תהליכי פרידה – הנחיית קבוצות

לימודי הנחיית קבוצות אונליין >>>

הנחת המוצא היא שיש שני קוי זמן – זמן מציאות חיצונית וזמן תהליך (השלמת מהלך – התחלה, גוף, פרידה), שהמנגנונים הלא-מודעים שואפים ליצור הלימה ביניהם מכיוון שסיום התהליך הוא לא רק תזמון טכני אלא גם התמודדות פסיכולוגית. הפרידה מהתהליך והעימות עמה הם חלק בלתי ניפרד מהאופציות להתנסות וצמיחה.

נקודת הסיום היא רגע המכיל בתוכו את הסיכום (התבוננות לעבר), את הניתוק (ההווה), ואת הבניית ההמשך (התכוונות לעתיד). רגע הניתוק הוא רגע בלתי נסבל מבחינה רגשית מכיוון שהוא ניתפס כעמידה בפני ריק, ולכן הוא מעורר חרדה, כך שבני אדם עושים דברים רבים כדי להימנע ממנו. החרדה, באופן לא-מודע מובילה את האדם לרגרסיה. זאת הסיבה שניתן ליצפות בהתנהגויות דומות לכאלה שהתרחשו בתחילת התהליך. בדרך כלל, כדי להימנע מעימות עם הניתוק אנשים מתמקדים בעבר (סיכום והפקת לקחים) או בעתיד (בניית המשך המהלך). הבחירה בהתמקדות זו או אחרת, באופן בו היא מתבצעת, קשורה בקשר ישיר עם חוויות העבר, כך שאדם מפעיל את אותו דפוס פעם אחרי פעם. קשה לזהות דפוסים אלה כי התחכום שלהם, הגיוון, ועומק המעטפת הצורנית שלהם נבנים בתוך קונטקסט משתנה.

חשוב לציין כי דפוסי הפרידה של חברי הקבוצה פוגשים את המנחה, שגם הוא עומד בפני הסיום, ומפעיל את דפוסי הפרידה האופייניים לו.

לימודי הנחיית קבוצות אונליין >>>

מקובל לחשוב על פרידה כעל “מוות קטן”, ואכן, הניסיון מראה כי תגובות של אנשים לפרידה דומים לתהליכי אבל, כפי שהגדירה אותם קובלר-רוס (1970). היא מונה שלבים בעיבוד האבל, כשחשוב לציין שלא כל אחד עובר את כל השלבים, ולא כולם מגיבים בהם באותה עוצמה ובאותו אופן:

שלב ההכחשה וההלם

הצורך להכחיש ולהתעלם מהסיום המאיים שבא לביטוי ע”י העלאת נושאים המצריכים טיפול ועיבוד מתמשך, ארגון ההמשך, ביטוי של תחושת מיצוי ש”הוכנה מראש” מבחינה רגשית “מבעוד מועד”, או לחילופין, הפחתת ערכו ומשמעותו של התהליך.

שלב הכעס

ברגע שהאדם תופס באופן שיכלי שהסיום מתקרב, ומבין שמה שהיה כבר לא יהיה, מתחילים לצוף רגשות כעס והאשמה בעוצמה גבוהה. אנשים מגיבים להבנה כי הוחמצו הזדמנויות, אך עדיין מתקשים להפנים זאת מבחינה רגשית. ביטוי הכעס הוא כלי המשמש להפנמה.

שלב המיקוח והמחאה

שלב זה מקבל ביטוי של התחושה כי רק עכשיו התחיל ה”דבר האמיתי”. משך זמן ההכנה היה ארוך וההתפתחות הייתה איטית למדי, ועכשיו בשלה הנכונות לעבודה. בשלב זה אין נכונות לקבל, שכלית ורגשית, את הסיום ומתחיל מקח ומחאה על התזמון של הסיום. תופעה מוכרת בשלב זה היא ביטויים של התנהגויות נסיגתיות, ותופעה אחרת היא ניסיון לקבע מנגנון להמשך התהליך באופנים שונים.

שלב העצב והארגון מחדש

תחושת העצב מעידה על התחלה של עיכול הסיום כעובדה מוגמרת. בשלב זה מתקיים צמצום רגשות ומיעוט אינטראקציה ומתקיימת הסתגרות פנימית שמנוצלת לעיבוד, הפנמה וסיכום. התוצאה היא ניסיון לארגון מחדש של “החיים שאחרי”.

התופעות של שלב הכעס הן, בדרך כלל, הקשות ביותר למנחה מכיוון שבדרך כלל הכעס מופנה אליו, באופן ישיר או התנהגותי. כדאי להיות אמפטי לתגובות אלה ולהכיר בעובדה כי הן חיוניות לפרט או לקבוצה, בה הן מבטאות קול קבוצתי (כדאי לבדוק את האפשרות לעודד גם אחרים להביע קולות אלה ובכך לאפשר גם להם הפנמה עמוקה יותר של התובנה הרגשית).

לימודי הנחיית קבוצות אונליין >>>

גם הבחירה הלא-מודעת של האדם (הן של חבר בקבוצה והן של המנחה) בדגש על שלב מסויים, ויישומו בעומק ובאופן מסויים יכולה להצביע על דפוסי פרידה שכדאי להיות ער אליהם – אם כדי לחקור אותם ואם כדי להגיב אליהם באופן בונה.

המטלה הרגשית לקראת רגע הסיום היא לבנות תחושה של חווית התנסות חיובית ובונה. מכיוון שלעתים קרובות זמן המציאות מסתיים לפני זמן התהליך כדאי לעורר את המודעות לסיום ולטפל בו באופן מודע.

אין קשר מובן מאליו בין  רגע סיום התהליך לבין השגת המטרות המוצהרות, למעט העובדה שבבחינת התהליך יש מקום לבדוק האם המטרות האופרטיביות והכלליות היו ריאליות ולא להתמקד בתחושות אכזבה שעלולות לנבוע מהעמדת ציפיות לא ריאליות. כדאי לראות כי כל אחד יכול היה לעשות את אשר הוא יכול היה לעשות בשלב זה בחייו, בהרכב ייחודי זה של נסיבות נתונות, לכן יש להתייחס בסלחנות למה שנעשה ולסקור את הנעשה באופן חיובי ובונה כדי להפנים את ה”יש” וללמוד למלא את ה”אין”.

לימודי הנחיית קבוצות אונליין >>>