3 אינטליגנציות רוחניות

3 אינטליגנציות רוחניות, בעולם האצילות

 חוק שלוש האמות
“תולדות השמים אש ותולדות אויר רוח ותולדות ארץ מים. אש למעלה ומים למטה ורוח חק מכריע בינתים ומהם נולדו אבות ומהם נברא הכל”
ראשו של אדם אש, בטנו מים, לבו רוח:

משפט שלושת הרצונות
“דע את עצמך דרך המשוב המתקבל מההתבוננות באנשים סביבך, בטבע, בהתנסויות שלך, במחשבות ובתחושות שלך”
ההתבוננות באנשים סביבך ובהתנסויות שלך מאפשרת לך “לדעת” את עצמך, “דע מי אתה” היא ידיעה של הבורא והיא מהות האהבה.
כאשר אתה אוהב את עצמך, יש לך יכולת לאהוב את העולם כולו והעולם כולו מחזיר לך אהבה.

ראש בטן וגויה בעולם האצילות של עולם האצילות
“שלש אמות אמ”ש בנפש ראש בטן וגויה, ראש נברא מאש ובטן נברא ממים וגויה מרוח מכריע בינתיים”
המליך אות אל”ף ברוח וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם אויר בעולם רויה בשנה גויה בנפש זכר ונקבה.

חום קור ורויה בעולם הבריאה של עולם האצילות
“שלש אמות אמ”ש בשנה חום וקור ורויה, חום נברא מאש קור נברא ממים ורויה מרוח מכריע בינתיים”
המליך אות שי”ן באש וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם שמים בעולם וחום בשנה וראש בנפש זכר ונקבה:

שלושה רצונות בעולם היצירה של עולם האצילות
הרצון החופשי יוצר מתח בין הרצון לתת ובין הרצון לקבל. התוצאה הנובעת משלושת הרצונות יוצרים את המציאות בה אתה חי. כל דבר חי כדי לקיים חיים אחרים. הרצון לקבל, הרצון לתת והרצון החופשי הופכים לרצון לקבל על מנת לתת. החיים הם אחיזה של האחד באחר, בני אדם ערבים זה לזה וחיים זה עבור זה.

 רוח מים ואש בעולם העשייה של עולם האצילות
“שלש אמות אמ”ש בעולם רוח מים ואש, שמים נבראו מאש וארץ נבראת ממים ואויר מרוח מכריע בינתים”
המליך אות מ”ם במים וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם ארץ בעולם וקור בשנה ובטן בנפש זהר ונקבה.

3 אינטליגנציות רוחניות

שלושה רובדי מציאות – אינטליגנציה של רצון חופשי, רצון לתת ורצון לקבל
 העדים הנאמנים למציאות המתהווה הם: עולם שנה ונפש
מ”כ  החצה את העדים והעמידן אחד אחד לבדו עולם לבדו שנה לבדה נפש לבדה:
מ”ג   ג’ אבות ותולדותיהן, ז’ כובשים וצבאותיהן, וי”ב גבולי אלכסון ראיה לדבר עדים נאמנים עולם שנה נפש:

שלוש אמות אמ”ש בעולם: שמים נבראו מאש, וארץ נבראת ממים, ואויר נברא מרוח מכריע בנתיים.
שלוש אמות אמ”ש בשנה: חום נברא מאש, קור נברא ממים, רוויה רוח מכריע בנתיים.
שלוש אמות אמ”ש בנפש: ראש נברא מאש. בטן ממים, וגיויה רוח מכריע בנתיים.
עולם שנה ונפש הם עדים נאמנים והוכחה לקיומו של עולם מתהווה. שלושת העדים יוצרים שרשרת של סיבה ותוצאה, בורא ונברא כדי שנבחין שכל ההתרחשות היא אמצעי ולא מטרה. כי לכל מטרה יש סיבה ולכל סיבה יש עוד סיבה וכל הסיבות מובילות אל הסיבה של כל הסיבות ואל העילה של כל העילות – שהיא סיבת קיומו של עולם.
תחזוקה של האינטליגנציות או שיכלולם צריכים להפיק תוצרים מדידים בשלוש אמות מידה: עולם שנה ונפש.
“עולם” מייצג את השינוי בעולם הפיסי הניתן להערכה ולמדידה. “שנה” מייצג את אורך הזמן בו האינטליגנציה עברה שינוי. “נפש” מייצג את השינוי בנפש האדם שהתרחש כתוצאה משכלול האינטליגנציה – שינוי בחדוות החיים, חיוניות, שמחה, אהבה, הכלה ועוד.
ההתהוות ביקום מתרחשת מתוך שרשרת של ניגודים שהיעד שלהם ליצור התחדשות, שינוי וצמיחה בדרך של סיבה ותוצאה. הרס ובניה הם ניגודים המבטלים אחד את השני כדי ליצור מרחב ריק להתהוות ויצירת חיים חדשים. האבולוציה, האלכימיה, מחזור המים בטבע ושרשרת המזון הם התהוות מתוך הרס ובניה.

משוב האור והכלי – אינטליגנציה של רצון חופשי
אם היה רק אור לא היית מבחין באור, אם היה רק טוב לא היית יודע שזה טוב, כל תוכן זקוק לכלי שיכיל אותו.
“יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע; אֲנִי יְהוָה, עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה”. (ישעיהו פרק מ”ה פסוק ז‘)
האור שייך לעולם היצירה (יוצר אור). החושך והרע שייכים לעולם הבריאה (בורא חושך, בורא רע). השלום שייך לעולם העשייה (עושה שלום)
האור מקושר לתחושות הלב (עולם יצירה – רגש)
החושך מקושר לאגו ולאשליה של השכל (עולם בריאה – שכל)
השלום מקושר למציאות כפי שהיא מתהווה (עולם עשייה – גוף).
ידיעה שנוצרה כתוצאה ממגע וקשר זו אהבה, “ידע את אשתו” זו ידיעה שנוצרה כתוצאה ממגע. אור שנוצר כתוצאה ממעשה, הוא מפגש בין אהבה ואוהבים.
הדרך היא אהבה, המשוב הם האוהבים. “דרך המשוב” זה מפגש של שני אוהבים שעושים אהבה כדי ליצור חיים חדשים ולהתהוות. זה האיזון בין הכלי והאור, בין הרצון לקבל והרצון לתת. כאשר בין אוהבים יש מי שרוצה לתת ויש מי שרוצה לקבל, נוצרת זרימה של האהבה מהנותן למקבל, או מהאור אל הכלי.

אתה נוצרת בדמותו ובצלמו מאהבה אל עולם של אהבה, אתה והבורא שני אוהבים שיוצרים ובוראים חיים בהתהוות.
המציאות שלך היא המשוב שלך וצל שאתה יצרת. אתה והמציאות כמו שני אוהבים, לפעמים אתה מקבל את המציאות שלך ולפעמים אתה לא, כל מה שעליך להבין הוא שאתה יוצר את המציאות שלך. אם לא תעמוד באור לא יהיה צל, איך שאתה עומד כנגד האור כך תהייה צורתו של הצל שאתה יוצר.
מה שאתה רואה – טוב או רע, הם רק בעיני המתבונן, אתה מושך אל חייך התנסויות כדי לצמוח ולהתפתח דרכם ולהבין את תכלית חייך.
דרך תגובת אנשים למעשים או לחוסר המעשים שלך, אתה יכול להתבונן בעצמך, ההתבוננות באנשים אחרים היא משוב להבנה של מי שאתה.
התפתחות אישית, אהבה, שמחה והצורך לתת הם ה”אור”. הצורך לקבל כדי לשרוד מבחינה פיסית וכלכלית, לצד חיים במסגרת משפחתית, חברתית ומקצועית מגבילה אלו הם ה”כלי”. החיים מאלצים אותך לחיות בתוך מסגרות מגבילות כדי שתפרוץ אותן באמצעות האור שאתה יוצק לתוך הכלי .
המסגרות המגבילות עומדות כנגד האור, שכן לא היית מבחין באור בלי הכלי, לא היית יכול לאחוז באוויר, במים או באש בלי הכלי.
אם אתה עסוק כל היום בהישרדות שלך אתה מפסיד את התוכן שיצוק בתוך הכלי, אתה מפספס את העיקר, אתה מוותר על החיים. כאשר אתה עסוק רק בשאלה איך לשרוד, החיים חולפים על פניך בעודך מת. הכלי נועד לאפשר לאור להיכנס פנימה, הכלי הוא רק אמצעי שמחזיק תוכן. המגבלות והתקלות, הצורך שלך לשרוד רק מאפשרים לך להבחין בתוכן ובחיים.
אם היה רק אור לא היית מבחין באור, אם היה רק טוב לא היית יודע שזה טוב, כל תוכן זקוק לכלי שיכיל אותו.
כאשר אתה נפגע בגוף, התקלה נגרמת כתוצאה מכעס או תחושת מועקה, לחץ – חוסר איזון הנובע מהמערכת הרגשית, חוסר איזון במערכת הרגשית נובע מגישה, או אמונה אשר גרמה למערכת הרגשית לצאת מאיזון, המערכת השכלית יוצאת מאיזון כתוצאה מחוסר מודעות לייעוד ולתכלית החיים.
בפשטות, אפשר לומר שהסיבה של כל הסיבות היא האהבה והיא מהות ותכלית החיים. האהבה היא הסיבה שבגללה נפגשו הכלי והאור, איש ואישה, סיר ומכסה, אדם ואדמה, זמן ומרחב, חיים ומוות. האהבה היא המזון והריפוי הרוחני, היא התרופה של כל התרופות. אם תשאל מדוע אתה אוהב, התשובה תהייה “ככה”. תכלית האהבה היא האהבה עצמה. כאשר יש סיבה לאהבה זו אינה אהבה. אם תמצא סיבה לאהבה זו תהייה הסיבה שמצאת לאהבה ולא האהבה עצמה, כי האהבה היא הגבול העליון והקצה שתוחם את המגבלה בה נמצא אדם. כדי להתבונן מחוץ למגבלה ולהבין, עליך לצאת מחוץ למגבלה.

 מתח קבוע יוצר שינוי – אינטליגנציה של רצון חופשי
מתח קבוע מופיע בין ימין לשמאל בכל האינטליגנציות. המתח הוא המנגנון לשינוי וצמיחה.
“מ”ב  שלש אמות אמ”ש סוד גדול ומכוסה ומופלא וספון בששה טבעות ויצאו מהם אש מים ורוח ומתחלקים זכר ונקבה”
“מי”ב  שבעה כוכבים בעולם שבתי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה. שבעה ימים בשנה ז’ ימי השבוע. שבעה שערים בנפש זכר ונקבה ”
“מ”ג  שנים עשר פשוטות ה”ו ז”ח ט”י ל”נ ס”ע צ”ק, חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם י”ב מזלות בעולם י”ב חדשים בשנה י”ב מנהיגים בנפש זכר ונקבה”

כאשר אדם לוקח צד אחד השני נוטה לקחת את הצד השני. צד ימין וצד שמאל הם מקום במרחב שמשקף עמדה או תחושה. המיקום של צד אחד נקבע בהתאם למיקום שבו נמצא הצד השני, כמו ההזדמנות והמוכנות, כמו מבנה ותבנית, כמו שאלה ותשובה, כמו מחלה ותרופה.
אם הוא זרע היא ביצית, אם הוא פורץ היא נפתחת, אם הוא תוקף היא מגינה, הוא כובש היא בחרדה, הוא יוזם היא ממתינה, הוא באגו היא מוחלת על כבודה, היא בכל זמן הוא חי בעבר, אם הוא ביעדים היא בתהליך, הוא שינוי היא יציבות, הוא כח היא רכות, היא עלה בנהר הוא עץ עקשן ,אם הוא בכוח היא מרפה (ריפוי), היא בחולשה המסתירה את עוצמתה והוא בעוצמה המסתירה את חולשתו, אם הוא רוצה לגמור היא רוצה להתחיל, אם הוא בחטא היא בקדושה, הוא בשכל היא ברגש, הוא נאבק היא נכנעת, הוא מתוח היא רגועה, הוא בחוץ היא בפנים, הוא מוחצן היא מופנמת, הוא יגיע לשם היא כבר שם, הוא “מגיע לי” היא אסירת תודה, הוא משימתי היא  מסתובבת סביב, אם הוא מחולל את השנוי היא נותנת לשנוי להתחולל, היא מאבדת שליטה הוא לוקח שליטה, אם הוא משנה את הטבע היא משתמשת בטבע, הוא חוסם התנגדויות היא משתמשת בהתנגדויות, הוא נלחם בתשוקה היא חולפת דרך התשוקה, אם הוא נלחם במין היא משתמשת במין.
המתח הקיים בכל תהליך יוצר שינוי וצמיחה. על כן יש להדגיש ולטפח את השונות בין בני אדם ולא לנסות לבטלם על ידי ניסיונות לשנות את האחר. יש לעודד כל אדם להיות הוא ולא חיקוי שלך או של אדם אחר.

 רצון חיצוני ורצון פנימי – אינטליגנציות של רצון לקבל ורצון לתת
שלוש האינטליגנציות הרוחניות הן: הרצון החופשי, הרצון לתת והרצון לקבל. האור הפוך מהכלי, האור הוא הרצון לתת והכלי הוא הרצון לקבל.
הרב אשל”ג בספר ההקדמות אומר: “בהיותם כרוכים זה בזה מתבטל הרצון לקבל באור שבו ואינו יכול לקבוע את צורתו אלא לאחר הסתלקות האור ממנו. לאחר הסתלקות האור, הכלי משתוקק לאור. ההשתוקקות הזו קובעת את צורת הרצון לקבל כראוי, וכאשר האור חוזר ומתלבש בו הם כעת בצלם, אור וכלי.”
הרצון החיצוני – הצורך לתת, להיות טוב עם אחרים, לחץ הסביבה, חוקים, ערכים, השפעות, חינוך.
הרצון הפנימי – הרצון האישי, המטרה האישית, הרצון לקבל לעצמו בלבד.

שינוי צורה – אינטליגנציה של רצון חופשי.
ההוויה – המקום הייחודי בפסיפס האנושי הוא הייעוד – קו האמצע.
כדי לאזן בין הרצון של הסביבה ובין הרצון האישי צריך אדם לעשות
אחת משתי האפשרויות הבאות:
– לקבל על מנת לתת.
– לקבל על מנת לתת לאחרים. בדרך זו כל מה שאדם נותן עובר דרכו ומזין גם אותו. לקבל רק לאחר קבלת החלטה למי להעבי
– לשנות צורה מקבלה לנתינה.
לקבל על מנת לאפשר לאחרים לתת. זו הדרך לשנות צורה, להמיר קבלה וצורך אישי בנתינה ובאותו זמן לקבל ולספק את הצורך האישי. לקבל כדי לאפשר לאחר לתת.
בסופו של דבר, אדם צריך להקשיב לרצון הפנימי, לקבל לעצמו במטרה להיטיב עם הסביבה.

 כיוון כוח הרצון – אינטליגנציה של רצון חופשי
ראשית עליך להבחין בין העבר ההווה והעתיד, העבר נועד לסליחה ולשחרור, ההווה לקבלה ותודה והעתיד לבקשות ולתיקון. חייה בהווה עם מבט בוטח אל העתיד. בנה את הרצון שלך לקבל רק על מנת לתת והפוך מחלה לחמלה.
הרצון לקבל הוא מחלה ונמצא בעבר. הרצון לתת הוא חמלה – תרופה ונמצא בעתיד. מאחר שאתה חייב לקבל כדי לחיות, מה שעליך לעשות הוא לקבל על מנת לתת ואז כיוון הנסיעה שלך יהיה מהעבר אל העתיד, ממחלה לחמלה. כיוון הנסיעה הזה כולל בתוכו גם הצלחה, גם שמחה, אושר, הערכה עצמית גבוהה והרבה אהבה. הדרך הזו היא התרופה המנצחת.
האמת היא שכל מה שיש לך, אינו שלך, אתה אורח, אתה מגיע ערום ויוצא ערום. אפשר לומר שמה שהיה שלך הם הדברים שהעברת לאחרים בעודך בחיים, לכן שים כוונה של נתינה לפני שאתה מקבל.
שורש כל המחלות מתחיל כאשר משתנה כיוון כוח הרצון מהרצון לקבל על מנת לתת לרצון לתת על מנת לקבל.
כאשר אדם נותן על מנת לקבל כמו ביקש להתחיל את החיים בן שבעים ולחזור אחורנית בזמן עד לחזרה לרחם אימו. כמו ביקש שהים הוא שיתן מים לנהר ויציף הכל, כמו ביקש שכוח המשיכה יהיה לכיוון השמיים ולא למרכז הארץ וכל בני האדם יתעופפו להם בחלל האינסופי. כיוון הפוך הוא קצר והרס של החיים. הכיוון הנכון הוא לקבל על מנת לתת.

בחר בחיים
טוב לעומת רע, רע לעומת טוב, טוב מטוב, רע מרע.
“גם את כל חפץ זה לעומת זה עשה אלהים טוב לעומת רע רע לעומת טוב טוב מטוב רע מרע הטוב מבחין את הרע והרע מבחין את הטוב
טובה גנוזה לטובים ורעה גנוזה לרעים:”
לכל טוב או רע יש תפקיד חיוני ותכלית.
טוב לעומת רע כמו רע לעומת טוב יוצרים לא כלום.
טוב מרע הוא תיקון בעוד שרע מטוב הוא קלקול.
טוב מטוב הוא צמיחה
בעוד שרע מרע הוא חולי והרס.
הטוב מאפשר לאדם לראות את הרע
והרע מאפשר לאדם לראות את הטוב.
טובה שמורה לטובים ורעה שמורה לרעים.

קבלה נתינה – אינטליגנציות של רצון לתת ורצון לקבל

 קבלה – כל סוג של קבלה גורם לנזק והרס, הרס ונזק נגרמים גם מאכילה, שתיה, צריכת ידע ותחושות. כל מה שאדם מקבל עומד להזיק לו אלא אם הוא העביר הלאה את מה שקיבל במהירות. אוכל שנשאר זמן ממושך בגוף יגרום לכבדות, לחץ וזיהום. תחושות שלא עוברות במהירות חונקות ומכאיבות. ידע שאינו מועבר במהירות כמוהו כחרב שפוצעת ואף הורגת.
נתינה – כל סוג של נתינה והעברה מיידית גורמת לבניה והתפתחות אישית, שחרור והתעלות נפש. החיים נראים הפוך בעיני המתבונן בהם עד כדי אבסורד. כך אנחנו רואים שהעשייה והיצירה היא התרוקנות שמבטאים כוחות הרס אקטיביים, בעוד שהעצירה והשבת הם מילוי המבטאים כוחות בניה פסיביים.

 9 עקרונות לנתינה – שכלול אינטליגנציה של מים
 אם החלטת לתת, שים לב והקפד על העקרונות לנתינה, ללא הקפדה, הנתינה עלולה לשנות צורה ולהפוך לקבלה.

• דע כי מה שאתה נותן זה מה שתקבל בחזרה מאחרים.
• תן מעצמך שלא על מנת לקבל תמורה.
• תן מעצמך משהו שהיית רוצה עבור עצמך.
• תן מעצמך שלא על מנת לשלוט באחר.
• תן מעצמך ללא תנאים מוקדמים, וללא התחייבויות.
• תן מעצמך תוך יצירת תחושה טובה אצל המקבל ולא תחושת “לחם בזיון”.
• תן מעצמך מתוך אחריות לתוצאה העלולה לנבוע.
• תן מעצמך מתוך בחירה אישית שלך ולא מתוך לחץ ואילוצים.
• תן מעצמך בסתר, מבלי שאחרים והמקבל ידעו על כך.

 הצורך באיזון – אינטליגנציה של רצון חופשי
האיזון הוא מנוע ההתפתחות והצמיחה.
ילד רוצה לקבל את מה שאין לו ומאבד עניין במה שיש לו. ילד שמקבל תשומת לב מוגזמת דוחה אותה והולך לגירוי הבא, בעוד שילד שמבקש תשומת לב ואינו מקבל די יעשה כל דבר כדי לזכות בה. הסיפוק וההצלחה נובעים מהצורך באיזון של מה שנראה כחסר. מה שחסר יכול להיות חוסר אמיתי או חוסר מדומה. החוסר הוא אליבי ותירוץ טוב להתחיל בתהליך של איזון בכיוון של צמיחה, אדם בונה או הורס כדי לקבל אישור, הערכה מהסביבה ומעצמו. הצורך באיזון יכול להוביל לתהליך של הרס עצמי או בניה מאותה סיבה עצמה. בשני המקרים זו הצלחה כי התוצאה שנצפתה, לאמור, תשומת לב והערכה מהסביבה הושגה. אדם שמקבל אישור מהסביבה מאושר.
האדם הוא יחידה הוליסטית שלמה המבקשת להתאזן בכל אחת מארבע משימות החיים – אהבה, קריירה, כסף, בריאות ובכל ארבעת העולמות והגופים.
כל אחת מהמשימות היא משוב של האחרת, משפיעה על חברתה ונובעת ממנה, בדרך שארבעת ההתנסויות בארבעת הרובדים הם אמצעי להשגת מטרה אחת – אהבה.
יש אנשים שהרדיפה שלהם אחרי הכסף נובעת מהצורך שלהם בהכרה של היכולות השכליות שלהם, יש אנשים שהרדיפה אחרי הישגים והצלחה בקריירה נובעים מנחיתות איברים, ממגבלה חמורה בגוף ובבריאות (סטיבן הוקינג). יש אנשים שהראיה המוגבלת שלהם תוביל אותם לראיה על חושית (ג’ול וורן) יש אנשים שהשמיעה המוגבלת שלהם תוביל אותם להיות מלחין מחונן (מוצרט) לעיתים אדם משלים בעבודה את מה שחסר לו בבית, לעיתים אדם ישלים בבית את מה שחסר לו בעבודה.
ילד שרוצה לשחק כדורגל כאיזון ופיצוי על חוסר יכולתו במטימתיקה נתקל בהתנגדות של מחנכיו ושל הוריו, הם רוצים שילמד מטימתיקה והוא בחושים הטבעיים שלו מבין שאיזון הגוף השכלי אפשרי עבורו דרך הגוף הפיסי, כלומר הצטיינות בריצה או כדורגל כאיזון לחוסר עניין במטימתיקה.
למבוגר יש את החופש לאזן את עצמו בעוד שילדים נתקלים בהרבה מקרים בהתנגדות עזה. במקרים רבים ההתנגדות לילד נובעת רק כי ההורה או המחנך אינו שם את הילד במרכז השיקולים שלו אלא את עצמו. המחנך רוצה הצלחה בכיתה, כלומר שכל תלמיד יעבור את המבחן במטימתיקה בהצלחה. עבור הורים זו משאלה אישית שגם הילד יהיה טוב במתימטיקה כמו שהם היו או שהילד יהיה טוב כמו שהם לא יכלו להיות בכל מקרה זה אינו הצורך של הילד. זה צורך שמספק את הצורך של המבוגר ומונע את האיזון הטבעי שזכאי לו כל אדם

איזון דרך המשוב – החיים מתקיימים במצב של איזון קבוע – הומיאוסטזיס.
חוסר איזון זמן ממושך יגרום לכאב ולמוות, וכן לשינוי בחומר ובאנרגיה בדרך של הרס ובניה מחדש כדי להחזיר את היציבות ואת האיזון.
לטבע יש מנגנון לאיזון פנימי המופעל דרך המשוב המתקבל מהחי ומהדומם. רעידות אדמה, סופות, שיטפונות ושרפות נגרמות כתוצאה מחוסר איזון בטבע.
לאדם יש מנגנון לאיזון פנימי המופעל דרך המשוב המתקבל מהגוף או מהנפש, המוח מעבד את האותות המתקבלים ופועל לאיזון המערכת. אותות מצוקה לחוסר איזון הם רעב, חום, כאב, מחלה, תקלה, נפילה, תאונה, עצבות, תחושת בדידות, תחושת נטישה, תחושת אובדן. כל אלה ואחרים באים להתריע על חוסר איזון. ככל שהכאב גדול יותר כך חוסר האיזון גדול יותר והגוף מייחל לתיקון.
משוב הוא אור חוזר, הד חוזר ותוצאה של מעשה. ידיעה או חסימה, מגע או דחייה, אמת או שקר שהרחנו, דיבור שנפל על אוזן קשובה או ערלה, רוגז שיצר בלבול או מיקוד, הרהור שיצר פחד או אהבה, חלום שיצר מציאות וסיבה שיצרה תוצאה. המשוב הוא מראה והתוצאה של ההשפעה שהייתה לנו על ההתרחשויות סביבנו.
כל המערכות הפנימיות של אדם בוחנות את עצמן בהתאם למשוב המתקבל מהאיברים השונים ומאזנות את עצמן בהתאם.
כל המערכות בטבע בוחנות את עצמן דרך המשוב המתקבל כדי לאזן את עצמן.
משוב הוא האור המוחזר מהסביבה ופוגע בעין, האור מתומר על ידי הרשתית לאותות חשמליים שמועבר למוח על ידי העצבים האופטיים והמוח הופך את האותות לתמונה.
המערכת האנדוקרינית שולטת על האיברים הפנימיים באמצעות הפרשת הורמונים לדם כדי לווסת ולאזן את פעילותן, הוויסות מתבצע בדרך של משוב מאיבר המטרה. כך למשל, במצב התייבשות תגדל כמות ההורמונים המופרשת למניעת איבוד המים בגוף, במצב של ירידה בלחץ דם יופרשו הורמונים שיגרמו לכיווץ כלי דם ושימור מים ומלחים בכליה כדי להעלות את לחץ הדם. כל איבר בגוף מדבר בשפה הייחודית שלו וכל שפה מתורגמת לשפה שונה ואחרת כדי ליצור תקשורת והרמוניה. כדי ליצור בריאות, איזון וחיים לגוף.
זמן ומרחב יוצרים שינוי מתמיד, העולם משתנה ללא הרף ממקום למקום ומזמן לזמן ומאדם לאדם בדרך שאינה חוזרת על עצמה ולכן הדרך היחידה לבחון מצב משתנה היא רק דרך המשוב המתקבל בזמן אמיתי. כל דרך לשחזר תהליך אנושי או פיסי יכיל סטייה כלשהי בכל תצפית, כל פעם מחדש.
מכאן אפשר להבין מדוע הצופה משנה את הנצפה, ולכן מעופו של חץ משתנה על פי הרצונות והכוונות של הצופה בו. חוקר שצופה בתופעה שכבר נבדקה ונתנה תוצאת ניבוי כלשהי, יגרום לשינוי תוצאת התצפית שהוא עורך על פי האמונות שלו. הסטייה שתתקבל במחקר מושפעת מעמדת החוקר.
הפוסל, במומו פוסל. כאשר אדם פוסל תכונה של אדם אחר הוא פוסל את התכונה שראה אצל עצמו דרך אדם אחר. אין ספק שהכיעור והיופי הם בעיני המתבונן.
יונג,ק. ג. (1982) בספרו “על החלומות” אומר: “כשמשהו באובייקט מושך את תשומת ליבי, הריהו, קרוב לוודאי, תכונתו הממשית של האובייקט. אך ככל שרושם זה סובייקטיבי ואמוציונאלי יותר, כן תגדל ההסתברות שהתכונה אינה אלא השלכה” (שם עמוד 40)
מבט של אדם אחד על אדם אחר משפיע על טיב המשוב המתקבל בדרך ייחודית שלא ניתנת לשחזור. בזמן כלשהו, במקום כלשהו בין אדם אחד לאדם אחר יתקבל משוב ייחודי כלשהו שלא ניתן לשחזור. כל שינוי בזמן במקום או בזהות האנשים ישנה את המשוב ואת היחסים שנוצרו עקב המבט.
המשוב מתאר את הייחודיות של ההתנהגות האנושית ואת הייחודיות של התפתחות (אלכימיה) הדומם, הצומח והחי.
מכאן שהאבחון המתקבל דרך המשוב הוא אמת ייחודית שאינה ניתנת לשחזור.
המשוב מתאר קשר בין מספר אינטליגנציות בערוץ ייחודי שנפתח ומאפשר תקשורת בין הנתיבות.

  קשר קו מעגל – אינטליגנציות של רצון לתת ורצון לקבל.
“תהו זה קו ירוק המקיף את כל העולם, בהו אלו אבנים מפולסות משוקעות בתהום ומביניהם המים יוצאין:”
הקו מייצג התחלה שיש לה סוף – חיים ומוות, המעגל מייצג את האינסוף ומאופיין בכך שסופו הוא תחילתו – נצח.
הקו מייצג את העולם הגשמי הסופי ואילו העיגול מייצג את הגלגולים ואת אינסופיות רוח האדם. הקו מייצג את הגוף והעיגול מייצג את הנשמה. הקו מייצג את הידענות, הצדקנות, השחצנות והגאווה. המעגל מייצג את הענווה ואת הרצון והשאיפה לשינוי ולצמיחה.
קו ומעגל הם שני כוחות מנוגדים שרוצים מפגש, הם שני הפכים שהיעוד שלהם לאזן בין הרצון לקבל ובין הרצון לתת. המפגש בניהם יוצר זרימת אנרגיה בגוף וביקום וזו יוצרת אחדות. בהשתלבותם הם מבטלים את עצמם ויוצרים כל דבר בעולם. האהבה הנוצרת ביניהם היא הכוח המניע אותם אל ההצלחה המשותפת.
הניגודים הם טבע הקיום, העולם נוצר מתוך ניגודים קבועים כדי שלא יהיה בו דבר. כל דבר שבונה נוצר כנגדו משהו שהורס כדי לחזור אל ה”לא כלום” ולהתחיל מהתחלה.

משמעות הקו: מוות, רצון לקבל לעצמו בלבד, מתח, פחד, יעד, תקוע, ידענות, צדקנות, יהירות. להחזיק, כעס, אבן, מחלה, התחלה שיש לה סוף. אינטליגנציה של אש.
משמעות המעגל: חיים, רצון לתת, הרפיה, אהבה, תהליך, משתנה, שחרור, יודע שאיני יודע, צדק הוא עניין אישי ויחסי, סליחה, מים,חמלה, אינסוף. אינטליגנציה של מים.