור זו רק שפה אחת לתקשורת ולמידה. קיימות עוד 50 שפות בהן ניתן לתקשר וללמוד.
הנה חלק מהשפות המרובות:
דיבור, נשימות, קולות, סיפור, מדיטציה, דמיון מודרך, שיר, ציור, ריקוד, תהליכי חוויה בקבוצה, מסע חוויה, פיסול, עבודה עם חומר, כתיבה יצירתית, מוסיקה, נגינה, עבודה על מחשב, יוגה אותיות ומספרים, פתרון חלומות, דרמה, פסיכודרמה, הילינג, הגדרת מטרות, יעדים, לוח חלומות, חזון, עוגנים – רגעי ניצחון, שפת גוף, חוכמת הגוף, שפת החפצים, חוכמת ההמונים, כוח האותיות, משחקי אותיות ומספרים, קלפי יצירה, משחקים במציאות דו ערכית, שירי עם, שירה מקודשת, סיפורי מסע, סיפור אישי, צילום וידאו, צילום סטילס, עריכה והפקה, עיתון אינטרנטי, מחזור חומרים, בימוי וכתיבה, חיפוש באינטרנט, הקמת אתר, דף בפייסבוק, אינסטגרם, כתיבת בלוג…

לימודי מקצועות כמו חשבון, גיאוגרפיה, תנ”ך, היסטוריה, מדעים, עברית או כל מקצוע אחר באמצעות שפות מרובות – מרגשים, מרתקים, מעשירים, מעצימים, מפתחים אינטליגנציות. למצוינות, למנהיגות, למיקוד קשב וריכוז. יש בהם כח יוצא דופן לחולל שינוי חיובי איכותי קבוע לחיים.

 


“חנך לנער על פי דרכו”
ללמוד כמו שנכון לך – להתאים את בית הספר לתלמיד, במקום שהתלמיד יתאים את עצמו למערכת.
שפות מרובות לפיתוח אינטליגנציות, לפיתוח פוטנציאל יכולות, להבנת המציאות ועיצובה,
ללימוד מקצועות קשים במיוחד במהירות ובקלות, למניעת אלימות בבתי ספר,
לפיתוח מצוינות, למנהיגות, למיקוד קשב וריכוז וליצירתיות מודעות.

העם נגד מערכת החינוך: הלימוד של ימינו עומד למשפטPrince Ea***בּואו ראו דף שכולו סצנות מהעולם החדש שאנחנו עושים ביחד

‎Posted by ‎בואו ראו‎ on‎ יום שלישי 27 ספטמבר 2016

שפות מרובות לאימון ופיתוח אינטליגנציות
הנה חלק מרשימת השפות המרובות שבהם אנחנו משתמשים: דיבור, (כל שפות הדיבור – עברית, אנגלית, ערבית, וכו..), סיפור, נשימות, קולות, מדיטציה, דמיון מודרך, שיר, ציור, ריקודי עם, ריקוד חופשי, תהליכי חוויה בקבוצה – פנים וחוץ, פיסול, עבודה עם חומר, כתיבה יצירתית, מוסיקה באמצעות מחשב, נגינה, ציור ממוחשב, מסע חוויה, יוגה אותיות ומספרים, פתרון חלומות, דרמה, פסיכודרמה, הילינג, חזון, מטרות ויעדים, עוגנים – רגעי ניצחון, שפת גוף, חוכמת הגוף, שפת החפצים, חוכמת ההמונים, כוח האותיות, משחקי אותיות ומספרים, קלפי יצירה, משחקים במציאות דו ערכית, שירי עם, שירה מקודשת, סיפורי מסע, צילום וידאו, צילום סטילס, עריכה והפקה, עיתון אינטרנטי, מיחזור חומרים, בימוי וכתיבה, אינטרנט, הקמת אתר, כתיבת בלוג.


בני אדם מדברים ושומעים שפות מרובות
משוב לציור של אדם אחר באמצעות ריקוד הוא שפה ייחודית שהביטוי שלה הוא פשוט ואינו מצריך ידע מוקדם בציור, בריקוד, באנגלית או בעברית. משוב של תנועה לציור הוא המשוב הישיר והחזק ביותר שחוויתי מעודי.
החקירה העצמית שלי מתחילה בהבנה בסיסית שבני אדם מדברים בשפות שונות. הבנתי שאני יכול לדבר דרך מילים ודיבור כמו שאני יודע, ואני יכול גם לדבר באמצעות מבט ותחושות, באמצעות תנועה בגוף, אני יכול גם לדבר דרך ציור או כתיבה, דרך רישום, דרך פיסול, שירה או ריקוד, תהליך, מסע חוויה או מדיטציה. הדבר המפתיע ביותר הוא שגם הציור מדבר אלי. הפסל רוצה לעצב את עצמו והציור רוצה שיציירו אותו. הקירות בחדר רוצים שיתבוננו בהם או יתלו עליהם ציורים והדפים רוצים שיכתבו או יציירו עליהם. הבנתי שאני יכול לדבר עם בני אדם כמו עם חפצים ותמונות. כל יצור ביקום מבטא את עצמו בשפה הייחודית שלו. התמונה מדברת בשפה שלה, המים והפרחים מדברים בשפה משלהם וכולם מבינים את כולם באורח פלא. בהתחלה זה נראה מוזר ומשונה, אבל במשך הזמן הבנתי שמתקיימת מערכת יחסים בין החי עם הדומם, ובין הדומם והמדבר עם הצומח ועם אמא אדמה. הכל קשור בדרך מופלאה וכולם מדברים עם כולם בשפות שונות ומרובות. המפתיע היה לראות אנשים מדברים באנגלית מבלי לדעת לדבר אנגלית באמת ורק המבט ותנועות הגוף הסגירו את משמעות העמוקה של הדברים אותם רצו לומר.
הבנתי שהתחושות שלי כרגע לא תהיינה התחושות שלי בעוד חמש דקות והן תהיינה אחרות שוב בעוד יומיים. השפה היא ייחודית והיא נאמרת בדרך שאינה חוזרת על עצמה. כל משפט שנאמר הינו חד פעמי, בין אם הוא נאמר דרך מילים, דרך ציור, ריקוד, תחושות או מוסיקה. מריחה של צבע על גבי נייר הוא משפט שנאמר על ידי המצייר לנייר שעליו הוא מצייר. והציור עונה לו בדרך ייחודית שרק הצייר מבין וחש.
הבנתי שתרגום מילים משפה לשפה הוא מעשה יצירתי שמקרב את האדם אל הבורא בדרך מופלאה.
הבנתי שכל חפץ תחת השמיים מדבר בשפה משלו, והבנתי גם שניתן לבצע תרגום משפה לשפה.
מאמר יתורגם לציור, וציור מתורגם לתנועה, התנועה תהפוך למוסיקה, והמוסיקה תתורגם למשחק, המשחק יתורגם לשיר והשיר יתורגם לפסלון. כולם מדברים על אותו הדבר בשפות שונות. השפות המרובות הן שמסבירות את ריבוי האמיתות בכל תחום. לכל אדם יש אמת ייחודית והיא השפה הייחודית בה הוא מדבר. גם כאשר מבינים את שפת הדיבור של אדם, עדיין הוא מדבר ב”שפה” הייחודית שלו באמצעות מילים מוכרות.
מורים ידברו בשפות שונות על אותו נושא, נהגים יגיעו לאותו מקום בדרכים שונות.
הרעיון שהחוויה תמיד אובדת בכל משפט (שמורכב ממושגים), מופיע אצל עמנואל קאנט ב”ביקורת התבונה הטהורה”: “ולפי שאין לך דימוי, חוץ להסתכלות, שהינו מוסב במישרים על דבר – הרי לעולם אין המושג מתייחס במישרים לדבר אלא לדימוי אחר כלשהו של הדבר (יהא הוא הסתכלות, או יהא הוא-עצמו כבר מושג). לאמור, משפט הוא הכרה-בעקיפים של דבר, כלומר, דימוי של דימוי שלו. כל משפט מצוי בו מושג החל על רבים, ובין רבים אלה הוא משיג גם דימוי נתון, ודימוי זה מתייחס במישרים לדבר”.
באחד התהליכים, לפני שהתחלתי לצייר, חשתי תחושה מאוד חזקה ליצור, לא ידעתי מה אני עומד ליצור ובטחתי בתהליך שאני עומד לעבור, התחושות שלי היו עזות וביטאו באופן ברור משהו שרק תחושות יודעות לומר בשפה המיוחדת להן. התחלתי לצייר, משכתי במכחול, לא הובלתי את הקווים או את הצבע, עבדנו ביחד, אני והמכחול היינו כמו שני רקדנים ברחבת הריקודים. המכחול הוביל אותי ואני הנחתי לו להוביל ואחר כך אני הובלתי והוא הניח לי להוביל, היה לי ברור שאני מדבר כעת בשפה של המכחול והוא מדבר אלי. המכחול גורם לי הנאה גדולה ואני גורם לו לשיכרון חושים. חשתי את הרצון שלו להתבטא ולממש את עצמו כמכחול ואני צבעתי אתו כמו כנר שמנגן על כינור, כמו שני חברים שיושבים ומדברים בניהם.
כל מה שידעתי וכל מה שלא ידעתי על צבעים ומכחול, על בד ונייר, על הטכניקות השונות נעלמו, כמו נוצר חלל ריק – לא כלום,
חסר תכלית וללא משמעות. משכתי במכחול למעלה ולמטה, ביצעתי פירואטים על הבד, הייתי “אני” בלי ידיעה או חוסר ידיעה. היינו לגמרי אנחנו, אני והמכחול והציור בשיחה אינטימית, רקדנו ועשינו אהבה. גם הצבעים היו חברים טובים והוסיפו את חלקם לשיחה. הצבעים היו שם עבורנו, הם נמרחו היכן שאני והמכחול הובלנו. הם התבוננו והתלחשו בניהם ויצרו קשרים וחיבורים של צבע ואני חשתי שאני נמצא בעולם מוזר של חפצים מדברים. הם משוחחים בניהם, אני משוחח אתם והם איתי וכמו זו הייתה פעולה טבעית. זו הייתה עבודה של אמן, חשתי אמן בכל המובנים. חשתי את התחושה הנפלאה של יצירה שאינה חוזרת על עצמה. האמנות הפכה לידיעה שאמנם כך פועלים הדברים ואני לא הוזה איזו הזיה של מי שיצא מדעתו. דווקא ברגעים אלה ידעתי שאני חוזר לדעתי, לתחושה של אחדות עם עצמי ועם אמא אדמה.
אני מבין היטב את תחושתו של הצייר שרוקד וקופץ ומדבר עם הציור שהוא מצייר דרך המכחול והצבעים והבד והמים והאורות, והקירות שמתבוננים, כולם בשיחה ובריקוד והרמוניה שרק מי שנמצא בתוכה מבין את מעשה האמן. כי רק כך נוצרות יצירות גדולות, רק כאשר נוצרת שפה אחת בין הצייר לציור. כאשר כל אדם ידבר בשפה הייחודית שלו מתוך ידיעה שכל היקום מקשיב ומשתף פעולה, כמו ריקוד, כמו תזמורת שמנגנת בכלים שונים ובשפות שונות, תתרחש ההרמוניה שאנו כה מייחלים לה. שפת האמנים היוצרים.
לפני שהתחלתי לצייר הייתי מהוסס, כמו לא רציתי לעבוד עם הציור וראה זה פלא גם הציור ענה לי באותו מטבע, גם הוא לא ממש רצה לעבוד איתי. אט, אט ראיתי בהתנגדות שלי ובמכשולים שהערמתי פתח ואפשרות ובמקום להתמסר לספקות ביכולת שלי לצייר, החלטתי לסמוך על התהליך ולהיות בטוח שאיך שלא תהייה התוצאה, אני אלמד משהו מהתהליך. בלי להבין מה אני עושה, פשוט לעשות ולראות לאן זה לוקח אותי. ברגע שבטחתי בתהליך ובעשייה שלי כאן ועכשיו, ההתנגדויות הפכו לאבני דרך ולמורה דרך. ברגעים האלה התחלתי לכבד את ההתנגדויות שלי. התחלתי לצייר, הציור היה ביטוי אישי ייחודי, עמדה אישית שלי, שיחה שאני שוחחתי עם הנייר שעליו ציירתי, שפה ייחודית שאני יצרתי. כך החל הציור שלי לרקום עור וגידים והציור בעצמו החל לצייר את עצמו. אני ציירתי אותו והוא צייר אותי וכך השיחה בינינו קלחה, כך עשינו אהבה שעה ארוכה.
הבנתי שככל שאני מאפשר לאי סדר להיות, כך נוצר סדר חדש. בהתחלה זה נראה מאולץ ומלאכותי ולא טבעי, אבל ככל שהחזקתי בתמונה ואחזתי בה כך היא הלכה והפכה למשהו ממשי ואמיתי עבורי. הצהרתי מחדש שוב ושוב על דברים שהאמנתי בהם, יצאתי מהמסגרת אל הדמיון הבלתי מוגבל ושמרתי על מי שאני. הבנתי שככל שאני מביא את עצמי ואת הייחודיות שלי כך אני נוגע יותר ויותר ויוצר מרקם יחסים מיוחד עם הציור שלי. ראיתי שככל שאני “אני”, כך אני יכול להיות כל דבר. יכולתי להיות ציור או צבע, יכולתי להיות הנייר עליו ציירתי. הייתי הקירות והנורות וגם המזגן שחימם את הגוף. במידה גדולה של הפתעה יכולתי להתבונן בחברי המציירים לידי ולהיות באופן מושלם כל אחד מהם ולהיות הם ולהשתלב בצורה מושלמת בקבוצה שעימה עבדתי.
המקום הזה שאליו יכולתי לקחת את עצמי היה כמו הופעה של דמויות רבות על במה אחת. כל דמות שמרה על המקום המיוחד שלה. אני שמרתי על האדם המיוחד שבי, המכחול שמר על הייחודיות שלו וכל צבע ביטא את עצמו ואישיותו הייחודית. הקירות המתבוננים, כל אחד מחברי הקבוצה והאביזרים שאיתם הוא עבד, שמרו על הייחודיות שלהם ועל הדרך הייחודית שלהם לבטא את עצמם. כולנו היינו על במה אחת, כל אחד היה עמוק בתוך התפקיד הייחודי שלו. המקום הייחודי של כל אחד מהמשתתפים יצר ניגודים, סתירה ורצונות שונים ומעמתים.
העובדה הזאת היא שאפשרה את נוכחות ההרמוניה ואת האחדות האחת. דווקא כאשר כל אחד נמצא עם עצמו ועם הייחודיות שלו צומחת היכולת להכיל. פתאום זה נראה כמו תזמורת שמנגנת בהרמוניה מופלאה והמנצח על התזמורת היה הנוכחות של כל אחד. שפות מרובות שיצרו שפה אחת.


ריפוי וחונכות דרך תהליכים
העובדה שכל משתתף נכנס לתהליך בלי מחשבה, בלי שיפוט, בלי הכנה מדוקדקת מה “אני הולך לעשות”, “איך זה ייראה בעיני אחרים”, מה יהיה אם אכשל”?, דווקא מהמקום הזה, זה היה אפשרי. היכולת להאמין בעצמי ובתהליך היא שאפשרה לתהליך להתרחש בדרך מופלאה.

רק מהמקום הזה נוכחתי בעוצמת היצירתיות ובכוח הריפוי שהאמנות מעניקה. ריפוי דרך אמנות ויצירתיות היא דרך פשוטה כל כך וזמינה כל כך שזה מופלא בעיני. ראיתי איך אמנות מרפאה אנשים, ראיתי שככל שאני מאמין לתהליך, מתמסר יותר לתהליך, נכנע לחלוטין להתרחשויות, כך האהבה שבי מתחזקת ומתעצמת. כך עוצמת האנרגיה גוברת וכוח הריפוי נוכח בעצמה גדולה יותר. ה”כניעה” שלי לתהליך הייתה אפשרית כאשר אמרתי לעצמי “הרגע הנוכחי הזה הוא הרגע החשוב ביותר בחיי”, בטחתי בתהליך ובטחתי בעצמי, ידעתי שהציור שלי יראה לי משהו שלא ראיתי קודם מעולם, ידעתי שהעובדה שאני עושה את העבודה שלי מתוך אמונה חזקה תסייע לי להבין מי אני, ידעתי שמשהו טוב עומד להגיע. תשומת הלב שלי וההתבוננות הממוקדת בכל מה שסביבי ובעצמי במהלך התהליך חיזקה את הידיעה שאני במקום בטוח לחלוטין. כל התהליך היה תהליך מרפא ומועיל בדרך שרק מי שחווה את החוויה יוכל להבין באמת.
מילים הם שפה שניתן לתרגם לציור ואחר כך לתרגם את הציור לריקוד ושוב לתרגם את הריקוד לשירה ואחר כך לחזור ולבטא במילים את השירה. אבל שיר אינו מילים ומילים אינם ציור או ריקוד או אכילה, או מגע. לכל פעולה אמנותית יש שפה שנוגעת ברובד אחר במהות האדם. כל שפה נגעה בי בדרך ייחודית וברובד שונה. אני יכול לתרגם שפה אחת לשפה אחרת בדרך שרק אני חש באמצעות השפות השונות את האפשרויות השונות שאני מכיל. אבל לעולם איני יכול לבטא במילים ריקוד, וריקוד אינו יכול לעולם להביע את מה שציור או פיסול יכולים להביע. הבנתי שאני יכול לתאר במילים את התחושות שלי מהעבודה שעשיתי כאשר ציירתי את הציור, אבל זה לא יהיה לעולם כמו לצייר. מילים הם מילים וציור הוא ציור ולמרות שאני יכול לתרגם שפה אחת לשפה אחרת. אין תחליף להתנסות בכל השפות שהבריאה העניקה לנו. הילינג אפשרי דרך כל שפה אמנותית. מתוך העבודה בשפות אמנותיות שונות אני יכול לומר שכל שפה מרפאה בדרך שונה וייחודית. לכל שפה יש את המקום המיוחד בו היא יכולה לעשות מה ששפה אחרת אינה יכולה.
ריבוי בפעילות אמנותית על גווניה הרבים יאפשר נגיעה ברבדים שונים ורדומים, יעיר אותם ויאפשר להם לבטא את עצמם דרך האמנויות השונות לצורך ריפוי.
נטלי רוג’רס בספרה “The creative connection” אומרת: “כאשר מתרגלים אמנויות לצורך ריפוי עצמי או למטרות טיפוליות, אנחנו לא צריכים להיות מוטרדים מהמראה היפה של האמנויות, מהדקדוק ויכולת הכתיבה, או מההרמוניה המתקבלת מהשיר. אנו משתמשים באמנויות כדי לשחרר, כדי לבטא את עצמנו, ולהירגע. אנחנו יכולים לגעת בפנימיותנו דרך למידה של הסמלים והמסרים המטפוריים. האמנויות מדברות אלינו, אם רק נאפשר למסרים להגיע אלינו ” העצה של רוג’רס הנחתה אותי לאורך כל עבודתי. היה לי ברור שלא טיב הציור, איכות השירה שלי הם שיעשו עבורי את העבודה, אלא דווקא היכולת לבטא את עצמי ללא חשש איך אני נראה ומה התוצאה ה”אמנותית” המתקבלת היא שאפשרה את הביטוי האישי. לעיתים מצאתי את עצמי נוזל כולי מכל מקום אפשרי ודווקא שם היו כמה חברים בקבוצה שהתקרבו מאוד וביטאו את אהבתם בדרכים שונות כולל חיבוק קרוב.
“לבטוח בתהליך” זו עצה נפלאה שחזר עליה פרופ’ שון מקניף פעם אחר פעם. לו לא הייתי נותן אימון בתהליך, לא הייתי יכול להגיע לשלב האינטגרציה ולהבין את כל התהליך. היו רגעים בהם ריחפה השאלה “לאן הוא לוקח אותנו?” ושמעתי אותו אומר : “בריאות היא ללכת אחרי ההבטחה” המידע האנושי מכפיל את עצמו אחת לשנתיים, רק הדי אן איי מכיל הכול. רובו של המידע שאדם צובר במהלך חייו האישיים נמצא בתת מודע. לתהליכים עם אמנויות יש את היכולת לחשוף את המידע המצוי בתת מודע. המידע הזה רוצה לצאת. הוא לעיתים זועק “תנו לי לצאת”
תרפיות לוסקי” המשלבות אמנויות והתנסויות באמנויות חושפות את מה שעומד מאחורי ההתנהגות. הן חושפות את הסיבה, ואת מה שעומד מאחורי המחשבה. האמנויות אינן עוסקות בסימפטום שהוא כידוע נראה כאן ועכשיו. ולכן העבודה באמנויות אינה מראה תמיד תוצאות שאפשר להעלות אותן אל המודע כאן ועכשיו. תת המודע הוא כמו צל, כמו הציור והריקוד, התנועה ויתר האמנויות. הן מוכנות להיחשף ולהתגלות אבל רק ממקום מחבואם. הן משחקות את המשחק שהחיים הבטיחו. תת המודע אינו מוכן לקחת את החיים ברצינות אבל הוא בהחלט מוכן לשחק ברצינות. תת המודע רוצה לשחק, הוא מתחבא מאחרי הציורים, הפסלים, הריקוד, התנועה הכתיבה והמחזה. הוא רוצה לשחק. ואם אתה כמטפל או מורה אוהב לשחק יתכן שכל מה שאתה צריך לדעת על המטופל שלך יהיה גלוי לעיניך דרך המשחק.


בקורס שילוב אמנויות, אחר, בו השתתפתי, שהנחה פרופ’ מיטשל, הוא אמר בפשטות “אנחנו הולכים לשחק ביחד”. זו הכותרת המקורית ביותר ששמעתי מעודי הקשורה לבריאות. ואמנם גם בעיני טיפול דרך אמנויות הוא משחק. פרופ’ מיטשל אמר משפט נוסף שנחרת עמוק בתודעה שלי “מורה לא אומר מה לעשות ומה לא לעשות, מורה צריך להראות לך איך להיות מודע, המודעות תגיד לך מה עליך לעשות”

שלדון ב. קופ (1999, עמ’ 185) בספרו “אם תפגוש את הבודהה בדרך הרוג אותו” אומר: “באם הוא עולה רגל או נוסע המחפש שילמדו אותו את האמת (או משהו) התלמיד לומד רק שאין דבר שמישהו אחר יכול ללמד אותו. הוא לומד, אחרי שהוא מוכן לוותר על כך שילמדו אותו, שהוא כבר יודע איך לחיות, שזה כלול בסיפור שלו.
הכל הוא בדיוק מה שנראה שהוא! אין שם משמעויות נסתרות. לפני שהוא מגיע להארה, אדם קם בכל בוקר ועובד כל היום בשדותיו, חוזר הביתה לאכול ארוחת ערב, הולך למיטה,
עושה אהבה עם אשתו, ונרדם. אבל אחרי שהשיג הארה, אדם קם בכל בוקר ועובד כל היום בשדותיו, חוזר הביתה לאכול ארוחת ערב, הולך למיטה, עושה אהבה עם אשתו, ונרדם.
דרך הזן לראות את האמת היא מבעד לעיני היום – יום שלך. זה רק הפקפוק חסר הרגש בחיים כמו שהם שמסבך אדם בקשרים. אדם לא זקוק לתשובה כדי למצוא שלווה. הוא צריך רק להימנע, לחדול מהטלת הספק המיותרת, הריקנית. סוד ההארה הוא – כשאתה רעב, תאכל, וכשאתה עייף, תישן.
המאסטר של הזן מזהיר: “אם תפגוש את הבודהה בדרך, הרוג אותו!” אזהרה זו מצביעה על כך שכל משמעות שבאה מחוץ לעצמנו איננה אמיתית. כל אחד מאיתנו כבר השיג את דרגת הבודהה. עלינו רק לזהות זאת. פילוסופיה, דת, אהבת המולדת, כל אלה אלילים ריקים. המשמעות היחידה בחיינו היא זו שכל אחד מאיתנו מביא אליהם. הריגת הבודהה בדרך, פירושה להרוס את התקווה שכל דבר מחוץ לעצמנו יוכל להיות המאסטר שלנו.”
התהליך, כמו הגוף, הוא הדבר האישי ביותר שלי, והסובייקטיבי ביותר. הוא חכם וזוכר, הוא אינו משקר ואינו עושה מניפולציות. כאשר הוא כואב הוא כואב. הוא המשרת הנאמן ביותר שלי, הוא מתמיד ומתאמץ ועושה גם את העבודות השחורות וגם את כל העבודות העדינות עבורי, הוא נעים ומלטף ומענג. הוא יודע לעשות אהבה, הוא אמיתי בלי סיפורים. הוא הבית שלי והמקדש שלי. הוא לומד ויודע איך ללמוד. הוא המורה הטוב ביותר שלי. הוא המאסטר שלי, אין צורך לחפש בחוץ.


העבודה בקבוצת התפתחות
חברי הקבוצה מביאים אל הקבוצה את הנושאים לדיון בעוד החונך מסייע לקבוצה להבין דבר מתוך דבר, לשאול שאלות מתוך ידיעה שהפתרון נמצא אצל כל אחד מהמשתתפים, ממש בידיים.

השיטה: אחד המשתתפים משתף ממה שחווה בתהליך ומיד (או לאחר רישום החוויה ביומן) אחר כך כל אחד מחברי הקבוצה משתתף בדיון בדרך של התבוננות על מה שהוא ראה לעצמו מתוך מה ששמע. כל משתתף מתחיל את השיתוף שלו במשפט “מתוך מה ששמעתי, ראיתי לעצמי כמה דברים…” הדרך הזו מבטיחה שכל אחד לומד מהניסיון של כל אחד בקבוצה ללא התערבות בתהליך של האחר. (לא לאפשר מתן עצות של משתתף אחד לשני, דבר זה יוצר התנגדויות בקבוצה).
אפשרות נוספת להתחיל את הדיון בקבוצה יהיה כאשר החונך מספר סיפור שיש בו אתגר, התמודדות עם קושי וכאב לא פתור ומייד אחרי הסיפור הוא שואל שאלה, ומבקש מהקבוצה לשתף, כל אחד ממה שהוא ראה לעצמו.
הקבוצה היא כמו התזמורת, והחונך הוא המנצח. תזמורת טובה יכולה לנגן בעצמה את היצירה, אולם המנצח מאפשר לחברי התזמורת להגיע לאיכויות ולמקומות שרק הוא רואה מהמקום בו הוא נמצא. כל מנצח תזמורת ראוי לשמו הוא דוגמא אישית של נגן.
בקבוצת התפתחות המדריך החינוכי שואל את השאלות לאחר שראה את התשובה ויודע איך השאלות יובילו את הקבוצה לראות דבר מתוך דבר ו”להרוויח” את התשובה בעצמם. (ללא “לחם ביזיון”)
השאלות של החונך באות להאיר לקבוצה על אפשרויות נוספות להתבוננות.
לאחר שהקבוצה ראתה דרך השאלות, על המדריך החינוכי לפתח את הנושא תוך אמירה של העמדה האישית, ביטוי אישי, דוגמא אישית לקבוצה.

העבודה בקבוצת התפתחות היא מסע פנימה אל תוך העצמי.
המסע מחייב התנתקות מהידוע והליכה אל הבלתי נודע.
“וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ” בראשית פרק י”ב פסוק א’
לך לך, פירושו לך אל תוך עצמך. ההליכה פנימה מחייבת עזיבה של מה שאתה מכיר. לעזוב את מה שאתה מכיר בארצך ובמולדתך, לעזוב מה שאתה מכיר מבית אביך ולך אל משהו שכבר תראה כאשר תגיע לשם.
אתה עוזב את המוכר והידוע אל הבלתי נודע. אתה עוזב את הוודאות אל חוסר הוודאות.
המסע יביא אותך אל מה שלא ידעת שלא ידעת ושם תגלה פן חדש של האישיות שלך, שם מתחולל שינוי אמיתי.


שילוב 32 האינטליגנציות בעבודה קבוצתית.

1. לפני התחלה של כל תהליך, כוון את נושא התהליך לאחת האינטליגנציות.
2. עשה לקבוצה, הכרות עם האינטליגנציה. רשום את ההגדרה, שתף את הקבוצה בכוונות שלך, לאן אתה לוקח אותם.
3. בסוף כל תהליך, לאחר רישום החוויה ביומן, הוסף שאלות הקשורות לאינטליגנציה.
לדוגמא:
• איזו אינטליגנציה משקפת כל אחת מהדמויות בסיפור?
• כיצד האינטליגנציה משפיעה על התהליך כולו?
• איזו אינטליגנציה חלשה/חזקה גילית אצלך במהלך התהליך?


הנחיית קבוצות בשילוב אמנויות ושפות מרובות – טיפול באומנות
1. התחל במדיטציה – “הרפו את הגוף, הניחו לרגשות, תנו למחשבות לעבור דרככם. עשו ניקיון. היו כאן ועכשיו”.
2. קבע מטרה לתהליך. לאן אתה מבקש לקחת את הקבוצה, מה אתה מבקש להראות דרך התהליך.
3. בחר אינטליגנציה כגרעין מחשבה להתנסות בקבוצה, תן סקירה קצרה. על האינטליגנציה.
כאשר התהליך מקושר לאינטליגנציות מסוימות יש לערוך שיחה מוקדמת על האינטליגנציות הקשורות מבלי לקשור אותם לתהליך.
הקשר יתרחש מעצמו אצל כל משתתף בזמן הנכון.
4. ערוך סיעור מוחות בקבוצה – העלו דימויים חופשיים על הלוח.
5. מתוך שלל הדימויים שעלו, בחר 4 דימויים שמייצגים 4 רבדים (גוף, רגש, שכל, רוח) להתנסות.
6. ערוך דמיון מודרך על הדימויים שנבחרו.
7. רשמו חוויות ביומן.
8. שתפו בקבוצה. מה ראית לעצמך מתוך התהליך ?
9. הוסף שאלות ביחס לאינטליגנציות.
10. צור תנועה וריקוד.
11. ציירו או פסלו מחימר את החוויה.
12. הניחו את הציורים והפסלים במרכז והתבוננו בהם כמו בתערוכה.
13. כל משתתף לוקח ציור אחד שאינו שלו ורושם משוב.
14. כל משתתף לוקח פסל מחימר שאינו שלו ורושם משוב.
15. כל משתתף רושם לכל יתר המשתתפים משוב
16. צור שיר מכל המשובים שקיבלת על היצירה שלך.
17. תלחין מוסיקה מתאימה לשיר שכתבת.
18. כל משתתף רוקד ליד הציור שלו ואחר כך מזמין משתתף אחר לרקוד כמשוב לריקוד שלו. ניתן להזמין את הקבוצה כולה.
19. ראיון עם הציור. “אני כעיגול”, “אני הגבעה” מתוך הציור.
20. להכין מופע שיבטא את כל מה שבוצע, בכתיבה, שירה, ציור ופיסול
21. מעגל של אור.
22. קריאה בשם.
אפשרויות נוספות: שפת החפצים, מעגל הילינג, מעגל אנרגיה, מעגל גברים, מעגל נשים, מעגל שלום, מעגל אהבה, מעגל ריפוי…
במעגל לאפשר לאנרגיה לזרום בקבוצה כדי ליצור אחדות.
23. לסיום – חיבוק גדול למי שהכי זקוק לאהבה באותו היום (כשכולם עוטפים אותו).
24. מסתובבים בחדר, ברכת שלום, חיבוקים ונשיקות.


תהליכים כאמנויות לחונכות
במהלך העבודה שלך עם הקבוצה עבוד עם אמנויות רבות ככל שניתן,
הפוך תהליך לאמנות ואמנות לשפה ותרגם משפה אחת לשפה אחרת.
עבור משפה לשפה, תרגם באופן חופשי ושוטף.
עבוד על אותה אינטליגנציה, ועל אותה המטרה דרך שפות שונות.
עבור מציור לריקוד, משיחה לתחושה, מדיבור לרישום, מריקוד לתפילה.
“תרגום” משפת אמנות אחת לשפה אמנותית אחרת יוצר ריבוי אפשרויות להתבוננות,
עבודה על העולם הרגשי בארבעה רבדים.
להלן שפות אחדות לתרגום בתהליך הקבוצתי:
– תהליכי חוויה
– מסע חוויה
– משחקים במציאות דו ערכית
– שפת חפצים – תראה באמצעות חפצים רעיון
– שירי עם
– שירה מקודשת
– סיפורי מסע
– ריקוד חופשי
– ריקודי עם
– מדיטציה
דמיון מודרך לצורך שינוי
פתרון חלומות
קלפי יצירה
הילינג
– חזון
– מטרות ויעדים
• קולות
• דיבור
• כתיבה
• שיתוף
• תפילה
• ציור
• פיסול
• מגע
• נגינה
• תיפוף
• מוסיקה
• שירה
• התבוננות
• ריקוד
• תנועה
• הקשבה
• דרמה/פסיכודרמה
• משחקים
• חיבוק


מרחב מקודש – סביבה, אביזרים וציוד.

מקודש, כמו מוקדש – מכוון למטרה מוצהרת.
מה שעושה את המרחב מקודש או קדוש היא הכוונה הניתנת
על ידי המדריך החינוכי והמשתתפים למרחב.
אל תאפשר כניסה לנעליים, מזון ושתיה במרחב המקודש.
בקש מהמשתתפים להגיע בלבוש לבן.
ערוך תפילה לפני כל שיעור.
סיים במעגל של אור ואהבה.


ציוד ואביזרים:
1. חדר בגודל מתאים לתנועה
2. מחצלות, מזרונים, מזרוני ספוג, כריות, שמיכות
3. מחשב – לכתיבה, להשמעת מוסיקה
4. מערכת/ מכשיר שמע, הגברה, מיקרופון
5. מגוון דיסקים – מוסיקה – אודיו ו- MP3
6. נרות (עששיות לשטח)
7. קטורת/ שמנים ריחניים
8. ספרים: 32 האינטליגנציות, ספר התהליכים.
9. נורת לילה לתאורה רכה, גפרורים, מצית
10. בגדים נוחים, בחלק מהתהליכים רצוי בגדים לבנים
11. יומן אישי לרישום חוויות
12. כלי כתיבה: עפרונות, עטים לורדים, גירים, דבק.
13. צבעי פנדה, צבעי מים, צבעי שמן
14. פלסטלינה, חימר
15. דפים לבנים בגדלים: A3,A4
16. בריסטולים,
17. נייר עטיפה חום רציף
18. ספרי אמנות, חוברות צבעוניות, גזרי חוברות
19. כלי נגינה, וכלי הקשה
20. קלפי יצירה, משחקי יצירה
21. רשם קול – מכשיר הקלטה דיגיטאלי
22. לעבודה בשדה – אוהל, שמיכות, כריות, חבלים, מסמרים, פטיש.


מאמר, על שפות מרובות להפחתת אלימות בבתי ספר


ספר יצירה וסודות החיים

אני רוצה לספר לך על המסע המופלא שאני עברתי
מהיום בו נגעתי לראשונה בספר יצירה. 
ספר יצירה הוא ספר קבלה וסודות הבריאה שנכתב על פי המסורת
על ידי בידי אברהם אבינו, הוא האבא של כל העמים והדתות.
ספר יצירה למעשה הוא ספר הקבלה הראשון.
הוא הזרע והמקור של כל חכמת הקבלה וכל הספרים
שנכתבו מאז ומעולם על ידי חכמי הקבלה לדורותיהם.
ספר יצירה הוא ספר של קודים וחוקים ליצירה ובריאה,
הספר מתאר באמצעות קודים את חוקי היקום וסודות החיים.

במהלך 20 שנה אני חוקר ומפרש את ספר יצירה,
וכבר הספקתי לכתוב 12 ספרים, כולם בהשראת ספר יצירה.
הספרים שכתבתי הם למעשה תוכנית הלימודים בשיטת לוסקי.


שיטת לוסקי היא חכמה קבלית חובקת עולם.
ספר יצירה אכן חובק עולם ומלואו בכל מובן.
הבה נתבונן איך ספר יצירה משלב את כל סוגי הרפואה. רפואת הקבלה על פי ספר יצירה היא גם רפואה מערבית וגם רפואה משלימה וגם פסיכותרפיה ונטורופתיה, ופסיכודרמה, ותרפיה באמנות, ואמנויות לחימה, הילינג, אסטרולוגיה, יוגה, תזונה, אנטומיה ופיסיולוגיה, תורת הגוף והנפש וכמובן גם הקשר בינהם. רפואת הקבלה היא רפואה משולבת חובקת עולם ומלואו.

רפואת הקבלה היא רפואה עתיקה וחדשה, מיסטית ומוכחת במחקרים מדעיים עדכניים. הכי חשוב, זה עובד עבור מיליוני בני אדם בכל העולם, כבר 3800 שנה.

את הידע הזה אני רוצה להעביר באמצעות שפות מרובות – מטודה להקניית ידע בדרך יצירתית.

לימודי מקצועות כמו חשבון, גיאוגרפיה, תנ”ך, היסטוריה, מדעים, עברית או כל מקצוע אחר באמצעות שפות מרובות – מרגשים, מרתקים, מעשירים, מעצימים, מפתחים אינטליגנציות. למצוינות, למנהיגות, למיקוד קשב וריכוז ויש בהם כח יוצא דופן לחולל שינוי חיובי איכותי קבוע לחיים.

ד”ר  דני לוסקי


לוסקי
לוסקי

ד”ר דני לוסקי PhD – יוצר ומפתח שיטת לוסקי. מפתח מבחני איטליגנציה i32. ראש מכללת לוסקי. יו”ר הלשכה למקצועות בריאות משלימים, מנטור של מנהלי עסקים בכירים במשק. מטפל בשיטת לוסקי – רפואה משולבת – טיפול במחלות וכאב, טיפול זוגי, טיפול משפחתי, טיפול בחרדות, טיפול בדיכאון, טיפול בהפרעות אכילה. ד”ר לוסקי כתב 14 ספרים בנושאי חינוך, זוגיות, בריאות וסודות ההצלחה. 054-4497799